למרות מגפה הקורונה, ואולי דווקא בגללה, היקף ההשקעות בתחום הסייבר בעולם גדל והולך בהתמדה. שנת 2020 הייתה שנת שיא עם יותר מ -7.8 מיליארד דולר שהושקעו בתעשייה ברחבי העולם. בפרספקטיבה היסטורית, ההשקעה בחברות אבטחת סייבר גדלה ביותר מפי-תשעה מאז 2011. המגמה נמשכה גם בשנת 2021 בה נרשמו עד כה השקעות בהיקף של מעל 3.7 מיליארד דולר בתחום, מה שמבשר על כך שהשנה הנוכחית עשויה לשבור את השיא של השנה הקודמת. לפי הערכות של אנליסטים, היקף ההשקעות בפתרונות סייבר יזנק ל-175 מיליארד דולר עד 2024. לא פחות.
ניתוח התפלגות ההשקעות לפי מדינות מעלה, כי ארה"ב מחזיקה במקום הראשון בהיקף ההשקעות בסייבר בעולם, כשהיא חולשת על 76% מכלל היקף ההשקעות בשנת 2020 (5.9 מיליארד דולר). ישראל היא המדינה המובילה השנייה בתעשייה - למעלה מ-20% מהיקף ההשקעות העולמי בסייבר הוזרמו לכאן ב-2020 והיד עוד נטויה. זאת ועוד, ב-2020 חמש חברות סייבר ישראליות נוספו לרשימת חדי-הקרן בעולם, ובכך הגיע שיעור חברות החד-קרן הישראליות ל־33% משיעורן בעולם.
כאמור, הגיאות נמשכת. בששת החודשים הראשונים של 2021, חברות סייבר גייסו כ- 2.9 מיליארד דולר, כרבע מכלל הסכום שגויס במחצית השנה ומעבר להון שגויס ב- 2020 כולה. מעל הכל עמדה 2021 בסימן הנפקות. למשל זו של חברת Sentinel One, הנפקה בהיקף של 1.2 מיליארד דולר לפי שווי של תשעה מיליארד דולר, שהוכתרה כ"הנפקת הסייבר הגדולה בתולדות וול סטריט והשווי הגבוה ביותר לחברה ישראלית שהנפיקה הון בבורסה באמצעות הנפקה ראשונית (IPO)".
"הנתונים מדברים בעד עצמם ומעידים על כך שיש לנו תעשיית סייבר מצוינת עם אימפקט חיובי מאוד על הכלכלה הישראלית", אומר אריק קלינשטיין, שותף מייסד של קרן ההון סיכון גלילות קפיטל פרטנרס, מהקרנות המובילות בישראל בהשקעה בחברות סייבר. "אנחנו רואים יזמים ישראלים נועזים, שלוקחים את החברות להנפקות בבורסה ומובילים אותן לשלבים מתקדמים מאוד. להערכתי, הטרנד הזה יימשך גם בעתיד. עם זאת, רוב האקזיטים הם עדיין רכישות. אני חושב שגם הטרנד הזה יימשך, כי יש ביקוש גבוה מצד חברות טק אמריקאיות לטכנולוגיות סייבר ישראליות. השילוב הזה בין הפיכה של חברות לציבוריות לבין רכישות הוא מצוין בעיניי. גם הקרנות מנוסות יותר וצברו ידע והן מקדמות את המגמה הזו של צמיחת חברות.
"מגמה מבורכת נוספת, שאנחנו עדים לה באחרונה, היא יזמים שהופכים ליזמים סדרתיים. הם פתחו מיזם אחד, ביצעו אקזיט והמשיכו הלאה בפיתוח מיזמים נוספים, כשהם מביאים למיזמים החדשים את כל הידע והניסיון שהם צברו. גם מגמה זו תמשך. יש לנו היום הרבה יותר יזמים מנוסים והם יבצעו פחות טעויות. בהקשר זה אפשר לציין את מיכאל מומצ׳וגלו (היזם של LightCyber ועכשיו של CardinalOps) ואת מיכאל דולינסקי (יזם ב- Aorato וכיום ב- Ermetic)".
ענן, IOT והגנה על תשתיות פיתוח
בריאיון למגזין סייבר סוקר קלינשטיין את המגמות שמאפיינות כיום את שוק הסייבר העולמי ואת ההזדמנויות שהן מספקות לחברות ישראליות. לדבריו, לא מדובר אמנם במגמות חדשות, אך הן הואצו בעקבות הקורונה: "הקורונה החריפה את בעיות הסייבר בגלל המעבר לעבודה מהבית, מהלך שיצר משטחי תקיפה נוספים, שכן מדובר בסביבת עבודה לא מוגנת. זו עובדה ידועה, אך מה שפחות ידוע הוא שארגוני תקיפה מקצועיים ניצלו את העובדה שאנשי מקצוע רבים מצאו את עצמם בראשית המגפה מובטלים או בחופשה וגייסו אותם לשורותיהם, מה שהגדיל את היכולות המקצועיות שלהם. ארגוני התקיפה מתנהלים כמו מאפיה לכל דבר ועניין, עם היררכיה ברורה של בוסים-חיילים, שרשרת פיקוד, תכנון, ביצוע והסתרת כסף".
מגמה נוספת עליה הוא מצביע ומעצימה את בעיות אבטחת המידע היא רכישת שירותים וביצוע פעולות פיננסיות מרחוק, שלא באופן ישיר עם הבנק, אלא דרך גורם ביניים. גורם זה לוקח את הפרטים האישיים וגונב מידע או כספים (מה שמכונה בז'רגון הסייברי "התקפות אדם בתווך" [Man in the middle]). לפי דוח של ה-FBI, כמות התלונות על מתקפות מהסוג הזה גדלו פי-שניים במהלך השנים 2018-2020 והכמות האמיתית כנראה גדולה עוד יותר.
מגמה אחרת היא המעבר משרתים ודאטה-סנטרים לענן, שיוצר משטחי תקיפה חדשים. לדבריו, ספקיות הענן הגדולות מכירות בצורך לאבטח את המידע בענן ומאיצות רכש של טכנולוגיות אבטחת מידע ספציפיות לענן, מה שמעודד פיתוח יכולות חדשות על-ידי חברות מתמחות. "תחום זה צפוי להתפתח בשנים הקרובות עוד יותר ולהביא להקמת חברות נוספות", הוא מעריך. "אצלנו בפורטפוליו יש כמה וכמה חברות אבטחת ענן ובהן Ermetic, CardinalOps, Polar, Atmosec ו-Devocean8".
אילו מגמות נוספות מאיצות פיתוח של פתרונות סייבר?
"מגמה נוספת היא התפתחות תחום האינטרנט של הדברים, IOT. הפעם לא דובר בתוכנה או במחשבים, אלא בהתקנים שמחוברים לרשת המחייבים אבטחת מידע ברמה גבוהה. חשוב למשל על מה שקורה בתחום הרכב המקושר. כיום כל מכונית פועלת כמו מחשב גדול עם הרבה נקודות חיבור לרשת. כל יצרניות הרכב הגדולות רוכשות טכנולוגיות להגנת סייבר ונוצרת תעשייה ענפה. כדאי לציין בהקשר זה חברה בשם Upstream , המתמחה באבטחת סייבר לכלי רכב מקושרים, שהשתתפנו בסבב ההשקעות האחרון שלה, בו נטלו חלק כל ענקיות הרכב העולמיות.
"תחום נוסף שמתפתח הוא הגנה על תשתיות הפיתוח. הכוונה היא לפיתוח קוד מקור שהוא כבר מאובטח ואין בו חולשות אבטחה או פגיעויות. זו תעשיית גדולה שנמצאת רק בראשיתה וחברות ישראליות רבות כבר מהוות חלק ממנה, כמו צ'קמארקס וCider-. לישראל יש יתרון מובנה בכך בגלל ההתמחות הכפולה הן בפיתוח תוכנה והן בסייבר".
אחד המאיצים של תעשיית אבטחת המידע היא הרגולציה.
"אין ספק. המחוקקים מודעים לצורך להגן על פרטיות המידע ומניעת דליפות כדי להגן על הציבור והרגולציה מציבה צ'ק-ליסט ארוך של תקנים בהם יש לעמוד. הציות לרגולציה ויישום הסטנדרטים המחייבים מייצרים עבודה סיזיפית ויש כיום חברות תוכנה, כמו Anecdotes ו-Polar, שמאפשרות ביצוע אוטומטי של התהליך ומסייעות לארגון להתמודד עם עומס הדרישות".
השקעות גם בחברות צמיחה
קרן גלילות הוקמה ב-2011 על-ידי אריק קלינשטיין ושותפו קובי סמבורסקי, שניהם יוצאי יחידת 8200. לגלילות יצא מוניטין של קרן שיודעת לזהות מוקדם הצלחות ושבע מתוך שמונה ההשקעות הראשונות שלה הפכו לאקזיטים, הגדול שבהם הוא מכירת חברת הסייבר אאוראטו למיקרוסופט תמורת 200 מיליון דולר ב-2014.
למרות שגלילות משקיעה בדרך כלל בחברות בשלבי הסיד, בשנה החולפת היא הודיעה על גיוס 170 מיליון דולר להשקעה בחברות תוכנה ארגונית וסייבר בשלבי צמיחה, לאחר סבב A. מדובר על קרן חדשה, תחת השם גלילות פלוס (Glilot+), שתהיה קרן הצמיחה הגדולה הראשונה שתשקיע בסטארט-אפים בוגרים יותר עם הכנסות. היא הצטרפה לשלוש קרנות הוותיקות של הקרן.
לאן הולכים מכאן? מהו החזון שלכם?
"בקרוב נחגוג עשור להקמת הקרן ואנחנו נמשיך לעשות את מה שעשינו בעבר ובהצלחה - להשקיע בחברות תוכנה ישראליות, בדגש על סייבר ואבטחת מידע. השקענו ב-16 סטארט-אפים בשנתיים האחרונות ואנחנו משקיעים מקרנות שמנהלות כ-500 מיליון דולר. הגדלנו את מספר השותפים בקרן משניים לארבעה, כאשר אלי ואל שותפי קובי סמבורסקי נוספו נופר עמיקם וליאור ליטבק. אנחנו מהווים ביחד צוות מעולה. בנינו מערך אנליטי מצויין ואנחנו מאוד גאים בפורטפוליו שלנו, שהצמיח לא מעט חברות שהגיעו לאקזיטים נאים, כך שאנחנו מאוד אופטימיים".
