אתגר הניקיון הפך להיות אתגר של כל אחד ואחת מאיתנו, במיוחד של בעלי עסקים ונותני שירות ציבוריים — בתי חולים, קופות חולים, בתי אבות, בתי ספר, פסי ייצור במפעלים, בעל בניין משרדים שמשכיר את חדריו ועוד. אתגר זה הולך ונהיה מורכב יותר, במיוחד פוסט משבר הקורונה, ולא פחות חשוב — כאשר הולך וגדל המחסור בכוח האדם שמוכן לעבוד במקצוע הניקיון. על רקע אתגרים אלו, החליט ארגון חברות הניקיון לקיים, לראשונה בתולדותיו, את ועידת Cleanovation, פרי יוזמתה של מנכ"לית הארגון זה שלוש שנים, עו"ד ורוניקה רוזנברג, יחד עם יו"ר הארגון, אבי מזרחי, וחברי ההנהלה. הוועידה, שתתקיים ב-13 בספטמבר, תכלול מאות משתתפים ממגזרים שונים: הפרטי (דוגמת תעשיית ההיי-טק), הציבורי (בתי חולים, קופות חולים) וכן נציגי משרדי ממשלה וחברי כנסת, נציגי השלטון המקומי ולמעשה — כל גוף שצורך שירותי ניקיון.
"ניקיון זה לא מותרות", מבהירה מנכ"לית הארגון, "זה בסיס לחיים בריאים. הקורונה המחישה עד כמה ניקיון הוא שווה ערך לבריאות. המשבר התעסוקתי שנוצר בעקבותיה הגדיל את המחסור בכוח אדם בענף, ומכאן הרצון שלנו לקיים ועידה ראשונה מסוגה שתעלה את המודעות לחשיבותו הקריטית של הניקיון ולהשלכותיו הרות הגורל על אספקטים אחרים בחיים של כל אחד ואחת מאיתנו, כמו בריאות הציבור, משבר האקלים, קיימות ואיכות סביבה".
לשנות את תמונת המצב
ארגון חברות הניקיון, שהוקם באוגוסט 2012 וחוגג בימים אלו עשור לפעילותו, הוא ארגון המעסיקים הגדול, היציג והיחידי בענף, שבו מועסקים כיום כ-260 אלף עובדים. הארגון מאגד כ-400 חברות ניקיון, בהן החברות הגדולות והוותיקות במשק הישראלי, המעסיקות יחדיו יותר מ-100 אלף עובדים. הארגון נולד מתוך תובנה כי השינויים והתמורות החברתיות בחברה הישראלית, לצד חקיקה ספציפית שעיקרה הגנה על האוכלוסיות המוחלשות המועסקות בענף מחייבים ביצוע של "סיבוב פרסה" תודעתי והתנהלותי. התלכדות כלל חברות הניקיון, המתחייבות לשינוי, לתוך ארגון אחד גדול ועוצמתי היא זו שתוכל להביא את השינויים המיוחלים שהענף כל כך זקוק להם.
ארגון חברות הניקיון חותר ופועל בהצלחה רבה לשינוי לטובה של תדמית הענף. בארגון פועלים וממשיכים לפעול, כפי שמדגישה המנכ"לית רוזנברג, לקבלת החלטות משותפת שיביאו בעתיד הקרוב לשינוי פני הענף ולשינוי היחס אליו הן מהציבור הרחב והן מצד הממשלה.
התפתחות דרמטית בענף התרחשה ביולי 2013 כשנחתם הסכם קיבוצי כללי בענף הניקיון עם ההסתדרות הכללית החדשה. הסכם זה שיפר מהותית את המעמד ותנאי ההעסקה של עובדי הניקיון וגם נתן מענה תפעולי ומשפטי לכל תחלואי העבר. הארגון ניהל מאבק ומערכה ציבורית למתן צו הרחבה על ידי משרד הכלכלה, כך שתנאי ההעסקה החדשים, המאפשרים קיום בכבוד לעובדי הניקיון, יינתנו לכלל העובדים במגזר הפרטי. ואכן, בפברואר 2014 נחתם צו ההרחבה על ידי שר הכלכלה דאז, נפתלי בנט, ומאז ארגון חברות הניקיון הוא ארגון המעסיקים היציג בענף. המשמעות היא שארגון חברות הניקיון בלבד, ולא אף ארגון אחר, יכול לקבל החלטות בנוגע ליחסי העבודה עם הארגון היציג של עובדי הניקיון — דהיינו ההסתדרות הכללית החדשה. לממשלה חובת היוועצות עם הארגון בכל הקשור לחקיקה וחקיקת משנה, והוא מוזמן קבוע לדיוני ועדת העבודה והרווחה בכנסת הקשורים לענף הניקיון וליחסי עבודה.
"בחרתי בתפקיד מאתגר", אומרת רוזנברג, האישה הראשונה בתפקיד, "ואני רואה בו שליחות שמטרתה לחולל שינוי בענף הניקיון, הן באופן שבו הוא נתפס בחברה הישראלית, הן בהטמעת חדשנות טכנולוגית בענף כפי שנעשה בעולם והן ביחס לעובדים מהאוכלוסיות המוחלשות. עובדות ועובדי הניקיון ראויים לשינוי במעמדם, ולא רק במילים. האנשים שדואגים לאיכות חיינו ראויים ליחס שבבסיסו ההכרה בנחיצות של העבודה שלהם למשק, כמו גם לבריאות ולאיכות החיים של רבים מאיתנו".
מהם השינויים שענף הניקיון מייחל להם ואת עומדת לקדם במסגרת הוועידה הקרבה?
"בראש ובראשונה, מטרתנו היא לשקף לציבור הישראלי שענף הניקיון הוא ענף מקצועי שמנוהל על ידי חברות ניקיון מקצועיות ומוסדרות המספקות ללקוחות סל כולל של שירותים, מלבד שירותי הניקיון עצמו, מערך פיקוח ולוגיסטיקה תומך הנקבע על ידי כל לקוח בהתאמה לדרישותיו וצרכיו. שימוש במיכון וכלי עבודה אפקטיביים, דיגיטציה, בקרת שירות תוך שימוש באפליקציות שירות ותוכנות לניהול ושליטה מרחוק, עובדים מקצועיים שעברו הדרכה והכשרה מקיפה היודעים לבצע את עבודתם בהתאמה לסביבת העבודה המשתנה, כל אלה הם רק חלק מהמערך השלם שאנו מתאימים ללקוח".
רוזנברג מוסיפה: "שוק התעסוקה המשתנה מחייב שימוש באוטומציה ורובוטיקה כדי לייעל ולשפר את איכות הניקיון. הארגון מוביל מגמות של חדשנות טכנולוגית ויישום מדיניות קיימות בענף הניקיון, מגמה שהולכת ותופסת תאוצה בעולם".
חברות הניקיון מכירות במשאב האנושי החשוב ביותר ודואגות לשיפור מעמדם, שכרם ורווחתם של עובדי הניקיון, זאת מתוך מטרה לספק ללקוח הסופי, קרי מזמין שירותי הניקיון, את חוויית הלקוח המקצועית והטובה ביותר. בהקשר של תנאי שכר, הודות לצו ההרחבה משנת 2014, יש לעובדי הענף זכויות מיטביות שלא קיימות בענפי שירות אחרים, דוגמת: קרן השתלמות מהיום הראשון, הפרשה לפנסיה מוגדלת מהיום הראשון, הפרשה לפנסיה על קצבת נסיעות, דמי הבראה מוגדלים, שי לחג, סבסוד ארוחות, ביגוד ומענק הצטיינות (במגזר הציבורי). כמו כן, עם חקיקת החוק להגברת האכיפה לדיני עבודה בשנת 2012, מזמיני השירות, מלבד חברות הניקיון, מחויבים לבצע בקרה על קיום זכויות העובדים, אחרת הם נושאים באחריות אזרחית ופלילית. ענף הניקיון הינו הענף המבוקר ביותר במשק.
זהו ענף עם רמות השכר הנמוכות במשק הישראלי שמושך אליו עובדים מאוכלוסיות חלשות. כיצד פותרים את הבעיה הזו?
"ישנם מספר מחסומים בהעסקת עובדי ניקיון, כמו שכר נמוך בלתי הולם לעבודה פיזית קשה, תדמית נמוכה, חוסר גמישות בהיקף משרה מלאה המדיר חלק מהנשים מהמקצוע ועוד. הניקיון אינו עבודה אטרקטיבית ונדרש תגמול נוסף, ראוי והולם, כדי להפוך אותו לכזאת. כחלק מהפתרונות לבעיה, בנובמבר 2021 חתם הארגון על הסכם קיבוצי ענפי חדש עם ההסתדרות הכללית. הסכם זה נועד לתת מענה לצורך המהותי והדחוף בכוח אדם על ידי מתן תוספות שכר ניכרות שיסייעו בהבאת עובדים נוספים ושימור העובדים הקיימים. ההסכם קובע שעובד ניקיון במשרה מלאה ישתכר כ-36 שקל לשעה לפחות או 22% מעל שכר המינימום, לפי הגבוה מבין השניים. ההסכם גם נותן מענה לעובדים מקצועיים שישתכרו בכ-39 שקל לשעה לפחות או 32% יותר משכר המינימום, ולמפקחי הניקיון, שישתכרו בכ-42 שקל לשעה לפחות או 42% יותר משכר המינימום. כמו כן עודכן והוגדל השי לחג לסכום של 250 שקל. ההסכם מותנה בחתימת צו הרחבה של שרת הכלכלה שטרם נחתם. צו הרחבה זה הינו צעד משמעותי ברמה החברתית והכלכלית שמקדם את צמצום הפערים בחברה".
ועדיין, יש מחסור כוח אדם גדול מאוד בענף ולא נראה שהוא יצטמצם. "הענף, אחרי משבר הקורונה, נמצא במשבר כוח אדם החמור בתולדותיו. גלי העלייה המסיביים ממדינות ברית המועצות לשעבר ומאתיופיה הסתיימו זה שני עשורים, העובדים שבזמנם נקלטו בענף — כי עבורם זו היתה אכסניה טבעית של תעסוקה — מתבגרים ואין דור המשך שיחליף אותם. בנוסף, אין עובדים ישראלים שמעוניינים לעבוד במקצוע והעובדים הקיימים מעדיפים לעתים לעבוד בעבודות שירותיות אחרות כמו סידור מדפים בסופר כי זו עבודה פחות שוחקת. לצערנו, אין קורלציה בין החשיבות והחיוניות של מקצוע הניקיון לרמת השכר שלה ולכן אנחנו ממשיכים במאמצים גדולים כדי להעלות את שכרם של עובדי הניקיון מתוך הבנה שישנה עלייה מתמדת ביוקר המחיה ובמוצרי צריכה בסיסיים ומחירי הדיור ממשיכים לעלות. מטרתנו היא שעובדי הניקיון יחיו וישתכרו בכבוד ואנחנו עושים מאמצים גדולים כדי לקדם את זה".
אז מלבד ניסיונות שעד כה היו מוצלחים להעלות את רמת השכר מעבר לשכר המינימום, מה עוד ניתן לעשות?
"להבדיל משאר הענפים בהם קיימים פתרונות כמו בענפי הבנייה, סיעוד, מסעדנות וחקלאות, ענף הניקיון נשאר חשוף. הארגון פועל לקבלת אישור למכסה ייעודית להעסקת עובדים פלסטינים בענף הניקיון בדומה לשאר הענפים. כמו כן, הנוהל שפרסם משרד הפנים בנוגע להגבלת העסקתם של פליטים ומבקשי מקלט, שנמצאים כבר עשור בישראל ומועסקים בענף הניקיון, מציב לנו מכשול נוסף אל מול החוסר המשמעותי בכוח אדם. נוסף על כך, פעלנו להכיר במקצוע הניקיון כעבודה מועדפת בעבור חיילים משוחררים. כרגע המדינה מתנגדת לכך. חשוב לי מאוד לציין שכל פתרון הוא חלק מסל פתרונות כולל ומשולב, כדי שהמחסור בכוח אדם לא ילך ויחמיר".
מחסור של כ-40 אלף עובדים
כשרוזנברג מדברת על המחסור הנוכחי והעתידי בכוח אדם, היא מפנה למחקר מקיף שנערך באוקטובר האחרון על ידי פירמת רואי החשבון סומך-חייקין עבור ארגון חברות הניקיון. לפי המחקר, הביקוש לעובדים בענף הניקיון עומד כרגע על כ-303 אלף עובדים. מנגד, ההיצע עומד על כ-261 אלף עובדים, ומכאן המחסור של כ-40 אלף עובדי ניקיון, כשבעוד עשור מחסור זה יוכפל פי שלושה. ברוב האזורים הגיאוגרפיים בישראל אין מתאם בין הביקוש להיצע, ולכן יש חברות ניקיון רבות שצריכות לנייד עובדים מאזורים שבהם יש עודף היצע כמו ירושלים, הצפון והדרום, לאזורים שבהם יש חוסר בהיצע, כמו אזור תל אביב והמרכז.
"אם לא יימצא פתרון מיידי ולו חלקי, לא יתאפשר למשק להתמודד עם מגפות בעתיד. המציאות הנוכחית שבה הממשלה ורשויות, צרכן שירותי הניקיון הגדול במשק, מתעלמות מן הבעיה, מביאה אותנו לדהור במהירות שיא לעבר קטסטרופה אמיתית שאת מחירה הבריאותי נשלם כולנו", מדגישה רוזנברג. "הבעיות מוכרות, הפתרונות קיימים. ללא תמורה הולמת לעבודתם הקשה, בקרוב יהיה בלתי אפשרי למצוא עובדי ניקיון שישמרו על רמת ניקיון שתאפשר לכולנו — תלמידי בתי ספר, מטופלים בבתי חולים, בתי אבות, משתמשי תחבורה ציבורית ועוד — לשמור על עצמנו מפני המגפה הבאה וייווצר כאוס תברואתי. ללא צעדים משמעותיים המשבר הנוכחי רק יעמיק וכולנו נשלם את מחיר ההפקרות".
עוד מציין המחקר כי למחסור בכוח אדם השלכות כלכליות העלולות לפתח כלכלה שחורה, מה שמהווה הפסד מסים למדינה מכיוון שהוא יצריך את המעסיקים למצוא פתרונות חלופיים העשויים לכלול העסקה של מסתננים ועובדים זרים ללא אישור מסודר. "מטרת הוועידה היא להעלות את המודעות להשלכות ההרסניות שעלולות להיווצר במדינה כולה ובקרב מזמיני השירות עצמם", מציינת רוזנברג.
דיברת על שימוש באוטומציה ורובוטיקה בענף הניקיון. מה זה אומר?
"במאי האחרון חזרה משלחת ישראלית ראשונה מתערוכת הניקיון הגדולה בעולם, Interclean2022, שהתקיימה באמסטרדם. בתערוכה הוצגה מהפכה רובוטית שכבר החלה בישראל ותמשיך לצבור תאוצה בעתיד הקרוב. המהפכה הרובוטית נעשית בשילוב כוח עבודה אנושי, שכן עבודות רכות תמיד יחייבו כוח עבודה כזה. הרובוטיקה בענף עדיין בתחילת דרכה ומיושמת כיום בחללים מאוד גדולים, כמו חללי משרדים, שטחים מסחריים, בתי חולים, סופרמרקטים, מחסנים, אולמות תצוגה, מרכזי קניות ומתקנים ציבוריים. אני מאמינה בחדשנות בענף שתשתכלל בעשור הקרוב לצד כוח העבודה האנושי והיא שתייעל את העבודה ותשפר את איכות ורמת הניקיון".
רוזנברג מוסיפה כי אל לנו לשכוח שניקיון מתחבר לקיימות ולמשבר האקלים, וזוהי עוד סיבה לחשיבות הוועידה: "ניקיון=בריאות=קיימות. תפקיד חברות הניקיון הוא להנגיש ללקוחות פתרונות ומוצרים, בהתאם למגמה ההולכת ומתרחבת בעולם. זו הנוסחה וזו הבשורה שלנו בוועידה הזו. אחד משפיע על השני וכל אחד תורם לשני. כל שחקן בשרשרת הייצור של ענף הניקיון צריך לתרום את חלקו לקיום הנוסחה הזו, אחרת לא נוכל להציל את ישראל מאסון הניקיון המתקרב".
ועידת Cleanovation תתקיים ביום שלישי, 13 בספטמבר, במרכז הכנסים Avenue, קרית שדה התעופה. לפרטים והרשמה >>
