כבר כמעט ארבעים שנה שרותי שפרנט עבהאל שקועה כל כולה בתחום התכנון התחבורתי והתנועתי. ארבעה עשורים - ועדיין ניכר שהעולם הזה מרתק אותה ושהיא עדיין ניגשת אליו בסקרנות ובהתלהבות. מבחינתה, היא אינה עוסקת ברחובות ובכבישים אלא קודם כל באנשים. הרי התשתית מיועדת לבני אדם שגרים, עובדים, הולכים ונוסעים במרחב. "מערכת התחבורה היא מערכת של אנשים. התשתית ואמצעי התחבורה השונים נועדו לשרת אותם", היא אומרת. "עלינו לפתח תשתית ואמצעים שיאפשרו לאדם את החופש לבחור באילו אמצעים להשתמש ומתי: ברגל, בתחבורה הציבורית או ברכב הפרטי. כמובן שניתן וצריך להשפיע ולכוון לשימוש באמצעים מקיימים של הליכה, רכיבה ותחבורה ציבורית במקום ברכב פרטי. עלינו כמתכננים ליצור מרחב עירוני ותשתית תחבורתית, פיזית ותפעולית, שתומכת בכך. לכוון אותו לאן שכדאי ונכון, תנועתית ותחבורתית. אם במלאכת התכנון העירוני מייצרים מרחב נעים להליכה - האדם ילך יותר וישתמש ברכב פחות. אם התחבורה הציבורית יעילה - הוא יעדיף אותה על פני הרכב הפרטי. זה מחייב שילוב של התכנון העירוני עם התכנון התחבורתי וכבר בשלבי תכנון מוקדמים. כך שבעיניי העבודה שלי היא קודם כל להסתכל על אנשים ולמצוא כיצד לספק להם את אמצעי התנועה הטובים והנכונים ביותר במרחב עירוני משופר".
ישראל ידועה כמדינה מוכוונת רכב פרטי.
"לאורך שנים רבות זו אכן הייתה ההסתכלות ולא רק בישראל, אבל בשנים האחרונות מנסים לשנות את נקודת המבט הזאת ולהעביר את הפוקוס מהרכב הפרטי לאמצעים אחרים. קיימת כיום מודעות גדולה יותר לחשיבות התכנון התחבורתי והתנועתי במרחב העירוני. תשתית תחבורתית ותפעול מתאים יספקו לתושבים את האפשרויות הטובות לתנועה, עם הסתמכות קטנה יותר על הרכב הפרטי. התחבורה הציבורית השתפרה מאוד במקומות רבים כמו ירושלים ותל אביב, אבל עדיין ישנם קשיים גדולים בתחום במרחבים רבים, ונדרש שיפור משמעותי. מעבר לנושא התשתית והתפעול, ישנה גם בעיה תודעתית. עדיין רוב הציבור מתעדף את הרכב הפרטי עליה, מסיבות שונות ובגין אילוצים שונים".
אילו עוד אתגרים ניצבים ביומיום של מתכנן תנועה ותחבורה?
"שיפור איכות הרחובות הוא אתגר משמעותי. זה נוגע באיכות החיים של כולנו, וגם בחיים עצמם, בגלל ההיבט של הבטיחות בדרכים. אני רואה ברחוב את יחידת המידה היחסית הקרובה לאדם. כשאתה הולך לקניות או לעבודה או לבית הספר אתה בדרך כלל הולך ברחוב ולא בהכרח מתייחס למרחב העירוני הכולל. יותר רלוונטי מה קורה לידך, מתחת לבית. אתה רוצה הליכה נעימה ואולי גם קצרה וחשוב לך לחזור הביתה בשלום. הפוקוס שלי הוא על הבטיחות ועל איכות הרחוב, על כל מכלול מרכיביו: רוחב המדרכה, העדר הפרעות להולכי הרגל, הפרדה מתנועת אופנים, מקום להצללה ותאורה שיאפשרו הליכה בטוחה, נעימה בכל שעה ומזג אוויר.
"במבט רחב יותר עלינו לשפר מאוד את יצירת רשתות התנועה ופריסת שימושי הקרקע בשכונות ובערים כך שיהיו מכוונות לעודד הליכתיות, רכיבה ושימוש בתחבורה ציבורית ולהתפתחות של קהילות בריאות. אתגר משמעותי נוסף הוא התמודדות עם גידול האוכלוסייה המשמעותי הצפוי הישראל והציפוף בעיקר באזור המרכז, בו רבים רוצים לגור - כי זהו מרכז התעסוקה, העסקים והבילויים. זה גם חלק מהמגמה העולמית לעבור לערים. במקביל, יש בישראל אזורים מאוד לא צפופים. אנחנו מדינה קטנה עם המון אילוצים והאוכלוסייה כאן גדלה בקצב שכמעט ולא קיים בעולם המערבי. יש צורך לעשות שימוש חכם וזהיר במשאב הקרקע. המצב הזה מחייב גם חשיבה מעמיקה על מיקום יישובים והדרכים המחברות אותם, התחדשות עירונית והמגוון והשונות בין מרכז לפריפריה".
לאילו מסקנות מביאה חשיבה כזאת?
"שיש יותר שאלות מתשובות אבל יש כיווני חשיבה. תחבורה היא הרבה מעבר לתנועה ממקום למקום. זה כלי שפותח הזדמנויות להשכלה, תעסוקה וכו'. זה עניין חברתי וכלכלי. אנחנו חשופים מאוד לבעיות של המרכז ופחות לבעיות בפריפריה. כשצוללים לדאטה מגלים שרוב האנשים עובדים במרחק של עד 20 ק"מ מהבית. ואז נשאלת השאלה: מה המשמעות מבחינת תשתית התחבורה? איך תהליכי ההתחדשות העירונית ישפיעו על השונות על פני המרחב? פריסת יישובים, אזורי תעסוקה ותשתיות תחבורה אינה רק פרי של שיקולי תכנון טהורים. בהקשר הזה נראה שאנחנו צריכים לתת יותר משקל לקשרים אזוריים ולא רק לקשר למרכז גם בהיבט של תחבורה ציבורית".
תכנון מרחב כתחום מולטי-דיסיפלינרי
רותי שפרנט עבהאל עוסקת בתכנון עירוני ותנועתי מ-1987. היא החלה את דרכה במשרד "סילבן רטוביץ' הנדסת תחבורה ותנועה" ("מורי ורבי, שלמדתי ממנו המון"), שם עסקה במגוון נושאים בתחום. ב-2015 יצאה לדרך עצמאית וב-2018 פתחה חברה בע"מ. לאורך כל השנים הללו ועד היום היא מתעסקת בפרויקטים שונים ומגוונים: תכנון תנועה ברחובות, שכונות וצמתים, התחדשות עירונית, חנייה ("לשני רכבים או לאלף"), תכנון - החל מרמת תוכניות שלד דרך תכנון סטטוטורי ועד לפיקוח עליון על הביצוע, תכנון תחבורה באתרים עתירי קהל כאצטדיונים ועוד. מאחוריה תכנון תחבורה ותנועה לשכונות מגורים רבות המסתכמות בעשרות אלפי יחידות דיור בכל הארץ. "רוב העיסוק שלי כיום הוא בהיבטי התפר בין תכנון תחבורה לתכנון עירוני. לנסות לייצר את הקשרים, לטייב תכנון, לייצר אסטרטגיות", היא אומרת.
אילו תובנות מביאים ארבעה עשורים בתחום?
"שתכנון מרחב הוא תחום מולטי-דיסיפלינרי בו חשוב מאוד לשמוע צרכים של גורמים שונים - וגם שהם ישמעו את הצרכים אחד של השני. שכולם יבינו מה כל גורם צריך וביחד ינסו לבנות מערכת שתיקח בחשבון כמה שיותר מהנושאים שעל הפרק. לכל פרויקט יש המון יועצים: אדריכלות, אדריכלות נוף, חשמל, תקשורת, ביוב ועוד. במשך זמן רב היה חסר לי מישהו שישמיע את קולו של הלקוח הסופי, האדם שיחיה בשכונה שאנו מתכננים. לכן ב-2004 עשיתי בטכניון את הקורס הראשון בארץ בייעוץ שיתוף ציבור בתכנון. הראייה שלי של הבנת חשיבות שיתוף הציבור הובילה אותי להציג במקומות שונים הרצאה על תחבורה מקיימת כבר ב-2008, כשעוד לא דיברו על זה. כיום אני מנסה להבין כיצד לשפר את התכנון העירוני והתחבורתי, לא רק על פי למידה מהסתכלות על שכונות ישנות בארץ ובעולם ש'עובדות טוב' אלא גם לנסות להבין איך להתאים את התהליך התכנוני ואת התוצר שלולחיים בעידן של שינויים רבים ומהירים. צריך לחשוב מה יביא לנו העתיד ולנסות להבין איך אנחנו מטייבים את התכנון שלנו בהתאם".
ואיך את רואה את תפקידך בעידן הזה?
"הניסיון הרב שצברתי בתכנון במהלך השנים משמש אותי כיום לא רק בתכנון אלא גם בייעוץ ללקוחות השונים, כגון משרד הבינוי והשיכון, הוועדה המחוזית תל אביב, אשד - מנהלת תכנון תחבורתי, תוכנית אב לתחבורה ירושלים והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. בכל מקום אני מנסה להביא לשולחן עוד נקודות מבט, במטרה לייצור מרחב מחיה או תעסוקה שהוא נעים, נוח, בטוח ובטיחותי שיוכל למלא את תפקידו גם שנים קדימה. זו משמעות מרכזית של מרחב מקיים וטוב. כדי לבצע זאת היטב אני מנסה לנתח את הדברים בצורה מערכתית, לראות את הבעיות מכל הזוויות ולהסיק מסקנות מהקיים. הרבה מאוד מהזמן שלי מוקדש לתכנון, ייעוץ וליווי של שכונות, אזורי תעשייה וכו'. אישית, אני מייחסת חשיבות רבה לשלבים הסטטוטורים שבהם קובעים את רשת התנועה לכלל האמצעים ואת פריסת יעודי הקרקע כי אלה דברים שנקבעים לדורות קדימה. תוואי רחוב לא משתנה בדרך כלל. בית ספר יהיה בית ספר גם עוד ארבעים שנה. לכן זהו שלב חשוב מאוד בתהליך וזה גם השלב שאני הכי אוהבת".
פתרונות תחבורתיים לאירועים המוניים
כששואלים את רותי שפרנט עבהאל על פרויקטי דגל בהם לקחה חלק, הרשימה קצרה מלהכיל. כשהיא נאלצת לצמצם היא מזכירה בראש ובראשונה את תכנון היכל הפיס ארנה ירושלים והרחבת אצטדיון טדי לכ-45,000 מקומות ישיבה, עם מערך תנועה וחניה תומך. "המענה שקידמתי שם, כעובדת של משרד סילבן רטוביץ' אז, התבסס על הרצון להימנע מבניית חניון ענק ומשאיפה לניהול תנועה לאירועים שלא על בסיס רכב פרטי. הפתרון שגיבשנו שאף לשימוש מושכל במשאבי חניה קיימים בסביבה הקרובה והרחוקה, על בסיס שונות בשעות הפעילות של שימושי הקרקע, לצד תמיכת הסעת המונים בטווח הרחוק והפעלת מערך הסעים ותחבורה ציבורית בטווח הקצר ובטווח הביניים. זהו פתרון שדרש תכנון דקדקני, זמן ואנרגיה רבה לשכנוע הגורמים המקצועיים ומקבלי ההחלטות שניתן וצריך לנהל אירועים עתירי קהל על בסיס תחבורה ציבורית. זאת בשנים בהם הסעת ההמונים הייתה עדיין רחוקה ממימוש".
פרויקט דגל נוסף הוא הכנת תוכניות אב לשכונת אבו תור ומתחם תחנת הרכבת הראשונה בירושלים. שלושה ניסיונות שנעשו במשך כשלושה עשורים לקדם תכנון למתחם התחנה - נכשלו. רותי, כיועצת תנועה, לקחה חלק בניסיון הרביעי - שהצליח. התוכנית שאושרה מאפשרת פיתוח מתחם מעורב שימושים הנשען על ציר רכבת קלה ושביל אופניים וחיבורים למזרח ולמערב. "כעת אני יועצת תנועה לתוכנית אב לשכונות אבו תור ולגבעת חנניה, שנמצאות ממזרח לדרך חברון, מול מתחם תחנת הרכבת הראשונה. מדובר במערך מורכב המחייב התמודדות עם סוגיות רבות שהעיר ירושלים יודעת לייצר כגון מרחבים לשימור, הפרשי טופוגרפיה משמעותיים, צפיפויות גבוהות ועוד. האתגר הוא להפיק את המירב מהמיקום והאופי המיוחדים של השכונות, לייצר קשר בתוכן ובינן לבין סביבתן כולל קשר בין שתי השכונות משני עברי דרך חברון שישפיע גם על אופי דרך חברון עצמה".
במה את רואה את גאוותך?
"כל פעם שאני עוברת ליד שכונה שתיכננתי אני מתמלאת גאווה אבל כיועצת הפירות הם לעיתים בלתי נראים או עקיפים ובכל זאת, זמן קצר לאחר שהתחלתי לעבוד כיועצת ללשכת התכנון של הוועדה המחוזית בתל אביב הבנתי שעליי לשנות לגמרי את מוקד הניתוחים התחבורתיים שנהוג לבקש עבור תוכניות שונות, שהתמקדו עד אז ברכב הפרטי. חשבתי שבחלק ניכר מהתוכניות הנושא אינו רלוונטי והפוקוס צריך היה לעבור להולכי הרגל ולתחבורה הציבורית. כבר ב-2015 התחלתי לבקש ניתוחים של תנועת הולכי הרגל. דוגמה לתוצר של שינוי כזה ניתן לראות בשינוי המרחב הציבורי שמתחת ומסביב למגדלי עזריאלי. זאת במסגרת ליווי תכנון מגדל סמוך, יחד עם צוות לשכת התכנון. מאז, הפוקוס על תנועת הולכי הרגל, הרוכבים והתחבורה הציבורית הם חלק בלתי נפרד ולעיתים מרכזי בניתוחים התחבורתיים המלווים תוכניות במחוז - ובכלל".
בשיתוף רותי שפרנט עבהאל תחבורה ותנועה בע"מ
