לפני כשנתיים החליט רועי ביתן, בן 31, שחקן, מוזיקאי ויוצר, את היצירה שלו הוא יתרגם לסדרת שירים קצרצרים שקיבלו את השם "שירים רנדומליים" שהפכו לוויראליים באינסטגרם ובטיקטוק.
האזינו לפודקאסט:זירת הפודקאסטים של TheMarker Labels
איך יוצרים ויראליות וכיצד מייצרים תוכן בעולם החדש?
איך יוצרים ויראליות וכיצד מייצרים תוכן בעולם החדש?
בשיחה עם יניב ויצמן, הסביר ביתן על יצירת תוכן בעידן החדש, ועל היכולת שלו לשנות ולהשפיע. "נכנסתי לעולם הזה עם הידיעה שאני רוצה שאנשים יכירו את המוזיקה שלי, יכירו אותי כשחקן ומוזיקאי", מספר ביתן. "פתחתי את הטיקטוק, כי כולם פותחים, ואז נכנסתי גם להיות חלק מהמשחק. לא ידעתי מה אני לא יודע והבנתי שזה עולם שלם של אנשים שצורכים תוכן בצורה שאני לא מכיר אותה".
ביתן, שמתמודד עם הפרעות הקשב, למד לעומק מה יגרום למשתמשים להישאר, לשתף ולהפיץ. "לאט-לאט התחלתי להתכוונן לנסות יותר לעשות דברים שיגרו אותי. אני נורא אוהב צחוקים ואני נורא אוהב דברים שהם אסקפיזם ועשיתי דברים עם אסקפיזם, עם אמירה. לקחתי סיטואציות מהחיים שלי והלחנתי אותם", אומר ביתן.
בשלב הבא הוסיף ביתן את המשפט שפותח כל שיר קצר שלו: "אם קבלת את הסרטון הזה", והחל בסדרה של שירים רנדומליים: "עשיתי עשרות כאלה בשבוע-שבועיים הראשונים. גם בגלל שזה היה משהו מאוד קונספטואלי והטיקטוק אוהב שיש משהו שהוא קונספטואלי".
ביתן התייחס גם לרצון לפרוץ את גבולות הוויראליות, והסביר: כשאני פתחתי את הטיקטוק לא חשבתיעל זה שאני אתפרנס מפרסומות. חשבתי על זה שאני רוצה להיות גם כוכב. אני רוצה להיות במקום שאני מביע את עצמי בלי להתבייש בכלל ושאנשים יראו אותי ויהיו בהכרה של מי אני. אדם מקבל את הסרטון שלי ומעבר לזה שיש אסקפיזם, הדבר הכי נפוץ עם הסרטונים שלי זה השיתוף. זאת אומרת, אני מזקק סיטואציה, ככה אני תופס את זה, שקורית ביום-יום ובן אדם יכול לשלוח את זה לבן אדם אחר שחווה את אותה סיטואציה. הוא יכול להגיד לו משהו דרך הסרטון וזה הערך המוסף".
