לא פעם קיים מתח בין משרדי הממשלה השונים לבין השלטון המקומי. השיא הגיע בסוף חודש פברואר האחרון, בתום כינוס חירום של מרכז השלטון המקומי ביחד עם ראשי הרשויות מכל קצוות הארץ, שבו הוחלט להשבית את שירותי הרשויות המקומיות עקב שורה של סוגיות כלכליות וכוונה אפשרית לפגוע בסמכויות ובהזרמת תקציבים עבורן.
לטענת מרכז השלטון המקומי והשלטון האזורי, המאגדים 258 רשויות עיקר המחלוקת נובעת בשל היעדר מדיניות מצד מקבלי ההחלטות, שבמקרים לא מבוטלים אף פוגמים בעבודתן השוטפת של הרשויות, מעכבים תהליכים ובכך מונעים הלכה למעשה תהליכי פיתוח וצמיחה בכל הרבדים.
"אולי חלקנו כבר שכחנו, אבל תקופת הקורונה הייתה דוגמה קלאסית עד כמה חשוב להעניק לרשויות המקומיות בישראל סמכויות, כגוף שמסוגל להעניק טיפול מקצועי ומהיר יותר מכל גורם אחר", אומר חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי בישראל וראש עיריית מודיעין מכבים רעות, בשיחה גלויה שבה הוא מביע את מורת רוחו נוכח חוסר שיתוף הפעולה שלטענתו מאפיין את משרדי הממשלה השונים, ובראשם משרד האוצר ואגף התקציבים הכפוף אליו. "חשוב להבין שבסופו של יום הרשויות המקומיות הן אלו שמחוברות לשטח בצורה הטובה ביותר, עד רמת השכונה והרחוב. אנחנו מכירים את הצרכים העולים מן השטח, קשובים לתושבים ויודעים בדיוק מהם הצעדים שיש לנקוט כדי לשפר את המצב. הקורונה הוכיחה שכאשר מוטלות עלינו סמכויות ובמקומות שבהם אנחנו מסוגלים להפעיל את כובד משקלנו, השירות לתושב מתבצע ללא דופי. לצערי, על אף שקיוונו שאחרי הקורונה יהיה מי שיפיק את הלקחים, המדינה בוחרת עדיין להתנהג בצורה ריכוזית ושואפת להעביר אליה עוד ועוד סמכויות, בדיוק ההפך ממה שצריך. במקום לשחרר את הרסן ולהעניק לנו את היכולת לטפל בתושבים שלנו, היא בוחרת בשיטה של הלאמת שירותים ובפועל מחזירה אותנו שני עשורים אחורנית בזמן. מדובר בטעות פטאלית שמשמעותה היא בכייה לדורות. זה מקומם שבמקום להשקיע את מרצנו בצעדים אופרטיביים בנושאי פיתוח, אנרגיה ותשתיות. ההרגשה היא שמשרדי הממשלה פשוט תוקעים לנו מקלות בגלגלים".
אחת הסוגיות שאליהן בוחר ביבס להפנות את תשומת הלב היא משבר הדיור, שלעניות דעתו עשויה הייתה להיפתר במידת מה על ידי הקצאת סמכויות בידי השלטון המקומי ככלל והרשויות המקומיות בפרט. "במקום לעסוק ביצירת פתרונות שימנעו את העושק הגדול ממאות אלפי זוגות צעירים ומשפחות במדינת ישראל, ולתת לרשויות המקומיות לבצע מהלכים משמעותיים, אנחנו נופלים על אוזניים ערלות. רק בשביל לסבר את האוזן, בשנתיים האחרונות הרוויחה המדינה קרוב ל 60 מיליון שקלים על חשבון הזוגות הצעירים, כחלק מפרויקטים שיועדו עבורם, אבל בפועל נמכרים במחירים מופקעים. כמי שמכירים מקרוב את שווי הקרקעות בישובים, דירה ממוצעת לזוג צעיר או זכאי דיור של שלושה חדרים צריכה להימכר לכל היותר בממוצע של כמיליון שקלים. כ-1.4 מיליון בטווח היישובים באזורי הביקוש, בין גדרה-חדרה וכ-700 אלף שקלים לדירה בפריפריה. נכון להיום אין שום תוכנית ממשית לפתרון המציאות הזו שפוגעת בדור שלם שפשוט כורע תחת הנטל".
השביתה האחרונה שיצאתם אליה עסקה בשכר הסייעות בגנים. גם שם המצב חמור?
"אחד מאבני היסוד של מרכז השלטון המקומי היה ונותר בגדר שאיפה מתמדת להעניק לילדי ישראל, ללא יוצא מן הכלל, את החינוך הטוב ביותר, באופן שווה ללא כל קשר למגדר, מגזר, מיקום גיאוגרפי או כל משתנה אחר. יחד עם זאת, אנחנו כשלטון מקומי אחראים כיום רק על החינוך הממלכתי והממלכתי-דתי, על אף שהיינו מאוד שמחים להוביל תחתינו מערכות חינוך נוספות. אנחנו עוסקים רבות על מנת לפעול להגדלת תקציבים למען החינוך בישראל ועומדים על כך. אחרי חודשים ארוכים של מאבק ממושך בהובלת מרכז השלטון המקומי עבור ציבור הסייעות תומכות ההוראה, נחתם הסכם שכר היסטורי.
מדובר בהסכם פורץ דרך שיביא לרפורמה אמיתית ומקיפה לסייעות תומכות ההוראה בתנאי השכר, בתמריצים, בלימודים ובאופק תעסוקתי.
באילו נושאים נוספים השלטון המקומי משפיע על חיי התושבים?
"השלטון המקומי מופקד על טיפול בחיים הישירים של כל תושב ותושבת, בכל תחומי החיים – חינוך, תחבורה, פנאי, תשתיות, בינוי. לאור העובדה שאנחנו חולשים על כל כך הרבה תפקידים בעת ובעונה אחת, אך מתבקש שנקבל עלינו סמכויות וכלים מהמדינה, כך שנוכל לעמוד באחריות המוטלת עלינו.
אתן דוגמה למשל מהתחבורה הציבורית, שהיא ללא ספק כישלון בקנה מידה טוטאלי, בעיקר במרכז הארץ. אנחנו פועלים תקופה ארוכה בדרישה שיגיעו תקציבים כדי להרחיב את מענה התחבורה הציבורית. לא ייתכן שהנושא הזה לא נכלל בתוך הסכמי גג לבניית שכונות חדשות שעתידות להוסיף עשרות אלפי יחידות דיור, אבל נעשות מבלי לחשוב על נושא הנגישות התחבורתית. כך נוצר מצב הפוך מזה שהיינו שואפים אליו. במקום לעודד את התושבים לבחור בתחבורה ציבורית, אנחנו למעשה דוחקים אותם לפינה ומאלצים אותם לשוב פעם אחר פעם לרכב הפרטי. זה נושא שהוזנח לאורך שנים על ידי ממשלות ישראל ודורש טיפול יסודי".
התאגידים העירוניים הם מנוף משמעותי
ביבס, המשמש כידוע גם כראש עיריית מודיעין מכבים רעות, מבקש לציין את חשיבותם של התאגידים העירוניים כזרוע ביצועית בעלת השלכות מרחיקות לכת על פיתוח יישובי ישראל. "אנחנו מסתמכים על התאגידים העירוניים כמנוף משמעותי המסייע לנו להוציא לפועל פרויקטים מסוגים שונים, בדגש על תשתיות, בינוי, תיירות, ספורט, פנאי ועוד. שיתוף הפעולה הזה מסייע לנו כרשויות לעמוד ביעדים שהגדרנו לעצמנו במסגרת לוחות זמנים מדויקים. בין אם זה אומר בניית בית ספר או מוסד חינוכי והכנתו לקראת פתיחת שנת הלימודים, או פרויקט בינוי שנועד לשרת אוכלוסייה מסוימת. התאגידים העירוניים והחברות הכלכליות הם אלו שמופקדים על המשימות הללו, ועושים את עבודתם נאמנה", כך לדבריו.
הזכרת את נושא הסמכויות שאתם דורשים לקבל. האם המצב הנתון משפיע גם על יכולת התאגידים והחברות הכלכליות לפעול בשטח?
"זה לא סוד שקיימים פערים המשפיעים על היכולת שלנו לקדם פרויקטים. לאחרונה סיכמנו למשל עם מינהל מקרקעי ישראל על קידום שכונה חדשה באחת הרשויות שעתידה הייתה לכלול פיתוח נרחב של שטחי ציבור ומוסדות חינוך. בפועל, משרד האוצר העניק לנו תקנים בחסר לגנים ובתי ספר, מועדוני נוער ותרבות, בתי כנסת ומקוואות. התוצאה היא שאותה רשות נאלצה לצמצם באופן דרמטי את היקף השכונה, מה שהוריד גם את המוטיבציה של הרשות המקומית, כמו גם של התאגידים העירוניים והחברות הכלכליות הכפופים אליה, לקדם את הפרויקט כפי שתכננו מלכתחילה. הגיע הזמן לייצר נקודת איזון אמיתית במערכת היחסים הזו שבין הרשויות המקומיות למדינה, שמייצרת מגבלות ופועלת על בסיס תפיסה מעוותת שאינה משרתת את התושבים".
בהינתן המצב המתואר, מציג ביבס אלטרנטיבה הכוללת שיתוף פעולה עסקי עם חברות וגורמים פרטיים, דרך שלטענתו עשויה לפתור את הסטטוס-קוו המורכב. "אחת השאלות שאני חוזר עליהן שוב ושוב, היא מדוע אין לנו אפשרות לקיים שותפות עם המגזר הפרטי. אם נרצה להקים לצורך העניין מתקן לטיפול פסולת, מה הבעיה שנגייס כסף מבחוץ ונייצר מקור רווח שגם הרשות תוכל ליהנות ממנו? הבעיה היא שהרגולציה מציבה עלינו משקולות, אבל שלא יהיה מקום לספקות, למרות כל הקשיים, אנחנו נחושים לקדם פרויקטים, על אף שיש מי שמנסה למנוע מאיתנו לעשות זאת. צריך לזכור שבסופו של יום, ההצלחה שלנו היא הצלחה של הרשויות המקומיות, התושבים והמדינה גם יחד, והיא זו שלמעשה מבטיחה את עצמאותן הכלכלית של הרשויות בישראל".
חדשנות כמנוע צמיחה
במרכז השלטון המקומי לא קופאים על השמרים. במקביל לפעילות המתבצעת במסדרונות הכנסת ומשרדי הממשלה, הם פועלים לילות כימים על מנת לפתח הליכי חדשנות על בסיס הטכנולוגיות המתקדמות ביותר, בשילוב עם יכולות בינה מלאכותית (AI). עדות לכך מציג ביבס בדמות מערך האשפה במספר רשויות שעתיד לעבור מהפכה של ממש בתקופה הקרובה. "נושא פינוי האשפה בישראל הוא קריטי כחלק מהשירות לתושב. המערך הזה צפוי להשתדרג באמצעות מערכות מבוססות GPS עם מצלמות וצ'יפים שיותקנו עליהן, שתאפשר יכולת מעקב בכל רגע נתון היכן יש צורך לפנות אשפה. המערכת הזו תתעדכן בזמן אמת ותהיה מסונכרנת עם פניות מתושבים. במודיעין מכבים רעות כבר רכשנו מערכת שכזו, שצפויה לחסוך כשלושה מיליון שקלים בשנה, כסף שיחזור לתושבים, שאותו נוכל לייעד להשקעה בחינוך, בתרבות ובחיי הפנאי של התושבים".
דוגמה אחרת שאליה מתייחס ביבס מקורה באינטגרטור המוקם בימים אלה ואחראי על ניהול מערך המים ברשויות. "הרעיון הוא שכלל מערכות המים הציבוריות והפרטיות כאחד תהיינה מחוברות למערכת אוטומטית שתוכל לקבל קריאות מרחוק ולעדכן מיד לגבי נזילות וליקויים בטווח שנע בין דקות לשעות בודדות. מערכת זו תהיה אחראית גם על השקיית הגינות והפארקים ותתממשק עם מערכת נוספת לאיכות הסביבה, תוך התייחסות למשתנים נוספים כמו משקעים וטמפרטורה, ובינה מלאכותית שתדע כיצד לנטר את כל הנתונים הללו ובפועל לחסוך מאות אלפי שקלים בשנה בצריכת מים".
מערכת חדשנית אחרת שהחלה לפעול זה מכבר היא "טרפיקל" המעניקה בשורה אמיתית עבור מערכי ההיסעים ברשויות. "ידוע שהרשויות מוציאות מיליארדים על היסעים, במיוחד בכל הקשור לחינוך המיוחד. התוכנה החדשה מייצרת מעקב שוטף החל מהרגע שהילדים עולים על ההסעה או בדרך הביתה. ניתן להתעדכן דרכה בעומסים, איחורים ובעיקר לאפשר להורים לצאת רגועים ליום העבודה בידיעה שילדיהם נמצאים בידיים הטובות ביותר".
לאן מועדות פניהן של הרשויות המקומיות בישראל?
"דבר אחד ברור לחלוטין. אמנם קיימים מאבקים מול רשויות המדינה שיוצרים לא פעם קונפליקטים ומתחים, אבל יחד עם זאת, נוכחנו לראות שכאשר יש רצון לעבודה משותפת, הדברים מובילים לפריחה ושגשוג. לשם כולנו מכוונים".
בשיתוף איגוד התאגידים העירוניים
