"הענן מסייע באופן משמעותי להגברת האפקטיביות המבצעית של צה"ל"

תא"ל עומר דגן, מפקד יחידת המחשוב לוטם, מספר בראיון למגזין ענן על הסיבות שהניעו את צה"ל לפתח ענן פרטי,על התועלות של פלטפורמה אחודה לניהול מבצעי הצבא ועל התרומה של הענן לכינון מרחב מבצעי משותף ורב-זרועי

יואל צפריר
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
יואל צפריר
תוכן שיווקי

כמו במגזר העסקי והציבורי גם בצה"ל הבינו, כי הענן הוא הבסיס לכל תהליך מודרניזציה בארגון, בין אם מדובר בענן פרטי ובין אם מדובר בענן ציבורי. בעידן הנוכחי, שבו ארגונים שונים חווים אתגרים רבים - וצה"ל בוודאי - שום ארגון אינו יכול להרשות לעצמו לקפוא על שמריו מבחינה טכנולוגית. הענן הוא הפלטפורמה המשמעותית ביותר להפיכתו של כל ארגון לדיגיטלי, מבוסס מידע וכזה המאפשר גמישות רבה. במובן זה, אומרים בצבא, הענן הוא בעצם ביטוי של תהליכי המודרניזציה הטכנולוגית של צה"ל וכזה המבטיח את הפיכתו לארגון דיגיטלי, גמיש ומבוסס מידע.

ואכן, צה"ל עובר בשנים האחרונות טרנספורמציה דיגיטלית רחבה, שבמסגרתה מוטעמים אמצעים טכנולוגיים מתקדמים, לאורך כל שרשרת הפיקוד עד לרמת המפקד בשטח. למשל, כל מפקד פלוגה קרבי מצויד כיום בטאבלט המחובר למערכת ניהול קרב, המספקת לו תמונת מצב מודיעינית עדכנית על הזירה שמולו. התמונה נבנית מכמה ממקורות וכוללת גם צילומי רחפנים ומל"טים, שאת חלקם הוא יכול להפעיל בעצמו בשטח.

"הענן המבצעי של צה"ל, שפותח ביחידת ממר"ם, הוא פלטפורמה מרכזית ומשמעותית עליה מתבססות עשרות מערכות מבצעיות ומאות תהליכים מבצעיים", אומר תא"ל עומר דגן, מפקד יחידת המחשוב לוטם, בריאיון מיוחד למגזין ענן. "צה"ל יצא להקמתו של הענן בעקבות הצורך לעמוד באתגרים הרבים ובקצב של משימות בניין הכוח, שעמדו על הפרק במסגרת תר"ש תנופה (התוכנית הרב-שנתית של צה"ל - י.צ.). האתגרים דרשו הערכות מהירה להקמת ענן שיאפשר לצה"ל יכולות מודרניות, גמישות וסקיילבליות ((scalable, אשר עומדות בקצב הדרישות, לרבות בתחום המידע וה-"AI.

עד כמה הענן מסייע לצה"ל לבצע את משימותיו ואילו מהמערכות הצה"ליות מבוססות עליו?
"הענן מסייע באופן משמעותי להגברת האפקטיביות המבצעית של צה"ל וראינו את זה, הלכה למעשה, במבצע 'שומר החומות'. בעוד שכמות המשתמשים בו הוכפלה, בוצעו תוך מספר ימים ספורים מאות פעילויות ועדכוני גרסה ליכולות השונות".

דגש על כשירות וזמינות
יחידת לוטם באגף התקשוב וההגנה בסב"ר היא יחידה טכנולוגית-מבצעית אשר מספקת פלטפורמות ומפתחת מערכות לכל יחידות צה"ל השונות ולגופים ביטחוניים נוספים. מטרת היחידה הוא ייזום, פיתוח, הקמה, תפעול ותחזוקה של אותן פלטפורמות ומערכות אשר מאפשרות לצה"ל לפעול באפקטיביות רבה גם בהתנהלותו היום-יומית וגם בשגרה המבצעית ובלחימה, תוך הפיכתו לארגון דיגיטלי. כמו כן מגבשת היחידה את הארכיטקטורה והתקנים הטכנולוגיים תקשוביים עבור כלל הצבא.

לוטם הוקמה ב-2003 בעקבות מיזוג של מספר יחידות שהיו קודם לכן בחיל הקשר ובחטיבת התקשוב המטכ"לית, וכחלק ממהלך הקמת אגף התקשוב באותה העת. ביחידה, המורכבת מכמה מרכזי מחשוב ותקשורת, משרתים אלפי חיילים, נגדים וקצינים.

הזכרנו שבין הפלטפורמות, שפיתחה לוטם בשנים האחרונות היה גם הענן הפרטי, אשר הגביר לפי עדות הצבא את האפקטיביות של צה"ל ומאפשר קידמה טכנולוגית משמעותית. כיצד בעצם מפתחים מנגנונים המתאימים לדרישות הייחודיות של צה"ל?
"כתפיסה, הענן נבנה בתפיסת ענן אזרחי, כזו המעודדת עבודה סטנדרטית, Cloud native, ועם דגש רב על נושא הכשירות והזמינות, שכן אנו לא יודעים מתי תפרוץ המלחמה הבאה, או לחילופין יחל מבצע כזה או אחר, ועל כן אנו שמים דגש רב על כל נושא הכשירות, הזמינות והעומסים בפרט. בשונה מימים כמו ה-Black Friday, אשר חברות עסקיות נערכות אליהם חודשים מראש, לנו יש ימים ספורים ולפעמים רק שעות בודדות להיערך ללחימה ולעומס רב".

תא"ל עומר דגןצילום: דובר צה"ל

איזה הון אנושי דרוש לתהליכי הפיתוח ומה מקורות הגיוס?
"בניית פלטפורמה מרכזית ורובוסטית שכזו דורשת מפקדים וחיילים מהטובים ביותר בתחום - הן בפן המקצועי והן בפן המנהיגותי. צה"ל מתעדף את השיבוץ והאיתור לפיתוח פלטפורמת הענן המבצעי מתוך הבנת הקריטיות והמרכזיות שלו לאפקטיביות המבצעית של צה"ל. מלבד כוח אדם צבאי, אנו נעזרים בחברות השונות מהתעשייה, אשר מביאות את ניסיונן העשיר מהשוק האזרחי".

הזכרת את נושאי הרובוסיטיות והשרידות שהם קריטיים לכל צבא, בוודאי לצה"ל. מה אתם יכולים לומר על המימד הזה ביחס למערכת הענן?
"הרובוסיטיות והאי-שבירות הם עקרונות מנחים בכל היבט בארכיטקטורה של הענן. בכל תהליך תכנון אנו מנתחים את נקודות הכשל והתורפה ומבצעים תרגילים שוטפים לשבירת מרכיבים בענן וחיפוש אחר אותן חולשות (Chaos Monkey). הענן נדרש להיות זמין ב-100% וחייב להיות מוכן למצב של לחימה בכל רגע נתון - הן בזמינות, הן בעומסים והן ביכולות שהוא מאפשר בפיתוח עצמו".

מה באשר לאבטחת המידע? שוב נושא בעל חשיבות עליונה.
"ההגנה היא מרכיב אינהרנטי ובעל משמעות רבה בתוך הארכיטקטורה של הענן. כחלק מתפיסת ה-DevSecOps כלל צוותי הענן לומדים ומטמיעים הגנה בתהליכי התכנון ובניין הכוח ואנו גם מפתחים ומטמיעים מוצרים אשר מאפשרים גם למפתחים עצמם לנהוג באופן מוגן יותר".

להטמיע עוד יכולות תוך כדי מבצע
דגן התגייס לצה"ל בשנת 1994, עבר קורס תכנות ושירת כמתכנת. אח"כ סיים קורס קצינים ומונה למפקד קורס תכנות. בהמשך מילא תפקידי פיקוד ותוכנה והוביל פרויקטי מחשוב. בשנים 2006-2009 שימש כראש לשכתו של עמי שפרן, ראש אגף התקשוב. בין 2009 ו-2015 שימש בשלושה תפקידי ראש ענף, בדרגת סגן אלוף. בשנת 2015 מונה למפקד יחידת מצפ"ן, בית התוכנה של לוטם, ושימש בתפקיד זה עד 2017. לאחר מכן שירת בחטיבת ההגנה בסייבר באגף התקשוב. בשנת 2018 מונה לראש מנהלת הטרנספורמציה הדיגיטלית באגף התקשוב.

ביוני 2019 הועלה לדרגת תת-אלוף. בנובמבר 2019 החל לשרת כמפקד לוטם, במקומו של תא"ל רמי מלאכי.
תא"ל דגן הוא בעל תואר ראשון במדעי המחשב ומתמטיקה מאוניברסיטת בר-אילן ותואר שני במדעי המדינה עם התמחות בביטחון לאומי ודיפלומטיה מאוניברסיטת תל-אביב.

האם הענן אכן גורם לכינון מרחב מבצעי משותף ורב- זרועי, עליו מתקיימים התהליכים המבצעיים הרב-זרועיים בצה"ל? עד כמה יש לו השפעה בשדה הקרב?
"היתרון המשמעותי ואחת מהסיבות להקמתו של הענן היא הקמת מרחב מבצעי אחד משותף לרוב התהליכים המבצעיים בצה"ל.

צה"ל הוא ארגון רב-מימדי ובהתאם לתפיסת הניצחון של צה"ל, אנו נדרשים לבנות פלטפורמות ויכולות אשר מחברות את גורמי בניין הכוח והטכנולוגיה לכדי אקו-סיסטם אחד, כזה שבו המודיעין פוגש את הקצה המבצעי במהירות ומאפשר היתוך של מידע מודיעיני עם מידע מבצעי. העובדה שתהליך מבצעי שלם מבוצע על פלטפורמה אחת הוא יתרון משמעותי ובעל השפעה רבה בשדה הקרב - הן בקצבים והן בסגירות של התהליכים הללו".

דיברת על מבצע "שומר החומות". אני מבין שהוא היה גם מבצע משמעותי מבחינת השימוש בענן הפרטי של הצבא. כיצד תפקדו מערכות הענן במבצע?
"מבצע 'שומר החומות' היה מבחן מאוד משמעותי לענן המבצעי ולמערכות שרצות עליו. הענן עמד במשימה ובאתגר בהצלחה רבה. זו הוכחה לכך שהקמת ענן פרטי הייתה נכונה, שכן מרבית היכולות שבאו לידי ביטוי במבצע רצות עליו ולא יכלו להיות כפי שהן היום בלעדיו - הן בכשירות, הן בקידמה והן ביכולת הגמישות להטמיע עוד ועוד יכולות תוך כדי המבצע".
ספר על ענן התומכ״ל (ענן למערכות וגופים תומכי לחימה).

"ענן התומכ"ל מהווה אבן יסוד בהפיכתו של צה"ל לארגון דיגיטלי ובשינוי חיי היום-יום בו למבוססי דיגיטל ומערכות. הענן הינו 'מארח' מערכות בתחומי המשא"ן, הלוגיסטיקה, הקולבורציה ועוד.

"הענן משרת את כל צה"ל, בעלי תפקידים שונים בתוכו והוא בעל אימפקט מאוד משמעותי בהפיכת צה"ל לארגון דיגיטלי. הענן כמו ענן, מאופיין בדרישות זמינות ודינאמיות גבוהה, בצריכת משאבים גדולה ובמענה מגוון ורחב לצרכים ולגופים שונים".