חיפוש

"חברות שנולדות באקדמיה צריכות ללמוד לדבר בשפה עסקית כדי לגייס משקיעים"

ד"ר רוברט גיטרמן, מייסד שותף ומנכ"ל RAAAM Memory Technologies, תיאר את הקשיים העומדים בפני יזמים מהאקדמיה שמעוניינים להפוך מחקר לטכנולוגיה מסחרית, בשיחה עם משה זלצברג, מנכ"ל Veriest Solutions

שיתוף בוואטסאפ

הדפסת כתבה זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ותמונות, ובהגשה נוחה להדפסה

לרכישת מינוי
ד"ר רוברט גיטרמן ומשה זלצברג
ד"ר רוברט גיטרמן ומשה זלצברג
ד"ר רוברט גיטרמן ומשה זלצברג צילום: ליאת מנדל
ד"ר רוברט גיטרמן ומשה זלצברג צילום: ליאת מנדל
יובל גמליאל
תוכן שיווקי

בין האקדמיה לתעשייה קיימת תחרות בריאה וארוכת שנים. לעיתים אנשי האקדמיה מעדיפים להמשיך לתארים ומחקרים מתקדמים, ולעיתים הם מחליטים דווקא לעשות את המעבר לתעשייה ולעולם היזמות. בתווך הזה עסק דו שיח מרתק בשם "מהמעבדה לסטארט-אפ", שהתקיים בכנס Design the Future – Deep Tech & AIשל TheMarker Labels, בשיתוף Cadence. לקחו בו חלק משה זלצברג, מנכ"ל Veriest Solutions, וד"ר רוברט גיטרמן, מייסד שותף ומנכ"ל RAAAM Memory Technologies.

גיטרמן פתח בתיאור החברה אותה ייסד: "RAAAM היא למעשה ספין אוף של שתי אוניברסיטאות: בר אילן הישראלית ו-EPFL השוויצרית. החוקרים חברו למחקר על זיכרונות בשבבים, במטרה לפתור את אחד האתגרים הגדולים בתחום השבבים הדיגיטליים וה-AI – מצד אחד, דרישה לכמויות הולכות וגדלות של זיכרון על מנת לשמור את הדאטה, ומצד שני - טכנולוגיית SRAM שלא מספקת את היעילות הדרושה. שיתוף הפעולה הזה הניב טכנולוגיית זיכרון על-שבב חדשה המספקת הפחתת שטח של עד 50% והפחתת צריכת הספק של עד פי 10 בהשוואה ל-SRAM".

בהתייחסו לשאלה כיצד ידע מתי יהיה נכון להפוך את המחקר העיוני לטכנולוגיה מסחרית, הסביר גיטרמן כי "הייתה לנו אינדיקציה כפולה - הן טכנולוגית והן מסחרית. בפן הטכנולוגי הצלחנו לפתח אבות טיפוס לשבבים, ומבחינה מסחרית ראינו עניין גובר והולך מצד התעשייה. למעשה חלק גדול מהמחקר שלנו נעשה עם חברות סיליקון מובילות בעולם".

על ההחלטה להפוך ליזם, סיפר גיטרמן כי זו היתה החלטה לא קלה עבורו. "התלבטתי אם להמשיך באקדמיה או להקים חברה. מה שהוביל להחלטה שלי היה הרצון שלי לשנות כיוון. לאחר שנים ארוכות באקדמיה, רציתי אתגר אחר".

זלצברג שאל את גיטרמן כיצד צריך לדעתו להתנהל מול חברות היישום האוניברסיטאיות. על כך ענה גיטרמן: "זוהי נקודה חשובה. ברגע שמוציאים רעיון מהאקדמיה למסחור, צריך להתמקד בנושא הקניין הרוחני. מוסדות המחקר הם כמובן שותפים מלאים בהצלחה - אבל עם המעבר לתעשייה חשוב להבטיח את הזכויות של המייסדים, בין אם מדובר על העברת ה-IP (שווי קניין רוחני) של החברה או רישיון אקסקלוסיבי".

בסיום דבריו ציין גיטרמן כי האתגר הגדול ביותר עבור החוקרים הוא הפער הגדול בין הידע הטכנולוגי הקיים ובין דרישות העולם העסקי. "במקרה שלנו הדרך לגשר על הפער היה לצרף יועץ עסקי שהפך בהמשך לשותף. בסופו של יום, החברות שנולדות באקדמיה צריכות ללמוד לדבר בשפה העסקית לשם גיוס המשקיעים. אלו מצידם צריכים להבין שמדובר על תהליך ארוך עם פוטנציאל ענק, אבל גם עם לא מעט סיכון".

חזרה למדור

Labels

תוכן שיווקי

    כתבות שאולי פספסתם

    דויד גרוסמן

    9 חדרים ב–4.85 מיליון שקל: דויד גרוסמן מוכר את הקוטג'

    עמית דוידוב
    שמוליק סוסנה (מימין) וגיל דמתי, ביציאה ממשרדי ארקיע, הבוקר. מציגים עצמם כחלופה המעשית ביותר לניהול והבראת ארקיע

    בלעדיבלעדי

    הקרב על ארקיע: קבוצה חדשה הגיעה למשרדי החברה כדי לקדם עסקה

    ירדן בן גל הירשהורן ונתי טוקר
    אייל בן סימון

    משכיר לטייקון? הדרכים של מנכ"ל הפניקס לסדוק את מגבלות השכר

    איתן אבריאל
    קורפו. ישראלים עם דרכון אירופי אינם פטורים מהגדלת המס

    עוד עשרות אלפי יורו: מכה לישראלים שמתכננים לקנות דירה ביוון או קפריסין

    עמית דוידוב
    מייסדי doubleAI. מימין לשמאל: ד"ר גל בנימיני, ד"ר נעם וייס, פרופ' אמנון שעשוע, פרופ' אור שריר, פרופ' יואב לוין ופרופ' שי שלו שוורץ

    מרוץ המיליארדים: כך הפכה הוזלת ה-AI למכרה הזהב של ההייטק הישראלי

    שגיא כהן
    שלט שמציע דירה להשכרה (לתמונה אין קשר למאמר). רוב תשלומי המס הם קטנים

    100 אלף עברייני מס מסתובבים בישראל. רשות המסים רוצה לעשות לזה סוף