אנחנו חיים בסביבה רוויה בבנייה, עמוסה בבתים, בשכונות חדשות שמוקמות בכל פינה, בתשתיות כבישים ומחלפים, במרכזים מסחריים וקניונים – אבל כל אחד מאיתנו חולם על טבע: על מרחבים פתוחים וירוקים, על ציפורים ובעלי חיים. אבל איך משלבים בין השניים? איך דואגים שבעיר מטרופולין כמו באר שבע, שנמצאת בתקופת פיתוח אדירה, התושבים יקבלו גם גישה לטבע?
"פיתוח עירוני נכון מחייב לשמור על הסביבה שלו וזה מתבטא במספר מישורים אבל אני מאמינה שהכול מתחיל בתכנון ארוך טווח המתחשב בסביבה", אומרת רונית איבגי, מנהלת קיימות עירונית בעיריית באר שבע . "תמיד קיים הקונפליקט בן פיתוח מואץ של עיר לשימור והגנה על ערכי טבע ומורשת והנגשתם ולכן במישור התכנוני אנו בוחנים תחילה שטחים לתכנון בניינים, בהתאם לאוגדן להנחיות תכנוניות לשמירה על ערכי טבע ומורשת המתבסס על סקר טבע עירוני שקובע את דרגות הערכיות בשטחים ובהתאם לכך מתקבלות החלטות האם ניתן לבנות או לא ואם כן כיצד ניתן לצמצם נזקים ופגיעה בחי ובצומח. לעיתים אף קורה שהשטח לא מתאים לבנייה כפי שקרה בשכונה בה מצאנו את הצמח 'קדד נאה' שנמצא בסכנה ובהתאם לכך שונה מיקום שטח הבנייה המקורי.
לצורך החיבור בין האדם לטבע העירוני והנגשתו אנו עובדים על תוכנית עירונית לנחלים וגריד ירוק ביחד עם הקרן לשטחים פתוחים ובמסגרתה אנו נכין סלי פרויקטים תוך תהליך של שיתוף ומעורבות ציבור בבניית תוכנית קהילתית סביב מוקדי טבע ונחילים בשטח העירוני ובשטחים הפתוחים.
כמו כן, הבניינים החדשים נבנים על פי תקן 5281 תקן לבנייה ירוקה שאומץ בשיתוף פורום ה-15 ויש לכך השפעה ישירה על נושא התייעלות אנרגטית, הפרדת פסולת ואף הכנת תשתית הגגות להתקנת פנלים סולריים והפחתה באנרגיה וחיסכון במשאבים.
היבט תכנוני נוסף הינו ההבנה שעיר טובה לתושביה היא עיר הליכתית המאפשרת לתושב התניידות במרחב, זה מתחיל משלב התכנון או בשלב של שדרוג רחוב סלילת שבילי הליכה, הצללות ומקומות מוצלים במטרה ליצור רחוב מזמין המשפיע על איכות חיינו כפי שביצענו ברחוב טוביהו ובשדרות רגר". בהתאם למדיניות זו אנו עובדים על תוכנית עירונית ''להצללה וקירור העיר'' הכוללת גם פיילוט וזאת בשיתוף ותמיכה של המשרד להגנת הסביבה.
רמות: השכונה ''החכמה וברת קיימא'' הראשונה בישראל
בבאר שבע, אם לא הובן עד עתה, פועלים לשמור על ערכי הטבע והקיימות ונערכים למשבר האקולוגי-אקלימי העולמי. כך למשל, בימים אלה בעיריית באר שבע ביחד עם חברת חשמל עובדים על הכנת תוכנית מפורטת וחדשנית ברמה הלאומית והעולמית להפיכת חלק משכונת רמות בעיר ל"שכונה חכמה".
לתוכנית שותפים נוספים משרד האנרגיה, ארגונים חוץ ממסדיים, מוסדות אקדמיים חברות מסחריות ועוד. בתוכנית ישולבו מיטב הטכנולוגיות הסביבתיות הקיימות כיום לייצור, אגירה, התייעלות וחסכון באנרגיה, והתנהגות צרכנים מושכלת ושינוי הרגלים. בד בבד התוכנית תשמש ללמידה של אתגרי שיתופי הפעולה בין מחזיקי העניין השונים ובדיקה של טכנולוגיות שונות.
"בהיבט הטכנולוגי הפרויקט שיתבצע בצורה מודולארית יכלול, בין היתר, התקנת מונה חכם בכל בית, שיאפשר לנטר את צריכת החשמל, להתייעל ולנהל טוב יותר את הביקושים ברשת, כמו גם לנהל את הצריכה הביתית בצורה מושכלת; התקנת פאנלים סולאריים על גגות וקירות הבתים ומבני הציבור ובמרחב הציבורי, לצד אמצעים לאגירת חשמל, כך שכל תושב בשכונה יוכל להיות בו-זמנית גם יצרן וגם צרכן של אנרגיה, תוך ניהול חכם של הרשת; הצבת רשת טעינה זמינה ואמינה למכוניות חשמליות ועידוד מעבר לתחבורה חשמלית פרטית וציבורית, ובתוך כך הפחתת זיהום האוויר וזיהום הרעש לצד הפחתת פליטות גזי החממה", מוסיפה איבגי.
מדובר במגה פרויקט ייחודי שמובילה הנהגת העיר בתחום שעומד כיום בחזית האתגרים הלאומיים והעולמיים של קידום טכנולוגיות המתמודדות עם תופעת המדבור המאיימת על העולם כולו החל מבצורת קשה, מחסור במים וצמצום בתי הגידול.
לפרויקט קשר ישיר לרובע החדשנות החדש המוקם בעיר שבמסגרתו מוקם המרכז הבינלאומי דזרטק, שהצלחתו תצעיד את באר שבע, קדימה ותהווה מודל ארצי ועולמי בתחום. לדברי איבגי, "הדזרטק מהווה נקודת מפגש למדיניות, לתעשייה ולמחקר בנושא מדבר ואקלים, המרכז יקדם פיתוח פתרונות בתחום הטכנולוגי, כלי מדיניות ובניית יכולות במגוון האתגרים הקשורים להסתגלות לחיים במדבר לו שותפים המשרד להגנת הסביבה, אוניברסיטת בין גוריון, בית חולים סורוקה, קרן מיראז ועוד".
אצלנו בחצר
איבגי מחזיקה בתפקיד מנהלת קיימות עירונית מזה כ-13 שנים. לפני כן שימשה כסמנכ"לית בעמותת "נגב בר קיימא". תפקידה הוא ייזום, תכנון וניהול תהליכים, תוכניות, פרויקטים וגיוס תקציבים בתחום הקיימות והסביבה, תוך שיתוף פעולה עם כלל אגפי העירייה, משרדי ממשלה, ארגונים, אקדמיה ותושבים.
אחד הפרויקטים החשובים הנוספים המקודמים בעיר הוא "אצלנו בחצר", בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, המהווה מודל לשכונה מקיימת. " בפרויקט השתתפו 890 בתי אב ברחוב מצדה, שלקחו חלק בתהליך שיתוף ציבור שכלל תכנון ושדרוג חצרות ביתם''. מדובר על פרויקט שמצד אחד הוא נטו הנדסי ועוסק בתכנון נופי ושדרוג תשתיות, התייעלות אנרגטית, התקנת פאנלים סולאריים, אבל מצד שני עוסק בתהליך משלים של בניית קהילה מעורבת הלוקחת אחריות על הסביבה וזאת תוך תהליך של שיתוף ציבור בעזרתה של חברת אקו ויז'ן ויתרה מכך מדובר גם על מודל הכולל היבט כלכלי כיוון שכל ההכנסות מהפנאלים הסולריים חוזרים לטובת הפעילות הקהילתית-סביבתית ושימור התשתיות בשכונה. פרויקט ''אצלנו בחצר'' הפך למותג אליו תושבים רבים מבקשים להצטרף ויתכן שבחודשים הקרובים נתרחב לשכונות ותיקות נוספות בעיר.
להיערך לשינוי האקלים: נוהל חירום עירוני ראשון מסוגו בישראל
האיום העולמי והמקומי הגדול ביותר כיום העומד בפני האנושות הוא המשבר האקולוגי-אקלימי. באר שבע, שמתאפיינת באקלים מדברי ייחודי, רואה בכך אתגר ונערכת בהתאם.
"באר שבע היא עיר מדברית והנחת העבודה שלנו שהיא תלך ותתחמם לאור משבר האקלים", אומרת איבגי. "אנחנו לגמרי מכירים בצורך שלנו להוביל ולנהל את המשבר הזה. האתגר המשמעותי של באר שבע כעיר מדברית היא עלייה בטמפרטורה והתמודדות עם גלי חום המשפיעים על היבטים שונים של החיים בעיר, לרבות בריאות האדם והטבע, פעילות של תשתיות קריטיות, הכלכלה המקומית ושירותים חיוניים. ההשפעות יכולות להיות ישירות או עקיפות, מקומיות ולאומיות, לטווח הקצר והארוך. על כן הן מצריכות היערכות בשגרה, כלומר לפני גל החום, וכן היערכות מיוחדת בחרום".
נוכח התחזיות הללו, עיריית באר שבע מסיימת בימים אלו הכנה של נוהל חום עירוני, לראשונה בישראל, שמטרתו להיערך לגלי החום הצפויים, בהיבטים של מיפוי אוכלוסיות פגיעות ותשתיות פגיעות, היערכות ברמת הסברה לציבור, היערכות עירונית לפגיעה בתשתיות ובהפעלת אירועי תרבות וספורט ועוד. תוכנית ההיערכות למשבר כוללת בין היתר תוכנית הצללה, קורסים בקהילה, בניית קהילות וחוסן עירוני, שיתופי פעולה עם רשויות נוספות, כמו גם עם ערים בעולם ועם ארגונים חוץ ממסדיים.
לאורך העשור האחרון פועלת עיריית באר שבע בנושא היערכות למשבר האקלים במגוון מישורים וממשקים, הן בהיבט של הפחתת פליטות והן בהיבט של היערכות לשינויי האקלים. בשנת 2012 העירייה ערכה סקר פליטות גזי חממה מקיף, (בסיוע חברת גיאוקרטוגרפיה), במסגרת האמנה להפחתת זיהום האוויר ולהגנת האקלים של פורום ה-15. בהמשך לכך הוכנה תוכנית אב להגנה על האקלים לצמצום זיהום ופליטות גזי חממה, ומדיניות העירייה בנושא זה מתבססת על תוכנית אב זו.
"ברור לכולנו שמשבר האקלים נמצא כאן ומהווה איום אסטרטגי על העולם כולו ולכן במסגרת המאמצים הגלובליים והמקומיים, לרשות המקומית יש תפקיד מפתח ומכריע בהובלת שינוי תפיסתי, תודעתי והתנהגותי, וזאת תוך היערכות של כלל המערכות למצבי קיצון ותרחישי אקלים שלא חווינו עד כה", אומרת איבגי. "העירייה מקדמת בימים אלה תוכנית מורחבת יותר לתוכנית האב להגנה על האקלים אשר תכלול תרחישי קיצון אקלימיים, תוך התמודדות והערכות של הארגון ביחד עם הגורמים הרלוונטיים ועם התושבים למצבי חרום אקלימיים, וזאת במסגרת פלטפורמה קיימת של ועדת מל''ח".
עיריית באר שבע קידמה בשנים האחרונות פרויקטים רבים הנוגעים ישירות או בעקיפין לתחום ההיערכות למשבר האקלים ואנרגיה מקיימת. אלה רק חלק מהפרויקטים:
אנרגיות מתחדשות: הותקנו פאנלים סולאריים על מרבית מוסדות הציבור.
התייעלות אנרגטית: בבאר שבע קיימים 88 צמתים מרומזרים. ב-83 מתוכם הותקנו פנסי לד, שהביאו לחיסכון של למעלה מ-70% מצריכת החשמל. משנת 2012 ועד היום השינוי בצריכה לקוט"ש ירד בכ-58%.
בנוסף מתקיימת בחינה לקידום עמדות טעינה ברחבי העיר.
פרויקט "עיר יער": מדובר בפרויקט עירוני לנטיעת אלפי עצים מותאמי אקלים. בשלוש השנים אחרונות ניטעו כ-7,000 עצים ובשנים הקרובות יינטעו עוד אלפי עצים נוספים. כחלק מייעול תהליכי העבודה בתחום, הוטמעה מערכת GIS לטובת ניהול הגינות העירוניות ברחבי העיר. המערכת מהווה כלי תכנוני משמעותי במטרה לתת מענה לצורך בחיסכון מים, אחזקת הגנים, סקר עצים, סקר צמחייה וכן בקרה על מערכות הגינון העירוניות ובמרחב הציבורי בעיר.
פארק נחל באר שבע: זהו פארק עירוני ומטרופוליני המוקם לאורכו של נחל באר שבע ומשתרע על שטח של כ-5,200 דונם, באורך של כשמונה קילומטרים. "בימים אלה אנו נמצאים בתכנון מתקדם ובביצוע של מרכז הצפרות שמהווה נקודת עצירה של סוגים רבים של ציפורים. חשוב לציין שכל הפרויקטים בפארק כוללים מתחמי גינון ומדשאות שמושקים ע"י מי קולחין מוּשבים, כמו כן בכל הפרויקטים השתמשנו בגופי תאורה מהמתקדמים והחסכוניים שיש כיום בשוק".
יער קהילתי עירוני רמות: יער עירוני המשתרע על 5,500 דונם, שניטע לאחר שבהנהגת העיר התקבלה החלטה שבמקום לבנות 16,000 יחידות דיור שתוכננו, חשוב יותר לייצר מעטפת ירוקה למרחב העיר וכיום הוא משמש ''כיער עירוני קהילתי'' המשמש כמרחב בילוי עם חיבור לטבע ולמורשת. כיום בשיתוף עם קק''ל מתקיים תהליך של שיתוף ציבור ביצירת חזון, עיצוב השימושיים ביער, בתחזוקה החיוניים לאיכות חיי התושבים.
בשיתוף עיריית באר שבע
