יזמות 360° הינה מרכז אוניברסיטאי שתומך ומטפח את הרוח היזמית של סטודנטים באוניברסיטת בן-גוריון ושל תושבי האזור. המרכז הוא פלטפורמה ליזמות וחדשנות שמטרתו לספק לסטודנטים, לחוקרים, לעובדים וליזמים ותושבי האזור את הכלים והמשאבים הדרושים להם כדי להצליח לממש את הרעיונות והיוזמות שלהם בעולם המשתנה ללא הרף, ומעניק כלים ומיומנויות שנחוצים בעולם של היום.
"המרכז הוא אחד הדברים שהשפיעו מאוד על האקוסיסטם הבאר-שבעי ועל אוניברסיטת בן-גוריון בחמש השנים האחרונות", אומר פרופ' דניאל חיימוביץ, נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. "למעשה, יזמות חברתית, עסקית או טכנולוגית אינה בהכרח תחום לימודי אלא דרך מחשבה שצריכה להשפיע על כל הסטודנטים שלנו בכל התחומים, החל ממדעי הרוח דרך מדעי הטבע, מדעי המחשב וההנדסה ועד תחומי הניהול ומדעי הבריאות. אין זה אומר בהכרח שמצופה מכולנו להשיק חברת סטארטאפ, אלא שאנחנו נדרשים להסתגל לשינויים, להכיר את הסביבה החברתית והעסקית, להמציא מחדש את הכישרונות שלנו, להיות זריזים בשימוש בטכנולוגיה שסביבנו ולהיות מיומנים בלהפוך רעיון לממשי".
חיימוביץ מאמין כי המרכז מהווה המשך טבעי לגישתו של דוד בן-גוריון, שלדידו היה היזם הציוני הראשון. "ישראל היא הסטארטאפ שלו. לפני כחצי שנה מצאנו את הרשימות שלו שנכתבו בכ"ט בנובמבר, המפרטות מה דרוש בשביל להקים מדינה: צבא, משטרה, המנון, חוקה וכן הלאה. על אף שלא הכול היה מובן, אנחנו לוקחים את הגישה הזאת ומיישמים אותה במרכז היזמות".
המרכז הוא מקום שכל סטודנט החל משנה א' לתואר וגם תושבי האזור יכולים לבוא בשעריו ולשחק בארגז חול של תחום היזמות או העסקים. כיום אפשר בהחלט לראות שיש מספר לא קטן של סטרטאפים טכנולוגיים או חברתיים שיצאו מהמרכז אל המשק הישראלי וגם העולמי. אחת היוזמות הייחודיות של המרכז היא Cactus Capital, קרן ההון סיכון הראשונה בישראל המנוהלת על ידי סטודנטים, ואינה כוללת הון חיצוני כי אם הון אוניברסיטאי. מדובר על סטודנטים של תואר ראשון אשר עוברים הכשרה ומונחים לבחור איזו יוזמה סטודנטיאלית תקבל השקעה מהקרן בסכום של עד 25 אלף דולר.
"כיום יש תחרות להיכנס לתחום האנליסטים יותר מאשר הרצון לקבל כסף, כי הסטודנטים מבינים שזו הזדמנות גדולה לשחק במשחק של הגדולים עוד כשהם בלימודים. יש אצלנו מספר יזמות שעברו אקזיט או גיוס ראשוני ומשני, והם משקיעים כסף של האוניברסיטה במיזמים של סטודנטים אחרים. בסופו של דבר, מטרת העל היא להשפיע על הדרך שכל אחד באוניברסיטה עובר, אם זה מבחינה אקדמית, ניהולית, ניהול אדמיניסטרטיבי וכן הלאה, כל אחד צריך לחשוב בתור יזם. ראינו את זה היטב בזמן הקורונה - האוניברסיטה צלחה את התקופה בזכות הגישה היזמית. החוקרים התארגנו בחודש מרץ, לקחו את המחקר כדי למצוא פתרונות, וכבר באפריל היו להם לא פחות מ-25 פרויקטים. הגישה היא שאנחנו כאן כדי לפתח את הנגב, את המשך דרכו של דוד בן-גוריון וזו תפקידה של האוניברסיטה - להביא הייטק ,יזמות ותעסוקה עתירת ידע לנגב".
שיתופי פעולה ייחודיים
אוניברסיטת בן-גוריון, שחרטה על דגלה קידום מחקר פורץ דרך כמשנה מציאות, בד בבד עם פיתוח הנגב, מחויבת לסביבה הקרובה שלה. המחלקה למעורבות חברתית באוניברסיטה, בראשותה של עו"ד ורד סרוסי-כ"ץ, חברה לשירות בתי הסוהר ובנתה עם בית הסוהר "אשל" תוכנית ראשונה מסוגה ופורצת דרך במסגרת המוסדות האקדמיים בישראל. מטרת התוכנית היא להטמיע באסירים את האמונה שהם יכולים להשתלב בחברה הנורמטיבית דרך רכישת השכלה באוניברסיטה.
"פתיחת שערי האקדמיה לפני קהלים מגוונים מרקע שונה, משתלבת עם התפיסה שהאוניברסיטה שייכת לכולם. והתוצאות בהחלט מדברות בעד עצמן: 132 אסירים סיימו את התוכנית בעשור האחרון, מתוכם 84 השתחררו מבית הסוהר והתחילו את דרכם החדשה בקהילה. השאר ממשיכים לרצות את תקופת מאסרם במסגרות טיפוליות. האסירים נחשפים לתחומי לימוד שונים, כמו רפואה, כלכלה וגיאוגרפיה, בסיוע מיטב המרצים מאוניברסיטת בן-גוריון, ביניהם פרופ' חיים וייס מהמחלקה לספרות, ד"ר אלי רוזנברג מהפקולטה למדעי הבריאות, וד"ר שמרית ממן, מנהלת המעבדה לחישה מרחוק והדמאה פלנטרית. למעשה, אנחנו מאפשרים לאסירים נבחרים שנשפטו על עבירות קשות שאינן צווארון לבן, כאלה שלא חשבו שיגיעו אי פעם לאוניברסיטה, לעבור קורסים שונים באמצעות הדוקטורנטים שלנו, בליווי השב"ס, בחלק החברתי והפסיכולוגי. הפרויקט הזה ללא ספק משנה מציאות ותורם לשיקום שלהם מבחינה רגשית, בעיקר לנוכח העובדה שללימודים הם מגיעים ללא בגדי אסיר ולומדים בכיתה ייעודית", מפרט חיימוביץ.
העם דורש הזדמנות שווה
זהו לא המיזם היחידי של האוניברסיטה המיועד לתושבי האזור. כחלק מהמחויבות שלה לפתוח שער ולהיות תשתית למוביליות חברתית, הכריזה האוניברסיטה לפני מספר ימים על תוכנית מלגות חדשה לסטודנטים שהם דור ראשון להשכלה הגבוהה, בשיתוף עם קרן גרוס. התוכנית מעניקה מלגות שכר לימוד מלאות לשלוש שנות לימוד, ליווי ותמיכה אישית בדיקנאט הסטודנטים ומיועדת למי ששרתו שירות צבאי מלא (או שירות לאומי), ששני הוריהם אינם בעלי השכלה אקדמית ועם עדיפות לתושבי הפריפריה הגיאוגרפית או החברתית.
תוכנית זו מצטרפת לתוכנית שנפתחה לפני שנה המאפשרת נגישות גבוהה יותר, ליווי ומלגות, המיועדת לסטודנטים שהם בני העדה האתיופית, בשיתוף עם תוכנית פויירשטיין.
"זוהי הנגישות הכי גדולה שיש לנו: השכלה גבוהה למי שהם דור ראשון, בני ובנות קבוצות שונות בחברה הישראלית, ולשם כך פתחנו מסלולים ותוכניות יעודיות", מסביר חיימוביץ.
"אני דוגמה מובהקת לחשיבות של יצירת מסלולים כאלה", מספר חיימוביץ. "אני מגיע מתיכון בעיירה מאוד ענייה בארצות הברית, מקום לא מאד מפותח. לאוניברסיטה התקבלתי על תקן 'גיוון גאוגרפי'. הם רצו שם אנשים מכל רחבי ארצות הברית, לא רק מניו יורק ולוס אנג'לס, וזה היה כרטיס הכניסה שלי, שכן ציוני הסף שלי היו בעשירון התחתון של המחזור. התקבלתי בגלל אזור המגורים שלי ולא בזכות הציונים שלי. אלא שבסמסטר השני כבר הצלחתי להראות את היכולות שלי וזה בדיוק מה שאנחנו רוצים – לאפשר לפוטנציאל העצום שקיים אצל הסטודנטים האלה לצאת ולפרוץ ולסייע להם, מתוך אמונה בהם וביכולות שלהם. זה בעיניי האתגר הכי גדול של ההשכלה הגבוהה".
אבל זהו לא התחום היחידי בו האוניברסיטה שואפת ליצירת שוויון. התקנון באוניברסיטת בן-גוריון מחייב שוויון מגדרי, והאוניברסיטה שמה לעצמה יעד להגיע ל- 50% ייצוג נשי בוועדות ובתפקידים הבכירים באוניברסיטה, יעד שמומש השנה באופן חסר תקדים באוניברסיטאות בישראל - לראשונה מחצית מהדיקאנים/ות של הפקולטות באוניברסיטה הן נשים. "למעשה, אוניברסיטת בן-גוריון היא האוניברסיטה הראשונה שבה יש שוויון מובהק שכזה והיא מובילה את האוניברסיטאות בישראל בתחום זה", אומר חיימוביץ.
שיתופי פעולה בינלאומיים
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב משתפת פעולה עם אוניברסיטאות רבות סביב העולם. בשנים האחרונות מדובר על המחלקה למדעי המחשב ובינה מלאכותית ב-NJIT (המכון הטכנולוגי של ניו ג'רזי) שם פתחה האוניברסיטה שלוחה בקמפוס בניו ג'רזי, וכמו כן שיתוף פעולה מהצד השני של הגלובוס שהביא להקמת קמפוס של האוניברסיטה בהודו המתמקד בתחום החקלאות. בפועל, סטודנטים חוקרים את בעיות הקיימות בהודו במישור החקלאי וכחלק מהתוכנית, סטודנטים הודים מגיעים לישראל ללמוד בקמפוס שדה בוקר בהנחיית מנחים מאוניברסיטת בן-גוריון. "כשבן-גוריון קרא להקמת האוניברסיטה בנגב, הוא דיבר על חוקרים ומדענים שישבו בשער הנגב, ויחקרו את צפונותיו של הנגב, ילמדו איך לנצל את השמש לאנרגיה, את המדבריות לאוכל, את האוויר, את החול, כל זה על מנת ללמוד איך להביא את הנגב לשגשוג. ואנחנו בהחלט שגשגנו את הנגב, ובעקבות ההצלחה שלנו מדינות רבות מגיעות ללמוד מאיתנו, למשל אוניברסיטת מוחמד השישי במרוקו (UM6P) ואוניברסיטה מאיחוד האמירויות (UAEU). כחלק מהתואר מגיעים הסטודנטים הערבים ללמוד אצלנו ובהמשך, סטודנטים שלנו יוצאים למדינות אחרות כדי להיחשף לגישות מחקריות אחרות. ללא ספק זה מאוד מרגש לראות סטודנטים ערבים שמגיעים ללמוד אצלנו איך להביא את השגשוג גם למדינה שלהם".
אחד הנושאים המרתקים כיום, המחברים בין מציאות לאקדמיה הוא חקירת הקשר בין פייק-ניוז לבין החלטות פוליטיות. מדובר על תוכנית בשיתוף עם שתי אוניברסיטאות בחו"ל, ומבסגרתו הקימה האוניברסיטה מכון מחקר חדש לדיפלומה דיגיטלית, הכולל שילוב של מדעי המחשב ומדעי המדינה.
מה מושך את הסטודנטים לבאר שבע?
"סטודנטית או סטודנט רוצים ללמוד בבאר שבע כי כאן הם יכולים להגיע לעצמאות אמיתית ולהמציא את עצמם מחדש. הקמפוס נותן תחושה ביתית, עם אווירה של קולג' אמריקאי מבחינה חברתית, עם חיים תוססים בתוך הקמפוס, כשלמעשה הם מתחברים לייעוד של האוניברסיטה, לערך המוסף של המקום. הם מזדהים כבן-גוריונים. בתור נשיא אני פוגש בוגרות ובוגרים שרוצים לברך על השנים שהיו סטודנטים בבן-גוריון. השנים הכי טובות שלי', הם אומרים לי, ואני יכול להבין אותם".
הצבא ויחידותיו הטכנולוגיות מחבקים את הנגב
אחת ההשפעות הגדולות ביותר של האוניברסיטה על הנגב היא העתקת היחידות הטכנולוגיות של הצבא - אגף התקשוב שמתמקם בימים אלה בסמיכות לאוניברסיטה ולפארק ההייטק האוניברסיטאי, ובסיס אגף המודיעין (בתוכו גם יחידה 8200) המתמקם בקירבת מקום, כך שגם לחיילים וגם לבני משפחותיהם, שעשו ויעשו את המעבר לנגב, יהיה מקום מצויין ללמוד בו והיחידות הצבאיות יוכלו במקביל לזכות לשיתופי פעולה אקדמיים ומחקריים. כך למשל, חיילי ומפקדי אגף התקשוב יכולים להתחיל בתואר ראשון בעודם משרתים בצבא. המעבר של אגף המודיעין לנגב, בהחלטת הממשלה, הוא נדבך חשוב שנועד לקדם את הנגב ואת המשרתים במקביל.
"קידום אוניברסיטת בן-גוריון מתאפשר בזכות החלטות הממשלה שחושבת על פיתוח בתחומים שחשובים לצבא, דבר שמשפיע על המדינה. אם החיילים של תיקשוב ואמ"ן ילמדו את התואר הראשון או השני שלהם באוניברסיטת בן-גוריון, ובעקבות החשיפה אפילו אחוז אחד מהם יחליטו להישאר בנגב ולפתוח פה סטארטאפים, הרי שזה ישפיע על כל האזור וזו תהיה התגשמות אידיאלית של חזון דוד בן-גוריון. אוניברסיטת בן-גוריון בנגב היא הלב הפועם של האקוסיסטם של באר שבע והתוספת של בסיסי הצבא שעברו לכאן מעצים את זה".
בשיתוף אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
