חיפוש

ביו ירושלים: האקוסיסטם המקומי כמנוע צמיחה לתעשיות הביוטק

ליווי והכוונת יזמים, חברות ומשקיעים, תוך הענקת מעטפת תמיכה הוליסטית וחיבור לגורמים הרלוונטיים, מייצג את פעילות מרכז ביו ירושלים, שהוקם ע"י הרשות לפיתוח ירושלים. לירון דובר, מנהלת המרכז, מתארת את הפעילות שהפכה את העיר לאחת מעשרת האקוסיסטמים המובילים בעולם ולמרכז מדעי החיים והחדשנות הביוטכנולוגית של ישראל

שיתוף בוואטסאפ

הדפסת כתבה זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ותמונות, ובהגשה נוחה להדפסה

לרכישת מינוי
תגובות:

קריאת זן זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ובהגשה נוחה לקריאה

לרכישת מינוי
מעבדות ביו האוס בבית חולים הדסה | צילום: עמית גירון
מעבדות ביו האוס בבית חולים הדסה | צילום: עמית גירון
מעבדות ביו האוס בבית חולים הדסה | צילום: עמית גירון
מעבדות ביו האוס בבית חולים הדסה | צילום: עמית גירון
ענת יפה, בשיתוף הרשות לפיתוח ירושלים
תוכן שיווקי

תעשייה חזקה ועתירת טכנולוגיה היא מנוע חשוב מאין כמוהו לכלכלה של כל עיר מודרנית. במקרה של ירושלים, מדובר בתעשיית הביוטק, הכוללת למעלה מ-150 חברות העוסקות בתחומים מגוונים מפודטק, טכניקות חקלאות מודרניות, פיתוח פלטפורמות בריאות דיגיטלית ומכשור רפואי פורץ דרך ועד למציאת תרופות מתקדמות.

דו"ח ה"גנום העולמי של הסטארט-אפים לשנת 2019" סימן את ירושלים "כאחת מעשרת האקוסיסטמים המובילים בעולם ולב מדעי החיים והחדשנות הביוטכנולוגית של ישראל". חיזוק נוסף למעמדה החשוב של ירושלים בתחום הגיע לאחרונה עם הודעת ענקית החיסונים BioNTech, על הקמת מרכז מו"פ וייצור לחיסונים מבוססי mRNA שיפתח בפארק ההייטק הר חוצבים בירושלים.

רואים את האנשים שמאחורי הרעיונות | צילום: הרשות לפיתוח ירושלים
רואים את האנשים שמאחורי הרעיונות | צילום: הרשות לפיתוח ירושלים
רואים את האנשים שמאחורי הרעיונות | צילום: הרשות לפיתוח ירושלים
רואים את האנשים שמאחורי הרעיונות | צילום: הרשות לפיתוח ירושלים

חיזוק קהילת הביוטק המקומית
מדוע הביוטק פורח דווקא בירושלים? בכתבה זו ננסה לענות על השאלה המורכבת הזאת. בתמצית: העיר עצמה, עם אופיה הייחודי, מוסדותיה האקדמיים והמחקריים, שמושכים אליהם את האנשים המתאימים, ושילוב התשתיות המתאימות. כל אלה חוברים יחד והופכים את ירושלים לכור היתוך של יצירת ידע יקר ערך, רב-תחומי שמשנה את פני העולם המדעי והטכנולוגי, בישראל ובעולם.

ירושלים היא אבן שואבת לאנשים רבים המובילים את התחום, הרבה בזכות הימצאותם של המוסדות המחקריים והאקדמיים המובילים בתחום הביו. זאת בנוסף לעובדה שהעיר נהנית מהשקעות רבות, ציבוריות ופרטיות, ותקציבים ממשלתיים. בכדי לנצל את מלוא המשאבים הללו נדרשת ראייה רחבה של כלל הגורמים - זאת על מנת שיוכלו להמשיך ולהזין את האקוסיסטם העירוני המוצלח של תעשיית הביו טק. אחד מהגופים המרכזיים שאמון על חלוקת המשאבים הוא הרל"י (הרשות לפיתוח ירושלים), הפועל בשיתוף עם עיריית ירושלים והמשרד לירושלים ומסורת, במטרה לטפח ולהצמיח את האקוסיסטם הירושלמי התוסס. הוא עושה זאת באמצעות תקצוב נכון, קישור בין גופים ואנשים, ניווט דרך הבירוקרטיה הציבורית ופעילות למשיכת יזמים ומשאבים לעיר.

במטרה להפיק את מקסימום הפוטנציאל של האקוסיסטם הירושלמי הקימה הרשות לפיתוח ירושלים את מרכז ביו ירושלים. המרכז מעניק מגוון כלים לפיתוח תשתיות, עידוד שיתופי פעולה בין האקדמיה לתעשייה וחיזוק קהילת הביוטק המקומית. בין השאר, מודעים בהרל"י לחשיבות שיש להזרמת משאבים קבועה המעניקה לחברות ראש שקט לפעילותן. תעשיית הביוטק במיוחד, היא תעשייה שלעיתים נדרש בה זמן פיתוח ארוך וטכנולוגיה מתאימה. מסיבות אלה הרל"י פיתחה ומתחזקת מערכת מענקים ישירים לחברות מסוגים שונים בקריטריונים פחות נוקשים ממענקים ממשלתיים. המטרה היא לסייע לחברות לצלוח את המצוקות הפיננסיות בקלות מבלי להיות תלויות בבירוקרטיה. בנוסף הרל"י היא גם התומכת העיקרית ברשת המשאבים בקהילת הביוטק הירושלמית, באופן המאפשר לחברות ביו זמינות לטכנולוגיה מגוונת ויקרה מבלי שתצטרכנה להשקיע משאבים ברכישתה.

"המטרה שלנו היא להיות המאיץ לפיתוח תעשיית מדעי החיים בירושלים באמצעות יצירת ערך לקהילת מדעי החיים המקומית", אומרת לירון דובר, מנהלת מרכז ביו ירושלים. "הרל"י היא גוף גמיש יותר מבחינת היכולת להזרים כספים ומשאבים, כך שניתן לפעול בקצב הנדרש לתעשיות הטכנולוגיות והביולוגיות. אנחנו גם רואים את האנשים מאחורי הרעיונות. במקרים רבים הגורם האנושי הוא קריטי להתקדמות חברה טכנולוגית צעירה, או אפילו בוגרת יותר".

כיצד אתם מסייעים בנושא ההון האנושי?
"מהנדסי חברה יכולים להיות גאונים בתחומם, אבל יכול להיות שחסר להם הידע או היכולת להבין את המשאבים הקיימים באקוסיסטם, ולכן קשר עם חברות אחרות או גופים ממשלתיים יכול לפתור להם בעיה קריטית. כאן אנחנו נכנסים לתמונה כמי שמכירים היטב את הסביבה הירושלמית על כל גווניה ויכולים להציע פתרונות שלחברות וליזמים אין דרך להגיע אליהם. מעבר לכך, אנחנו גם פועלים מול הגופים העירוניים והממשלתיים כדי להבהיר להם מהם הצרכים של חברי הקהילה והיזמים, מתוך ניסיון ותקשורת מתמדת עם החברות והיזמים. זהו ממשק שלאנשי הקהילה המקומית אין לפעמים עם הגופים הציבוריים ואנחנו שם כדי לגשר על הפער ולתעל את המשאבים הנכונים כך שהאקוסיסטם יפרח ויוכל לצמוח באופן אורגני".

שיתופי הפעולה בין התעשייה לאקדמיה
מרכז BioJerusalem עוסק גם בחלק הקריטי לתעשייה המקומית - השקעות ופיתוח עסקי. המרכז פועל כדי לייעץ בכל תהליך ההשקעה, כך שיהיה יעיל עד כמה שאפשר, ומסייע לחברות לאורך שלבי הצמיחה השונים שלהן.

מעבר לטיפוח הקהילה הקיימת עוסק המרכז גם בהיבט אחר משמעותי לצמיחת הקהילה: משיכת חברות שאינן ממוקמות בירושלים. "המטרה היא שלחברות שרוצות להצטרף לאקוסיסטם המצוין שלנו בעיר תהיה את הנחיתה הכי רכה שאפשר", אומרת לירון. לשם כך, מעבר למערך המענקים והתמיכה בהשקעות - המרכז גם פועל להקל ולתמרץ את המעבר לעיר. מאיתור ומימוש הטבות כלכליות, שהן בלעדיות לירושלים עבור חברות המגיעות לעיר, ועד סיוע מעשי במציאת שטחי משרדים מתאימים ומעבדות מחקר ותשתיות. כאן בא לידי ביטוי הניסיון של BioJerusalem בעבודה הוליסטית עם כל חלקי האקוסיסטם המקומי, והיכולת ליצור קשרים משמעותיים בין שחקנים מרכזיים בעיר מתחומי האקדמיה, התעשייה והשלטון המקומי.

אחד הסקטורים החזקים בירושלים הוא ה-Core Bio, בו פועלות חברות שעיקר פעילותן מתבססת על מחקר ביולוגי. עבור חברות אלה החיבור לירושלים, עיר שבה מסיימים מדי שנה אלפי סטודנטים את לימודיהם במוסדות אקדמיים מובילים, הוא, לדברי לירון, בבחינת "ילד בחנות ממתקים". הסטודנטים, העוברים את ההכשרה המובילה בארץ ובעולם לתחומים הרפואיים והביולוגיים, מהווים כוח אדם פוטנציאלי אדיר לחברות מהסוג הזה. גם בתחום זה נכנסת הרל"י לתמונה כשהיא מסייעת בגיוס עובדים לחברות בירושלים. גם שיתופי הפעולה בין התעשייה לאקדמיה בעיר מהווים פוטנציאל מפתה לחברות, בכל הקשור לשיתוף ידע, מחקר, תשתיות או כוח אדם.

כחלק מפיתוח האקוסיסטם תומכת הרל"י בחוגים הטכנולוגיים והמדעיים במוסדות האקדמיים בירושלים ומשקיעה בהרחבת הקמפוסים ובהוספת תשתיות כגון מבנים נדרשים ומעבדות.

מעבר לכל אלה מאמינים ברשות לפיתוח ירושלים שגם התשתיות העירוניות קריטיות ליצירת קהילה עסקית מקומית תוססת. כך לדוגמה הקו הירוק של הרכבת הקלה שיחבר את הקמפוסים באוניברסיטה העברית ואת שלושת בתי החולים הגדולים בעיר, והקו הכחול שיחבר, בין השאר, את המתחם הטכנולוגי תעשייתי בהר חוצבים לשאר העיר. כביש 16 הוא דוגמה מייצגת למצב שבו תשתית, שבהקמתה תמכה הרל"י, שיפרה את הנגישות למערב ירושלים באופן משמעותי.

פיתוח התשתיות העירוניות יוביל לשגשוג המתחמים עתירי טכנולוגיה והתעשייה שימשכו בתורם גם עסקים התומכים בהם (הסעדה, בילויים) וכך הלאה. מעבר לכך, קיימים בעיר גם מתקנים חדישים, פארקים טכנולוגיים ומעבדות מחקר. כשהדוגמאות המובילות הן: ירושלים ביופארק JBP, ביוגיב, הביוהאוס ו-ALYNnovation.

במהלך השנים האחרונות אישרה הרשות לפיתוח ירושלים מענקים בסך למעלה מ-30 מיליון שקלים לחברות הפועלות בעיר בתחומי מדעי החיים. הרשות מזמינה חברות ללמוד עוד על ההטבות הזמינות, ומציעה לסייע לכל חברה שתצטרך בכל שלבי תהליך הקמת החברה וצמיחתה - לענות על כל שאלה שעלולה לצוץ, קטנה כגדולה.

בשיתוף הרשות לפיתוח ירושלים

חזרה למדור

Labels

תוכן שיווקי

    כתבות שאולי פספסתם

    ברבורים שחורים

    פוסט בדיוני של 7,000 מילה הפיל את וול סטריט – וצריך לעניין כל אחד

    דפנה מאור
    ביג פאשן גלילות

    "זה לא טלטלה – זה הוריקן": מאחורי המספרים של ביג פאשן גלילות

    ירדן בן גל הירשהורן
    עודד טהורי מנכ"ל ומייסד ומיטל נועם מייסדת שותפה בג'ין טכנולוגיות

    מנכ"ל הסטארט-אפ שעשה 3 יחידות מתמטיקה רוכב על המהפכה

    חגי עמית
    איליי בר משה

    "אני משקיע 87% במניות ספציפיות. התיק שלי עוד קטן ואני לא מפחד מהסיכון"

    בר בליניצקי
    אריה דברט. "המידע היה שקוף למשקיעים"

    איש העסקים גייס 100 מיליון ש' בלי רישיון, ו-28 חברות נדל"ן בדרך לקריסה

    סימי ספולטר
    מפתח תוכנה. הטכנולוגיה מאפשרת ליצור כמויות אדירות של קוד באמצעות סוכני AI שפועלים במקביל

    יעילים מתמיד, ומותשים: מתכנתים מתחילים לדבר על הצד האפל בעבודה עם AI