אריקה לאוב היא אדריכלית בוגרת הטכניון, שמשרד התכנון שלה עוסק במגוון רחב של תחומי התכנון האדריכלי, משכונות מגורים, דרך תכנון מבני תעשייה ומסחר, בינוי ערים, מבני ציבור, דיור מוגן, מבני ואזורי תעשייה ומוסדות חינוך. עובדת מול רשויות מקומיות, משרדי ממשלה וגופים יזמיים גדולים במשק. ניסיונה הרב בתחום כולל תפקידים כמהנדסת מועצה, מהנדסת בוועדות מקומיות וייעוץ לגופים שונים. את המשרד הקימה בשנות ה-80, ומאז היא מביאה איתה אנרגיה שונה לתכנון, יחד עם אמפטיה, סבלנות ואורך רוח מול הרשויות והיזמים, לצד קידום מהיר ויעיל של תוכניות, חדשנות וטכנולוגיה.
היתרון המקצועי: בינוי ערים כמבט-על
הדרום, בעיקר, הוא הסביבה בה היא פועלת, ובמיוחד בבאר שבע, שם ממוקם המשרד. תנופת הפיתוח של העיר בשנים האחרונות ניכרת בכל פינה, מהתרחבות קמפוס אוניברסיטת בן גוריון בנגב, דרך הצמיחה המתמשכת של המרכז הרפואי סורוקה, שכונות מגורים חדשות ועד פארקי התעשייה החדשים ובית חולים נוסף המתוכנן לקום בעיר. לדבריה, לצד הגידול החד במספר התושבים בשנים האחרונות וההתפתחות המואצת, משרדים מקומיים תורמים את חלקם וניסיונם בבניית המרחב החדש, ומחזקים את הזיקה אליו. עוד מימיה כתושבת העיר ערד, תחושת השייכות וההיכרות העמוקה עם השטח מעניקה לאדריכלים המקומיים יתרון ייחודי.
לאוב היא אינדיבידואליסטית באופייה, ואדריכלית שידעה לזהות הזדמנויות בשטח. אחרי שפתחה מגמת אדריכלות בתיכון בערד והתחילה לעבוד באופן פרטי, הבינה שתוכל לפרוח בבירת הנגב, שם ממוקמים ממילא כל משרדי הממשלה. בתחילה היא עסקה בשיקום שכונות בדימונה ושכונה ד' בבאר שבע, תכננה שכונות חדשות של קבלנים פרטיים ומשרד השיכון בתחילת שנות ה-90 והבינה את המשיכה והיתרון המקצועי שלה בתחום בינוי הערים.
"אדריכלים רבים בחרו שלא לעסוק בכך, משום שמדובר בתכנון מסוג אחר, שנוגע בתשתיות, בהבנת מערכות ובחשיבה רחבה על מרחב שלם ושלוקח זמן רב עד למימוש. במשך שנים התחום היה בידי אדריכלים, אך בשני העשורים האחרונים התבססה ההבנה שלא ניתן לעסוק בו ללא רישיון אדריכל בתוקף, וכיום אין אפשרות לעסוק בכך ללא רישוי מתאים", היא מסבירה. לאורך השנים הובילה תכנון שכונות בהיקף של למעלה מאלף יחידות דיור, עסקה בתכנון יישובים בבנייה כפרית, פיתחה תוכניות לאזורי תעשייה וגיבשה תוכניות בניין עיר נקודתיות בהיקפים מגוונים - מכלול עשייה רחב המשלב בין ראייה מערכתית לבין הבנה מעמיקה של הקרקע והקהילה.
בשנת 1991 רשמה לאוב ציון דרך משמעותי, כשהייתה שותפה לתכנון המרכז הראשון של BIG בבאר שבע, שכלל שינוי תב"ע ותכנון מפורט, מהלך שנחשב אז לחדשני ופורץ דרך בקנה מידה ארצי. "זו הייתה הפעם הראשונה שנוצר בארץ מרחב מסחרי פתוח, לפי מודל אמריקאי, שאינו קניון סגור", היא נזכרת. מאז המשיכה לפעול בעיקר בדרום, לצד פרויקטים נקודתיים גם באזורים צפוניים יותר, ובחרה להישאר בבאר שבע למרות שילדיה, חלקם אדריכלים, עברו למרכז. בעיניה דווקא במטרופולין צעיר ומתפתח כמו באר שבע, יש חשיבות לגיוון מקצועי והתמדה: "גם אם מתמחים בתחום מסוים, אי אפשר לשים את כל הביצים בסל אחד".
ממרלו"גים ועד פרויקטי שימור
בשנים האחרונות החל משרדה של לאוב לעסוק בתכנון מרכזים לוגיסטיים מתקדמים (מרלו"גים), תחום הנמצא בצמיחה מואצת עם התפתחות מערכי השיווק, האחסון וההפצה. מבנים אלה, לדבריה, מתפקדים כערים לכל דבר, עם מערכות שליטה מתקדמות, נגישות גבוהה ויכולת ניהול מלאים מדויקת, בדומה למודלים בינלאומיים דוגמתAmazon. בין היתר, תכננה מפעל ומחסן מקצועי עבור חברת "רותם בטיחות" בבאר שבע, שבו נדרשה בתכנון התאמה מדויקת לתפעול טכנולוגי מתקדם. לצד זאת, היא מעורבת בפרויקטים של תכנון מע"ר (מרכז עסקים ראשי) הכוללים עירוב שימושים רחב של מגורים, משרדים, מסחר, מבני ציבור וחניונים תת קרקעיים. אחד הפרויקטים הבולטים היה מתחם "תנובה" במרכז האזרחי של באר שבע, שכלל תכנון מגדלים בני כ־30 קומות.
תחום נוסף הוא התחדשות עירונית ופינוי-בינוי, שבו למרות עשרות תוכניות שהיתה מעורבת בהן, דווקא בבאר שבע הפוטנציאל הגדול כמעט אינו מתממש. "בפועל כמעט שאין פרויקטים ממומשים משום שהדבר אינו כלכלי בתנאים המקומיים ויש הרבה מאד שכונות חדשות", היא אומרת. "למרות שמדובר בעיר עם בנייה ותיקה, צפיפות נמוכה ותשתית שמתבקש לחדש, היזמים נרתעים מהיתכנות כלכלית נמוכה בשל מחירי דירות נמוכים. הפער בולט במיוחד בהשוואה לערים סמוכות כמו קריית גת, אשקלון שבהן פרויקטים דומים מתקדמים בהצלחה. רק לאחרונה החלו להתגבש מספר מתחמים בשלבי תב"ע ראשוניים. זו 'גנטיקה עירונית' ייחודית, שקשה להסביר".
משרדה הוא כיום בין משרדי האדריכלות הוותיקים באזור הדרום הפועל ברציפות, והיחיד באזור המנוהל ע"י אישה בהיקף פעילות רחב. "יש משרדים קטנים נוספים המנוהלים ע"י נשים, אבל אין עוד משרד עצמאי, שהוקם וממשיך לפעול לאורך שנים רבות בהיקף כזה. גם בתחומי התשתיות וההנדסה זהו מחזה נדיר, ובוודאי בבאר שבע". לדבריה, מדובר במקצוע קשוח במיוחד, שבו רוב האינטראקציות בשוק היזמי מתנהלות מול גברים. רוב היזמים, היועצים המקצועיים ולעיתים צוותים שלמים המונים עשרות משתתפים בפרויקט, הם גברים, וכך גם רבים ממהנדסי הרשויות ובעלי תפקידים ברשויות ממשלתיות. "יש נשים בתפקידי ניהול, אך העולם הזה ברובו עדיין גברי, ויש לפתח כלים להתנהל בתוכו".
איך מפלסים את הדרך בסביבה כזאת?
"פיתחתי דרכי התמודדות דרך שיח מקצועי, יחסי אנוש טובים, היכרות עם העולם שאיתו מתמודדות נשים, קורס גישור, הבנה מעמיקה של צרכים והטמעתם בתכנון. זה מגיע עד כדי כך שלפעמים אני רואה תוכנית לבית, ויכולה לזהות אם תוכננה ע"י גבר או אישה. כשאת נמצאת בסביבה כזאת, מפתחים כלים לעמידות, אבל נכון להיום כבר מכירים אותי ואת העבודה שלי, ואין לי צורך להוכיח את עצמי".
היתרונות המרכזיים שהיא מביאה איתה לתחום הם שילוב בין ניסיון רב שנים לבין שליטה בכלי התכנון המתקדמים. "הטכנולוגיה שינתה את קצב העבודה באופן דרמטי, והמעבר לתוכנות שרטוט וניהול כמו Revit ולמערכות דיגיטליות ארציות לניהול והגשת תוכניות, תב"ע והיתרים, מאפשר למשרד בן חמישה אדריכלים ועזרה של מיקור חוץ, לנהל היקפי עבודה רחבים ביעילות גבוהה". לאורך השנים תכננה עשרות מבני ציבור ואלפי יחידות דיור, וצברה מומחיות גם בתכנון עירוני ובהובלת תוכניות בניין עיר. המעבר למערכות מקוונות, לצד תיקוני חקיקה משמעותיים, יצרו תהליכים חדשים המצריכים היכרות עם המערכת. "אני מכירה את התהליך מכל צדדיו, יודעת להתמודד עם המורכבויות ולא מוותרת עד שהתוכנית עומדת בכל הדרישות ומקבלת אישור". במקביל משרדה משמש כמשרד מאמן להכשרת אדריכלים צעירים, מתוך תפיסה שהניסיון המעשי הוא מרכיב חיוני בהתפתחות המקצועית ובדרך לקבלת רשיון.
במסגרת ההשכלה שרכשה למדה בטכניון לתואר שני בשימור. לאחרונה אושרה תוכנית בניין עיר כוללת לאזור העיר העתיקה בבאר שבע, לאחר שנים שבהן התכנון התבסס בעיקר על תב"עות נקודתיות ותב"ע מיושנת בתוקף. לדבריה, אחד האתגרים המרכזיים היה היעדר תמריצים כלכליים מספקים לשימור. כיום, עם שיפור התנאים התכנוניים והרחבת הזכויות, לצד מעבר בסיסי צה"ל לאזור, ניכרת התעוררות מחודשת בתכנון מבנים. הביקוש למגורים עולה, ואוכלוסייה חדשה מתחילה לגלות עניין במרחב המתחדש.
פונקציונליות כעקרון יסוד בתכנון
חזונה לתכנון מבני ציבור מוגדר על ידה כמבוסס על בהירות תכנונית, תיאום מוקדם ושיתוף פעולה הדוק בין כל הגורמים המעורבים. כאשר התהליך מנוהל באופן מקצועי ורציף, החל משלב הגדרת הצרכים, דרך התכנון ועד קבלת ההיתרים, ניתן לייצר מבנים ציבוריים מדויקים ויחד עם זאת גמישים, יעילים ובעלי ערך ארוך טווח לקהילה. לאוב רואה חשיבות רבה בדיאלוג פתוח עם הרשויות וביצירת תהליך עבודה יציב המאפשר לתכנון להתקדם באופן מיטבי, תוך הבנה משותפת של היעדים והאילוצים. ניסיונה מעניק לה את היכולת לנווט תהליכים מורכבים ולהוביל פרויקטים באופן מקצועי ואחראי. מתוך תפיסה זו, היא מקפידה לבחור פרויקטים שבהם מתקיימת מחויבות הדדית לתהליך, מתוך אמונה שתכנון איכותי נשען גם על אמון, שותפות וראייה מערכתית".
תפיסתה העיצובית נשענת על חיבור הדוק בין הנדסה, פונקציונליות וזהות אדריכלית ברורה, תוך התאמה מלאה ליזם, לתקציב ולייעוד המבנה. "פרויקט איכותי נשען על שיתוף פעולה עם יזם שמבין את ערכו של התכנון ומאפשר מרחב ביטוי מקצועי. מבנה צריך לשקף את ייעודו, בין אם הוא בניין משרדים, מבנה ציבור או מגורים. לכל אחד מהם שפה אדריכלית משלו, ועל העיצוב לבטא זאת באמצעים עכשוויים ובטכנולוגיות מתקדמות. המטרה היא לא ליצור מבנה 'יפה' במובן הסובייקטיבי שהינו ביטוי לא מהעולם התכנוני, אלא כזה שיהיה נכון, מדויק ומתאים, והתכנון, השימוש והצורה יפעלו בו בהרמוניה".
עקרונות של קיימות משולבים אצלה כחלק בלתי נפרד מהחשיבה האדריכלית, באמצעות בחירה של חומרים מתאימים, התייחסות מדויקת לכיווני האוויר ולתנאי האקלים ויישום פתרונות טכניים.
איך את משלבת פונקציונליות עם דרישות המזמין?
"פונקציונליות היא עיקרון יסוד בתכנון שלי, גם כשהוא לא תמיד גלוי לעין. אני מקפידה על זרימה במרחב, מיקום פתחים, אור טבעי ושימושיות יומיומית, וככל שהפרויקט מקצועי ומורכב יותר, קל יותר ליזם לממש את הפונקציונליות ולכבד את השיקול האדריכלי שלי".
לבאר שבע היא צופה פיתוח עתידי ומשמעותי, בעיקר במסגרת הפרחת הנגב. "יש כאן הינטרלנד (אזור אחורי בגרמנית) רחב עם פוטנציאל אדיר, עם מעט מדי אתרי תיירות, על גבול אזור תיירותי ענק, והנגב עצמו מהווה מעין מגרש משחקים לתיירות", היא מציינת. המשרד שלה, שתכנן בין היתר את חאן השיירות וכפר הנוקדים, שהם מכפרי התיירות הבדואיים הראשונים בנגב, עסוק כרגע בפרויקטים גדולים וחשובים, שתקוותה כי ייטלו חלק בפיתוח עתידי של האזור. "אני או דור ההמשך שלי נרים את הכפפה ונקיים את המשרד, או שנעביר את המשרד אליהם".
לפרטים נוספים: erica@ericaloeub.co.il
בשיתוף אדריכלית אריקה לאוב
