נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביעים על כך שכמחצית מהאוכלוסייה בישראל מתמודדת עם עודף משקל — מגמה אשר מחריפה מדי שנה. העלייה במשקל מלווה בעלייה ניכרת בתחלואה, וגם מייצרת עומס ונטל כלכלי על מערכת הבריאות. את מחיר הטיפול בחולים בודק במחקריו פרופ' משה לשנו, אמריטוס בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב ובעל תואר MD ברפואה, PhD במחשבים ומערכות מידע ותואר ראשון ושני במתמטיקה. בוועידת סוכרת והשמנה — חשבון לאומי של TheMarker Labels, הציג פרופ' לשנו מחקר על ההשלכות הכלכליות של השימוש ואי־השימוש בתרופות ממשפחת GLP-1 עבור חולים, שנעשה לאחרונה בשיתוף קופת החולים לאומית.
GLP-1 הן תרופות שמחקות את פעולת הורמון ה-GLP-1 הטבעי המיוצר במעיים, אשר משמשות בעיקר לטיפול בסוכרת מסוג 2 והשמנה. הן מגבירות את הפרשת ההורמון אינסולין, מאטות את התרוקנות הקיבה ומגבירות תחושת שובע של המטופל, וכך מסייעות לאזן את רמת הסוכר בדם ולהורדה משמעותית גם במשקל.
"אם אבקש להשוות את התוצאות — בכל המדדים ניכר כי חל שיפור משמעותי בקרב החולים שהשתתפו בקבוצה שקיבלה את התרופות ממשפחת GLP-1 — כולל מבחינת שיעור התמותה ולחץ הדם", אמר פרופ' לשנו. "תרופות GLP-1 מורידות את רמת הסוכר, מפחיתות היפוגליקמיה, מרזות, מפחיתות בין 15%־30% מהמשקל ומשפרות תוצאות קרדיווסקולריות וכבד שומני בחולי סוכרת ואחרים". לדבריו, מדובר בנתונים ידועים אך מרשימים. "המחקר שאנחנו ערכנו כאן עוסק בהשפעת הטיפול בתרופות הללו בחולי סוכרת בהקשר של הנטל הכלכלי שהדבר יוצר עבור קופות החולים האחראיות על הטיפול".
שיפור בכל המדדים
במחקר השתתפו שתי קבוצות: כ–6,440 חולי סוכרת שקיבלו תרופה ממשפחת GLP-1 לפחות חמישה חודשים, וכ–6,440 חולי סוכרת שלא קיבלו אותה. שתי קבוצות המטופלים היו דומות מבחינת נתונים כגון דמוגרפיה, גיל, BMI, לחץ דם, רמת סוכר ומהלך קליני. כלומר, הפרמטרים של המטופלים היו דומים מאוד.
החוקרים עקבו אחר התוצאות הכלכליות וגם הקליניות בשתי הקבוצות במשך שלוש שנים (לדברי פרופ' לשנו, "תוצאות אלו משפיעות אחת על השנייה"), ומצאו כי חל שיפור בכל המדדים הקליניים בקבוצת התרופה — בהם ירידה בלחץ הדם הסיסטולי, ירידה במשקל, תקינות רמת ההמוגלובין ושרידות.
חיסכון מובהק
אבל לדברי פרופ' לשנו, התוצאות המעניינות יותר נגעו לעלויות: "נמצא כי מספר האשפוזים פחת בקבוצת התרופה ביחס לקבוצת הביקורת (פער ניכר בממוצע ימי האשפוז), וכי העלות הכוללת למטופל בקבוצת הביקורת הייתה הרבה יותר גבוהה — כ–16,000 שקל לעומת כ–12,000 שקל למטופל בקבוצת התרופה. בסך הכל מצאנו שבקבוצת הביקורת היו יותר מאושפזים ועלייה בעלות הכוללת. עוד נמצא כי כל מטופל בתרופה חוסך לקופת החולים כ–2,000 שקלים בממוצע לשנה. כלומר, על אף שקופת החולים משלמת על הטיפול, בטווח הרחוק הוא חוסך לה כסף".
"מנקודת המבט של קופת החולים, כדאי לה לתת את הטיפול הזה, למרות שהוא עולה כסף", אמר פרופ' לשנו. "בסופו של דבר, מדובר בטיפול שחוסך כסף לטווח הארוך. גם אם נקזז את עלות הטיפול, עדיין מדובר בחיסכון".
הכנס בחסות חברת נובו נורדיסק, ג'ונסון&ג'ונסון מדטק, באייר מוגש כשירות לציבור באופן בלתי תלוי וללא השפעה על התכנים. האמור אינו מהווה משום המלצה, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם גורם מקצועי מוסמך
בשיתוף נובו נורדיסק, ג'ונסון אנד ג'ונסון ובאייר
