לאורך כל שלבי המלחמה הרוסית באוקראינה, אפילו עוד בטרם רעמו הטנקים של הצבא הרוסי, דנו מומחי צבא, מודיעין וממשל מרחבי העולם בהרחבה בפעולות לוחמת הסייבר ומבצעי ההשפעה, שרוסיה הוציאה לפועל לפני ובמהלך המלחמה באוקראינה. בדיונים אלו התבסס קונצנזוס רחב למדי, הרואה בפעולות אלו כאמצעים שאינם מסוגלים לתרום תרומה משמעותית למאמץ המלחמתי הרוסי. זאת, בניגוד לחשיבות ההולכת וגדלה של לוחמת המידע והסייבר בדוקטרינה הצבאית הרוסית.
אולם, ככל שנוקף הזמן והמלחמה נמשכת, מתחדד הצורך להעניק תשומת לב רבה יותר לצד השני של המטבע: מאפייני התגובות שמדינות המערב אימצו לעצמן במהלך המלחמה והשפעתם האפשרית על אסטרטגיית הסייבר הבין-לאומית ביום שלאחר המלחמה. עדויות המצטברות מזמן המלחמה ולפניה מלמדות על שוני מהותי בין הפעילות האמריקנית לפעילות האירופית בנושא זה: בעוד שארה"ב עשויה לנצל את המלחמה על מנת להתמקד יותר באיום מתקפות הסייבר, הרי שהאיחוד האירופי שם את הדגש במהלך המלחמה דווקא על איום מבצעי ההשפעה ועשוי להתמקד בו יותר בעתיד. ההבדל נובע מהשוני במאפיינים ובצרכים של כל אחד מהצדדים המעורבים.
המאבק האמריקאי במתקפות הכופרה
לאורך המלחמה, ביטאו גורמים שונים בארה"ב את החשיבות שהיא מעניקה לשיתופי פעולה בין-לאומיים כנגד תקיפות סייבר, כאמצעי להכרעת המלחמה לטובת אוקראינה ותומכיה במערב. במרץ, הצהיר ראש הסוכנות האמריקנית לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA) לשעבר שבמחלקה לבטחון המולדת, כריסטופר קרבס (Christopher Krebs), כי שיתוף מודיעיני מהיר בין ארה"ב לבעלות בריתה הקהה את השפעתם של מבצעי הסייבר וההשפעה של רוסיה. טיעון דומה העלה באפריל ראש ה-NSA ומפקד פיקוד הסייבר, גנרל פול נקסונה (Paul Nakasone), שטען כי הסיוע שהעניק פיקוד הסייבר לאוקראינה, הכולל ניטור אקטיבי של איומים במרחב הסייבר, היווה אחת הסיבות לכך שאוקראינה הצליחה במהלך הלחימה להתמודד עם תקיפות סייבר מצד רוסיה בצורה טובה יותר משהוערך ערב הפלישה.
ההובלה האמריקנית בתחום זה משרתת מהלך אסטרטגי אמריקני משמעותי יותר, שהחל זמן קצר לאחר כניסת נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, לתפקידו - המאבק במתקפות הכופרה. לאורך שנת 2021, חוותה ארה"ב מספר תקיפות כופרה רחבות היקף, כשהבולטת ביותר הייתה המתקפה על מפעילת צינורות הדלק והדיזל הגדולה ביותר בארה"ב, Colonial Pipeline, שהובילה לשיבושים באספקת הדלק למדינות דרום מזרח ארה"ב. דיווחים שפורסמו על-ידי מקורות ממשלתיים ומהמגזר הפרטי הוכיחו, כי קבוצות עברייני הכופרה הפעילות ביותר ב-2021 וברבעון הראשון של 2022 היו קבוצות בעלות זיקה לרוסיה, כגון Conti ו-LockBit.
מתוך הבנות אלו, הממשל האמריקני תכנן והוציא לפועל שורת יוזמות, שנועדו להרחיב את שיתופי הפעולה הבין-לאומיים נגד מתקפות כופרה - האחרונה שבהן, שהוצגה במאי האחרון, היא הקמת עמדת קישור בין-לאומית, במסגרתה גורמי אכיפת חוק אמריקניים ואירופיים ישתפו פעולה ביישום סנקציות נגד עברייני כופרה.
מתוך כל אלו, ניתן להעריך כי המלחמה באוקראינה תדרבן את ארה"ב להרחיב את המאבק במתקפות סייבר - בייחוד מתקפות כופרה - ולהעמיק את הובלתה בנושא זה בקרב המערב. ההזדמנות הקרובה לארה"ב לעשות זאת תהיה כינוסה של ועידת נאט"ו בסוף החודש בספרד, שאמורה לעצב את חזון הפעולה האסטרטגי של הברית למשך העשור הקרוב, לכל הפחות. קודם לוועידה, התכנסו לראשונה מתאמי הסייבר הבכירים של כלל מדינות נאט"ו במפגש בבוקרשט, במסגרתו דנו בסביבה האסטרטגית החדשה המתפתחת נוכח המלחמה באוקראינה והשלכותיה על איומי הסייבר. סביר להניח, אפוא, שנושא זה יהיה גם במוקד הועידה שבסוף יוני.
מאבק בהפצת הנארטיבים הרוסיים
מנגד, בחודשים שעברו מפרוץ המלחמה, יישם האיחוד האירופי שורת צעדים, שכוונו לבלום הפצת מידע כוזב מצד רוסיה במסגרת המלחמה. הבולט שבהם הוא מערך פעולות חדש, שפרסמה הנציבות האירופית ב-16 ביוני, המתמקד במאבק בהפצת דיסאינפורמציה מצד רוסיה. הקוד שפורסם כולל ארבע דרכי פעילות אסטרטגיות, המציגות דרכים חדשות לשילוב כוחות במאבק בין ממשלות, המגזר הפרטי וארגוני חברה אזרחית. בד בבד, חוקרים בתחום מדיניות החוץ האירופית טענו, כי אירופה עשויה להפוך לגורם רב משמעות בזירה הבין-לאומית, בין היתר על-ידי התמודדות עם מבצעי השפעה רוסיים באפריקה, אסיה ובאמריקה הלטינית, שם רוסיה פועלת נמרצות להפצת נארטיבים שקריים, המשרתים אותה במסגרת מלחמתה באוקראינה.
כמו במדיניות האמריקנית, גם התמקדות מדינות האיחוד במבצעי השפעה איננה מקרית, אלא נותנת מענה לאיום שנתפס כמרכזי בעיניהן, שכנגדו יישם האיחוד שורה ארוכה של צעדי תגובה מגוונים. בעתיד, איום ההשפעה הזרה עלול להגיע ממקור בלתי צפוי: בניסיון למנוע משבר הומניטרי רחב היקף, ממשלות שקלטו פליטים שברחו מאוקראינה הפעילו סדרה של אמצעי רווחה כלכליים וחברתיים, להקלת שילובם (כגון הקלות בקבלת אישורי שהייה ועבודה ובשימוש בשירותי ביטוח בריאות וביטוח לאומי). צעדים אלה, הממומנים מתקציבי הממשלות, כבר עוררו טינה בקרב חלק קטן מהאוכלוסייה המקומית במדינות שונות, החשה כי הפליטים למעשה "מנצלים" את טוב ליבם של האזרחים. מתוך כך, גורמים פרו-רוסיים עלולים לנצל מורת רוח זו להפצת נארטיבים אנטי-אוקראיניים, שעלולים לצבור תאוצה במרוצת הזמן, ככל שהסולידריות האירופית עם אוקראינה צפויה להישחק. בנוסף, מערכות בחירות שאמורות להתקיים בשורת מדינות מרכז ומזרח אירופה, בהן פולין (שקלטה את המספר הגדול ביותר של פליטים) במהלך 2022 ו-2023, עלולות לדרבן את רוסיה ושלוחותיה לערער את יציבותן הפנימית של אותן מדינות, באמצעות הפצת נארטיבים כוזבים מסוג זה.
לאור התגבשות ההבדלים, ראוי כי אותם גורמים, שעסקו רבות בפעולות רוסיות, שבדיעבד נתפסות כפחות מרכזיות ממה שנצפה, יקדישו תשומת לב ניכרת יותר לדרכים בהן ארה"ב ומדינות אירופה יהדקו את התמודדותן המשותפת עם מבצעי השפעה ומתקפות סייבר. זאת, גם לאור הצפי להתרחבות השימוש בבינה מלאכותית במבצעי השפעה (כפי שהודגם בסרטון הכניעה המזויף של נשיא אוקראינה, שפורסם על-ידי רוסיה), שעלול להפוך את ההתמודות עם מבצעי השפעה למורכבת יותר.
הכותב הוא חוקר בסדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה ובטחון באוניברסיטת תל-אביב
