חיפוש

חן הרצוג: "אם היינו שמים מכסות על ההייטק, לא היתה פה תעשייה"

הכלכלן הראשי של פירמת הייעוץ BDO הסביר מדוע הדרך להפוך למעצמת בינה מלאכותית עוברת דווקא בהסרת חסמים ובחיבור חוות השרתים לייצור חשמל עצמאי

שיתוף בוואטסאפ

הדפסת כתבה זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ותמונות, ובהגשה נוחה להדפסה

לרכישת מינוי
חן הרצוג
חן הרצוג
חן הרצוג צילום: דרור סיתהכל
חן הרצוג צילום: דרור סיתהכל
עומר כהן, בשיתוף BDO
תוכן שיווקי

"אם בעבר היינו מטילים מכסות על ענף ההייטק, התעשייה הזו לא היתה קמה בישראל". כך אמר חן הרצוג, שותף וכלכלן ראשי בפירמת הייעוץ BDO, בהרצאתו בכנס Future of Data Centers של TheMarker Labels, שבה עסק בעיצוב מדיניות שתאפשר את הקמתן של חוות שרתים בישראל.

"המרוץ לפיתוח התשתיות הנחוצות ל-AI נמצא בתאוצה מתמדת. בארה"ב, למשל, נכון ל-2026, היקף ההשקעות בחוות שרתים כפול מהיקף ההשקעות בנדל"ן למשרדים. לכאורה, גם בישראל נרשמת התעוררות משמעותית בתחום, כפי שעולה מהבקשות לחיבור חוות שרתים לרשת החשמל. אולם קיים פער בין היקף הבקשות לחיבור לחשמל להיקף התשתיות שיוקמו בפועל בעקבותיהן", אמר הרצוג.

בהמשך הוא התייחס לשאלת הכדאיות של חוות שרתים בישראל: "אם נחשוב, למשל, על תחום ייצור השבבים: ישראל נמצאת בין ארבע המדינות המובילות בעולם בתחום זה, וב–2024 החליטה אינטל להגדיל את פעילותה בישראל, משום שהיא כבר פעלה כאן, ולכן היה טבעי מבחינתה להרחיב את פעילותה במקום שבו כבר יש לה בסיס.

"מעבר לכך, תלות בתשתיות זרות עלולה להגביל את חופש הפעולה של ישראל. כך, למשל, החליטה מיקרוסופט לבטל ולהגביל את הגישה לשירותי הענן והבינה המלאכותית שלה (Azure) עבור חשבונות מסוימים במשרד הביטחון, על רקע התנגדותה למדיניות הצבאית של ישראל. לכן קיימת חשיבות אסטרטגית לכך שהבעלות על חוות השרתים והמעבדים תהיה ישראלית, ושהמתקנים ימוקמו בשטח המדינה", הוסיף הרצוג.

אלא שכאן, לדבריו, מתגלה סתירה. מצד אחד, הממשלה מצהירה על שאיפתה להוביל את תחום הבינה המלאכותית, ומצד שני רשות החשמל מציבה מגבלות ומכסות על הקמת חוות שרתים. "הגבלות כאלה עלולות לסכל את הסיכוי של ישראל להפוך למובילה עולמית בתחום. לישראל יש נתוני פתיחה טובים, עם יתרון יחסי בחדשנות ובשוק האנרגיה, המפשרים לה לתפוס נתח ראוי בשוק העולמי: התוצר לנפש בישראל גבוה, ומחירי החשמל נמוכים במחצית בהשוואה לאלה שבאירופה".

לפי הרצוג, הפתרון לחשש מפני מחסור בחשמל או מפני עליית מחירים לצרכנים הביתיים טמון באימוץ מודל של ייצור חשמל עצמאי עבור חוות השרתים: הרחבת מודל Bring your own power, ל-bring your own gas - מודל שבו יזמים נדרשים לדאוג להקמת מקור אנרגיה עצמאי, שבו הגז על חשבון מכסות יצוא ובמחירי יצוא.

בנוסף, לישראל יש יתרון מובנה בתחום האנרגיה, הודות להחלטת ממשלה להקים תחנות כוח חדשות בשנים הקרובות, וכן לרשותה עומדות מכסות של גז טבעי שאינן מנוצלות.

"אם נאפשר ליזמים להקים תחנות כוח קטנות בפרק זמן קצר, שיספקו חשמל ישירות לחוות השרתים, ההשקעה לא תבוא על חשבון הציבור מבחינת הנגישות לחשמל או מחירי החשמל, סיכם הרצוג. "יתרה מכך, שיתוף פעולה כזה עם שחקנים בינלאומיים יאפשר לחלק את העלויות המערכתיות ואף לתרום להוזלת מחיר החשמל במשק כולו. המפתח להצלחה הוא להמיר את שיטת המכסות במסלול ירוק, שיאפשר לאקו סיסטם המקומי לצמוח ויחזק את העצמאות הטכנולוגית של ישראל.

בשיתוף BDO

חזרה למדור

Labels

תוכן שיווקי

    כתבות שאולי פספסתם

    מפעל בקר תנובה (אדום אדום) בעמק המעיינות. הווטרינר המפקח רשם במפעל תשעה ליקויים בתחום צער בעלי חיים בתוך 15 חודשים

    חשיפהחשיפה

    מה קורה בבתי המטבחיים של תנובה ודבאח - ולמה הן נאבקות כדי שלא נדע

    עומר תמרי לאון
    מאור שלמה, מייסד בייס44. החברה שיפרה את הרווחיות באמצעות מעבר למודל AI שהותאם לצרכיה

    ניתוחניתוח

    "זה מתפוצץ להן בפנים": המלכוד שדוחף חברות הייטק להתנתק מענקיות ה–AI

    שגיא כהן
    תחנת וול סטריט ברכבת התחתית של ניו יורק. הסוחרים מתכוננים להעלאות ריבית נוספות

    פחד בשוק האג"ח: "המצב קשה יותר מבקורונה ובמשבר 2008"

    בלומברג
    תל אביב. הירידות החדות ביותר במחירי הדירות

    פרשנותפרשנות

    מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הקבלנים מאטים פעילות — ומרימים דגל אדום

    הדר חורש
    ארווין שילינגר

    סטארט-אפ הבנייה שהיה שווה מיליארד ד' וקרס, מנסה לקום מחדש בקיבוץ בצפון

    הדר חורש
    רון אילון

    הוא היה מיועד להיות מנכ"ל של אחת החברות הכי גדולות, והתרסק. מה קרה לו?