כשהוחלט להפוך את רחוב קפלן בתל אביב לכביש רחב עם שמונה נתיבים, כפי שאנחנו מכירים אותו היום, המתכננים נתקלו בבעיה: חמישה מבנים טמפלרים עמדו במסלול ההרחבה המתוכנן. כחלק ממדיניות השימור של עיריית תל אביב, הוחלט להעתיק את המבנים ממקומם, לשמר את המבנים האחרים ולהפוך את המקום כולו לפארק ייחודי בליבו של אזור, שעד אז לא היה מזמין במיוחד המוכר לכולנו בשם "מתחם שרונה". אנשי חברת אבנר גלעד שימור ושחזור מבנים ביצעו עבודה ב-13 מבנים, ובהם היקב והמזקקה של מושבת הטמפלרים.
"המבנים האלה עברו מספר גלגולים לאורך השנים, ובתהליך השימור היינו צריכים לקלף את התקופות השונות כדי להחזיר אותם למצבם המקורי", מספר אמיר גלעד, המנכ"ל ובעל החברה. התקופות ש"קילפה" החברה הן אותן שנים שבהן שכנו במקום קריית הממשלה, ארגון ההגנה, הצבא הבריטי, ואפילו מטוסי חיל האוויר הראשונים. "יש הרבה אתגרים הנדסיים. מצד אחד להשיב את המבנים למראה שלהם, מ-1871, כשהמושבה הוקמה, ומצד שני להתאימם לצרכים מסחריים חדשים עם תשתיות של המאה ה-21", מסביר אמיר. העבודה שלנו כללה שימור חזיתות, שימור ושחזור גגות רעפים עבודות גמר פנים, לצד הכנסת תשתיות מרכזיות כמו חשמל מים, ביוב ומיזוג. בחלק מהמבנים נדרשנו להעמיק את המרתפים לשם יצירת שטחים מסחריים. עניין זה יצר אתגר הנדסי נוסף, משום שההעמקה חייבה עבודה זהירה מאוד כדי לא לגרום לקריסת המבנים".
שימור ושחזור מצודה צלבנית
סיפורה של החברה מתחיל ב-1990, כשאמיר ואביו אבנר, קיבלו לידיהם את פרויקט החשיפה, השימור והשחזור של המצודה הצלבנית בעכו מידיה של החברה לפיתוח עכו העתיקה בשיתוף עם רשות העתיקות. "אם בפרויקטים בתל אביב אנחנו מקלפים מהמבנים שכבות בנות 70 עד 150 שנה, במצודה הצלבנית קילפנו שכבות עד המאה ה-12, תוך מתן כבוד והערכה לכל אחת מהתקופות", מספר אמיר. "היום מדובר באטרקציה תיירותית שבה זוכים המבקרים לראות שלוש תקופות שונות: המפלס התחתון שהוא המצודה עצמה ואולמות האבירים מהמאה ה-12, המפלס העליון תקופה מהשלטון העות'מאני, והמבנים שהבריטים הוסיפו בתקופת המנדט".
אפשר בהחלט לומר שסיפור המצודה הוא גם סיפורה של חברת אבנר גלעד שימור ושחזור מבנים בע"מ, שהייתה בין החברות הראשונות בישראל לעסוק בתחום. "זה היה פרויקט בקנה מידה אדיר שלא היה כמוהו אז, והעבודה עליו נמשכה קרוב ל-20 שנה". האתגרים לא הרתיעו את אמיר, הנדסאי מכונות במקצועו, שמצא פתרונות לכל אחד מהם. החל מבניית מערכת מסועים לפינוי עפר בזמן חשיפת החצר ועד תליית מבנים עליונים על מנת לבצע חשיפה במפלס הצלבני. הפרויקט הזה מהווה עד היום ציון דרך בתחום השימור בזכות הידע הרב שהצטבר במהלך העבודות במקום.
אמיר, (56) נשוי ואב לשלושה, המתגורר מאז ומתמיד בגליל המערבי, התחיל את המסע שלו עם תחום השימור בעכו העתיקה, עיר בה ביצעה החברה גם את עבודות החשיפה והשימור של מנהרת הטמפלרים, מוזיאון החמאם הטורקי, מבנה באהי 'בית עבוד' והחומה הימית שביצרה את העיר העתיקה. "בעבודות בחומה מילאנו חללים שאיתרנו בליבת החומה ע"י הזרקת חומרי מליטה על בסיס סיד.
חללים אלה החלישו את יציבות החומה. את האבנים הפגועות החלפנו באבני כורכר שלמות, מנוסרות ומסותתות זהות למקור.
גם כאן היו לא מעט אתגרים. האחד, עבודה מעל הים על גבי פיגומים בכל תנאי מזג אוויר.
השני, ייצוב בסיס החומה אשר נמצא בתוך הים, ולשם כך המתנו לימי שרב המאופיינים בשפל. והשלישי, ביצוע עבודות באזור צפוף ומאוכלס, מבלי לפגוע בשגרת חיי התושבים".
משחזרים את ההיסטוריה
התקופה הצלבנית היא ממש לא התקופה הקדומה ביותר שהחברה נגעה בה, היא הגיעה לתקופת בית שני במנהרות הכותל. "בעבודה כזו חייבים להתחשב בוותק המבנה, משום שככל שהוא יותר עתיק, העבודה עליו יותר מורכבת ורגישה. חלק ניכר ממנהרות הכותל הוא מערך חללים ומחילות תת-קרקעיות מתקופות שונות לאורך תוואי הכותל המערבי. מעבר לזכות הגדולה לעבודה באתר זה עמדו בפנינו אתגרים הנדסיים ולוגיסטיים מורכבים. האחד, מעל מנהרות הכותל מתקיימת עיר פעילה, השני האתגר הלוגיסטי בהכנסת אמצעי עבודה - ציוד וחומרים - לעומק המנהרות כאשר האתר פעיל למבקרים 24 שעות ביממה במשך כל השנה.
פרויקט היסטורי נוסף שביצעה החברה הוא שיקום גשר עד הלום, הנקודה הצפונית ביותר שאליה הגיע צבא מצרים בפלישה לשטח ישראל בזמן מלחמת העצמאות. כולם עברו בגשר הזה, הממלוכים, הטורקים, הבריטים, וכמובן הישראלים. בזמן בניית המחלף חדש, הוחלט לשחזר את הגשר כמונומנט היסטורי. "קילפנו מהגשר את כל התקופות המאוחרות, בנינו מערך של תבניות ושחזרנו את הגשר לתקופה הממלוכית. בניגוד למצודה הצלבנית או מנהרות הכותל, כאן המערך הלוגיסטי סביב ביצוע העבודה היה פשוט יותר משום שהיא התבצעה בשטח פתוח".
פרויקט מעניין נוסף עליו עובדת החברה בימים אלה, הוא שימור ושחזור בית המכס בנמל יפו, אותו הקימו הבריטים שיוסב לבית מלון. מעטפת הבטון פורקה בגלל הברזל שהחליד וגרם להרס הבטון. האתגר הגדול בפרויקט הזה הוא הקירבה לים. "הקמנו כאן מערך דיפון מורכב ותלינו את המבנה על כלונסאות לצורך חפירה ובניית מרתף בעומק 7 מטרים, מתחת למבנה המקורי, שישמש מרחב למערך התפעולי של המלון. פרויקט הנדסי לא שגרתי שכולל מערך שאיבת מי הים 24/7 עד לסיום בניית המרתף. האתגר הבא שלנו בפרויקט הזה הוא שיקום עשרות טונות של קורות הפלדה שמחוברות באלפי מסמרות, אשר יהווה שלד למבנה, בדרך להפיכתו לבית מלון יוקרתי של רשת מלונות אפריקה ישראל".
המוניטין שרכשה לעצמה החברה כאוטוריטה בתחום השחזור והשימור מבוסס, לצד הניסיון העשיר שצברה, גם על התמהיל המגוון של לקוחותיה, שיתוף הפעולה עם גופי השימור, יציבותה הפיננסית והסיווג הקבלני ג'4 ענף 100. זאת ועוד, החברה ידועה באיכות עבודותיה, ההתנהלות המקצועית מול הלקוחות וצוות אנשי המקצוע שהיא מעמידה לרשותם.
תיעוד אדריכלי בראי ההיסטוריה
חברת אבנר גלעד מתגאה ברשימת לקוחות ארוכה ומכובדת, הכוללת מוסדות וגופים ציבוריים להם היא מעניקה שירותים. בין לקוחותיה: החברה לפיתוח עכו, בנק ישראל, הקרן למורשת הכותל, רשות העתיקות, המועצה לשימור אתרים וגם יזמים בתל אביב. "יזם שבונה מגדל בתל אביב בסמיכות למבנה לשימור מחויב לשמר את המבנה, כך שמצד אחד העיר מתחדשת במגדלים מודרנים רבים, ובמקביל מתאפשרת הרחבה של תחום השימור בקנה מידה גדול בעיר", אומר אמיר.
ואכן, החברה משתתפת בלא מעט עבודות שחזור ושימור בעיר העברית הראשונה. כמו לדוגמה בית עקיבא וייס בפינת הרחובות הרצל-אחד העם, ששימורו היה תנאי ליזם לבניית מגדל המשרדים הסמוך. "השלב הראשון בעבודת שימור כזו היא סקר אדריכלי שמתאר את המבנה ואת התקופות שהוא עבר. תיק התיעוד שמספר את קורותיו, מהרגע שהוא נבנה ועד שהגיע למצבו הנוכחי. מכאן נגזרת התוכנית האדריכלית. "כשאנחנו בחברה מקבלים לשמר מבנה, אנו נדרשים להסיר ממנו את תוספות הבנייה המאוחרות, לפתוח את איטום הפתחים והמרפסות שנעשה לאורך השנים, להסיר את הטיח המאוחר ומחזירים את המבנה למצבו המקורי כפי שנקבע בתוכניות השימור. אגב, התנאי לקבלת עבודת השימור בבית עקיבא וייס היה ייצור לבנים בהם נראים שברי צדפי ים כמו בלבנה המקורית וכך היה. הקמנו בית מלאכה זמני לשם ייצור הלבנים בעבודת יד כפי שיצרו בעבר".
אבנר גלעד שימור ושחזור מבנים לא עוסקת בבנייה קונבנציונלית, היא אינה בונה מגדלים, והבניינים המודרניים ביותר שאנשיה משמרים אותם הם בני לפחות 80 שנה. כיום מעסיקה החברה כ-60 עובדים בנוסף לקבלני משנה ייחודיים, ובהם מנהלי פרויקטים, מהנדסי ביצוע, מנהלי עבודה, רפרנטים של פרויקטים ועובדי מטה. בין העובדים מהנדסי בניין שעוסקים בניהול ורבים מהם בעלי ותק ארוך בחברה. אמיר מספר כי יש מעט מאוד מקומות בישראל שמלמדים את מקצועות השימור, ולכן רוב ההכשרה נעשית בחברה עצמה. "עבודות הכפיים המגוונות, כמו למשל בחומה הימית, עבודות טיח , ועבודות ייחודיות עדינות נוספות, נלמדות במהלך העבודה וכך אנשינו מתפתחים ומתמקצעים תוך כדי הדרכה שמספקת החברה".
בנוסף לשימור מבנים היסטוריים, מתמחים עובדי החברה גם בביצוע עבודות גמר מלאות בתוך המבנים לשימור, הכוללות מערכות האלקטרו-מכניות, חשמל, אינסטלציה, ביוב ומערכות מיזוג. צוות קבלני משנה וספקים ייחודיים מייצרים אריחי ריצוף לפי תיקי התיעוד, באיכות מעולה ועוד פרטי בניין המאופיינים לתקופות קודמות. עבודות שימור הפנים כוללות: פתחים, דלתות, חלונות ותריסים בתקנים אירופאים לבידוד אקוסטי ותרמי, ציורי קיר, סיתות באבן, נפחות פלדה, שימור עץ ועוד.
בכלל, בחברת אבנר גלעד שם המשחק הוא ללא ספק יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסה.
ומה הלאה? על כך משיב אמיר: "להמשיך להיות החברה המובילה בארץ בתחום השימור, להמשיך להתמקצע ולתת שירות מן המעלה הראשונה ללקוחות החברה. הידע הרב שצברנו לאורך יותר מ-33 שנות פעילות יובילו אותנו לעוד פרויקטים מלהיבים לביצוע".
לאתר >>> אבנר גלעד שימור ושחזור מבנים בע"מ
בשיתוף אבנר גלעד שימור ושחזור מבנים בע"מ
