מדינת ישראל נחשבת כאחת המדינות המובילות בעולם בתחום הסייבר.
הסיבה לכך ידועה לכל. ישראל הייתה המדינה הראשונה בעולם, לפני כ-15 שנה, ש"יצאה מהארון" והפכה את העיסוק בטכנולוגיית הסייבר לעיסוק לגיטימי בכל תחומי החיים והמוסדות האזרחיים. עד אז הייתה פעילות הסייבר, רובה ככולה, עניין לגופים מודיעיניים או צבאיים חשאים.
היה לי הכבוד ב-2010 להוביל צוות לאומי ("המיזם הקיברנטי") שהגיש לממשלה תוכנית להפיכת ישראל למעצמת סייבר עולמית. זאת בעקבות העיסוק המוגבר בסייבר שפרץ לעולם התקשורת אחרי שווירוס המכונה בשם "סטאקסנט" גרם להרס של צנטריפוגות במתקן ההעשרה הגרעינית של איראן בנתאנז. השם, אגב, ניתן על ידי הקבוצה הרוסית שגילתה את הווירוס, לבקשת איראן. התוכנית אומצה על ידי הממשלה בסוף 2011, תוקצבה, ואף הוקם גוף שינהל אותה (מטה הסייבר שהפך ברבות הימים למערך הסייבר הלאומי).
בארבע השנים האחרונות, אנו עדים לצמיחה מהירה מאד של טכנולוגיה אחרת הקשורה למחשבים, והיא טכנולוגיית הבינה המלאכותית. מאז ש-ChatGPT ירד לעולם, אין כמעט אדם שלא שמע, ואולי אפילו החל להיעזר בשימוש בתוכנה זו ודומותיה (מג'מיני ועד דיפ-סיק). הגל שנוצר הוא כה חזק עד שכמעט מכל במה אפשרית נשמעת הקריאה: "המלך-סייבר מת; יחי המלך-AI החדש!".
המרוץ העולמי לבינה מלאכותית
אחת הסיבות המרכזיות לעמדה זו, היא רוחב היישום העצום של הבינה המלאכותית, בניגוד לטכנולוגיית הסייבר שיישומיה מוגבלים יחסית. טכנולוגיית הסייבר מוגבלת בדרך כלל לעיסוק באחד מן התחומים הבאים:
א. מידע, דהיינו חדירה למחשבים כדי להוציא מהם את המידע, לשנותו, להצפינו וכיוצא בזה.
ב. גרימת נזק פיזי לתשתית קריטית, כלומר חדירה למחשבים על מנת לפגוע במערכות המבוקרות על ידיהם.
ג. ניהול מבצעי תודעה ברשתות החברתיות, הווה אומר הפצת פייק ניוז ויראליים ברשת כדי להשפיע על התודעה והדעות של קהלי יעד מסויימים.
ד. אבטחת סייבר, דהיינו, הגנה מפני חדירה למחשב שנעשית באחד משלושת התחומים שצוינו למעלה.
הבינה המלאכותית, לעומת זאת, ניתנת ליישום כמעט בכל תחומי החיים. ניתן להיעזר בה למשל כדי לשפר את הבריאות, אם על יד קיצור התורים וההמתנה בחדרי המיון, ואם על ידי שיפור המחקר הרפואי באמצעות למידת מכונה, שהיא אחת מתכונות היסוד של הבינה המלאכותית.
אפשר להיעזר בבינה המלאכותית גם לבקרת התחבורה בכבישים ולצמצום פקקי התנועה, לשיפור וטיוב המוצרים החקלאיים, לשיפור קווי הייצור בתעשייה, ועוד ועוד. כל זה לפני שהזכרנו את תחומי החינוך, המשפט וכמובן, אסור לשכוח, את תחום הביטחון. זה כולל בניית כלי לחימה כמעט אוטונומיים, שימוש בבינה מלאכותית לעיבוד תוצרי המודיעין וכדומה. כמעט שאין תחום בחיינו בו לא ניתן להשתמש בטכנולוגיית הבינה המלאכותית.
רוחב היריעה העצום של טכנולוגיית הבינה המלאכותית הוא כנראה הסיבה העיקרית העומדת מאחורי ההשקפה שצריך להתמקד בטכנולוגיה זו, ולהעביר את המאמץ, כולל השקעות בכסף וכוח אדם, מהסייבר לבינה המלאכותית.
זו גם הסיבה שהעולם כולו התעורר, והחל לרוץ לפיתוח הבינה המלאכותית, עם השקעות עצומות המגיעות מממשלות כמו ארה"ב וסין, ולמעשה רוב שאר העולם.
מגמה זו הובנה גם בישראל, ובשנת 2018, היה לי הכבוד להתמנות שוב, הפעם יחד עם עמיתי פרופ' אביתר מתניה, לעמוד בראש מיזם לאומי שהיה אמור להגיש תוכנית שמטרתה להפוך את ישראל לאחת מחמשת המדינות המובילות בעולם (תוך חמש שנים מהתנעתה) בבינה מלאכותית.
רצה הגורל וסיימנו את המשימה כשנה אחרי המינוי, כלומר אחרי נפילת הממשלה באפריל 2019. מאז היו לנו חמישה סיבובי בחירות, התחלפות של ממשלות, ואם זה לא מספיק, שקענו כולנו במערבולת של ההפיכה המשפטית, השבעה באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל".
ובינתיים, שאר העולם המשיך לרוץ.
עדיין לא החמצנו את המועד
נכון, הכוס אינה ריקה לגמרי. למרות שהתוכנית לא אושרה ולא תוקצבה, היו בין המשתתפים בהכנתה (סך הכל עבדו עליה כ-300 איש) שלא חיכו להחלטות הממשלה והחלו לעשות למען הבינה המלאכותית, כל אחד במגרש שלו. כך למשל פעלו צה"ל ורשות החדשנות.
אבל חשוב להבין, היתרון שאיפשר לנו להקדים את העולם בסייבר, טמון בכך שאנו מספיק קטנים, מכירים זה את זה, ויכולים ליצור תוכנית קוהרנטית מקיפה בכל תחומי החיים - החל מחינוך (בתי ספר ואוניברסיטאות), דרך משרדי הממשלה והיחידות הטכנולוגיות בצה"ל, וכלה בתעשייה. מסטארט-אפים ועד לחדי קרן (דהיינו חברות ששווין מוערך ביותר ממיליארד דולר). אגב, כמעט שליש ממספר חדי הקרן בסייבר בעולם, הן חברות ישראליות!
בתחילת הדרך, דהיינו לפני שש-שבע שנים, דורגנו גבוה בעשיריה הראשונה בעולם בתחום הבינה המלאכותית. לצערי, באינדקסים המתפרסמים כיום, ישראל מדורגת בתחתית העשירייה השלישית בעולם...
עם זאת, עדיין לא החמצנו את המועד. יש לכך שתי סיבות עיקריות. האחת כבר צוינה למעלה, בגלל היתרונות הנובעים מקוטננו, נוכל לרוץ מהר יותר מאשר שאר המתחרים במרוץ הבינה המלאכותית בעולם.
הסיבה השנייה עמוקה יותר. ההתפתחות המואצת של יישומי הבינה המלאכותית גורמת לתלות גוברת והולכת של החברה האנושית במחשבים ובתקשורת בין מחשבים. התלות הזו יוצרת נקודת תורפה שתגדיל את הפגיעות של החברה להתקפות סייבר. ככל שהבינה המלאכותית תתפוס מקום גדול יותר בחיינו, יגדל הצורך באבטחת סייבר.
הסייבר רחוק אפוא מלהפוך לתחום שאבד עליו הכלח. תחום הבינה המלאכותית מחייב השקעת משאבי מדינה בהתאם לתוכנית שהגשנו בזמנו, אבל לצידו ילך ויגדל הצורך בפיתוח טכניקות חדשות בסייבר.
זו הסיבה לכך שגם השנה נקיים באותו המועד את שני הכנסים שאנו עורכים כל שנה בקמפוס אוניברסיטת ת"א - כנס שבוע הסייבר וכנס שבוע ה-AI (השבוע האחרון של יוני 2025), ונדון בו, בין היתר, במשותף לסייבר ולבינה מלאכותית.
הכותב הוא ראש מרכז הסייבר ע"ש בלווטניק באוניברסיטת תל אביב
