בישראל פועלות יותר מ–1,500 חברות Deep Tech. יעל מזוז הרפז, סמנכ"לית מדיניות ברשות החדשנות, הסבירה כיצד החברות האלו מהוות חלק מרכזי מהאקו־סיסטם הישראלי והצלחתו בכנס Design the Future – Deep Tech & AI של TheMarker Labels בשיתוף Cadence.
"כשאומרים Deep Tech משתררת שתיקה, כי עדיין ישנה עמימות לגבי המשמעות של המונח", אמרה מזוז הרפז, והציגה ממצאי דו"ח שחיברה רשות החדשנות בנושא עם חברת dealroom הבינלאומית. "הדו"ח מתווה עקרונות לזיהוי חברת Deep Tech, למשל שמדובר בטכנולוגיה עמוקה עם זמן הבשלה ארוך", אמרה מזוז הרפז. "אלו תהליכים שמתחילים לרוב באקדמיה, דורשים מחקר ופיתוח ארוכים וההגעה למוצר דורשת השקעות נרחבות בשלבים הראשונים, עוד יותר מבסטארטאפים מתחומים אחרים".
בישראל חברות Deep Tech פועלות בתחומים מגוונים, שנוגעים בבינה מלאכותית, שבבים, קוואנטים וגם בסייבר ותוכנה ארגונית. לדברי מזוז הרפז, המגוון מעיד על חוסנה של ישראל כמדינת טק. "בעשור האחרון שווי קבוצת חברות ה־Deep Tech צמח פי 16 – וזה נתון מאוד משמעותי", אמרה.
ממצאי הדו"ח העלו גם כי כ־75% מתוך מאות הקרנות שמשקיעות ב־Deep Tech הישראלי הן זרות, אבל לקרנות הישראליות חלק חשוב בשלבים המוקדמים. לפיכך רשות החדשנות השיקה השנה מסלול ייעודי להשקעה בקרנות ישראליות המוקדשות לתחום. "לאור החשיבות של הקרנות הישראליות, המדינה החליטה לקחת חלק ולהבטיח מימון תחרותי לחברות בתחומים אלו", הסבירה מזוז הרפז.
לדברי מזוז הרפז, שנת 2025 מעידה על מגמת התאוששות בהשקעות בחברות, אך גם על ירידה במימון הזמין לסבבים הראשונים. "אנחנו מזהים את הסיכון, ולכן 'קרן ההזנק' של הרשות מיועדת כולה לסטארטאפים בשלבים המוקדמים שלהם, כדי לוודא שהם מגיעים לשלב הבא", אמרה.
הדו"ח מעלה גם את חוזקתה של ישראל בהשוואה בינלאומית. לפי סקירתה של מזוז הרפז, לישראל מגיעים 20% מההשקעות העולמיות בחברות Deep Tech בתחום הסייבר ו–10% מההשקעות העולמיות בחברות Deep Tech במכשור רפואי, חקלאות ומזון. "בקוואנטום חלקנו כרגע בעוגה הוא 6% בלבד מנפח ההשקעות, אבל אנחנו בטוחים שחלקנו בהשקעות יעלה".
לדברי מזוז הרפז, התעשייה הישראלית חייבת להתאים את עצמה למגמה החדשה. "עלינו לוודא שפה בישראל תהיה לנו לא רק הטכנולוגיה המתקדמת ביותר, אלא גם ההון האנושי הנכון וסביבת המימון שתאפשר לחברות Deep Tech לצמוח", סיכמה.
