חיפוש

"חברות שנולדות באקדמיה צריכות ללמוד לדבר בשפה עסקית כדי לגייס משקיעים"

ד"ר רוברט גיטרמן, מייסד שותף ומנכ"ל RAAAM Memory Technologies, תיאר את הקשיים העומדים בפני יזמים מהאקדמיה שמעוניינים להפוך מחקר לטכנולוגיה מסחרית, בשיחה עם משה זלצברג, מנכ"ל Veriest Solutions

שיתוף בוואטסאפ

הדפסת כתבה זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ותמונות, ובהגשה נוחה להדפסה

לרכישת מינוי
תגובות:

קריאת זן זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ובהגשה נוחה לקריאה

לרכישת מינוי
ד"ר רוברט גיטרמן ומשה זלצברג
ד"ר רוברט גיטרמן ומשה זלצברג
ד"ר רוברט גיטרמן ומשה זלצברג צילום: ליאת מנדל
ד"ר רוברט גיטרמן ומשה זלצברג צילום: ליאת מנדל
יובל גמליאל
תוכן שיווקי

בין האקדמיה לתעשייה קיימת תחרות בריאה וארוכת שנים. לעיתים אנשי האקדמיה מעדיפים להמשיך לתארים ומחקרים מתקדמים, ולעיתים הם מחליטים דווקא לעשות את המעבר לתעשייה ולעולם היזמות. בתווך הזה עסק דו שיח מרתק בשם "מהמעבדה לסטארט-אפ", שהתקיים בכנס Design the Future – Deep Tech & AIשל TheMarker Labels, בשיתוף Cadence. לקחו בו חלק משה זלצברג, מנכ"ל Veriest Solutions, וד"ר רוברט גיטרמן, מייסד שותף ומנכ"ל RAAAM Memory Technologies.

גיטרמן פתח בתיאור החברה אותה ייסד: "RAAAM היא למעשה ספין אוף של שתי אוניברסיטאות: בר אילן הישראלית ו-EPFL השוויצרית. החוקרים חברו למחקר על זיכרונות בשבבים, במטרה לפתור את אחד האתגרים הגדולים בתחום השבבים הדיגיטליים וה-AI – מצד אחד, דרישה לכמויות הולכות וגדלות של זיכרון על מנת לשמור את הדאטה, ומצד שני - טכנולוגיית SRAM שלא מספקת את היעילות הדרושה. שיתוף הפעולה הזה הניב טכנולוגיית זיכרון על-שבב חדשה המספקת הפחתת שטח של עד 50% והפחתת צריכת הספק של עד פי 10 בהשוואה ל-SRAM".

בהתייחסו לשאלה כיצד ידע מתי יהיה נכון להפוך את המחקר העיוני לטכנולוגיה מסחרית, הסביר גיטרמן כי "הייתה לנו אינדיקציה כפולה - הן טכנולוגית והן מסחרית. בפן הטכנולוגי הצלחנו לפתח אבות טיפוס לשבבים, ומבחינה מסחרית ראינו עניין גובר והולך מצד התעשייה. למעשה חלק גדול מהמחקר שלנו נעשה עם חברות סיליקון מובילות בעולם".

על ההחלטה להפוך ליזם, סיפר גיטרמן כי זו היתה החלטה לא קלה עבורו. "התלבטתי אם להמשיך באקדמיה או להקים חברה. מה שהוביל להחלטה שלי היה הרצון שלי לשנות כיוון. לאחר שנים ארוכות באקדמיה, רציתי אתגר אחר".

זלצברג שאל את גיטרמן כיצד צריך לדעתו להתנהל מול חברות היישום האוניברסיטאיות. על כך ענה גיטרמן: "זוהי נקודה חשובה. ברגע שמוציאים רעיון מהאקדמיה למסחור, צריך להתמקד בנושא הקניין הרוחני. מוסדות המחקר הם כמובן שותפים מלאים בהצלחה - אבל עם המעבר לתעשייה חשוב להבטיח את הזכויות של המייסדים, בין אם מדובר על העברת ה-IP (שווי קניין רוחני) של החברה או רישיון אקסקלוסיבי".

בסיום דבריו ציין גיטרמן כי האתגר הגדול ביותר עבור החוקרים הוא הפער הגדול בין הידע הטכנולוגי הקיים ובין דרישות העולם העסקי. "במקרה שלנו הדרך לגשר על הפער היה לצרף יועץ עסקי שהפך בהמשך לשותף. בסופו של יום, החברות שנולדות באקדמיה צריכות ללמוד לדבר בשפה העסקית לשם גיוס המשקיעים. אלו מצידם צריכים להבין שמדובר על תהליך ארוך עם פוטנציאל ענק, אבל גם עם לא מעט סיכון".

חזרה למדור

Labels

תוכן שיווקי

    כתבות שאולי פספסתם

    גיל אלבז. הצטרף לאוניקס ביולי 2025, וקיבל תואר של מייסד

    גייס עשרות מיליונים ואיבד שני יזמים: הסיפור של הסטארט־אפ החשאי אוניקס

    אופיר דור
    ארגזים מלאים בפירות דוריאן. "אנחנו צריכים להתאים את שרשרת האספקה לשינוי ולייצא דוריאן טרי"

    חקלאים קצרו רווחים מהביקוש לפרי המסריח. כעת הוא נערם במחסנים

    ניו יורק טיימס
    תלוש שכר פיקטיבי

    כל השאר זה בונוס: החברה שמצאה פטנט לחסוך כסף — על חשבון העובדים

    ליאת לוי
    קלוד קוד. נהפך לתופעה ויראלית שגנבה את תשומת הלב מ–Cursor

    הסערה החדשה בהייטק הישראלי: "זה מטריף ומלחיץ ברמות משוגעות"

    שגיא כהן
    טקס השקה אוטובוסים BRT

    בתים, מגרשים ואחזקות בחברות: הנכסים של ראש עיריית נס ציונה

    טלי חרותי-סובר

    "לא תראי אותי שם": לאן נעלמו הסטודנטים, והאם זה יחסל את האוניברסיטאות?