בשנה וחצי האחרונות נולדו בישראל לא מעט מנהיגים בעל כורחם. אחד מהם הוא יונתן שימריז, אקטיביסט, מייסד תנועת קומו, ואחיו של אלון — שנחטף לעזה ונהרג לאחר שהצליח להימלט.
"כצעירים, קיבלנו את המדינה מפולגת ומשוסעת, וזו האחריות שלנו לשנות ולהתחיל משהו חדש", אמר שימריז באירוע השקת קהילת הצעירים והצעירות של TheMarker Labels בשיתוף מרכז להניע נוער וצעירים.
כתושב הנגב המערבי, שימריז הכיר היטב את סבבי הלחימה מול עזה. ב-2014 הוא הקים את תנועת דור הקסאמים: "הייתי בן 24, אחרי אינסוף סבבי לחימה בעזה, ואחותי התקשרה אלי בפאניקה שנופלים טילים". לדבריו, הוא הבין אז שהוא חייב לפעול, אבל לא מצא שותפים לעשייה. "אמרתי באותם ימים שאם לא נשנה את המציאות, נחטוף סטירה שאף אחד מאיתנו לא יקום אחריה. אבל אפילו אנשים מהאזור שלי אמרו לי 'שחרר אותנו, תן לנו את השגרה שלנו'. הטעות הטרגית שלי הייתה שוויתרתי. יצאתי לעשות שינוי, נלחמתי עליו ונכשלתי", הודה.
כבן כפר עזה חווה יונתן את 7 באוקטובר על בשרו. עם בנו הפעוט ואשתו ההרה בממ"ד, ניסה להחזיק את ידית הדלת, ולשמור על המשפחה שלו. לאחר שפונו, גילה כי אחיו, אלון, נחטף לעזה. בדצמבר 2023, לאחר שהצליחו להימלט משוביהם אלון, יותם חיים וסאמר טלאלקה נורו בשוגג על ידי כוחות צה"ל.
שימריז סיפר כי בחצי השנה האחרונה הוא מרצה בבית ספר ומכללות ברחבי הארץ. "אני שואל אנשים מה זה בעיניהם שמאל או ימין? מה זו ציונות או יהדות? ואני מקבל תשובות רדודות, אנשים לא יודעים", הוא ציין כי הצעירים נולדו למציאות מפולגת ומסוכסכת, אך מתקשים להבין מהי האחריות שלהם ביצירת שינוי. "לא נוכל לבנות כלום אם לא נבין שמה שמכרו לנו עד עכשיו זה חרטא", הדגיש. "הזנחנו את התחום הזה, ואין לנו את הפריווילגיה להמשיך ככה. אנחנו חייבים להיכנס לזירה הציבורית בכל הרמות ואני רוצה להאמין שאני לא מדבר עם מנהיגי העתיד, אלא עם מנהיגי ההווה".
"אני בא מעולמות הנוי בקיבוץ", תיאר שימריז. "ואני יודע שכאשר שותלים עץ, חייבים לשים לו יתדות כדי שהענפים יצמחו ישר. אבל כשבן גוריון בא ושתל את העץ שנקרא ישראל, הוא לא הספיק לשים יתדות, והעץ הזה צמח בלי שליטה והגיע למצב שהוא מפגע בטיחותי. לכן יש רק דבר אחד שאפשר לעשות: לשתול עץ חדש".
לסיכום, דיבר שימריז על חובתו של הדור הצעיר להוביל את העתיד. "צריך לשים יסודות חדשים, כדי שהילדים שלנו יגדלו במדינה בטוחה. אנחנו לא יכולים לתת לאנשים אחרים להחליט על עתידנו". שימריז הדגיש כי אם בעבר הילדים הצביעו בבחירות בהשפעת העדפות ההורים שלהם, כעת ראוי שההורים הם אלו שיהיו מושפעים מהעדפות ילדיהם.
