עם זכייה במקום הראשון בתחרות אדריכלים פומבית ואנונימית על פרויקט רובע הכניסה לעיר ועל מתחם זיו בירושלים, הזכייה בתחרות אדריכלים פומבית ואנונימית לתכנון הרובע הצפוני הרצליה, הזכייה בתחרות לאדריכלים מוזמנים לתכנון פארק תעשיות עכו וכן תכנון מרחב הסינרמה בתל אביב - מתבקשת השאלה מה הוא סוד ההצלחה של משרד האדריכלים פרחי צפריר. כאדריכלים עם פלטפורמה רחבה של תחומי עיסוק, החל מתכנון מתארי ארצי ועירוני, דרך תכנון ועיצוב עירוני לרובעים ושכונות או מתחמים מיוחדים ועד תכנון אדריכלי למבנים, נראה כי בין שלל התחומים מתרחשת הפריה הדדית. זו משפיעה על טיבן של התוכניות שמפיק צוות המשרד, שומרת על הצוות מפני שחיקה וחזרתיות ונסמכת על ניסיון עשיר של העומדים בראש, יוסי פרחי ודורון צפריר, שהחל עוד לפני עבודתם כמתכננים בכירים במגזר הציבורי. "ישנם משרדים רבים שיודעים את העבודה ויוצרים בניינים מעולים, אבל ההתמחות שלנו בתכנון עירוני במרחב הציבורי מניבה תוכניות שמיטיביות עם הערים, ולכן גם מתקדמות בקצב מהיר יותר מול הרשויות ומול מוסדות התכנון", אומר נועם פרחי, הדור הממשיך ושותף במשרד.
ליבת העשייה: אתגר התכנון העירוני
לצד עיסוקם בתכנון מפורט של בניינים, עיקר המומחיות של משרד פרחי צפריר היא בתכנון עירוני. בכל קנה מידה, התוכניות שהם מפיקים הן תכנון עירוני לשמו, בו ראשית נקבעת הסכמה העירונית, נקבע מיקומם של המוקדים החשובים ובינם נפרס מארג הרחובות רחובות, השדרות, הכיכרות, הגנים והשבילים המרכיבים את המרחב הציבורי. רק לאחר מכן, בשלב הבא, נקבעים שימושי הקרקע, משובצים מבני ציבור, המסחר, המגורים וכו', ולבסוף נקבעים כללים עיצוביים למבנים עצמם.
המשרד עוסק בתוכניות מתאר ארציות כמו תמ"א 42 לתחבורה יבשתית, ובתוכניות מתאר כוללניות לערים כמו אילת, פתח תקווה או מזכרת בתיה בהזמנת מנהל התכנון. תכנון מאתגר במיוחד ביצעו לעיר הצפופה והמתחדשת רמת גן, שבה נדרשו למצוא פתרונות לצורכי ציבור כמו שטחים ציבוריים ותחבורה. בנוסף מבצע המשרד תוכניות עבור גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ורשות מקרקעי ישראל לשכונות בהרצליה, ירושלים, אשדוד, רעננה ועוד, ולערים חדשות, כמו העיר החרדית העתידית ליד צומת פלוגות בקריית גת, בה התכנון מותאם לצרכים הייחודיים של הקהילה החרדית. באמתחתם תוכניות לאזורי תעסוקה, תעשייה ומסחר, כאמור, כמו רובע הכניסה לירושלים, אזור התעסוקה נתניה ופארק תעשיות עכו,
וכן תוכניות לתשתיות לאומיות כמו תב"ע לשדה תעופה רמון ושדות התעופה חיפה ומחניים, מרכז תחבורה משולב בשפיים, תוכנית להקמת הקו הירוק של הרכבת הקלה בת"א ועוד. במשרד עורכים גם תוכניות בניין עיר עבור לקוחות פרטיים, ובמיוחד בתחום ההתחדשות העירונית.
הולך הרגל במרכז
בין שאר עיסוקיהם, הובילו אדריכלי המשרד יחד עם שותפים נוספים את כתיבתם של חמישה ספרי הנחיות לתכנון רחובות בערים, עבודה שהביאה למהפכה בעולם התכנון. בתקופה בה נתפס הרחוב כאמצעי לניתוב מכוניות ומדרכות בשוליו, החזירו בפרחי-צפריר את התפיסה כי הרחוב הוא בראש ובראשונה חלל עירוני המהווה מקום לפעילות אנושית והליכה ברגל. "הפיכת הרחוב לחלל מאוזן עבור כל משתמשיו והיפוך הפירמידה, כך שהולך הרגל עומד בראשה ולא הרכב, שינתה את השיח, גם אם היה צורך להוביל את השינוי התפיסתי תוך מאבק בטחנות רוח", הוא מציין.
הם מודעים לכך שפעילותם ותוצריה משפיעים על איכות חייהם של אנשים רבים לשנים רבות קדימה, ולכן רואים בכך אחריות גדולה, בין אם מדובר במגזר הפרטי ובין אם במוסדות המדינה. "תפקידנו הוא להיות מעין שומר סף, שמוודא ומבטיח תכנון איכותי למען חייהם של מיליוני אנשים לעשרות שנים, ולכן אנו מתייחסים לתכנון ביראת קודש. המדינה הולכת ומצטופפת וצפויה להכפיל את ממדי האוכלוסייה שלה באופן שלא נתפס כעת". המפתח לשמירה על איכות חיים לאורך דורות, לתפיסתם, הוא ציפוף הערים ושמירה על השטחים הפתוחים. "עלינו לתכנן ערים חכמות, אקולוגיות, בנות קיימא, קומפקטיות וידידותיות, ואיתן שמירה על שטחים פתוחים, שירותים ציבוריים מגוונים ואיכותיים, אינטראקציה ופעילות אנושית ותחבורה ירוקה בת קיימא".
פרויקטים שחוצים את כל ישראל
בימים אלה ניתן לראות כיצד אזור מגרשי החנייה של האוטובוסים ברובע הכניסה לירושלים, והשטחים המוזנחים שבאמצעם עומד מבנה בנייני האומה, עתידים לשנות את פניהם. פרחי צפריר נשכרו לתכנון הרובע בעקבות זכיה במקום הראשון בתחרות אדריכלים פומבית ואנונימית שיזמה עיריית ירושלים באמצעות הרשות לפיתוח ירושלים (הרל"י), והפכו את האזור לרובע עסקים מודרני ואינטנסיבי שנשען על תחנות של תחבורה ציבורית. "יצרנו מארג רחובות, שבילים, כיכרות ומרחב מזמין. החלטנו שהשדרות יהיו רחבות עם שדרה להולכי רגל, והבניינים יעוצבו כך שיהוו לה דופן", מסביר פרחי ומאמין שהסיבה לזכייה היא המומחיות במרחב הציבורי. הפרויקט נמצא בביצוע בימים אלו באמצעות חברת "עדן" העירונית.
בתחרות לאדריכלים מוזמנים זכו לתכנן מרכז לוגיסטי בעכו על קרקע מזוהמת שנרכשה על ידי שותפות תדהר וביטוח הראל, ופרויקט זה נמצא בימים אלו בהליכי תכנון בתיאום עם מוסדות תכנון, רשות מקרקעי ישראל, רכבת ישראל ועוד. "במקום היה בעבר מפעל PVC שננטש וזיהם את הקרקע עם חומרים מסוכנים. יצאנו לפרויקט מורכב שכולל תחילה את טיהור הקרקע על ידי חברות בינלאומיות. בין היתר, מוקמים בו קירות תת קרקעיים למניעת ההגעה של הזיהום לים". המשרד מתכנן במקום רובע עירוני המשלב מגורים מול הים עם טיילת, ומאחורי הבניינים שדרה להולכי רגל שתעלים המרכז הלוגיסטי מהעין, ויהיו בה כיכרות עירוניות שיקשרו את השדרה לטיילת ויאפשרו מעבר של הציבור אל הים. הקמפוס החדשני, שמתוכנן עם מיטב הטכנולוגיה המתקדמת, יישען על מסוף מטענים של הרכבת.
בשפיים מוקם בימים אלה כחלק מפרויקט "הנתיבים המהירים" שבשותפות ציבורית-פרטית, מרכז תחבורה משולב על פי התב"ע בתכנונם, שיאפשר השארת הרכב בפריפריה וכניסה לרציפי הנתיבים בדרך לגוש דן. המרכז יכלול את חניון כלי הרכב הגדול בארץ, תחנת רכבת, מסוף אוטובוסים, רשת שבילי אופניים וחניון אופניים, ובמרכזו פטיו להמתנה. באזור הרציפים יוקם מרכז מסחרי.
באזור הסינרמה בתל אביב צפויה למתן תוקף תב"ע עבור עיריית תל אביב, המתואמת עם פרויקט קירוי נתיבי איילון, ובה ייבנו מגורים, בתי מלון, משרדים, מסחר, ומבני ציבור. במרחב הציבורי תכננו מדרכות רחבות, מעברי חצייה רחבים ועצים כהצללה. "את נטיעות העצים אנו מקדמים עם טכנולוגיות חדשניות של שתילה בתעלות לאורך הרחוב. בניגוד לבורות השתילה הקטנים, שיוחדו בעבר לעצים והגבילו עקב כך את גדילתם, בתעלות יכולים השורשים לגדול ללא הגבלה לצד התשתיות, לשגשג ולהפוך לעצים בסדר גודל של שדרה".
קשר סינרגי וריצה למרחקים ארוכים
השותפות בין פרחי וצפריר נרקמה עוד ב-1999, כשפרחי היה מתכנן מחוז תל אביב לאחר שעזב את משרדו הפרטי. שם פגש את צפריר, מתכנן בכיר במשרד הבינוי והשיכון ומייסד הצוות לתכנון יפו בעיריית תל אביב. הכימיה ביניהם הביאה לחבירתם ולקשר סינרגי שנמשך עד עתה. פרחי הבן הצטרף למשרד ב-2004, והביא עימו רוח רעננה ומעודכנת עם היכרות של המגמות החדשות, טכנולוגיה, תוכנות ושילוב של מודלים ממוחשבים. "כשאלה חוברים לניסיון הדור הוותיק, נוצר שלם שגדול מסכום חלקיו", הוא אומר על המשרד שחושב מחוץ לקופסה ופועל בשגרה עם שלושה צוותי תכנון, הכוללים החל מסטודנטים הנמצאים במהלך לימודיהם ועד לעובדים בעלי וותק של שנים רבות במשרד.
ה-DNA של פרחי צפריר מבוסס על יושרה מקצועית וחוסר פשרות בנושא איכות התכנון, שכן מבחינתם, תוכניות טובות יהיו בהכרח גם כלכליות יותר. היכרותם עם תהליכים במגזר הציבורי, יכולת הראייה שלהם את צורכי המערכת והדיוק לצרכים אלה, מצטרפים לעבודת צוות פורייה מבפנים, כמו גם לשיתופי פעולה חיצוניים שכרוכים לא אחת עם ביקורת. "תכנון עירוני דורש עבודת צוות מורכבת", מבהיר פרחי הבן. "אנחנו מודעים לכך שלא כל החוכמה נמצאת אצלנו ולכן תמיד שמחים להקשיב, להתעדכן ולשתף פעולה עם הלקוחות שלנו, עם מוסדות התכנון והרשויות וכמובן עם קולגות. כמובילי צוות התכנון, אנו תמיד עושים את כל המאמצים לרתום את כל הגורמים המעורבים בתהליך בגישה חיובית של שיתוף פעולה ומעורבות, ובכך נותנים את השירות המיטבי והיעיל ביותר גם ללקוחות וגם לציבור שיושפע מהתוכנית".
הפרויקטים שלהם, למקרה שתהיתם, הם ריצות למרחקים ארוכים. "תוכנית בניין עיר הכי פשוטה בקידום העירייה וגיוס של כל הנוגעים בדבר, תיארך לא פחות משנתיים-שלוש, כשהממוצע עומד על חמש שנים לתוכנית בניין עיר". עם צוות של כ-15 איש שמטפל בכל אלה באווירה משפחתית ואינטימית, שעליה הם שומרים בעקשנות במשרד במגדל בסר 2 בני ברק. "אנחנו אוהבים את קנה המידה של העיסוק שלנו, ובוחרים את הפרויקטים לפי העניין ולפי הערך המוסף שיש לנו בו", הוא מספר. "פרויקטים של תכנון עירוני הם דגל ערכי שעומד מאחורינו. אחרי שהשפענו על ערים, שכונות ורחובות, הדבר הבא מבחינתנו הוא הרחבת היריעה לתחום הלוגיסטיקה, התעשייה והמשרדים, הן ברמת התכנון העירוני והן ברמת התכנון המפורט לביצוע".
<<< לאתר החברה >>>
בשיתוף פרחי צפריר אדריכלים
