בעוד הדיון הציבורי בישראל ממשיך לעסוק באיומים של בינה גנרטיבית ובשאלות מי העתיק ממי, השוק הגלובלי עובר מהפכה עמוקה בהרבה: הומנואידים - רובוטים אנושיים בעלי יכולות רכות - נכנסים לכלכלה בזמן אמת. ולא, לא מדובר בהדמיות או פיילוטים.
1X NEO – הרובוט האנושי הביתי הראשון נמכר כבר היום ב־20,000 דולר או במנוי חודשי של 499 דולר. הוא מקפל כביסה, מסדר בתים, מבין הקשר, זוכר ולומד;Toyota WALK ME פועל ככוח עבודה כללי-ביתי, מסחרי ותעשייתי-עם מערכת Helix המחברת ראייה, שפה ופעולה; טויוטה מציגה את WALK ME עם רגליים רובוטיות שמטפסות מדרגות, עוברות משטחים ומאפשרות ניידות שלא הייתה קיימת עד היום ובשנגחאי מלון שלם מופעל על ידי הומנואידים ורובוטי שירות Xman-R1 ואחיו כבר עובדים בקבלת פנים, ניקיון, מזוודות וחדרים.
הדוגמאות האלה אינן "עתיד רחוק". הן סימנים לכך שהעשור הקרוב יגדיר מחדש מהו כוח עבודה ושבזמן שהעולם מתקדם, ישראל עדיין יושבת על הגדר.
כמי שחוקרת חמש שנים חיזוי אנליטי של טרנדים טכנולוגיים, ובמקביל מובילה מחקר גלובלי — שנבחר מתוך 1,500 הגשות לכנס JCSSE 2025 — על הקשר בין גיוון, רשתות קשר ומאפייני מייסדים לבין הצלחת סטארטאפים, ברור לי כי מדינות שמזהות מוקדם את ההשלכות — הן אלה שמייצרות את כלכלת העתיד.
לאן הכסף הולך?
ארבע תעשיות מרכזיות נכנסות לשלב חדש: לוגיסטיקה - אוטומציה גמישה למשימות שלא היו ניתנות למיכון עד היום; בריאות ורווחה - מחסור בכוח אדם הופך הומנואידים למרכיב תפעולי חיוני; חירום וביטחון - פעולה בסביבה מסוכנת, יתרון טבעי לישראל ושירותים ומלונאות - מעבר לשירות אנושי־רובוטי היברידי שכבר מיושם בעולם.
לא מדובר ברובוטים שמחליפים עובדים' אלא בקטגוריית עבודה חדשה שמגדירה מחדש פריון, תפעול והמשכיות. ואולם, יש בעיה אחת והיא קובעת הכול: אתיקה היא צוואר בקבוק גדול ביותר. הומנואידים פועלים בעולם הפיזי. המשמעות: הטיות במודל הופכות להחלטות שמשפיעות על אנשים. בנוסף, האחריות המשפטית אינה מוגדרת והתלות ביצרנים זרים עלולה להפוך לאיום תפעולי.
במדינות מתקדמות כבר מבינים שללא מסגרת אתית ורגולציה ייעודית - אין שוק. והשאלה שמרחפת מעל הכול: איפה ישראל בתוך המרוץ הזה? לישראל יש יתרונות מובהקים בעולמות ה-AI, ברמה עולמית, ידע תפעולי מסביבות מורכבות, תעשיות ביטחוניות, וקהילת יזמים עשירה. מומחיות בסביבות מורכבות, תעשיות ביטחוניות מפותחות, וקהילת מייסדים דינמית.אבל בלי צעדים ממשיים — נהפוך לשוק צרכני במקום יצרני.
העולם כבר מתחיל להרוויח מהומנואידים. ישראל חייבת להחליט אם להיות המדינה שמפתחת אותם או זו שקונה אותם במחיר יקר.
Call to Action: מה צריך לקרות עכשיו?
כדי שישראל תוכל לקחת חלק במרוץ, עליה לאמץ מספר צעדים:
חקיקה ייעודית להומנואידים - לא "מדיניות AI כללית", אלא רגולציה שמתייחסת להחלטות פיזיות, עקיבות וסיכון.
תשתית ניסוי לאומית (National Robotics Testbed) - לפני הכנסת הומנואידים לבתים, בתי חולים ובתי ספר.
מסגרת אחריות משפטית - מי אחראי למהלך ולאפשרות שייגרם נזק.
תוכנית הכשרות לאומית - מקצועות בתחום אינטראקצית אדם-רובוט הם העתיד הקרוב.
שרשרת אספקה ישראלית - בלי תעשיית משנה מקומית, לא נוביל - נצרוך.
הבחירה ברורה: ישראל צריכה להיות המדינה שמפתחת את כלכלת ההומנואידים, או זו שקונה אותה במחיר יקר.
מה מסמן בשנת 2026?
בינתיים נרשמת פריצת דרך ישראלית ברובוטיקה הומנואידית: MenteeBot V3. חברת Mentee Robotics הישראלית חושפת סדרת הדגמות טכנולוגיות שמציגות קפיצה משמעותית ביכולות של הדור השלישי של הרובוט ההומנואידי MenteeBot V3 — והרבה מעבר להוכחת יכולת מרשימה.
בפעם הראשונה, שני רובוטים פועלים יחד ללא מפעיל אנושי, מבצעים משימות לוגיסטיות אמיתיות כמו מיון, הרמה ושינוע של ארגזים, תוך ניווט אוטונומי מלא וראייה ממוחשבת ב-360 מעלות. המערכת משלבת למידת ,Sim2Real זיהוי הקשר ופקודות קוליות.
כפי שחזיתי, זהו אחד הסימנים הברורים לכך ש־2026 תהיה שנת הפריצה של הרובוטים ההומנואידים התעשייתיים.
זה חשוב בכמה היבטים מהותיים. ראשית, מעבר מכני-קוגניטיבי: רובוטים כבר רצו וקפצו. כאן הם עובדים: מבינים משימה, מבצעים, ומתקשרים עם רובוט נוסף. בנוסף, יש את הפער מול ענקיות העולם: רובוטים כמו Neo של 1X או Optimus של טסלה עדיין נשלטים מרחוק. Mentee מציגה אוטונומיה תפעולית מלאה – צעד מקדים לקראת סטנדרט תעשייתי.
עוד היבט הוא פתרון למשבר העבודה הגלובלי. לפי Goldman Sachs עד 2030 יחסרו בעולם כ־2 מיליון עובדים בתעשייה. רובוטים אוטונומיים 24/7 בעלות תפעול נמוכה עשויים לשנות את מבנה השוק.
ולא פחות חשוב מכך, ישראל נכנסת רשמית לשולחן המשחק. מאחורי החברה עומדים פרופ' אמנון שעשוע, פרופ' ליאור וולף ופרופ' שי שלו־שוורץ - מהשמות הבולטים בעולם ה-AI.
ומה יהיה בשנים הקרובות?
הרובוטים ההומנואידים עוברים מ־עתידנות ל־תשתית תפעולית קרובה. בין 2026 ל-2028 צפויה מאסיבית למערכי ייצור ולוגיסטיקה. בין 2029-2032 יחל הגל הבא: חדירה לבתים פרטיים למי שיצליח לפצח את "אתגר הסביבה הלא־מבוקרת".
השאלה שנותרה פתוחה היא מה יהיה ה־killer application הראשון שיהפוך את הרובוטים ההומנואידים לסטנדרט תעשייתי – ומה עוד צריך לקרות כדי שיגיעו אל הבית שלנו?
בשיתוף אור מנור
