האם פגיעות הטילים הקטלניות במלחמת ישראל-איראן בחודש יוני האחרון היו עשויות להימנע או לפחות להצטמצם אם המדינה הייתה מחליטה לתת הזדמנות לפתרון הנדסי יצירתי שאינו נשען על ממ"דים, אלא דווקא על חדרי מדרגות רב תכליתיים ממוגנים? לטענתו של מהנדס הבניין והיועץ ההנדסי למשרדי הממשלה, אינג' ברוך ירמולינסקי, התשובה לכך אכן חיובית, וחיי אדם יכלו להיחסך במהלך המלחמה האחרונה. "תרבות 'הסמוך' הישראלית והבירוקרטיה המסורבלת מונעות מהמערכת להתאים את עצמה לאיומים המודרניים החדשים, בפרט לאיום הטילים מאיראן, מה שעלול להוביל במלחמות הבאות לתוצאות קשות. יחד עם זה קיים תקדים אישור מהיר (תוך חצי שנה), של פתרון ממ"דים משנת 1991 שניתן בהחלטת ממשלה", אומר ירמולינסקי.
הבעיה הגדולה נעוצה לדבריו בפתרון הממ"דים שהתאים לתחילת שנות ה-90, תקופת מלחמת המפרץ, אך אינו מספק בימינו את ההגנה הדרושה לאזרחי ישראל. "הממ"דים תוכננו בשנת 1991, כשהבנייה הייתה נמוכה יחסית בגובה של 4–9 קומות", הוא אומר. "כיום, כשבניינים מגיעים ל-16–30 קומות ובצפיפות גבוהה, הממ"ד הישראלי הופך במצבים מסוימים ל'מלכודת מוות'".
מדוע?
"מכיוון שהממ"ד הקיים תוכנן להתמודד עם איומי הדף ורסיסים, אך לא עם טילים בליסטיים כבדים (בעלי ראש נפץ של כ-500 ק"ג TNT ומעלה). קירות הממ"ד הנוכחיים שעוביים נע בין 20–25 ס"מ פשוט אינם מספקים הגנה לפגיעת טילים אלו בקרבת הממ"ד. לא מדובר בפגיעה ישירה של ראש קרבי. ראינו את זה לצערנו במהלך 12 ימי המלחמה מול איראן ואם נמשיך להתנהל באדישות מצד הגורמים המופקדים על הנושא, לצערי אנו עלולים לחזות במחזות האלו גם במלחמות הבאות".
וזה לא רק איום הטילים. לדברי ירמולינסקי הממ"דים אינם מספקים מענה לאיום להקות של כ-400-100 רחפנים שעלול להגיע מאיראן ושלוחותיה או מצבא אחר. "ניתוח המלחמה הנוכחית והעוצמתית בין רוסיה לאוקראינה מראה עד כמה העורף חשוף", הוא אומר. "ישנן פגיעות רבות בבניינים רב קומתיים ואלו לא משאירות הרבה סיכויים ליושבים בממ"דים, גם אם היו כאלה. וזאת מכיוון שאחרי פגיעות טילים או מל"טים מתפרצות בבניין שריפות גדולות עם עשן רב והרס דרכי המילוט. השילוב הזה פוגע קשות ביכולת הישרדותם של הדיירים".
מענה לרעידת אדמה, שריפה ומלחמה
הפתרון אותו מציע ירמולניסקי הוא למעשה גרסה חדשה, גרסה אלטרנטיבית, למרחב המוגן בישראל, כזו שתחליף את הממ"ד הישן ותתבסס על אזור אחר בבניין - חדר המדרגות. חלל זה יהפוך, באמצעות הפתרון של ירמולינסקי, לחדר מדרגות ממוגן עם קירות בעובי עד 50–60 ס"מ שאינם נהרסים מפגיעות טילים בליסטיים כבדים בבניין כך שאפילו אם הבניין קורס חדר המדרגות נשאר לעמוד על תילו. "הפתרון שלי מבוסס על מבנה עצמאי קונסטרוקטיבית כך שבמקרה של פגיעת טיל בקרבת חדר המדרגות, המדרגות יהוו מעין סירת הצלה ליושביהן, וזאת בניגוד לממ"דים שתלויים בחוזק הבניין כולו", הוא מסביר. "לפגיעה ישירה של ראש קרבי עם משקל 1 טון, אשר טס במהירות עד 7 מאך אין פתרון סביר על קרקעי. כאן קיימת הזדמנות לחבר מדרגות עם מקלטים תת קרקעיים קיימים, לדוגמה בבתי ספר".
מעבר לתפקידו המיגוני של חדר המדרגות הרב תכליתי ניתן להטמיע בו יישומים אדריכליים שיהפכו אותו לחלק אינטגרלי ואסתטי מהמרחב העירוני. כך בין היתר הוא יכול לשמש כקיר טיפוס חיצוני וחזיתות המבנה יכולות אף לשמש כמשטחים להצבת מסכי מידע, פרסום או אלמנטים גרפיים המשתלבים בעיצוב הבניין. בנוסף המבנה מעוצב בצורה מודרנית שיכולה להשתלב בחזיתות של מבני ציבור (כמו בתי ספר) או מבני מגורים קיימים, ובכך לשדרג את המראה האדריכלי הכללי של המבנה. כך שלמעשה הפתרון הופך את רכיב המיגון ההכרחי מ"נטל" אדריכלי לאלמנט פונקציונלי המוסיף ערך לשימוש היומיומי במבנה ובסביבתו. ראוי לציין כי התכנון האדריכלי לאב טיפוס של המערכת בוצע בשיתוף פעולה עם האדריכלית נחמה ירמולינסקי.
ירמולינסקי הוא מהנדס מבנים וקונסטרוקציה ותיק העומד בראש משרד "ברוך ירמולינסקי מהנדסי מבנים בע"מ" הממוקם בירושלים. תחומי פעילותו המקצועית כוללים תכנון קונסטרוקציות למבני מגורים, תעשייה, הנדסה ומבני ציבור; שיקום מבנים ופיקוח הנדסי ובכלל זאת ניהול ופיקוח על פרויקטים הנדסיים מורכבים; ייעוץ ציבורי – כמי שמשמש כמהנדס יועץ למשרדי ממשלה וגופים ביטחוניים, וכן תמ"א 38 - ירמולינסקי מעורב בדיונים מקצועיים ובמתן חוות דעת בנושאי חיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה (שדרוג סיסמי של בניינים קיימים) ופיתוח פתרונות למצבי חירום שונים.
הפתרון של ירמולינסקי מתאים במיוחד לרבי קומות של עד 12-15 קומות כאשר לאחרונה הוא פיתח מערכת כזו גם למגדלים בגובה של עד 30 קומות. המערכת מאפשרת הקמה מהירה עם תבניות מוכנות ועם אפשרות לאופציה טרומית. "המערכת המוצעת היא מבנה רב-תכליתי הנותן מענה לשלושה מקרי חירום במקביל: רעידת אדמה, שריפה ומלחמה", הוא קובע. "היא מאפשרת שהייה בטוחה בזמן המתקפה ולאחריה פינוי מהיר ובטוח, דבר שמונע מאנשים להילכד בבניין בוער או הרוס. בשלב הראשון ניתן ליישם את הפתרון במוסדות ציבור ובמשרדים שכן הוא מאפשר לשמור על רצף תפקודי במקום לברוח ממקומות העבודה, כפי שקרה במלחמות עבר. בהמשך, נוכל ליישם זאת גם בבנייני ומגדלי מגורים ובכך לספק הגנה לחלק גדול מתושבי ישראל, הגרים בבניינים גבוהים. חשוב לציין שלמערכת שפיתחנו לעורף ישראלי אין תקדים בעולם. ומיכוון שאין גם אף מדינה בעולם שכל כך מאוימת, חשוב להפוך כל אבן בדרך להבטחתם ביטחונם של האזרחים".
ממה בעצם נובע המיקוד הישראלי על פתרון הממ"דים למצבי חירום?
"משיטת המיגון הישראלית המתמקדת בשני תרחישים עיקריים: פיצוץ (הדף) ואב"כ. התקינה הישראלית קיבלה את השראתה מהתקינה האירופאית, אך זו אינה מיועדת למצבי חירום קיצוניים ואינה נותנת להם מענה מספק. לכן אני סבור שעל מדינת ישראל לבצע 'שינוי בתקינה' ולהתקרב למודל היפני, שמתמודד עם מצבי חירום קשים בצורה יעילה יותר ומתמקד בעיקר ברעידות אדמה ובשריפות. הגישה היפנית שמה דגש על פינוי מהיר של אנשים מהבניין כדי שלא ייכלאו בתוך שריפה או הריסות ובישראל לעומת זאת הקונספציה מבוססת על שהייה סטטית בתוך הממ"ד. כך למשל אצלנו נהוג לבנות ממ"דים כיחידות נפרדות בתוך הדירות אך ביפן התקינה מחייבת שני גרמי מדרגות לכל מבנה, לא רק לציבורי גם למגורים, תוך שימוש במסדרונות (פרוזדורים) המובילים החוצה אל המדרגות כדי לאפשר יציאה בטוחה. המודל הזה מתאים הרבה יותר למדינת ישראל רוויית האיומים המגוונים".
ירמוליסנקי עובד על פיתוח מערכת המיגון המתקדמת למעלה מעשור אך לטענתו עד כה הבירוקרטיה הישראלית מעכבת את הפתרון שעשוי להציל חיים במלחמות הבאות. "אני חש באדישות מצד המערכת והיא נובעת לטעמי מהבירוקרטיה הישראלית המסורבלת".
לדבריו, "הפתרון שלי מהווה חידוש באספקת בטיחות לדיירים במצבי חירום שונים והדגש כאן הוא על הצלת דיירים ולא על חיזוק בתים. תכונה חשובה נוספת של הפתרון: אחרי אירוע מכל סוג שהוא - המדרגות המשולבות משנות תפקיד ומותאמות לפעילות כוחות הצלה ולאיתור הלכודים. הפתרון שלי קיבל אישור עקרוני של פיקוד העורף בשנת 2015 ובשנת 2025 נבחן שוב ואושר באופן עקרוני. בסוף כל שנדרש הוא תקציב לביצוע פיילוט במערכת. לא יותר מזה".
יישום הפתרון במבני ציבור
הפתרון של ירמולינסקי, מבוסס כאמור על חדר מדרגות מוגן, חיצוני ורב-תכליתי. "קיימת אפשרות ליישם את הפתרון באופן מידי במבני ציבור הזקוקים בהעלאת רמת הביטחון. אחרי סיורים במבני ציבור רבים קיימים, המסקנה היא שניתן למצוא מקום לחדרי מדרגות מוגנות".
יישום הפתרון במבני מגורים
"בבניינים שבהם חדר המדרגות פונה לחזית המבנה (קיר חיצוני), ניתן ליישם את הפתרון שלי כבר היום ללא קושי הנדסי רב ובעלויות של 1 מ"ר של ממ"ד רגיל. ליישום הפתרון בתחום מגורים נדרשים תמריצים כלכליים כמו בפרויקטים של תמ"א 38. בהמשך הפרויקט הדבר יהיה אפשרי", הוא מציין.
בימים אלו הוא מנסה לקדם את העניין מול משרד השיכון כפיילוט לבחינת הפתרון ההנדסי שפיתח. "הפיילוט נועד להוציא אל הפועל את תכנון ה'אב-טיפוס' שצמח מתוך עבודת המחקר שלי על מדרגות מילוט וחילוץ, הוא אומר. "מטרת הניסוי היא לבחון ולהראות כיצד המערכת עובדת הלכה למעשה ובנוסף הפיילוט אמור להדגים את יכולתו של המבנה, המתוכנן כמבנה עצמאי לגמרי שאינו תלוי בשרידות הבניין הקיים, לתת מענה לשלושה מקרי חירום במקביל: רעידת אדמה, שריפה ומלחמה (איומי טילים ורחפנים)".
יכול להיות שהנושא נתקע משום שהעלות הכללית שלו גבוהה מדי בהשוואה לממ"דים?
"זו לא הסיבה. עלות המטר המרובע בפתרון שלי דומה לעלות של ממ"ד רגיל, שכן נעשה שימוש באותם חומרים אך בצורה הנדסית שונה ויעילה יותר. בנוסף, עלות ביצוע הפיילוט נאמדת בכמיליון שקלים בלבד וזהו סכום נמוך יחסית המאפשר למערכת לבדוק את יעילות הפתרון לפני יישום רחב.
"בסופו של יום אני סבור שעל המדינה 'להרים את הכפפה' וליצור מנגנון כלכלי שיאפשר את יישום המיגון החדש והיעיל יותר אותו פיתחתי כפי שנעשה בעבר עם פתרון הממ"דים לאחר מלחמת המפרץ. אני מאמין שברגע שמקבלי ההחלטות יפנימו שהממ"דים הקיימים לא מתאימים לאיומים הנוכחיים, וחושפים את האזרחים לפגיעות קשות, הדרך ליישום תיפתח".
בשיתוף ברוך ירמולינסקי מהנדסי מבנים בע"מ
