"סטארט-אפים בתחומי הסייבר והבינה המלאכותית שהוקמו בתל-אביב ופועלים בה ככל הנראה לא יעברו לבאר-שבע, גם אם יוצעו להם הטבות ותמריצים. אבל קיים סיכוי גבוה שסטארט-אפים שקמו בבאר-שבע יישארו בה, והתפקיד שלנו הוא ליצור את התנאים שינביטו אותם ויאפשרו להם להישאר". זו, בקליפת אגוז, תמצית הפילוסופיה של פרופ' דן בלומברג, סגן נשיא אוניברסיטת בן-גוריון לפיתוח אזורי ותעשייתי ויו"ר סוכנות החלל הישראלי במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, שפועל לקדם כלכלה אזורית מוטת טכנולוגיה.
התואר של פרופ' בלומברג הוא ייחודי בנוף האקדמי והוא מצביע על החשיבות שמייחסת האוניברסיטה לקידום האקו-סיסטם הטכנולוגי שמתפתח בנגב. בלומברג אמון, בין היתר, על תחזוק והידוק הקשרים של האוניברסיטה עם יתר השחקנים במארג שנבנה - משרדי הממשלה, היחידות הטכנולוגיות של צה"ל, התעשיות הביטחוניות, החברות הרב-לאומיות, חברות הסטארט-אפ ועיריית באר-שבע, שהייתה שותפה בהקמת פארק ההיי-טק המצוי בסמוך לאוניברסיטה.
בכל המכלול הזה האוניברסיטה היא שחקן ציר מרכזי. כך למשל, האוניברסיטה וחברת הטכנולוגיות והמסחור שלה, "ב.ג. נגב טכנולוגיות ויישומים", חברו לגורמים אחרים להקמת חברת סינרג'י 7, שנבחרה להקים תשתיותֶ עבור רובע החדשנות של בירת הנגב. הפרויקט יתמקד בקידום יזמות טכנולוגית, בעיקר בתחומי הדאטה הרפואית, הרובוטיקה האוטונומית והגנת סייבר.
"התפיסה שלנו היא של מחקר ופיתוח הצמוד לתעשייה, לצרכים של הצבא ולמטרות האסטרטגיות של ישראל, כמו פיתוח תחום החלל", מציין בלומברג. "התפקיד שלנו הוא לייצר את ההון האנושי, שהוא כנראה החסם הגדול ביותר בתעשייה כיום. אנחנו נקלוט סטודנטים נוספים כדי לענות על הצרכים".
לא נהיה עיר-מדינה כמו סינגפור
כשפרופ' בלומברג מדבר על "יצירת התנאים" הוא פורש יריעה רחבה של תחומים - לימודים, תעסוקה, חינוך - כשהוא מכוון בעיקר לשני קהלים: לסטודנטים ולאנשי הקבע. האחרונים יגיעו לנגב לאכלס שתי קריות חדשות של הצבא: קריית התקשוב וקריית המודיעין. כך למשל, האוניברסיטה מתכננת לאפשר ללומדים להשתלב גם במחקר וגם בהוראה ובמקביל להקים חברות הזנק.
"חייבים לראות במעבר צה"ל לנגב הזדמנות היסטורית ולייצר כאן מעגל חיים שלם עבור משרתי הקבע כך שלא יצטרכו לנסוע לתל-אביב", מדגיש בלומברג. "צריך לספק כאן, במרחב הנגב, את כל ההזדמנויות הכלכליות והתעסוקתיות, הן עבורם והן עבור בני זוגם".
הציפיות מפארק ההיי-טק בבאר-שבע היו גבוהות והתחושה היא שהוא רחוק ממימוש הפוטנציאל שלו. גם ירידת צה"ל לנגב התעכבה בלי סוף. אתה עדיין אופטימי?
"אני מסתכל על הנתונים. פארק ההיי-טק נפתח בספטמבר 2013, כמעט לפני עשר שנים, שבמהלכן היו לנו שנתיים של קורונה. בתחילת הדרך עבדו בו כ-100 עובדי היי-טק והיום מועסקים בו 3,000 מהנדסים ועוד 1,000 חיילים ומפקדים של אגף התקשוב של צה"ל כבר עברו ופועלים באחד הבניינים בפארק, כשעוד 7,000 עתידים להגיע עם השלמת קריית התקשוב. לדעתי, זהו הישג יוצא דופן בשמונה שנים. נכון, היו עיכובים במעבר בסיסי התקשוב והמודיעין של צה"ל, אבל זה קורה. רואים כבר את מגדל התקשוב ואנשי הצבא כבר ששים לקראת המעבר. הבנייה של קריית המודיעין החלה ולקבלנים יש אינטרס לזרז את הבנייה.
"אומר לך למה אני אופטימי, כי בסוף למדינת ישראל לא תהיה ברירה אלא להתפתח צפונה ודרומה. אי אפשר לרכז הכל בתל-אביב ואנחנו לא נהיה עיר-מדינה כמו סינגפור. הישראלים לא יכולים היום לקנות דירות במרכז והם יגיעו לכאן. אבל כמובן שהתנאי לכך הוא שתהיה פה תעסוקה איכותית, מרכזי תרבות ופנאי רבים יותר ועוד".
מוקד משיכה לחוקרים, מתכנתים וסטודנטים
ההתמחות של אוניברסיטת בן-גוריון בטכנולוגיות סייבר התפתחה באופן אבולוציוני. ב-2004 היא נענתה לפנייתה של חברת הענק דויטשה טלקום לקיים מחקר משותף בתחום התקשורת במעבדות החדשנות שלה, שמאז עברו לפארק ההיי-טק. המחקר התמקד באותם ימים בתקשורת הסלולרית - שאז עוד לא העבירה דאטה - והתרחב ברבות הימים גם לתחומי הסייבר, כחלק מרצונה של ענקית התקשורת הגרמנית להפוך לאחת החברות המובילות באירופה בתחום אבטחת המידע. החברה הגדילה בהתמדה את נפח הפעילות שלה, תוך השקעה של עשרות מיליוני דולרים, והפעילות המחקרית של אוניברסיטת בן-גוריון הפכה למוקד משיכה לחוקרים, מתכנתים וסטודנטים. פעילות זו עתידה לייצר שיתופי פעולה גם עם אנשי היחידות הטכנולוגיות בקריות החדשות של הצבא.
במקביל, האוניברסיטה הגבירה את שיתוף הפעולה שלה עם התעשייה. אחת החברות שהטביעו את החותם הגדול ביותר באזור הייתה EMC שהקימה ב-2011 מרכז מו"פ הממוקד בטכנולוגיות אבטחה, בהובלתה של ד"ר אורנה ברי, ששימשה אז כסגנית נשיא. בכך היא סימנה את הדרך לחברות רב-לאומיות אחרות, שהחלו לפעול בפארק ההיי-טק. אליהן הצטרפו גם סטארט-אפים דוגמת חברת DBmotion, שפיתחה פתרונות המאפשרים לשתף בצורה מאובטחת מידע בריאותי, ונמכרה לפני כעשור לחברת Allscripts Healthcare Solutions.
כיום היקף הפעילות של האוניברסיטה בתחומי הסייבר, הבינה המלאכותית ולמידת המכונה הוא הגדול ביותר בארץ. "אנו מעסיקים כיום 100 חוקרי סייבר, חלקם הגדול חברי סגל בכיר וזוטר. זהו היקף נדיר למדי באקדמיה הישראלית", מציין פרופ' בלומברג.
ללמוד מפי החוקרים הטובים ביותר
פרופ' בלומברג התמחה בגיאולוגיה פלנטרית ועשה את הדוקטורט שלו באוניברסיטת המדינה של אריזונה. כשחזר ארצה הקים באוניברסיטת בן-גוריון מעבדת מחקר לחישה מרחוק והדמאות פלנטריות, הנחשבת לאחת ממעבדות נאס"א. קודם לתפקידו הנוכחי שימש כסגן נשיא למחקר באוניברסיטה.
אם היית צריך לשאת פיץ' לסטודנטים פוטנציאליים ולשכנע אותם ללמוד בב"ג, מה היית אומר להם?
"אני ממליץ לכל מי שרוצה לימודים אקדמיים איכותיים, המשלבים את כל תחומי הדעת, לבוא לאוניברסיטת בן-גוריון וללמוד מהחוקרים המובילים ביותר בתחומם. לחוות את ההווי החברתי, שהוא ייחודי לאוניברסיטה שלנו ומושך סטודנטים רבים מרחבי הארץ להגיע ללמוד אצלנו. בנוסף, אם אתם רוצים ללמוד מפי החוקרים הטובים ביותר בתחום של טכנולוגיות סייבר, אוניברסיטת בן-גוריון היא המקום בשבילכם. מעבר לחוויית הלימודים, הנוכחות באוניברסיטה שמחוברת לכל הגורמים האחרים באקו-סיסטם, תאפשר לכם להשתלב בתעשייה וביזמות בעולמות הסייבר, ה-AI וה-ML וכן בתחומים נוספים כמו רפואה, שנשענים יותר ויותר על טכנולוגיות AI".
מהו החזון שלכם בתחומי הסייבר וה-AI?
"אנחנו שואפים להיות מובילים מדעית בתחומים אלה ובד בבד לפעול כדי להגדיל את הפעילות הכלכלית שנובעת מהם. המטרה היא לייצר מוקד ידע לאומי ולהפוך את התחומים הללו למנועי צמיחה, שישפיעו על כל המרחב הגיאוגרפי בו אנו חיים ופועלים. החזון הוא להקים כאן מכוני מחקר, שישלבו בין אקדמיה, תעשייה ביטחונית והיחידות הטכנולוגיות של צה"ל ולייצר כאן מנועי צמיחה אזוריים. לא רק בסייבר - גם ברובוטיקה וברפואה. מודל החיקוי שלנו הוא מעבדות שפועלות באוניברסיטאות המובילות בארה"ב. לשלב מחקר ויזמות ולאפשר לסטודנטים גם ללמוד, גם לעסוק בהוראה ובמחקר וגם לפתח סטארט-אפים. אנחנו בדרך להגשים חזון זה".
לאתר >>> אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
בשיתוף אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
