בניסיון להתמודד עם העלייה הניכרת במספר חולי הסוכרת מיושמים מדדי איכות, שבוחנים את יעילות ובטיחות הטיפול בחולים, בהובלת מערכת הבריאות בקהילה. אבל האם המדדים הללו רלוונטיים עבור כל הציבור?
"אנחנו לא יכולים להשתמש במדדים שונים בפריפריה לעומת מרכז, אבל ללא ספק יש שונות", אמר ד"ר דניאל לנדסברגר, הרופא הראשי במכבי שירותי בריאות.
ד"ר זועבי עבד־אל־האדי, מנהל מערך הסוכרת במחוז הצפון של שירותי בריאות כללית, סיפר: "רק לפני שנה הקמתי מרפאה שמטפלת בסוכרת סוג 1. יש צורך לתת מענה לנערים שסיימו טיפול במרפאות הילדים, והמצב הסוציו־אקונומי לא מאפשר להם קניית תרופות חדשות". לדבריו, אחת הפעולות החשובות תהיה מימון של תרופות מסוג GMP1 עבור מטופלים מהפריפריה שמצבם הכלכלי אינו מאפשר להם לרכוש אותן. אתגר נוסף הוא לשמור על מעקב טיפולי ראוי. "רק 30% מהמטופלים שלי עשו בדיקות מעקב. השאלה היא מי בודק זאת?"
לדברי פרופ' נדב דוידוביץ', מייסד בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן־גוריון, כל סט השירותים צריך להיות מותאם לקהילת היעד. "צריך להנגיש את זה לאוכלוסיות בפריפריה החברתית והגיאוגרפית, כדי למנוע מערכת בריאות נפרדת לעניים ולעשירים".
לנדסברגר הוסיף כי במכבי בוחנים לא רק את היעד הסופי, אלא גם את שיעור השיפור לאורך התהליך. "גם הנתון של חולים שהצלחנו למנוע מהם לפתח סוכרת הוא חשוב".
פרופ' איתמר רז, מומחה ברפואה פנימית, סוכרת והשמנה, אמר: "הזמן הוא אלמנט קריטי. חולי סוכרת שאינם מקבלים טיפול ראוי בשנתיים הראשונות יסבלו משיעור גבוה משמעותית של סיבוכים, כמו עיוורון וקטיעה של גפיים".
מנחה: הילה אלרואי; משתתפים: ד"ר דניאל לנדסברגר, הרופא הראשי, מכבי שירותי בריאות; ד"ר זועבי עבד־אל־האדי, מנהל מערך הסוכרת במחוז הצפון ומנהל יחידת סוכרת סוג 1, שירותי בריאות כללית, מחוז צפון; פרופ' איתמר רז, מומחה ברפואה פנימית, סוכרת והשמנה; פרופ' נדב דוידוביץ', מייסד בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן־גוריון
הכנס, בחסות החברות נובו נורדיסק, ג'ונסון אנד ג'ונסון מדטק ובאייר, מוגש כשירות לציבור באופן בלתי תלוי וללא השפעה על התכנים. האמור אינו המלצה, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי מוסמך.
בשיתוף נובו נורדיסק, ג'ונסון אנד ג'ונסון ובאייר
