סטארט-אפים רבים בתחום הביוטק מוקמים על בסיס טכנולוגיה בשלבים מוקדמים של הפיתוח והמחקר שלהם, אך רבים מהם אינם מגיעים למימוש.
בהתחשב בעובדה שלא ניתן לפתח טכנולוגיית ביוטק הכוללת שימוש בחומרים ביולוגיים וכימיים במוסך הביתי, סביר להניח כי מקור הטכנולוגיה הוא לרוב מוסד מחקר, כגון מוסד אקדמי, ממשלתי או בית חולים. פיתוח הטכנולוגיה והפיכתה ליישומית הם שלבים חיוניים לשם מסחור והניסיון מראה כי הפיתוח היישומי לרוב אינו קורה במהלך הדברים הרגיל במעבדות של חוקרי המוסדות האקדמיים.
הצורך לממן את פיתוח הטכנולוגיה היישומית ולעודד את המשך המחקר הוליד מסלולי מימון שונים, לדוגמה: (א) הקצאה של מימון על ידי מוסדות המחקר עצמם, כגון אקסלרטור DRIVE של הטכניון, תוכנית BINA של מכון ויצמן, תוכנית JumpStart החדשה בהדסה; (ב) מימון של רשות החדשנות באמצעות התוכנית שזכתה בעבר לכינוי "קמין" וכיום נקראת תוכנית "מחקר יישומי באקדמיה"; (ג) מימון של האיחוד האירופאי באמצעות תוכנית שזכתה בעבר לכינוי "הורייזון 2020" וכיום נקראת תוכנית "הורייזון אירופה"; (ד) הקמת קרנות למימון של מחקרים בתוך המוסדות, כגון Momentum Fund של אוניברסיטת תל אביב ו-Integra של האוניברסיטה העברית בירושלים; ו-(ה) מימון של ארגונים פילנתרופיים שונים שיש להם עניין ביישומים מסוימים, כמו קרן מייקל ג'יי פוקס לחקר פרקינסון.
חשוב לזכור, כי גם לאחר ההשקעות בחברות, חלק ניכר מהטכנולוגיה המוצעת על ידי מוסדות המחקר נחשבת טכנולוגיה במצב ראשוני (early stage) ללא הוכחת היתכנות. בשל כך תמיד יהיו ספקות לגבי התאמתה היישומית והיכולת של הטכנולוגיה להגיע לבשלות, כך שניתן יהיה לעשות בה שימוש קליני, לעבור רגולציה או להתאים לייצור בממדים תעשייתיים באופן משתלם.
נושאים שיש לבחון בדרך להתקשרות
לאור כל זאת, מומלץ לכל יזם בתחום הביוטק לשקול את הנושאים הבאים בדרך להתקשרות עם סטארט-אפ, או מוסד אקדמי מחקרי, בשלב הראשוני של הפיתוח:
מהו שלב הפיתוח של הטכנולוגיה וכמה שלבים נדרשים להגיע למסקנת ה-go/no-go?
רמת ושיטת הבדיקות בהן נבחנה הטכנולוגיה בעבר. רצוי לעשות בדיקת היתכנות מחוץ למוסד המחקר. יתכן שהשיטות הנהוגות על ידי גורמים חיצוניים (CROs) תהיינה שונות.
רמת המסוגלות של הגוף המעניק את הרישיון לבצע העברת טכנולוגיה (technology transfer). יצוין שרוב מוסדות המחקר אינם פועלים כמו מיזם עסקי בהקשר זה, ואינם ערוכים לפעילות כזו. רוב הסכמי הרישוי עם מוסד מחקר אינם מכילים הוראות כלשהן הנוגעות לתהליך ותזמון של העברת הטכנולוגיה.
היכולת של מקבל הטכנולוגיה לשחזרה מחוץ למעבדת החוקר.
רמת התמיכה השוטפת שתידרש מהחוקר הראשי שפיתח את הטכנולוגיה. חלק מהסטארט-אפים תלויים לחלוטין בהמשך המחקר והפיתוח של הממציא המקורי ו/או צוות מחקר, שימשיכו להיות מועסקים על יד מוסד המחקר. המשך מחקר במוסד שבו הומצאה הטכנולוגיה, מוסדר תחת מה שמכונה הסכמי מחקר ממומנים (sponsored research agreements). בנוסף, יתכן והחוקר עצמו יעניק שירותי ייעוץ ישירות לסטארט-אפ באמצעות הסכם ייעוץ. חשוב לחייב את החוקר הראשי לתעד, באמצעות דיווחים תקופתיים מפורטים בכתב, את פעילותו ולספק דו"ח סופי המסכם את תוצאות המחקר. עוד יש לזכור, כי בשל החופש האקדמי, מוסדות המחקר אינם יכולים להתחייב, בשמם או בשם החוקר הראשי, שלא להתחרות בעתיד בסטארט-אפ בעל הרישיון. אשר ליכולת למנוע מהחוקר\ת לפרסם פרסומים אקדמיים של הטכנולוגיה לפני שזכויות הקניין הרוחני נרשמו - חשוב לציין כי על היזם לבדוק מה פרסם החוקר\ת לפני ההתקשרות ואם הדבר מהווה איום על היכולת לרשום זכויות קניין רוחני בעתיד.
עלויות המחקר הממומן והייעוץ, הן מבחינת מימון והן מבחינת זכויות קניין רוחני. בהקשר זה רצוי לזכור שמוסדות המחקר גובים תקורות בלתי מבוטלות על כספי מחקר שישולמו על פי הסכם מחקר ממומן. לכן גם רצוי שהמחקר יתנהל על פי תוכנית ותקציב מפורטים. עוד יש לזכור שזכויות הקניין הרוחני על תוצרי המחקר הממומן, ולפעמים אף הידע שיפותח תחת הסכם הייעוץ, יהיו בבעלות מכון המחקר ולסטארט-אפ תהיה זכות שימוש תחת הרישיון.
האם המחקר המקורי שהוביל לטכנולוגיה מומן על ידי צד שלישי? מימון של צד שלישי עשוי לגרור הגבלות ועלויות עתידיות, כגון אלה המוטלות על ידי רשות החדשנות במסגרת החוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, תשמ"ד-1984
הסטטוס של הקניין הרוחני של הטכנולוגיה (פטנטים ו\או בקשות פטנטים). כאן יש לבדוק האם הוגשו בקשות פטנט ארעיות (provisional patent) לטכנולוגיה והאם הן נתמכות בנתונים? או שיש לספק אותן תוך שנה מהגשתם; בהתחשב בפרק הזמן הארוך הנדרש להביא טכנולוגיית ביו-טק לשוק בעיקר בשל הרגולציה המפרכת, יש לבדוק האם תוקף הפטנטים עשוי לפקוע זמן קצר לאחר תחילת השיווק העתידי; לעומת זאת, חשוב לזכור כי ככל שהפטנטים וותיקים יותר בעת חתימת הסכם הרישיון, כך הוצאות העבר שהוצאו עליהם, אותן ירצה מוסד המחקר להחזיר לעצמו עם חתימת הסכם הרישיון, תהיינה יקרות יותר.
מגבלות התחום (field restrictions) - ככל שהטכנולוגיה שנכללת ברישיון יכולה לשמש כפלטפורמה ליישומים מרובים, יתכן ומעניק הרישיון ידרוש שהרישיון יוגבל לתחום מסוים של שימוש, לאור המימון המוגבל שיעמוד לרשות הסטארט-אפ. מגבלה שכזו יכולה להתברר כמכבידה עבור רישיון שכן לעיתים קרובות, תוצאות המחקר והפיתוח המתבצע מחוץ למוסד המחקר מצביעות על כיוונים חדשים לשימוש בטכנולוגיה, שיכולים להיות שונים לחלוטין מהעלויות במקור; וכן אם יוענק רישיון באותה טכנולוגיה לחברה אחרת, היא עשויה להיתקל בקשיים ביישומה ולפרסם תוצאות המאפילות על סיכויי הסטארט-אפ להצליח.
לסיכום, לאחר חתימת הסכם רישיון, השימוש בטכנולוגיה עשוי להתפתח לכיוונים שונים וכאלה שאינם צפויים. פיתוח ההמצאה המקורית תחת רישיון בתחום כזה או אחר, עשוי להתגלות כבלתי אפשרי, או ללא כדאיות כלכלית. לפיכך, חשוב לכל סטארט-אפ לתעד את השימוש שלו בטכנולוגיה הניתנת ברישיון ולהקפיד להיות בעל הזכות החוזית לבטל את הרישיון בכל עת במידה ואינה משרתת את מטרותיו.
הכותבת היא שותפה בכירה במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ, המתמחה במסחור טכנולוגיה ומייצגת מוסדות מחקר, חברות טכנולוגיה וסטארט-אפים
