קשה להתעלם מנסיקתה של באר שבע, עיר שפוסעת בצעדי ענק קדימה ומהווה מקור השראה עבור ערים ורשויות רבות בכל רחבי הארץ. היא מגלמת בתוכה שילוב מנצח בין אוכלוסייה מגוונת, תנופת פיתוח ותשתיות בלתי פוסקת, עוגנים לאומיים ובעיקר הווי ייחודי בנוף המדבר, כעיר מלאת פוטנציאל עבורה השמיים הם הגבול.
מי שראה לנגד עיניו את התפתחותה חסרת התקדים של העיר, אולי יותר מכל, הוא אמנון יוסף, דובר העירייה מזה קרוב לשלושה עשורים ומי שמכהן כיו"ר איגוד דוברות ודוברי הרשויות המקומיות בישראל ב-14 השנים האחרונות. יוסף, שהספיק לעבוד תחת ארבעה ראשי עיר - יצחק רגר ז"ל, יעקב טרנר, דוד בונפלד ורוביק דנילוביץ'. כמי שמכיר את הרוחות הנושבות בבירת הנגב מקרוב, והיה שם לאורך כל הדרך, מציג תמונת ראי בקנה מידה היסטורי וכזו שאי אפשר שלא להתרגש ממנה.
"באר שבע היא מעשה פלא", מכריז יוסף. "אנחנו מדברים על עיר שכמאמר הקלישאה הפריחה את הנגב, פשוטו כמשמעו, והפכה ברבות הימים למטרופולין הרביעי בגודלו במדינת ישראל, עם היקף התפתחות שהוא לא פחות מפנומנלי. מספיק לחזור אחורה על גבי ציר הזמן כדי להמחיש זאת הלכה למעשה. בתחילת שנות החמישים התגוררו בבאר שבע פחות מ-1,000 איש, מרביתם היו לוחמי הפלמ"ח שהשתקעו בה. לאחר מכן הגיעו גלי העלייה בראשית שנות החמישים ממזרח אירופה (רומניה, פולין, הונגריה) ומעיראק, איראן והודו. כך החל להיווצר בעיר מרקם אוכלוסייה ייחודי שהוא בגדר קיבוץ גלויות מדהים, המשמש עד היום כאבן היסוד שלה. לכך התווספו גלי עלייה נוספים בעשורים הבאים, בדגש על העלייה ממדינות חבר העמים לשעבר בתחילת שנות התשעים. אלו הובילו להתפתחות בצעדי ענק של באר שבע, שנחשבת כיום לעיר השנייה בגודלה בארץ מבחינת שטח (רק ירושלים ניצבת לפניה) כשהיא משתרעת על פני כ-118 אלף דונם ונושקת כיום לכרבע מיליון תושבים, והיד עוד נטויה".
העתיד ורוד
כשהוא נדרש לתאר את סוד הקסם של העיר, מתמקד יוסף במספר אייקונים השזורים לאורך השנים בהלך הרוח של מרחב הנגב ככלל ובאר שבע בפרט. "באר שבע טומנת בחובה את כל מה שמטרופולין צריך - החל מהמרכז הרפואי אוניברסיטאי סורוקה, שהוא מהמובילים בישראל; אוניברסיטת בן גוריון בנגב, המהווה מוקד השכלה איכותי ובעל השלכות תעסוקתיות רחבות; משרדי ממשלה המציעים מגוון שירותים לתושבי העיר והמחוז כולו; בתי משפט, פיקוד דרום של צה"ל, מחוז הדרום של משטרת ישראל, וכמובן קריית ההייטק בצפון העיר, המהווה אבן שואבת לחברות הזנק ויזמים מוכשרים. ההוכחה הטובה ביותר לכך גלומה במערך הסייבר הלאומי שהוקם כאן בבאר שבע, יחד עם חברות טכנולוגיה גדולות שפתחו בעיר שלוחות, כמו אינטל, מיקרוסופט, בסמ"ח, רפא"ל, דויטשה טלקום, י.ב.מ ועוד, כשהן רואות בה מוקד צמיחה ובית עבור מרכזי הפיתוח שלהן".
ביחס לשאלה האם עתידה של העיר נראה מבטיח, משיב יוסף בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים. "כל הסימנים מעידים שבאר שבע ניצבת בפני גדולות ונצורות. אם בגלל קריית התקשוב של צה"ל, שנבנתה בסמוך לפארק ההייטק כמרכז הידע והחדשנות של האזור, כמו גם מחנה פיקוד דרום ההיסטורי שיעבור מאזור העיר העתיקה אף הוא לקריית התקשוב. מדובר בשני מרכזים בעלי חשיבות עליונה ברמה הלאומית. אלו מתווספים לקריית המודיעין שירידתה דרומה קורמת עור וגידים. אין ספק שהמהלכים הללו יוסיפו משמעותית לבאר שבע, הן מבחינת מקורות תעסוקה, בשילוב עם אוכלוסייה נוספת שתחזק את העיר ותתרום לצביונה הייחודי. היעד הוא להמשיך ולבסס את באר שבע כמטרופולין איכותי, מרכז ידע טכנולוגי בינלאומי ועוגן כלכלי, תרבותי וחברתי במדינת ישראל".
"באר שבע משנה את פניה"
כפי שאפשר להבין מרוח הדברים, באר שבע אינה קופאת על השמרים ומצויה בתהליך פיתוח מואץ. רובד מרכזי המתכתב עם המציאות בשטח, גלום בתנופת הבניה המתרחשת כמעט בכל חלקי עיר, אליה מוסיף להתייחס יוסף בהרחבה. "באר שבע משנה את פניה עם שכונות קהילתיות חדשות, החל משכונת הפארק המוקמת דרומית-מזרחית לעיר, שכונות כלניות וסיגליות במערב, קריית גנים הממוקמת במתחם אצטדיון וסרמיל המיתולוגי. כל אלו מתווספות להרחבה של שכונות נוספות, כמו רמות, נווה זאב, פלח 5 ופלח 7. אנחנו מדברים על כ-20 אלף יחידות דיור אשר נוספו בשנים האחרונות, מספר מרשים לכל הדעות, שיאפשר למשפחות חדשות לבסס את חייהן בבאר שבע, באיכות חיים גבוה ובמחירים נמוכים משמעותית ממרכז הארץ. כשלצד השכונות החדשות מקודמים תהליכי התחדשות רבים בשכונות הוותיקות".
לצד הבנייה, באר שבע ניצבת בפני שורה של פרויקטים אדירים שצפויים לבסס עוד יותר את מעמדה כעיר מובילה בישראל. "לצד המרכז הרפואי סורוקה, התקבלה החלטת ממשלה על הקמת מרכז רפואי חדש נוסף בעיר על שם שמעון פרס, שיוקם בכניסה הדרום-מזרחית לעיר. המרכז יהיה חלק מקריה רפואית שתשתרע על שטח של 350 דונם ותכלול כאמור, הקמת בתי חולים חדשים, מרכז ביוטק ותעסוקה ושירותים נוספים שיתנו מענה לאוכלוסייה במרחב כולו. אנו נמצאים במקביל גם לקראת פתיחתו של 'המדבריום', פארק בעלי חיים רחב ממדים אשר יאפשר מפגש ללא מחיצות בין המבקרים לבעלי החיים, מקום מרהיב ביופיו בחלקה המערבי של העיר. גם המכתש ההיסטורי שנחנך לפני כחודש ומצוי בלב ליבה של שכונה ד' הוותיקה, נחשב לאחת האטרקציות הגדולות שיש לעיר להציע. אחרי שנים ארוכות, המתחם שופץ ומהווה מוקד משיכה ממדרגה ראשונה ואטרקציה לכל המשפחה".
עוד אתר מבית היוצר של באר שבע שאליו מתייחס יוסף הינו בעל משמעות רבה. "פארק נחל באר שבע, עם האגם המלאכותי הגדול בישראל, כ-90 דונם, הממוקם בטבורה של שכונת הפארק החדשה, הוא בשורה גדולה שמגיעה אחרי תהליך שיקום מתמשך של 15 שנים. לכך צריך להוסיף מגוון יוצא דופן של מרכזי ספורט, תרבות ופנאי - אצטדיון טרנר והיכל הקונכייה המשמשים את קבוצות הכדורגל והכדורסל של העיר - כמו גם עבור מופעים הומי אדם, המשכן לאמנויות הבמה המשמש כמוקד משיכה תרבותי אדיר, יחד עם פארק קרסו למדע, המוזיאון להנצחת חיילי האנז"ק המספר את סיפור כיבוש העיר בשנת 1917 על ידי הצבא הבריטי. מה שבטוח, מי שיגיע לעיר יוכל ליהנות מאינספור אטרקציות ופעילויות לכל גיל".
בנימה אישית, כמי שאמון על מערך הדוברות בעירייה במשך כל כך הרבה שנים. אתה מרגיש חלק מההצלחה?
"דוברות העירייה היא מרכיב מאוד חשוב בחיים המקצועיים שלי. כתושב העיר ומי שמלווה אותה לאורך כל כך הרבה שנים, זה מרגש אותי בכל פעם מחדש לראות כיצד היא מתפתחת. כל תקופה מסמלת משהו אחר ודורשת עבודה ממוקדת, על מנת להציף את הבשורה עד לאחרון התושבים. השנים האחרונות בהן באר שבע נהנית מתור זהב של ממש, מצריכות מאיתנו במערך הדוברות עבודה מאומצת מסביב לשעון, שנועדה לחשוף את היקף העשייה הנרחב שמתרחש כאן. זה כולל עבודת שיווק, פרסום והסברה כמעט בלתי פוסקת. בהשוואה לשנים קודמות, אין ספק שעלינו כמה מדרגות, הכול במטרה למתג את באר שבע כעיר מודרנית ובעלת השפעה בקנה מידה לאומי בכל הרבדים. אנחנו גאים לקום בכל בוקר ולעשות שירות חשוב למען תושבי באר שבע ומרחב הנגב כולו".
בשיתוף עיריית באר שבע
