ליאת ולנשטין (56), מהוד השרון, נשואה ואמא לשלושה ילדים, פרשה לפני 13 שנים מ-25 שנות קריירה צבאית ומקדישה את חייה לעשייה חברתית. היא החלה את פעילותה במסגרת ארגון "מעגל נשים ישראל" המבוסס על חברות חוצה עולם ועשייה למען הקהילה. "לא מדובר בנשים למען נשים", היא אומרת, "העשייה היא למען אוכלוסיות מגוונות בקהילה וכל פרויקט מרגש ומעצים. זוהי התנדבות שמגיעה ממקום פנימי והיא החיבור של הבנות והעוצמה של הארגון".
בנוסף, ליאת מתנדבת בארגון צוות גמלאי צה"ל, בהפגת הבדידות עם שורד שואה, בארגון בני ברית, מנחה קבוצת אלמנות, מתנדבת במועדוניות יום של הגיל השלישי בהוד"ש ומנחה בפרויקט בינלאומי אונליין של העצמת נשים ממדינות עולם שלישי.
יזמות ויצירתיות בניהול ארגוני התנדבות
בשנת 2016 ייסדה ולנשטין עם חברותיה את ארגון ההמשך למעגל נשים-טנג'נט ישראל, שלא היה קיים בארץ, והיתה הנשיאה הראשונה שלו. בשנת 2021 התמנתה לנשיאה עולמית של הארגון, תפקיד אותו סיימה לפני כשנה וחצי, אך היא עדיין ממשיכה בפעילות לטובתו בתפקיד יח"צ להקמת מדינות חדשות שיצטרפו אליו.
"הלכה למעשה בחירות לתפקיד נשיאה אצלנו זו התנדבות לתקופה של שלוש שנים (סגנית, נשיאה ונשיאה יוצאת). בגלל שזו היתה תקופת קורונה, כיהנתי שנתיים כסגנית עולמית ולאחר מכן הובלתי את הארגון כשבשנת נשיאותי היו 12,000 נשים בארגון, ואני הבאתי את הישראליות שבי לתוך התפקיד בגאווה רבה".
מה עשית במסגרת התפקיד?
"ניהול הארגון על כל היבטיו פיזית ובזום, ייצוג הארגון בארגונים מקבילים, נסיעות ברחבי העולם השתתפות בכנסים, בביקורים בפרויקטי התנדבות ובהקמת מדינות חדשות. הקמתי את טנג'נט במלטה, במרוקו, במדגסקר, ובחודש האחרון גם בנפאל. בקורונה, כשישראל פתחה את השמים, עטיתי מסכה ונסעתי בעולם כי אני מאמינה שלפגוש אנשים פנים מול פנים ולהרגיש אותם - זה משהו עוצמתי".
מה את הכי אוהבת בארגון?
"נתינה ללא תמורה, אף אחת לא נושאת בשכר. זאת בנוסף ליצירת קשרים בין תרבויות, חברויות ללא גבולות והסברה בלתי פורמלית בייצוג ישראל ברחבי העולם. רוח העשייה שמובילה אותי זה אנשים ושמחת הלב".
העלאת מודעות לצרכי האדם הזקן
בשנים האחרונות ולנשטין בחרה לעסוק עם בני הגיל השלישי ובעיניה זו שליחות עצומה. היא אוטוטו מסיימת את לימודיה בתכנית כיועצת מוסמכת לגרונטולוגיה (חקר ההיבטים החברתיים, התרבותיים, הפסיכולוגיים, הקוגניטיביים והביולוגיים של ההזדקנות) לגיל השלישי בשערי משפט בהוד השרון. היא סיימה קואוצ'ינג אישי ועושה פרקטיקום בהתמחות עם אלמנות ואלמנים בגיל השלישי, תוך שהיא מנחה קבוצות ומאמנת להעצמה לבני הגיל השלישי, נכנסת למרכזי יום, דיורים מוגנים, ומועדונים ועושה הפעלות חברתיות לצורך גירויים קוגניטיביים וחיזוק הביטחון העצמי האישי.
"החלטתי ללמוד את התחום באופן מקצועי ולעבוד בו. ככל שאני לומדת יותר, אני רואה עד כמה אין מספיק מודעות סביבתית לצרכי האדם הזקן".
ולנשטין הקימה ומנהלת דף קהילה בפייסבוק "עכשיו תורנו לחבק" ומאמינה שזה הזמן שלנו לחבק את בני הגיל השלישי. "פתחתי ערוץ טיקטוק בהמלצת בני ואני מעלה לשם סרטונים בהם אני מדברת כדי להאיר ולעלות מודעות סביבתית לצרכי האדם הזקן".
לדוגמה?
במיקרה של אדם עם דימנציה, אין מה לכעוס עליו אלא רק להביע נעימות וחיבוק. אני עושה סרטוני טיקטוק כי אני רוצה להוביל שינוי ביחס החברתי של אנשים לבני הגיל השלישי, אותם אנשים מלאי נסיון וידע שהקדישו לנו את חייהם וזאת אחריותנו כסביבה לתת להם הרגשה שהם עדיין אהובים וחיוניים".
בשיתוף ליאת ולנשטין
