כ-450 סטודנטיות וסטודנטים חדשים, מתחילים מדי שנה את לימודי התואר הראשון במכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי - כ-12 אחוזים מהם פונים למסלולי ההסבה השונים.
במסלולים אלה מתאפשר לבעלי תואר אקדמי, בין אם הם רוצים לשנות מסלול לימודים ובין אם להיכנס למעגל עובדי ההוראה בהיותם בלתי מועסקים, להתמחות בתחומי דעת הנלמדים לתואר B.ED בתחומים כגון מדעי הרוח והחברה, מדעים מדויקים ואנגלית, חינוך מיוחד, אומנות וחינוך גופני. כל אקדמאי המעוניין בהסבה יכול לבחור את התוכנית הגילאית המתאימה לו - גיל רך, מורה בבית ספר יסודי או על יסודי.
"אקדמאים מקשת רחבה של מקצועות, החל ממדעי הרוח והחברה, דרך אנשי סיעוד ועבודה סוציאלית ועד מהנדסים ועורכי דין, מוצאים אצלנו את מבוקשם ועוברים הסבה ללימודי חינוך לתעודת הוראה, ובמקביל יכולים לבחור בכל התמחות שמאושרת על ידי המועצה להשכלה גבוהה", אומרת ד"ר אורלי קרן, מרצה וחוקרת במכללת קיי וסגנית נשיא המכללה.
טכנולוגיה מתקדמת להוראה מיטבית
מכללת קיי, הממוקמת בבאר שבע, היא מוסד להכשרת עובדי הוראה מהמרכזיים בדרום ובין המוסדות להכשרת עובדי הוראה המובילים בישראל. יש לה ניסיון אקדמי של כ-70 שנה, והיא מונה כ-2,200 סטודנטיות וסטודנטים במסלולים האקדמיים השונים, כולל במסלולי ההסבות. בשעריה אף עוברת אוכלוסייה של מורות ומורים, אנשי חינוך והוראה שסיימו הכשרה, שולבו במעגל ההוראה ומגיעים להשתלמויות והתפתחויות מקצועיות – כך שסך הבאים בשעריה במהלך שנה אקדמית מגיע ליותר מ-4,000 סטודנטים.
"המכללה בעלת ייחודיות שאין כמותה בארץ", מציין פרופ' אריה רטנר, נשיא המכללה. פרופ' רטנר לשעבר ראש בית הספר לקרימינולוגיה ודיקן הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת חיפה ונשיא המכללה האקדמית כינרת, הוא בעל 40 שנות ניסיון באקדמיה, בהוראה, במחקר ובתפקידי ניהול. "בשל מיקומה בפריפריה הדרומית, המכללה נותנת מענה שווה לאוכלוסייה היהודית ולאוכלוסייה הבדואית, חלקם דור ראשון להשכלה גבוהה. גם בקרב הסגל האקדמי יש קבוצה מכובדת מהמגזר הבדואי, ואנו רואים שליחות גדולה בהיותנו חלק מקידום ההשכלה הגבוהה במגזר הבדואי ובהובלת קו של דו קיום ורב תרבותיות באווירה טובה בקמפוס". פרופ' רטנר מציין כי הם חשים גאווה לראות את הלומדים מקבלים בסוף הדרך את התואר בהתרגשות רבה.
מכללת קיי היא בין המכללות לחינוך והכשרת עובדי הוראה, החלוצות בשילוב טכנולוגיות ללמידה. את "חדר הלמידה האופפת" -Immersive Classroom – אימצו והקימו כשרק יצא לדרך. מדובר בגישת הוראה המשתמשת בטכנולוגיה כדי ליצור סביבת למידה מרתקת ואינטראקטיבית, במסגרתה התלמידים מוקפים בתצוגות דיגיטליות ובכלים אינטראקטיביים, חוקרים ומקיימים אינטראקציה עם תוכן וירטואלי במרחב תלת ממדי. "זהו חדר עם טכנולוגיה משוכללת וערכות לומדה באמצעות מקרנים עם תצוגה על הרצפה ועל הקירות. מורה שמלמד ביולוגיה יכול, למשל, להקרין על הקיר הדמיה תלת ממדית של מערכת מגוף האדם. התלמיד ייגש לקיר, ילחץ על נקודה וייפתחו בפניו מערכות קרדיווסקולריות והוא ימצא עצמו בתוך אבי העורקים", מסביר פרופ' רטנר. בדרך דומה משתמשים במכללה במשקפי מציאות מדומה, כך שסטודנט יכול להרכיב משקפיים ולמצוא עצמו בתוך כיתה עם תלמידים ויתרגל העברה של שיעור.
"עולם ההוראה של המחר איננו עולם ההוראה של היום או של אתמול. את הלוח והגיר או הטוש מחליפים לא רק האינטרנט אלא אמצעים מתקדמים שאנו שוקדים על שילובם, כולל בינה מלאכותית. הבוגרים שלנו ייצאו עם ידע לא רק להפעלתם, אלא גם לבניית מערך שיעור ולימוד סמסטר שלם באמצעות כלים מתקדמים אלה. נשמע כמו חזון עתידי, אבל זה כבר כאן, מוטמע אצלנו. הסטודנטים שלנו, שיהיו מן הסתם מורים ב-20 השנים הבאות בכיתה שונה לחלוטין מהיום, כבר מתנסים בכך".
לדברי ד"ר קרן, הם אינם פועלים לשם הטכנולוגיה כטכנולוגיה, אלא לשם הטמעתה בפדגוגיה. "הייעוד של המכללה הוא הכשרת מורים, ופדגוגיה היא הדיסציפלינה שלה. כדי להיות מקצועיים מאוד, אנו דואגים להיות בחוד החנית של הכשרת המורים והמחקר. לכן כל כלי מתקדם וחדש נשקל מיד כיצד יוכל להיות מוטמע ולהוביל להוראה מיטבית".
אנשי קבע להוראה ותואר אקדמי לסייעות
מסלולי ההסבה לאקדמאים שמציעה המכללה הם, כאמור, מבוקשים במיוחד ועונים על הצרכים המשתנים והמתבקשים בשוק העבודה.
אילו מסלולים מתקיימים בתוכנית ההסבה לאקדמאים במכללה?
פרופ' רטנר: "מתקיימים אצלנו מסלולים ייחודיים שהם חלק ממסלולי ההסבה ואנו גאים בהם מאוד. אחד מהם הוא מסלול שחפ"ץ (שיתוף חינוכי פעיל צה"לי), המיועד לכוחות הביטחון שכבר פרשו או שנמצאים בשלבים אחרונים של שירות. אנשי הקבע הם אוכלוסייה בוגרת ואיכותית, בעלת תואר ראשון ולפעמים תואר שני, וחלקם בוחרים להשתלב בתחום ההוראה עם שחרורם. אנו פוגשים אותם במסלולים השונים, אם במדעים ומתמטיקה, אזרחות, היסטוריה וגיאוגרפיה ועוד. זו קבוצה שרואה שליחות בהשתלבותם במעגלי ההוראה, לאחר שתרמה למדינה דרך השירות הצבאי".
ד"ר קרן: "מגיעים להכשרה בעלי דרגות גבוהות מאוד בצה"ל, שהובילו מלחמות, קרבות וחיילים. מאחוריהם ניסיון פיקודי ויכולת הובלה, וטבועה בהם הציונות והשליחות. כשהם ניגשים לקריירה השנייה שלהם ומוצאים את האתגר במערכת החינוך, הם נכנסים לעבודה מהרגע הראשון להכשרה בשל ניסיונם לעמוד מול קהל ולהוביל. כרגע מדובר בקבוצה של 30-20 איש, חלקם גויסו למילואים ועדיין משרתים".
נוסף לתוכנית השחפ"ץ של כוחות הביטחון, גאים במכללה להיות הראשונים להרים כפפה ולאפשר לימודים אקדמיים לסייעות בגני ילדים, בבתי הספר היסודיים ובחינוך המיוחד. למשל תוכנית "מגשימות", תוכנית המיועדת לסייעות בגני ילדים. פרופ' רטנר מציין, כי לאורך השנים נקשר שמו של המקצוע עם כותרות לא מכבדות וביוזמת ראשת עיריית ירוחם לשעבר, טל אוחנה, נהגה הרעיון לפתח עבור המעוניינות בכך מסלול אקדמי במכללות לחינוך והוראה. במסלול זה הן יוכשרו בפעם הראשונה בתולדות המקצוע במדינה כגננות עם תואר אקדמי. לפני שנתיים נפתחה הקבוצה הראשונה עם 50 סייעות בוגרות, הנמצאות בשלב מתקדם בקריירה שלהן שבחרו לשנות אותה ולהפוך תוך ארבע שנים לבעלות תואר ראשון. משרד החינוך היה שותף לפתיחת המסלול, והרשויות המקומיות מאפשרות לסייעות לקחת פסק זמן של יום בשבוע מהעבודה השוטפת בגנים כדי להשקיע את הזמן בלמידה.
הלומדות זוכות במסגרת התוכנית להעצמה נשית ולתחושת מסוגלות בהיותן לומדות לתואר אקדמי. "אין תחליף לתחושת הגאווה שלהן מול משפחותיהן, כשהן הופכות להיות בעלות תואר אקדמי", אומר פרופ' רטנר, וד"ר קרן מוסיפה גם את פן המוביליות החברתית שמניב הפרויקט: "יש נשים שמעולם לא חשבו ללמוד, ופתאום נפתח בפניהן צוהר גבוה לעולם אקדמי. תפקידנו להקטין את הפער בין מה שהן חושבות על עצמן ומקומן בחיים ובין המקום שאליו הן יכולות להגיע באמצעות הלימודים. הן לא זוכות להקלות ולומדות כמו כולם. הייחודיות בקבוצה היא היכולת שלנו לגרום להן להאמין בעצמן".
הקורסים הנוספים שנכללים במסגרת תוכנית הלימוד שלהן נקראים "חממות", ומלווים את הלומדות מהשנה הראשונה ועד השנה האחרונה. הצלחת התוכנית בגיל הרך הובילה לפנייה לסייעות של בתי הספר היסודיים ולסייעות בחינוך המיוחד, להן נפתחו מסלולים לפני שנתיים – "יסודות" ו"עוצמות" בהתאמה.
לימוד בראייה עתידית
תוכנית הסבה מעט שונה במכללת קיי היא התוכנית להכשרת מהנדסים והנדסאים להוראה, פרויקט ביוזמת משרד החינוך, שנוצר בשל מחסור במורים מקצועיים בתחומי הטכנולוגיה כגון חשמל, אלקטרוניקה ומכונות. כדי להיות מורה מוסמך בכיר, קבוצה של הנדסאים משלימה במכללה תעודת הוראה בתוכנית שקיימת זה שבע שנים, ומתשפ"ה יתאפשר להשלים גם תואר ראשון B.Ed.
קיימות תוכניות לסטודנטים בעלי תואר ראשון, שמעוניינים לעבור לתחום אחר בתואר השני?
ד"ר קרן: "תוכניות התואר השני M.Ed מיועדות למורים בעלי תעודת הוראה ותואר ראשון. כל בוגר שלנו מקבל למעשה את שתי התעודות האלה, ואיתן הוא יכול להמשיך לתואר השני. התוכנית לתואר שני לגיל הרך מתאימה לכל סטודנטית שסיימה תואר ראשון בגיל הרך, אבל גם למי שסיימה תואר ראשון בבי"ס יסודי ורוצה להשתלב בגיל הרך, למשל. תוכנית אחרת היא תואר שני לחנ"ג לנוער בהדרה, המשלב חינוך גופני וחינוך בלתי פורמלי לבעלי תואר ראשון. בשנה שעברה התחלנו תוכנית להוראת STEM (Science, Technology, Engineering, Math), וכל בוגר הוראת מתמטיקה או מדעים יכול להיכנס אליה במסלול ישיר. תוכניות אחרות הן גנריות יותר, וכרגע הגשנו את התוכנית השמינית שלנו לאישור המל"ג".
מדמות המורה העתידי בחזונם, שאותו היו רוצים לראות במסגרות החינוכיות, מזקקים במכללת קיי את התוכניות הנלמדות. "נרצה לראות מורה שהוא מנהיג אקטיביסטי, יוזם, יודע לחולל שינוי, בעל ביטחון ובעל ידע טכנולוגי ויכולת הטמעה בכיתות הלימוד", אומרת ד"ר קרן. "מיומנויות חשובות נוספות הן הכלה, שכן הכיתות היום הטרוגניות ועליו לדעת להתמודד עם ההטרוגניות, להגיע לכל תלמיד ולהיענות לצרכיו, וכן שיהיה מודע לכך שהוא רק בתחילתה של דרך הלימוד. נתיב ההוראה מתפתח כל העת, ועליו ללמוד, להתפתח ולהתחדש, בדיוק כפי שאנו עושים במהלך ההסבה שלנו".
פרופ' רטנר מביט אל העתיד, ויחד עם הובלה של המכללה בתחום קידום, פיתוח והטמעה של טכנולוגיות מתקדמות בהוראה, שחלקן עדיין לא קיימות במדינה, הוא שואף לקדם אותה כמוסד המרכזי לחינוך והכשרת עובדי הוראה בדרום ואף מעבר לגבולותיו.
"אני מעוניין למשוך אלינו מועמדים לקבלה, סטודנטיות וסטודנטים גם מחוץ למעגל באר שבע והדרום. באר שבע נחשבת לעיר מאוד סטודנטיאלית, ואוניברסיטת בן גוריון הצליחה בהבאתם של סטודנטים מחוץ לגבולותיה. לכך גם אנחנו שואפים, וכדי לממש זאת אנו נמצאים כרגע בשלבי ניסיון לפתח את הקמפוס היפה שלנו עם מבנים ותשתיות. אנו מקווים להגשים זאת בעתיד הקרוב".
לאתר>>>
בשיתוף מכללת קיי
