ירוק כחול לבן

כמאה אלף ישראלים מחזיקים ברישיון לצריכת קנאביס רפואי — שיעור גבוה יחסית לעולם. אבל התרומה הישראלית לתחום, עם מאות חוות וחברות שעוסקות בטיוב, השבחה ושיפור הדיוק של שיטות הגידול והזנים, גבוהה בהרבה. אילו יוזמות הן מציעות לענף? איזה שירות הן נותנות לצרכנים? וכמה הן מגלגלות?

גיא רונן
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מדען עם קנאביס
צילום: Shutterstock
גיא רונן
תוכן שיווקי

השימוש בצמח הקנאביס לצרכים רפואיים הולך אלפי שנים לאחור. במערב החלו להשתמש בתפרחת הקנאביס כמענה למצוקות פיזיות ונפשיות רק במאה ה–20. בעשורים האחרונים מתפתח תהליך של התוויות רפואיות פורמליות שבהן ניתן לעשות שימוש בצמח, לצד קידום הרגולציה בנושא. לישראל הגיע התהליך הזה מאוחר יחסית, ורק ב–2018 השיק משרד הבריאות את הרגולציה החדשה בהסדרת הגידול והשימוש בצמח.

היקף צרכני הקנאביס הרפואי בארץ נמצא בעלייה מתמדת, ובשנים שחלפו מאז הושקה הרפורמה הוא צמח בשיעור של יותר מפי שלושה. כיום יש כמאה אלף בעלי רישיון לצריכת קנאביס רפואי בישראל — שיעור גבוה מהאוכלוסייה יחסית לשאר העולם. באשר להיקף החומר הנצרך, בשנה החולפת הוא היה 42 טונות, לעומת 12 טונות ב–2018. ההכנסות שמגלגל הענף גדלו בהתאם: ממאה מיליון שקל בשנת ההכרזה על הרפורמה ליותר ממיליארד שקלים אשתקד. בעולם, אגב, הוערך שווי השוק ב–2021 ב–16.5 מיליארד דולר. התחזית ל–2026 כבר מדברת על יותר מ–46 מיליארד דולר — עלייה שנתית ממוצעת של 23%.

כפי שניתן להיווכח בקלות, התרומה הישראלית לענף הקנאביס הרפואי, המשלב חקלאות מתקדמת עם דיסציפלינות מדעיות רבות, גבוהה עשרות מונים מהיקף הצריכה המקומית. מאות יזמים, מגדלים וחוות עוסקים כיום בגידול הצמח, טיוב השיטות החקלאיות בתחום, גיוס טכנולוגיות מתקדמות להשבחת זנים ולשיפור הדיוק בגידול וליצירת חומר מסונתז או סינתטי במעבדה, קרוב ככל שניתן למקור. ספקיות שירותי בריאות גדולות ומספר חברות ייעודיות עוסקות באספקת התוצר המוגמר למשתמשים המורשים, אם דרך בתי מרקחת ונקודות חלוקה ואם בשינוע עד הבית.

ב–2019 אישרה הממשלה לפתוח את שוק הקנאביס הרפואי לייצוא. הציפיות לרכבת אווירית של השקיקים, התמציות והשמנים מתוצרת כחול־לבן־ירוק לא התממשו בינתיים, בין השאר בעקבות הברקס ששמה מגפת הקורונה. אבל העלייה שחלה באותו זמן בשימוש בצמח על ידי ישראלים בעלי רישיון הותירה את החברות עסוקות למדי. כך או כך, הוויכוח סביב האסדרה בישראל נמצא עדיין בעיצומו. שר החקלאות, למשל, סבור שיש לפרק את היק"ר, היחידה לקנאביס רפואי המשמשת כרגולטור מטעם משרד הבריאות, שאותה הוא מכנה "היחידה לחסימת קנאביס רפואי", ולפתוח את השוק באופן נרחב יותר לתחרות ולייצוא.

לא רק בישראל השוק עדיין נמצא בחיתוליו. גם מדינות שהקדימו לגבש כללי רגולציה ולהתיר לא רק שימוש, אלא גם ייבוא וייצוא, לא התקדמו בינתיים לאסדרה בינלאומית של הענף. לפי שעה, אין אמנות בינלאומיות וכללים מכוננים של התחום הזה ושל הסחר המקיף במסגרתו.

ניסוי וטעייה

צמח הקנאביס מכיל מגוון רחב של מרכיבים פעילים. הידועים שבהם הם ה-THC (החומר הפסיכואקטיבי) וה-CBD (שאינו כזה). שני סוגי הצמח המרכזיים בשימוש רפואי הם סאטיבה, שנחשב לממריץ יותר, ואינידקה בעל ההשפעה המרגיעה. אלא שאת החלוקה הזאת צריך לקחת בעירבון מוגבל: ראשית, לקנאביס יותר מאלף זנים, שרובם נוצרו כתוצאה מהכלאות. שנית — וזאת נקודה שחשוב להבין — השפעת הצמח משתנה מאדם לאדם. משום כך יש בתחום הזה הרבה מאוד ניסוי וטעייה. אין ספר הנחיות לרופאים, לרוקחים ולמטופלים באשר לזן ולמינונים המדויקים שבהכרח יניבו את האפקט התרפויטי הרצוי. לפחות בינתיים לא.

תופעה נוספת המאפיינת את הקנאביס היא ההדירוּת (Repeatability) הנמוכה, שפירושה שעשויים להיות הבדלים משמעותיים בחומרים הפעילים אפילו בין צמחים שגודלו באותם התנאים ובאותה החממה. זאת הסיבה לכך שיש חשיבות רבה כל כך לבקרת האיכות והדגימה בחממות ולכך שמחזורי גידול שלמים עלולים להישלח להשמדה. זאת גם הסיבה לקושי הרב בהגעה לתרופה תקנית, עם מינונים מוגדרים והשפעות ידועות ואוניברסליות — זה נחשב כרגע ל"גביע הקדוש" של תעשיות הפארמה בתחום. עד שזה יקרה, אפשר לראות בקנאביס הרפואי מעין מוצר ביניים — בין תוספי המזון לבין התרופות. באירופה כוללים אותו ב-Herbal medicine, רפואת צמחי מרפא.

מתי יישקל שימוש בקנאביס רפואי?

כאמור, יש התוויות רפואיות ספציפיות שבהן רשאים רופאים — רק רופאים שהוסמכו לכך — להעניק רישיון לשימוש. עבור חלק מההתוויות ניתן לעשות זאת רק לאחר שנה של טיפול אחר. כיום מדובר באמצעי להקלה, ולא לריפוי, של מצבים פיזיים ונפשיים מסוימים. במקרים רבים, למשל במחלות סופניות, השימוש בקנאביס מוגדר כקו טיפול אחרון שנועד לעזור בשיכוך כאבים.

בסיפור הקנאביס העולמי יש עוד זווית ישראלית חשובה: היה זה פרופ' רפאל משולם, כימאי בוגר מכון ויצמן למדע, אשר בשנות ה–60 המוקדמות בודד לראשונה את הקנבינואיד, החומר הפעיל בצמח הקנאביס, בצורתו הטהורה. מהבחינה הזאת אפשר לומר שהחברות והסטארט־אפים, שמקדמים כיום את המחקר והפיתוח העולמי ומנסים לטייב את גידול הצמח ואת השימוש בו לשיכוך כאבים, ממשיכים את המסורת.

הבהרה: קנאביס הינו סם מסוכן. הוא אינו רשום כתרופה, ויעילותו ובטיחותו בשימוש רפואי טרם הוכחו במחקרים קליניים. לפיכך, אין לראות בכתבות בבחינת המלצה או עידוד להשתמש בקנאביס, והן אינן מהוות תחליף לחוות דעת רפואית. השימוש בקנאביס רפואי הינו אך ורק בכפוף להמלצת רופא מומחה ומתן רישיון מתאים ממשרד הבריאות, על פי חוק, ולאחר קבלת הדרכה ראשונית בהתאם.