מאז 7 באוקטובר התקבלו בנט"ל כ-160 אלף פניות. בשנים 2023-2024 גדלה העמותה פי חמישה, מכ-300 מטופלים בשבוע ערב המלחמה לכ-3,000 לאחריה, ומכ-100 אנשי טיפול לכ-600. כך סיפרה יודי יובל רקנאטי, מייסדת ונשיאת נט"ל ומייסדת ויו"ר קבוצת גנדיר. רקנאטי, שהתארחה בכנס ESG First של TheMarker Labels, שוחחה עם מנחת הכנס, עמליה דואק מחדשות 12, וסיפרה כי כ-625 אלף ישראלים הושפעו או יושפעו נפשית בעקבות המלחמה, וכי יותר מ-520 אלף נמצאים בסיכון גבוה לפתח פוסט-טראומה. לדבריה, העלות העקיפה של הטראומה הנפשית בחמש השנים הקרובות מוערכת בכ-500 מיליארד שקל, כאשר על כל שקל המושקע בטיפול עשויים להיחסך ארבעה שקלים למשק. את נט"ל ייסדה רקנאטי לפני כשלושה עשורים, לאחר שד"ר יוסי הדר ז"ל פנה אליה והציע להקים עמו עמותה לטיפול בנפגעי טראומה על רקע טרור ומלחמה, בזמן שהמונח פוסט-טראומה כמעט שלא היה חלק מהשיח הישראלי. רקנאטי, שעסקה אז בטיפול בנפגעי טראומה, זיהתה עד כמה הבעיה רחבה והמודעות אליה מצומצמת.
מאז צברה נט"ל ידע וניסיון והרחיבה את פעילות הטיפול והמחקר בארץ ובעולם, ולדברי רקנאטי, הניסיון שצברה העמותה היה מעין "חזרה" למה שאירע ב-7 באוקטובר. בבוקר השבת השחורה הגיע "מבול של פניות", והמתנדבים ענו לאנשים מתוך המקלטים בדרום שביקשו עזרה וחיפשו "אחיזה במשהו אמיתי, אנושי".
לצד הטיפול בנפגעים, רואים בנט"ל חשיבות עצומה בתפקידו של המגזר העסקי בהחזרת מילואימניקים ועובדים למעגל העבודה, כפי שציינה רקנאטי. במסגרת פרויקט חוזרים לחיים, העמותה מסייעת למילואימניקים שמתקשים לשוב לשגרת העבודה. "כביכול הכל בסדר. הם חזרו הביתה, אבל שום דבר לא בסדר", תיארה רקנאטי את המצב שחווים גם הארגונים. היא הוסיפה כי הבית השתנה גם הוא בזמן השירות, והמילואימניקים חוזרים עם מעמסה רגשית, שמקשה על המעבר החד לשגרה. באמצעות קבוצות, מנטורים, ליווי ועבודה עם המשפחות, התוכנית מסייעת לחזרה הדרגתית לשגרת העבודה והחיים.
במקביל נט"ל פועלת בשיתוף עם מנהלי משאבי אנוש בחברות ומכשירה אותם להתמודד עם החזרה המורכבת של העובדים: כיצד לזהות את הקושי, להתאים את תהליך הקליטה מחדש ולתת לעובד את הזמן והכלים הנדרשים. רקנאטי הדגישה כי דווקא הרצון המובן של ארגונים לחזור במהירות לתפקוד מחייב הסתכלות אחרת, משום ש"הצורך של המגזר העסקי לחזור לנורמליות הוא גדול, אבל המצב הוא לא נורמלי".
