אירועי השבעה באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל" גבו מחירים כבדים של הרוגים ופצועים במספרים גדולים מאוד וברמות פציעה קשות מהרגיל. מערכת הבריאות הישראלית נדרשה לטיפול אקוטי מהיר בכלל הפצועים, ולטיפול שיקומי ארוך טווח שיאפשר החלמה תקינה וטובה של כולם.
מערך השיקום באיכילוב הוא אחד מהגדולים והמנוסים בישראל, עם התמחות במתן מענה כולל, רב-צוותי, לפצועי תאונות דרכים, חבלות קשות, ניתוחים מורכבים ועוד. לאור הצפי לצורך משמעותי במענה שיקומי לפצועי מלחמה, גייסנו בסמוך לתחילת המלחמה את כל היכולות השיקומיות שלנו. הרחבנו ושדרגנו את בית החולים השיקומי כדי להיענות לאתגר והכפלנו את מחלקת השיקום הכללי, תוך הפיכתה לבית חולים מלא. בית חולים זה ממוקם במתחם נפרד בצמוד לבית החולים והוא מוקדש כולו לטיפול שיקומי בפצועי המלחמה, במטרה לתת טיפול שיקומי כוללני, גופני ונפשי.
שיקום הגוף והנפש באופן משולב
בערך ביום השלישי למלחמה, כשראינו את כמויות הפצועים שמגיעות לאיכילוב ולבתי חולים אחרים ונזקקו לשיקום, כאשר בית החולים השיקומי נמצא תמיד בתפוסה מלאה ואין מיטות פנויות שיכולות לקלוט אותם בזמן - הבנו שנדרשת חשיבה מחוץ לקופסה ועשייה מהירה. בשלב זה, בית החולים העביר חלק ממחלקותיו לבית החולים לחירום על מנת להתחיל להיערך למה שאולי יבוא. מחלקות השיקום הגריאטריות עברו למקומות שהתפנו בבית החולים הכללי, והמחלקות שהתפנו הוקדשו לתוספת מחלקה לשיקום פצועי מלחמה והכפלת העמדות בשיקום היום. בסך הכול התווספו כ-34 מיטות לשיקום הכללי ומספר מטופלי שיקום היום גדל למעל 100 חולים.
הרחבת בית החולים השיקומי והתאמתו לאוכלוסייה הייחודית של פצועי המלחמה דרשה בניית נהלי עבודה חדשים, למידה מהירה ויצירתיות. יצאנו ללמוד, בעיקר מהאמריקאים, על טיפול בחיילים שלחמו בחזיתות. למשל בעיראק. למדנו מהם כיצד ניתן לשים דגש על שיקום הגוף והנפש באופן משולב ולאורך זמן.
על פי תפיסת העולם השיקומית באיכילוב, הפצוע נכנס למעגל השיקומי מייד עם יציאתו מחדר הניתוח. מתאמת שלנו מלווה אותו לכל אורך האשפוז החריף, ותופרת לו את החליפה השיקומית המותאמת לו אישית, תוך התייעצות עם כלל הגורמים המטפלים.
בטיפול השיקומי בבית החולים החדש, ישנה רגישות גדולה יותר למצב הנפשי והרגשי של הפצועים. היא באה לידי ביטוי כמובן בהיקף הטיפולים הרגשיים המוצעים לפצועים, אך גם במעטפת האשפוזית, כמו למשל מינון כמויות המבקרים מבחוץ שמבקשים לשמוע את סיפוריהם ולתמוך בהם, אך לא בהכרח עוזרים להם בכך. בנינו חדרי כושר מותאמים לצעירים שעד הפציעה היו ברמות כושר גבוהות מאוד, התאמנו תפריט להגברת כמות החלבון בארוחות, והבאנו פעילויות פנאי מותאמות, שיאפשרו גם הסחת דעת אך גם רגיעה בין הטיפולים. כל זאת לצד שיקום מקצועי ואיכותי, עם התאמה אישית וייחודית, שניתן על ידי כל מקצועות הבריאות לכל מטופל שיקומי בבית החולים שלנו.
בנוסף, בשיתוף פעולה ייחודי בין מחלקת השיקום לפסיכיאטריה, וכמענה לצורך של החיילים הפצועים, הקמנו את "גפן" - המחלקה הראשונה בארץ שמשלבת שיקום פיזי ונפשי תחת אותה מסגרת – גופ-נפש, ומכאן גפן. הצוות המטפל מורכב מצוותים מומחים משתי המחלקות ותופר לפצועים חליפת טיפול ייעודית, אישית וקבוצתית.
מורכבות הטיפול בפצועי המלחמה
פצועי המלחמה הם פצועים מורכבים יותר כמעט מכל בחינה. גם השילוב של פציעות גוף ונפש וגם השילוב של פציעות באזורי גוף שונים, שדורשות לעיתים שלושה או אפילו ארבעה סוגי מומחים רפואיים מתחומי מומחיות שונים לטיפול, עם צורך בהתערבויות הדרגתיות, שדורשות חזרות תכופות יותר לחדר הניתוח ועוצרות את התהליך השיקומי. בכך בא לידי ביטוי היתרון הגדול של שיקום סמוך לבית חולים כללי, שבו המעברים בין המחלקות המנתחות למשקמות חלקים ורציפים יותר.
בבית החולים השיקומי פועלים כיום שמונה מקצועות בריאות בסיסיים (רפואה, סיעוד, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית ודיאטה) ועוד מקצועות פארה-רפואיים נוספים. היות והגדלנו באופן משמעותי הן את השיקום האשפוזי והן את שיקום היום, היינו צריכים לגייס את כל סוגי מקצועות הבריאות. ההתגייסות של כולם הייתה מרשימה. חלק מהעובדים שלנו הגדילו את היקף משרתם במקביל לגיוס עובדים חדשים, אפילו ישירות מסיום בתי הספר המקצועיים. בסך הכל, כיום עובדים בבית החולים השיקומי מעל 200 עובדים.
שילוב טכנולוגיות רפואיות חדשניות
ומילה לגבי הטכנולוגיות הרפואיות החדשניות שמשולבות כיום בטיפול בפצועים בבית החולים השיקומי, וכיצד הן משפרות את איכות הטיפול ותהליך השיקום.
הטכנולוגיה הרפואית קיימת בבסיסו של בית החולים השיקומי ותוגברה באופן משמעותי עם הבנת הצרכים הנוספים של משוקמי המלחמה. היא כוללת טכנולוגיות כמו רובוטיקה מתקדמת לשיקום הליכה ותנועות גפיים עליונות; טכנולוגיות אימרסיביות (virtual reality) לטיפול בכאב, לשיקום קוגניטיבי ולשיקום פיזי, חלקן משולבות חיישני תנועה ומאפשרות מעקב ושיפור איכות ההליכה והתנועה בכלל; טכנולוגיות דיגיטליות לניהול תפעול השיקום וגם לשיקוף התוכנית השיקומית למטופל, על מנת לאפשר לו שותפות מלאה בתהליך; ואפילו טכנולוגיית נוירו-פידבק שהומצאה כאן, באיכילוב, לטיפול ב- PTSD (הפרעת דחק פוסט-טראומטית).
עם הפנים לעתיד
מעבר לטיפול הרפואי, ישנם היבטים נוספים שבית החולים שם עליהם דגש בתהליך השיקום של פצועי מלחמה. כך למשל, במקביל לבית החולים השיקומי לפצועי מלחמה הקמנו את בשביל"ם פלוס, יוזמה משותפת יחד עם מפעל הפיס, שמתרכזת ביום שאחרי השיקום האינטנסיבי, או בחזרה למעגלי העבודה והחברה. במסגרת המיזם אנו יוצרים חיבורים אסטרטגיים בין חברות מובילות במשק הישראלי למוסדות השכלה גבוהה, אקדמיים ומקצועיים, במטרה להעניק הזדמנויות השתלבות איכותיות לפצועים השואפים לשוב למעגל החיים האזרחיים. אנו רואים בכך חובה מוסרית וחברתית, וכן מרכיב חיוני להצלחת תהליך השיקום.
גם בפני מערכת הבריאות בישראל קיימים אתגרים רבים ומשמעותיים בכל הנוגע לטיפול ושיקום של פצועי מלחמה ומשוקמי שגרה ויש לתכנן כיצד ניתן להתמודד עם אתגרים אלו ברמה הלאומית.
השקעה מיידית בשיקום אינה רק חיונית לשיפור איכות חיי הפרט, אלא גם צעד חברתי נבון, שכן היא מאפשרת למשתקם להפוך מנטל חברתי לאדם עצמאי ואף יצרני, ובכך להבטיח החזר השקעה משמעותי בטווח הארוך.
ברור לנו שהחזית הרפואית הבאה של מדינת ישראל היא שיקום, ואנחנו מגויסים למשימה הלאומית.
הכותבת היא מומחית ברפואה פנימית, בגריאטריה ובמנהל רפואי. מנהלת ביה"ח השיקומי, מנהלת המערך הגריאטרי ומנהלת היחידה לקידום רופאים.ות במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב)
