אי שם בדרום הרחוק, סמוך ליישוב שחרות שבחבל אילות, נפתח לאחרונה בית מלון יוקרתי. גם כשהכביש עובר ממש לידו, קשה להבחין בו. אין אלמנטים מנקרי עיניים בכניסה, אין מבנה או כיפה שמכריזים על נוכחות, ורק מי שמאט ומביט לעומק מבחין בגוונים שנמסים אל תוך הנוף המדברי, בקווים שמתמזגים עם תנועת הקרקע. זוהי דוגמה למתחם תיירות שתוכנן כך שיישאר כמעט בלתי נראה, מבלי להפר את האיזון של המקום שבו הוקם.
הגישה הזו, שלא נועצת סתם כך מבנה בטבע אלא נטמעת בתוכו, מלווה גם את יאן סטדין בכל פרויקט. סטדין, אדריכל נוף ומייסד סטודיו YSLA, לא מתכנן רק את מה שמקיף את הבניין, הוא מתכנן את מה שאנחנו חווים כשאנחנו יוצאים ממנו. מבחינתו הנוף איננו רק מסגרת, הוא החוויה עצמה.
תכנון בהקשבה לשטח
סטדין נולד באנגליה ועלה לישראל כשהיה תינוק. הוא גדל בקיבוץ עין השלושה, עם תחושת החופש והמרחב המאפיינת את יישובי עוטף עזה. כיום הוא מתגורר במושב דקל שבחבל אשכול, כך שהוא מחובר בכל נימי נפשו לעוטף.
את YSLA הקים לפני תשע שנים מתוך רצון לנסח שפה עיצובית חדשה, כזו שמבינה את הקשר העמוק בין תכנון, תנועה וחוויה אנושית ואינה מסתפקת בתכנון מה שמחוץ לבניין. בסטודיו, המורכב מצוות אדריכלים ואנשי מקצוע מהשורה הראשונה, מפתחים שפה שמחברת בין High Design לפרקטיקה קונקרטית, עם רמת גימור גבוהה ותכנון שכולו הקשבה לשטח.
"אנחנו עושים אדריכלות נוף אבל בצורה אחרת", הוא אומר. "העיצוב זורם בעורקינו. זה לא רק איך זה נראה, אלא איך זה מרגיש, איך זה נשמע ואיך זה משפיע על מי שנמצא שם".
מה זה בעצם אדריכלות נוף?
"כל מה שמחוץ לקו הבניין, זה העולם שלי. זה יכול להיות גן ציבורי, חצר פנימית, שביל גישה, פטיו, גג, מרפסת או תוואי נוף שלם. אדריכלות נוף עוסקת בתכנון המרחבים שאנחנו חיים בהם, לא רק עוברים דרכם. מקומות שאנחנו נושמים בהם, מתבוננים בהם, מתרשמים מהם, גם בלי שאנחנו בכלל שמים לב לכך".
לדבריו, אדריכלות נוף משתלבת בלב התהליך האדריכלי, היא חלק בלתי נפרד מהתמונה הכוללת, ולא משהו שמגיע בסוף הדרך כדי "לייפות" את מה שכבר נבנה. זהו תכנון שיוצא מנקודת הנחה שהחוויה מתחילה עוד לפני שאנחנו פוסעים אל תוך מבנה, ונמשכת הרבה אחרי שיצאנו ממנו.
"אנחנו עוסקים בקנה המידה שבין האדם לשטח", הוא מסביר. "כיצד מגיעים למקום, מה רואים מהכניסה, במה מביטים מהחלון, היכן ייפול הצל בצהריים, איך תישמע הרוח בין המבנים ומה תרומת הצמחייה לתחושת המרחב. כשיש דיאלוג אמיתי בין אדריכל הבניין לאדריכל הנוף, נקבל חוויה שלמה ורציפה. כשאין – מרגישים שמשהו ברצף מתפספס".
"אנחנו", הוא מוסיף, "רוצים להביא את הגן לתוך הבית. לא רק לצאת החוצה, אלא ממש להכניס את החוץ פנימה".
למה אתה מתכוון כשאתה אומר להכניס את הגן לבית?
"ברחבי העולם יש היום לא מעט פרויקטים שבהם מתכננים במרפסות גינות של ממש, עם עצים וצמחייה, והופכים את המבנה כולו לירוק, כמו סוג של פארק אורבני אופקי. זה לא רק להסתכל דרך החלון ולראות משהו ירוק. זו חוויה שצריך להרגיש עם הגוף".
החוץ הוא חלק מהחוויה
בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז הקורונה, התחולל שינוי תודעתי עמוק ביחס למרחב החיצוני. מה שבעבר נחשב לתוספת נחמדה הפך לצורך בסיסי. "פתאום כולם הבינו את ההבדל בין בית עם גינה או מרפסת, לבין בית בלי שום קשר לחוץ", אומר סטדין.
הגישה הזו משתלבת בתפיסת ה-wellness הגלובלית, שמחברת בין סביבה בנויה לתחושת רווחה נפשית ופיזית. מחקרים שנעשו בשנים האחרונות מצביעים על תרומה מוכחת של נוף טבעי, גם אם הוא קטן, אורבני ומוגבל, להפחתת מתחים, לשיפור במדדי בריאות ואפילו לעלייה בריכוז. עבור סטדין, מדובר במובן מאליו. "אנחנו צריכים עץ שיטהר לנו את האוויר", הוא אומר, "הצורך בירוק ובאוויר פתוח הוא חלק מהבריאות הנפשית והפיזית שלנו, ובלעדיו אנחנו מרגישים לכודים".
איך אתה מזהה את השינוי הזה בשטח?
"אלו כבר לא רק שיחות פילוסופיות בישיבות צוות. גם לקוחות פרטיים שמגיעים אלינו מדברים על הצורך שלהם במרחב שמרגיע אותם, מחזיר אותם לאיזון. ומה שמעניין הוא שאפילו רשויות מקומיות ויזמים של מבני ציבור התחילו להבין שהחוץ הוא חלק מהחוויה. הדרישה לאדריכלות נוף איכותית נובעת מהכרה עמוקה שהיא משפיעה על החיים עצמם".
אחד התחומים שבהם פועל סטודיו YSLA הוא מלונאות, בדגש על פרויקטים רחבי היקף באזורים רגישים מבחינה נופית ואקולוגית. בין היתר עבד הסטודיו על פרויקטים בים המלח, בערבה, במצפה רמון ובחופי הצפון, אתרים שמציבים אתגרים תכנוניים, הן בשל תנאי השטח והן בשל הציפייה לשמור על אופייה הטבעי של הסביבה. בצפון הארץ תיכנן הסטודיו קבוצה של מספר בתי מלון, כל אחד על שטח של 80-50 דונם, המשתלבים באופן אקולוגי בחוף הים.
המתחמים תוכננו לשמור על הנוף הטבעי, עם שבילים ופינות תצפית שמזמינים את המבקרים להתחבר לסביבה בלי לפגוע בה. "זו זכות אדירה לעבוד בתוך שמורות טבע", אומר סטדין, "אבל זו גם אחריות גדולה מאוד. צריך להבין את השטח, להרגיש אותו ולהיות יצירתי. אי אפשר פשוט להעתיק תוכנית ממקום אחר".
האתגר: לייצר חוויה נופית עשירה בסביבה אורבנית
הסטודיו עוסק גם בתכנון עשרות דונמים של שטח פתוח: שבילים, חניונים, אזורי כניסה, מקומות ישיבה, פינות תצפית ושילוב של אלמנטים טבעיים. גישה מרכזית שמובילה את הצוות היא מה שסטדין מכנה "עיצוב נטמע" – ניסיון למזער את הנוכחות הבנויה, לא להתחרות בנוף אלא להתמזג בו. "כשאדם מגיע למקום כזה", אומר סטדין, "הוא מרגיש שהנוף שייך לו. זה מה שאנחנו מנסים לייצר".
היה לך פרויקט שנראה בהתחלה מסובך במיוחד, בלתי אפשרי לביצוע?
"אני לא מאמין בצמד המילים 'בלתי אפשרי'. כן, יש פרויקטים מורכבים, עם אתגרים הנדסיים, תקציביים ורגולטוריים, אבל כשיש צוות טוב, תהליך סדור ותקשורת נכונה, הכול פתיר. פעמים רבות דווקא המקומות שנראים הכי בעייתיים בתחילת הדרך הופכים להזדמנות לפרוץ דרך, כי הם מאלצים אותנו לחשוב אחרת ולהביא פתרונות יצירתיים".
ואם נרד לרמת היום־יום, מהם האתגרים השכיחים ביותר בעבודתכם?
"ליצור חוויה נופית עשירה בתוך סביבה אורבנית קשיחה זו משימה לא פשוטה. אנחנו צריכים לייצר תחושת טבע על גבי בטון ואספלט, בלי הרבה מקום, לפעמים עם מגבלות של תשתיות קיימות. אתגר נוסף הוא הפער בין הרצון ליצור משהו איכותי ובין המציאות התקציבית והטכנולוגית בשטח. החוכמה היא לדעת להתאים את החלום למציאות, מבלי לוותר על העקרונות. צריך לדעת היכן להתעקש, והיכן להיות גמיש".
חלק מהאתגרים הטכניים והתקציביים שסטדין מזהה נובעים מהכנסה מאוחרת מדי של אדריכל הנוף לתהליך. לדבריו, זהו פספוס שיכול לעלות ביוקר גם מבחינה אסתטית וגם בהיבטים של תקציב, לוח זמנים ותיאום מערכות.
"לעיתים קרובות קוראים לנו כשהכול כבר סגור", הוא מסביר, "ואז אנחנו נדרשים לשלב את הנוף בתוך מגבלות קיימות. אבל אדריכלות נוף אינה ייעוץ משלים, היא תחום שצריך להוביל יחד עם אדריכל הפרויקט כבר מהרגע הראשון.
"כאשר התכנון הנופי נכנס מוקדם לתמונה אפשר להתייחס מראש לתנועת האנשים, לכיווני אור ורוח, לתחושות שרוצים לעורר ולשילוב מדויק בין רעיון למציאות. זו הדרך היחידה להגיע לתוצאה אסתטית ויפה, כמובן, אך גם נכונה ונעימה למשתמשים ולמקום".
כדי ליצור את שיתוף הפעולה והמעורבות שעליהם מדבר סטדין נדרש תיאום הדוק בין בעלי מקצוע רבים. כאן בדיוק נכנסת לתמונה החדשנות הטכנולוגית: מודלים תלת־ממדיים מתקדמים, עבודה בענן, הדמיות מפורטות ורינדורים שממחישים לכל אחד מהמעורבים את התוצאה העתידית בזמן אמת.
כיצד הטכנולוגיה הזו משנה את העבודה בפועל?
"המעבר לעבודה בתלת־ממד חולל פלאים בתחום. אנחנו עובדים עם מודל שמרכז את כל המידע של כל בעלי המקצוע – אדריכלים, מהנדסים, יועצי תאורה, יועצי נגישות, הכול נמצא במקום אחד, נגיש לכולם. זה מאפשר לנו להבין היכן עובר כל צינור, מתי נכנסת קרן שמש ואיך זה משתלב עם הנוף. הטכנולוגיה קיצרה תהליכים והפכה את התכנון לחד ומדויק יותר".
סטדין מעריך שהקדמה הטכנולוגית לא תיעצר כאן. "אני מאמין", הוא אומר, "שבעתיד פועלים יסתובבו עם טאבלט ומשקפי VR, ויוכלו לראות בזמן אמת את מה שאנחנו מתכננים, איפה יוצב הספסל, היכן יינטע העץ, ואיך תיראה הכניסה. זה יאפשר רמת ביצוע הרבה יותר מדויקת ונאמנה לחזון התכנוני".
סיפור בכל מרחב פתוח
מלחמת "חרבות ברזל" לא פסחה גם על סטודיוYSLA, שפונה מאזור הפעילות שלו בעוטף ועבר זמנית לאילת. למרות הקשיים, סטדין בחר להשיב את פעילות המשרד למושב עמיעוז.
"אני אדם יהודי וציוני", הוא אומר בגאווה, "ומרגיש שליחות אמיתית להוציא עם הצוות שלי מהיישוב הקטן שבעוטף עזה את הפרויקטים הגדולים לכל הארץ ולעולם".
במקביל גייס הסטודיו לאחרונה עובדים חדשים מבאר שבע, אשקלון, שדרות ונתיבות, בהם מהנדסים ואדריכלים, מתוך מטרה מוצהרת לחזק את הדרום ולבנות מרכז תכנון ויצירה מקצועי דווקא בפריפריה.
תשע שנים לאחר שהקים את YSLA, סטדין מסתכל קדימה. החזון שלו לסטודיו כולל העמקה נוספת של העשייה בפרויקטים תיירותיים מורכבים, בעיקר כאלה שמציבים אתגרים סביבתיים, עיצוביים וטכנולוגיים. סטדין מדגיש שמורכבות תכנונית דווקא מאתגרת את החשיבה והופכת לקרקע פורייה לחדשנות. לדבריו, המקומות הרגישים ביותר, מבחינה פיזית, אקלימית או תודעתית מזמנים את ההזדמנויות הגדולות ביותר לחשוב אחרת, למצוא פתרונות יצירתיים – ולהביא לתוצאה איכותית באמת.
"אני רוצה להמשיך לפרוץ דרך לאו דווקא בגרף הצמיחה, אלא ברמת האיכות", הוא אומר. "המטרה היא לקחת חלק בפרויקטים שדורשים חשיבה אחרת, שמחייבים הקשבה עמוקה למקום ולמשתמשים. האתגר האמיתי והסיפוק הכי גדול נמצאים במקומות שבהם אדריכלות הנוף יכולה באמת לעשות הבדל משמעותי בחוויה האנושית ובשמירה על הסביבה".
מעבר ליופי החיצוני או הפתרון הטכני, מה שמוביל את סטדין ואת צוותו זו ההבנה שכל מרחב פתוח מספר סיפור. הסיפור הזה מתחיל עוד לפני שמגיעים למקום ונמשך הרבה אחרי שעוזבים אותו. "אנחנו לא מעצבים סתם נוף", הוא מסכם, "אנחנו מעצבים חוויה, זהות, חיים".
בשיתוף סטודיו YSLA
