בזמן שמדינות רבות בעולם נמצאות בעיצומו של מרוץ חימוש טכנולוגי חסר תקדים על פיתוח כלי בינה מלאכותית, נראה כי ישראל, מי שהייתה רגילה להוביל את חזית החדשנות, מפגרת מאחור. בעוד שמדינות משקיעות מיליארדים בבניית תשתיות וקידום רגולציה, במגזר הטכנולוגי המקומי גובר החשש, כי "אומת הסטארט-אפ" עלולה למצוא את עצמה משתרכת מאחור.
עבור שי זנדני, המנכ"ל הנכנס של לשכת טכנולוגיות המידע בישראל, לא מדובר רק בתחזית פסימית, אלא בקריאת השכמה. לדבריו, הפער בין הפוטנציאל הטכנולוגי של הסטארט-אפים הישראליים לבין היכולת שלהם למסחר את הפתרונות שלהם - או למנף אותם לשיתופי פעולה גלובליים - הוא עצום. מדובר, לדבריו, בחסמים שחייבים לשבור - ומהר.
הפתרון שהוא מציע הוא לא פחות ממהפכני: הקמת פלטפורמה לאומית, חוצת מגזרים, שתהפוך לצומת המרכזי של האקו-סיסטם כולו, שאליו מתנקזים כל השחקנים בתחום, מהארץ ומהעולם. ההצעה שהוא מציע בשם הלשכה כוללת אפילו שם למיזם, ה-AI Arena.
"מדינת ישראל חייבת למצב את עצמה כ-AI Nation, בדיוק כפי שעשתה בתחום הסייבר", אומר זנדני בריאיון ראשון מאז נבחר לתפקידו. "ה-AI Arena, שהלשכה מובילה בראשות סגן היו"ר, דוד בן-טולילה, היא התשובה המעשית למרוץ העולמי. כגוף ללא מטרות רווח, יש לנו את היכולת הייחודית לחבר בין חברות ההייטק הגלובליות, האקדמיה, צרכני הענק של הבינה המלאכותית והסטארט-אפים. הפלטפורמה אמורה לאפשר ביצוע בדיקות היתכנות בזמן קצר על גבי עננים ציבוריים, כדי לאפשר לחדשנות הישראלית לא רק לשרוד, אלא להוביל ברמה הגלובלית".
זירה שמחברת בין כל השחקנים
כדי להבין מהי ה-AI Arena, צריך קודם להבין את הבעיה. בנייר עמדה מיוחד שהיא הכינה למקבלי ההחלטות, הלשכה מצביעה על "נתק מבני" (Structural Disconnect): מצד אחד, סטארט-אפים ישראלים מבריקים, ומצד שני - ארגוני ענק (Enterprises) שמתקשים להטמיע טכנולוגיה מורכבת בגלל רגולציה, חוסר בנתונים או קושי במדידת החזר השקעה (ROI). ה-AI Arena כפלטפורמה משותפת (Shared Platform) פותרת את הנתק בין הסטארט-אפים שזקוקים ל-Design Partners לבין הארגונים הגדולים שזקוקים לחדשנות אך חוששים מרגולציה ומורכבות. מטרת העל היא למנף את הפוטנציאל הישראלי ולייצר הזדמנויות חדשות בתחום המתפתח ביותר בעולם כיום.
הרעיון שעומד בבסיס ה-AI Arena לא נולד בחלל ריק. הוא נבט בתקופת עבודתו של זנדני ב-KPMG העולמית, שם התבקש לאתר רעיונות חדשניים בתחום הסייבר. במסגרת זו, הוא שיתף פעולה עם הסניף הישראלי, ובמיוחד עם רוני מיכאל, שכיהנה אז כראש מערך הייעוץ הטכנולוגי ב-KPMG סומך חייקין והתמחתה באיתור יזמויות בעלות פוטנציאל. הם יצרו קונספט של זירת סייבר עולמית שביקשה לחבר בין כל הקצוות: ענקיות טכנולוגיה, סטארט-אפים ישראלים מבטיחים, חברות מובילות ומוסדות אקדמיה. המטרה הייתה לאפשר לגופי ענק, כמו בנקים גדולים וחברות ביטוח, לבחון היתכנות של קונספטים חדשניים בסביבה מוגנת. עכשיו זנדני לוקח את הרעיון המקורי ומתאים אותו לתקופה ולמצב.
ישראל מוצפת במאיצים, חממות ומרכזי חדשנות. מה יגרום ל-AI Arena להצליח, ועוד לא הזכרנו את הצורך לשלב את הממשלה בעניין?
"היתרון של ההצעה שלנו טמון בסינרגיה ובוורטיקליות. ה-AI Arena כפי שאנחנו מציעים היא לא חממה או מאיץ, אלא פלטפורמה משותפת שתשב על העננים הציבוריים הגדולים ותאפשר לכולם להיפגש ב'שטח נייטרלי'. אנחנו נספק את התשתית, את הממשקים (APIs) ואת היכולת לבצע POC (הוכחת היתכנות) מהיר ומבוקר. אם בנק גדול, נניח סיטיבנק, ירצה לבחון היתכנות של טכנולוגיה שפיתח סטארט-אפ ישראלי, זה יעשה תוך 72 שעות במקום שנה. זה בדיוק מסוג החיבורים שלשמם נועדה הפלטפורמה. המטרה היא לקצר תהליכים באופן אגרסיבי ולפתח ממשקים שיולידו יזמיות חדשניות".
איך זה יעבוד בפועל?
"המודל בנוי על שלושה נדבכים: זיהוי אתגרים (ארגוני ענק מגדירים בעיות עסקיות אמיתיות שדורשות פתרון AI), פלטפורמה אחודה (סטארט-אפים שמקבלים גישה למשאבי ענן ונתונים בסביבה מאובטחת) וכלי פיתוח של השחקנים הגדולים בעולם. היכולת לבדוק היתכנות בזמן קצר תאפשר לחברות הישראליות לקצר את זמן ההגעה לשוק ולהציג קבלות לארגונים גלובליים ולצאת לעולם עם מוצר מוכח".
חברות לא יחששו לחשוף מידע רגיש בזירה כזו?
"זה בדיוק התפקיד של הלשכה כגוף אובייקטיבי," הוא מסביר. "אנחנו בונים 'ארגז חול' (Sandbox) בטוח. כשאנחנו מחברים בין ה-System Integrators לבין היזמים, אנחנו מבטיחים שהפתרון לא יהיה רק 'רעיון יפה', אלא מערכת סקיילבילית שיכולה לעבוד בארגון עם עשרות אלפי עובדים".
בימים אלה עובדת הלשכה לגייס חברות גדולות להשתתפות בזירה החדשנית, תוך הצגת הרעיון לממשלה ולאקדמיה. בניגוד לתפיסה הרואה ברגולציה חסם, זנדני רואה בה גורם שיכול לתמוך ולקדם ובעיקר לספק תמריצים.
להשתתף בעיצוב המדיניות הלאומית
שי זנדני הוא בוגר ממר"ם ששירת בקבע בחיל האוויר, שם התבקש להקים את היחידה ללוחמת המידע. לאחר שחרורו עבד בפירמת הייעוץ הבין-לאומית PwC, שם עסק בניהול סיכונים, הקים שני סטארט-אפים שאחד מהם נמכר למאסטרקארד העולמית, ונחת בסניף הניו יורקי של KPMG העולמית. לפני כחצי שנה חזר עם משפחתו ארצה ומונה לתפקיד מנכ"ל לשכת טכנולוגיות המידע.
הלשכה היא גוף וותיק עם מסורת ארוכה, שמאגדת למעלה מ-130 ארגונים וכ-60 אלף אנשי ונשות מקצוע, ומפעילה 13 מרכזי מצוינות ו-18 מסלולי הסמכה במקצועות שונים. זנדני רוצה להקפיץ אותה קדימה ולכלול בה לא רק את אנשי ה-IT המסורתי, אלא גם הייטקיסטים, יזמים וסטארט-אפיסטים.
הגעת ללשכה בתקופה של טלטלות בשוק הטכנולוגי. מהם היעדים המרכזיים שסימנת לעצמך?
"שמתי לי למטרה שלושה יעדים עיקריים: לחזק את הלשכה כבית המקצועי של קהילת ה-IT בישראל; למנף את התשתיות, מרכזי המצוינות והקהילות המקצועיות בלשכה כדי לפתח את ההון האנושי הטכנולוגי בישראל; ולגייס קהלים נוספים לחברות בלשכה, בעיקר מתחומי ההייטק, כולל מחו"ל. היעד המרכזי הוא להפוך את הלשכה לצומת המרכזי שבו נפגשים מקבלי ההחלטות הטכנולוגיים בישראל, ובמקביל להפוך אותו לגוף שמשתתף בעיצוב המדיניות הלאומית בתחומי הטכנולוגיה, בדגש על תחומים בהם הלשכה חזקה: דאטה ו-AI, פיתוח הנדסה ותוכנה, סייבר, תשתיות IT ומחשוב ענן, תעשייה חכמה ועוד.
"בד בבד, הנשיאות הנבחרת של הלשכה בראשות היו"ר הנבחר, אלי פרנק, ואנוכי רוצים שכל מנכ"ל או מנמ"ר ידע שהלשכה היא המקום שבו הוא מקבל לא רק נטוורקינג, אלא כלים מעשיים להתמודדות עם המהפכה הבאה. ה-AI Arena היא ספינת הדגל, אבל מתחתיה יש עבודה יום-יומית של הכשרות, פורומים מקצועיים ויצירת שפה משותפת בין הממשלה למגזר הפרטי".
המפגש הגדול של עולם הטכנולוגיה
אם לא יהיו שינויים בשל המצב הביטחוני, לשכת טכנולוגיות המידע תקיים את ועידתה השנתית ב-27 באפריל, באקספו תל אביב. עם צפי למעל 3,000 משתתפים ודוברים מהשורה הראשונה, מהמשק והממשלה, לצד אנשי עסקים וטכנולוגיה, הוועידה תהיה גם יריית הפתיחה המעשית להצגת ה-AI Arena.
בשיתוף הלשכה לטכנולוגיות המידע בישראל
