בשנת 2021 היינו עדים לאינפלציה שהרימה ראש בישראל, בארה"ב וברחבי העולם, עם שיעור שנתי של כ- 6.8% בארה"ב, 2.8% בישראל ו-5.4% בגוש האירו - התפרצות שנמשכת עמוק לתוך 2022 - וכל זאת לצד צמיחה כלכלית מרשימה. ההתפרצות התרחשה על רקע מחסור חריף בהיצע לאור שיבושים בשרשרת האספקה העולמית תחת הקורונה והסגרים שהביאה עימה.
בעשור וחצי האחרונים חיינו בסביבת ריבית אפסית, במטרה לעודד את הכלכלה ולצאת מהמשבר הקודם, אך תמיד ידענו שכאשר תגיע האינפלציה, הריבית תעלה. אחרי תשואה של 71% בחמש שנים, או 43% בשלוש שנים, קצת קשה לבוא בטענות לשוק אחרי שהוא גם מתקן ויורד, אבל ישנם משקיעים שנכנסו לשוק רק לאחרונה והם רואים מסך אדום בכל פעם כשהם בודקים את החשבון. את המצוקה שלהם אני לגמרי יכול להבין.
האינפלציה ממשיכה לגאות גם ב-2022 עם התגברות לחצי עליית השכר, עלייה במחירי הסחורות ועלייה ניכרת במחירי האנרגיה הדלק והגז הטבעי, כתוצאה גם מהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה. אם ניקח בחשבון שקשה למתן בכלים מוניטריים קלאסיים אינפלציה, שמתרחשת על רקע מחסור בהיצע, הבנק המרכזי בארה"ב יידרש להעלות את הריבית באופן משמעותי במספר פעימות וכאשר יש ריבית גבוהה - הדבר מייקר את האשראי והופך את החיסכון לכדאי יותר. הדבר עלול לדכא פעילות כלכלית, צריכה וצמיחה, שמאוד חשובים לחברות רבות. העלאת הריבית בניסיון לריסון האינפלציה עשויה להוביל לריסון-יתר של הפעילות הכלכלית, והדבר יכול להחריף עד כדי מיתון.
במסיבת העיתונאים ב-15.6.22 הודה יו"ר הפד, כי העלאת הריבית ב-0.75%, היא "גדולה במידה יוצאת דופן". מדובר בהעלאת ריבית הגדולה ביותר מאז 1994 והיא תשפיע על מיליוני עסקים ומשקי בית אמריקאים בכך שתגדיל את העלות להלוואות לבתים, רכבים והלוואות אחרות. כלכלנים ומשקיעים ציפו שהריבית תעלה ב-0.5%, אך לאחר דו"ח האינפלציה שפורסם שבוע קודם עלו הציפיות להעלאת ריבית דרמטית יותר.
אז מה קורה כאן?
להבדיל ממקרים קודמים, הפעם אנחנו רואים מולנו אירוע כלכלי By the book. אחרי שנים של ריבית אפסית, האינפלציה נזכרה שבספרי הלימוד כתוב שכאשר הריבית נמוכה האינפלציה גבוהה, ואחרי שנים רבות האינפלציה מתרוממת והבנק הפדראלי פועל להורידה על-ידי העלאת הריבית, שעומדת כרגע בארה"ב על 1%, והצפי הוא להעלאות נוספות. מוקדם מידי להכריז על סופו של עידן הכסף הזול, אבל ללא ספק בטווח הקצר, סביר יותר שנראה ריבית עולה מאשר יורדת.
כסף זול שחיפש תשואה - ביטקוין, NFT וספאקים
בשנים האחרונות כולנו חזינו בעלייה המטאורית של הביטקוין. הנתונים ממחישים את עודף הכספים שהריצו השקעות אלטרנטיביות בביטקוין: עלייה מ- 10,000 דולר למטבע בשנת 2017 ועד לפיק שהגיע בשנת הכסף הזול, שנת 2021, ל-60,000 דולר. בשנת 2021 גם צמחו ההשקעות בתחום NFT, שוב פעם - כסף זול שחיפש תשואה. התחום גדל מסביבות 0 עד שנת 2021 לעסקאות יומיות בשווי של 750 מיליון דולר.
במהדורות הקודמות כתבתי על עידן ה-SPAC ותהיתי האם זהו סוף ההתחלה. נראה שהתחזיות התממשו. בכל שנת 2021 היו 613 הנפקות ספאק. בממוצע, 204 הנפקות בכל ארבעה חודשים. לפי נתונים שהתקבלו ב-2022, כולל אפריל (1/3 שנה), מדובר ב-58 הנפקות חדשות - כמעט רבע ממוצע ההנפקות בארבעה חודשים בשנת 2021.
צמצום עלויות, פיטורי עובדים ומיקוד אסטרטגי
היסטורית, חברות טכנולוגיה נסחרות בנאסד"ק (מסיבות של גודל ועלויות), ולכן ננתח את מה שקורה בשוק זה בשנתיים האחרונות של הגאות. מדד הנאסד"ק טיפס לרמה של 16,800 בפיק לפני חצי שנה בנובמבר 21, כיום המדד עומד על 10,800, שמשקף ירידה של 32% (או 28% בשנת 2022). פגיעה בשווי שוק המניות מנערת את ענף ההיי-טק והחברות מתחילות להימדד על ביצועים ולא על הייפ. הסקטורים שספגו ירידה ממוצעת של 70% הן חברות ביומד, שההבטחה שלהן מאוד רחוקה ממימוש, וחברות פינטק, שהמכפילים שלהם צנחו ממכפילים של חברות טכנולוגיה למכפילים של חברות פיננסיות (קצת מזכיר את מה שקרה לחברת WEWORK, שהמכפילים שלה היו של ההיי-טק והם נחתכו למכפילי נדל"ן).
לחברות הטכנולוגיה הפרטיות, שלרוב הן לא רווחיות וצריכות לגייס כסף להגדלת פעילות ותפעול שוטף, צריכות לחשב אלטרנטיבות: גיוס הון בשוק הספאק הצטמצם משמעותית ונותר לגייס הון פרטי מקרנות PE) או VC), או הנפקה בבורסה בדרך המסורתית שעולה הון וזמן.
לכן, שמענו על שני קרנות מובילות בעולם: קרן אנדריסן הורוביץ ו- Y combinator ששלחו מכתב מסודר לחברות פורטפוליו ובו הן מפרטות על "הכנה למיתון", וציינו בעיקרי הדברים צמצום עלויות, פיטורי עובדים ומיקוד אסטרטגי. ההשפעה של הקרנות המובילות על שוק ההיי-טק היא משמעותית. קרנות יפסיקו לתמוך בהשקעות המשך בחברות שלא מראות הצלחה מטאורית וייתנו להם לגסוס, או להתמזג עם חברות אחרות.
כתוצאה מכך ניתן לראות במדד הפיטורים של העובדים כיישום, הלכה למעשה, של העקרונות לייעול וניהול תקציב בתקופות מיתון ומשבר. בחודש מאי פוטרו 16,935 עובדים מסטארט-אפים טכנולוגיים, המספר הגבוה ביותר זה שנתיים מאז פרוץ משבר הקורונה.
לסיכום, חברות הטכנולוגיה נכנסות לתקופת משבר עם כסף רב שזרם בשנת 2021 ומגיעות לרוב מוכנות יותר למשבר, כשכעת החברות יימדדו בעיקר על הכנסות, קצב מכירות ואיזון פיננסי. שנת 2021 תרשם בהיסטוריה כשנת גאות שלאחריה הגיע מיתון. המיתון ישפיע בעיקר על המכירות וההכנסות של החברות. אולם, כאשר כולם מצמצמים הוצאות שונות, בהגנות מתקיפות סייבר עדיין צריך להשקיע ולכן חברות הסייבר ייפגעו משמעותית רק אם המיתון יימשך שנים. ובנימה אופטימית, אנחנו רואים שכל הסייקלים של השוק מתקצרים, לטוב ולרע, ולכן ניתן לשער ששנת 2022 תהיה תחילה וסוף המיתון והשווקים יחזרו לעצמם כבר במהלך שנת 2023.
הכותב הוא מייסד-שותף בחברת L7 Defense API Security ומייסד קהילת Israel Cyber Group
