פרויקט נימבוס, שמטרתו להעביר את המחשוב הממשלתי בישראל לענן המיחשוב, נמצא בעיצומו. מזה חמש שנים שוקדים עליו, כאשר בימים אלה מוקמים אתרי מחשוב ענן על-ידי גוגל ואמזון, שזכו במכרז שהוציאה המדינה.
רונן מרלי, מנהל פעילות הענן הציבורי של חברת "בינת תקשורת מחשבים", מאמין שהפרויקט יסייע לשרת טוב יותר את אזרחי ישראל בזכות הדיגיטציה ושהענן הציבורי הוא הפלטפורמה הנכונה ביותר לייעול השירות. "בינת", המלווה ומיישמת פרויקטים משמעותיים עבור משרדי הממשלה וגופי הביטחון בפתרונות מחשוב, אבטחת מידע, קולבוריישן ועוד, מספקת מענה עבור המשרדים במעבר לענן במסגרת נימבוס.
מרלי מעיד שהחברה רואה את הנכונות והרצון של המשרדים לקדם את המעבר לענן. "אבל איך עושים את זה מהיר, בטוח, אפקטיבי ויעיל כלכלית?", הוא שואל. "ישנן דיסציפלינות שונות לתחום הענן, המנסות לענות על השאלה: איך מקימים מלכתחילה סביבת ענן עם מתודולוגיה, כלים, פרקטיקה ואבטחה ראויה. אנחנו פיתחנו תפיסה ייחודית לאופן התכנון וההקמה של סביבות ענן חדשות המתבססת על הניסיון הנצבר ביישום פרויקטי ענן, שביצענו בגופי ביטחון, ממשלה וחברות עסקיות".
קישוריות, היברידיות וחיבורים מאובטחים
בבינת מזהים מספר חסמים עיקריים במעבר לענן במסגרת לפרויקט נימבוס. הראשון הוא היבט הקישוריות והעבודה בסביבה היברידית. "מודל העבודה יישאר היברידי בשנים הקרובות", קובע מרלי. "עדיין אי אפשר לבצע מיגרציה מלאה של תשתיות הארגון לענן ולכן שיטת העבודה המשולבת של ענן עם תשתית ה- On Premise תמשיך להיות משמעותית. יישום שילוב זה מייצר לא מעט אתגרים והתפקיד שלנו הוא לסייע למשרדים בקישוריות ובחיבורים מאובטחים בין הסביבות הקיימות בחצר הלקוח לסביבת הענן.
"בנוסף, מרבית משרדי הממשלה הקטנים והבינוניים יתחברו ל-Landing Zone הממשלתי, תהליך זה מצריך ידע והבנה של מספר גופים, הן במערך הדיגיטל והן במשרדים עצמם. אנו מעניקים את הסיוע, הייעוץ והידע המקצועי גם בצד של המשרד וגם בצד של ה-Landing Zone הממשלתי.
"חלק משמעותי הוא סוגי המידע המועלים לענן", מוסיף מרלי, "אמנם, קיימת הגדרה ברורה לאופן סיווג מידע המועלה לענן, אך בפועל אנחנו נתקלים בלא מעט קשיים בסיווגו והתלבטויות שונות. לדוגמה: לאן להעלות את המידע - האם לענן הגלובלי או לאזור הישראלי, כיצד והאם אפשרי להעלות מידע לסביבות Test או לסביבות פיתוח, האם נדרש להתמים או למסך מידעים כאלו ואחרים וכיוצ"ב".
נקודה נוספת בה נתקל מרלי בלא מעט משרדי ממשלה היא שהמשרדים נמנעים ממעבר לשירותי PaaS ופונים אך ורק ל - IaaS. "חשוב להבין שהיעילות המשמעותית בוודאי לאורך זמן בענן תהיה דווקא בשירותי ה- PaaS, בהם יבואו לידי ביטוי משמעותי גם הנוחות התפעולית וגם החיסכון הכספי", הוא מדגיש. "לגישתנו, נכון יותר, כבר בשלב התכנון הראשוני, לתכנן ארכיטקטורה הלוקחת בחשבון תכנון עתידי של שילוב שירותי PaaS להם יידרש המשרד".
לשקול אימוץ שירותים אפליקטיביים רוחביים
משרדי הממשלה פועלים רבות לפתח אפליקציות לשיפור השרות לאזרח ולשימושים פנימיים. על מנת לבנות, ליישם ולפרוס אפליקציות בסביבת הענן בצורה פשוטה, גמישה ומאובטחת הארגונים צריכים לשנות ולהתאים את תהליכי הפיתוח ולאמץ מתודולוגיות DevOps התומכת בתהליכים אלו.
יש לא מעט שאלות שמשרדי ממשלה צריכים לשאול את עצמם בשלב זה, שהוא שלב קריטי בהצלחת המסע אל הענן: מה המאמץ הנדרש להגירה של כל יישום ויישום? איזה אפליקציות מתאימות להיות אפליקציות בארכיטקטורת "אפליקציה מודרנית – Cloud Native"? האם להעביר את האפליקציה לענן כפי שהיא כתובה היום, או לבצע מודרניזציה ולהפוך אותה ל Cloud Native? האם לשבור את המונוליט או להשאירו שלם? ועוד. בראייה כוללת אנו ממליצים למשרדי הממשלה לשקול אימוץ שירותים אפליקטיביים רוחביים כך שבמקום שכל משרד יפתח לעצמו, יתאפשר שימוש חוצה משרדים בשירותים מקבילים שפותחו, אומרים בחברת "בינת".
הבינה המלאכותית נכנסת למשרדי הממשלה
כחלק מהערכות הממשלה לתפיסת "ישראל דיגיטלית" נדרש מיצוי מידע מעמיק יותר על מנת להיות מכוון יותר לצרכים ולמאפיינים האישיים של כל אזרח לטובת מתן שירות מיטבי ומדויק יותר. אימוץ טכנולוגיות AI הוא הכרח בכדי ליישם זאת. גוגל ואמזון מספקות פלטפורמות רחבות המספקות שירותי ניתוח מידע ואנליטיקה מתקדמים בהן ניתן להשתמש ליישום הצרכים הממשלתיים בתחומי הבינה המלאכותית. נכון להיום, הממשלה נמצאת בפער ביישום טכנולוגיות ה- AI והמעבר לענן יאפשר האצתם. "במהלך יישום זה, על משרדי הממשלה לשים דגש על אופן המיגרציה של מאגרי המידע הקיימים למאגרי מידע מתקדמים בענן, תהליך שהינו מורכב ודורש ידע וניסיון", מבהירים ב"בינת". "האתגר העומד בפני משרדי הממשלה בשלב זה הינו בחירת השותף הנכון שיוכל לסייע בידם לאפיין וליישם שימוש בטכנולוגיות אלה באופן מיטבי. כיום Kaleidoo מבית 'בינת תקשורת', המתמחה בעולמות ה- DATA וה- AI, מקדמת מספר פרויקטים בתחומים אלה אל מול משרדי הממשלה".
CCOE משרדי ודגש על הניסיון המעשי וההכשרות
אתגר נוסף הוא המאמץ המשותף הנדרש בין מספר גופים בכל משרד במיגרציה לענן. "לטובת יישום תהליך מוצלח, נדרש שיתוף פעולה בין גופים שונים במשרדים, החל מצוותי ה-IT, צוותי הפיתוח ואבטחת המידע, דרך בתי תוכנה וספקי צד ג' וכלה ביחידות העסקיות במשרדים. כולם חייבים להירתם ולהיות שותפים מלאים לתהליך", טוען מרלי. "לתפיסתנו, המשרדים נמצאים בשלב שבו הם נדרשים להקים CCOE – Cloud Center Of Excellence משרדי אשר יגדיר במדויק מהי מדיניות הענן של המשרד, מיהם השותפים שמובילים אותה, מהם תהליכי העבודה למעבר לענן וזאת בהתייחסות לאפליקציות הייעודיות של המשרד. כחלק מהתהליך נדרש לכלול מיפוי מדויק של האפליקציות - הן ברמת התשתית, הן ברמת הקוד והן ברמת תהליכי העבודה לגבי אפליקציות קיימות וגם לגבי עתידיות".
מהו בעיניך עקב האכילס של פרויקט נימבוס?
"נושא הידע וההתמחות בסביבות הענן עשוי להיות עקב אכילס. כדי להצליח במסע, הלקוחות נדרשים לידע, כלים ומיומנויות חדשים בארגון - בתחום המעבר מפיתוח לייצור, ניהול ה-DATA, ניהול אבט"מ ותחזוקה שותפת של השירות. ידע וניסיון טכנולוגי בתחומים אלה הינו משאב חסר בארץ ובעולם וכמובן שגם במשרדי הממשלה. אמנם במסגרת נימבוס ספקי הענן מציעים הכשרות וקורסים, אבל צריך להבין שגם אם עושים הכשרה בעזרת קורס קצר, הדרך לתכנון ויישום בסביבה אמיתית היא ארוכה. נכון הדבר שרובד 3 נדרש לתת את המענה הכולל, באמצעות ספקים לייעוץ ויישום המעבר לענן, אבל מאותו רגע האחריות לתפעול השוטף של הסביבה העננית במסגרת נימבוס הינה באחריותו המלאה של המשרד הממשלתי, ולכן, פיתוח הידע וההתמחות המעשית בהיבטי Security Automation, FinOps ועוד הינם קריטיים להצלחה.
"אנו רואים בתהליך המעבר לענן בקרב משרדי הממשלה מהלך שצפוי לייצר ערך ורמת שירות גבוהה יותר עבור האזרח באמצעות הרחבת סל שרותי הדיגיטל והנגשתם", מסכם מרלי. "'בינת תקשורת מחשבים' מלווה את משרדי הממשלה מזה שנים וערוכה לספק במסגרת נימבוס מעטפת כוללת של ידע וניסיון לטובת יישום בכל שלבי המסע אל הענן החל מרובד התשתיות, אבט"מ, קישוריות המשרדים לענן, תשתיות פיתוח מודרניות וטיפול בנכסי ה-DATA".
בשיתוף חברת "בינת תקשורת מחשבים"
