שוק מכירות הרכב שובר שיאים: ברבעון הראשון של 2021 עלו יותר ממאה אלף מכוניות חדשות על כבישי ישראל, ו-25 אלף נוספו באפריל לבדו (כ-30 אלף אם מוסיפים משאיות, אוטובוסים ומוניות, דו-גלגלי וייבוא אישי ומקביל). המספרים האלה מעידים על שיפור ברמת החיים, בפרט אחרי הקיפאון של מגפת הקורונה, אבל כולנו כבר חווים אותם מדי בוקר וערב בפקקים האינסופיים. אין ספק שחלק מהעלייה קשור במגוון אפשרויות המימון, שהופכות את חלום הרכב הראשון או המשודרג, החדש או המשומש, לבר מימוש. וגם כאן, מילת המפתח היא תחרות.
אחרי תקופה של קיפאון יחסי, התחרות הגיעה בסערה לשוק מימון הרכב. זה קרה לא מעט בעקבות הריבית הנמוכה של בנק ישראל (0.1% זה יותר משנה; לא יותר מרבע אחוז כמעט שבע שנים) ובעקבותיה ריבית הפריים (1.6%). אותה ריבית אפסית, שהפכה את הפיקדונות הבנקאיים לכדאיים פחות ושלחה אותנו לחפש אפיקי חיסכון והשקעה חלופיים, משוק ההון ועד נדל"ן - היא גם זו שהפכה את אופציית ההלוואה לאטרקטיבית יותר, ממשכנתאות לרכישת דירה ועד הלוואה לרכב.
התחרות שינתה את שוק המימון ללא היכר: שחקנים חדשים נכנסו, ריביות פחתו, מכשירים נולדו והמסלולים רשמו גיוון חסר תקדים. לפני שנמשיך לצדדים הפרקטיים של לקיחת ההלוואה, הערת אזהרה: חשוב לבדוק כל מסלול לגופו וקשה לפסוק אמירה כוללנית על סוגי המימון השונים, למשל - הלוואה בנקאית או חוץ בנקאית באשר היא. ובכל זאת, ננסה למצוא מכנה משותף לכל אפיק ולעמוד על יתרונותיו וחסרונותיו.
בנקאי או לא בנקאי
השחקן המסורתי והוותיק בשוק מימון הרכב הוא הבנקים, וגם היום יש יתרונות רבים בלקיחת מימון דרכם: בנק הוא מוסד פיננסי יציב. קל לנו לבטוח בו, וזה נכון כמובן גם בכיוון ההפוך. כלקוח, הבנק מכיר אותנו, את החשבון שלנו ואת דפוס ההכנסה. אם אנחנו לקוחות "טובים", נוח לו יותר לסמוך עלינו ולתת לנו את מבוקשנו. אבל אליה וקוץ בה: חריגות, חריקות בהיסטוריה הפיננסית שלנו ולעתים היעדר בטוחות נוספות עלולים להשפיע לרעה על תנאי ההלוואה, אם בכלל תאושר.
אשר לגובה הריבית על ההלוואה, זו הבנקאית היא בדרך כלל נמוכה יותר. אולם הפרוצדורה לקבלת המימון עלולה להיות מורכבת יותר, ולא תמיד ניתן לאשרה מעכשיו לעכשיו. בדרך כלל ניתן לפנות גם לבנקים אחרים לצורך פתרונות מימון, כשלא אחת לחברת הרכב עצמה יש הסכם עם בנק זה או אחר. אלא שהליך כזה מצריך התנהלות נפרדת מול הבנק, מה שעלול לגרור סרבול מסוים ועיכוב בהעמדת ההלוואה בפועל.
וכאן אנחנו מגיעים לשחקן השני - חברות כרטיסי האשראי. אלו נכנסו לשוק רק בשנים האחרונות, והן מציעות בדרך כלל מסלולים מגוונים יותר מבחינת פריסת התשלומים ומשך ההלוואה. הן גם אינן דורשות בטוחות או ערבים, והזמן עד קבלת המימון בפועל נחשב לקצר יותר. המחיר של זה עשוי להיות ריבית גבוהה יותר.
שחקן נוסף הוא חברות המימון, למשל מטעם חברות הליסינג. אלו הן לעתים חברות-בנות של חברות ויבואניות הרכב עצמן, מה שעשוי לתרום להפחתת ביורוקרטיות והגברת הנוחות והמיידיות, שכן המהלך כולו מתרחש מבחינתן אינהאוס, תחת קורת גג אחת.
ריבית קבועה או משתנה
רוב מסלולי המימון יציעו לנו הלוואה של עד 100% משווי רכב חדש, ומ-75% ויותר בקניית מכונית משומשת. הרכב עצמו מהווה בטוחה להלוואה, ופירוש הדבר הוא שאם לא נוכל לעמוד בהחזר החוב, אנו עלולים לאבד אותו לידי המלווה (לעתים יידרשו בטוחות נוספות). כמעט תמיד נתבקש לשלם מקדמה בעת הרכישה (בממוצע, כרבע משווי רכב חדש וכ-30% במשומש), וההלוואה אמורה לכסות את יתרת הסכום. כאן נכנס עניין הריבית - הסיבה שבגינה משתלם למלווה להלוות לנו. זו אמורה לשקף את גודל הסיכון מבחינתו. משום כך, לא אחת יוצע מסלול הלוואה ארוך טווח - עם פריסת תשלומים רחבה יותר והחזר חודשי נמוך יותר, בריבית גבוהה יותר. איך נדע אם זה משתלם? נכפיל את גובה ההחזר החודשי במניין החודשים, ונשווה.
לריבית יש מסלולים משלה, המוכרים היטב לכל מי שעסק בלקיחת משכנתה. בתחום הלוואות הרכב, המסלולים הנפוצים הם: ריבית קבועה - שאינה משתנה לכל משך חיי ההלוואה, כך שנוכל לדעת מראש כמה בדיוק נשלם בכל חודש ובמצטבר, ובדרך כלל נשלם קצת יותר בגלל הסיכון למממן; ריבית צמודת מדד או מט"ח - זו תעלה או תרד בהתאם לשיעור השינוי החודשי בפרמטר; ריבית משתנה וצמודת פריים - תעלה או תרד בהתאם לשינויים בריבית הפריים, ולמעשה בהתאם לגובה הריבית שגובה בנק ישראל מהבנקים. בשל הריבית הנוכחית, שממנה אפשר כנראה רק לעלות, מסלול זה נחשב כיום לבעל הגנה חלשה על הלווה.
הריבית נגבית על יתרת החוב, אולם יתרת החוב הולכת ופוחתת ככל שאנחנו מתקדמים בהחזר. מכאן נולדו מספר דפוסי מימון, הנבדלים זה מזה באופן פריסת התשלומים: בשיטת החזר שפיצר נשלם מדי חודש חלק שווה מהקרן והריבית (את סך ההלוואה בתוספת הריבית חלקי מספר חודשי ההלוואה). שיטת החזר קרן שווה, לעומתה, מחלקת רק את מרכיב הקרן שבהלוואה לתשלומים קבועים, כאשר מרכיב הריבית החודשי הולך ופוחת בהתאם ליתרת התשלומים. בהלוואת בלון נשלם מדי חודש רק את הריבית, ובתום התקופה נשלם את הקרן לרוב בבת אחת. ניתן גם לשלם את הסכום כולו בתום תקופת ההלוואה, אלא שאז נשלם גם ריבית דריבית. שיטה נוספת היא גרייס, ובה מקבל הלווה תקופה קצובה של דחיית תשלומים, אך גם במהלכה נצברות הריבית וההצמדה.
דוגמה: על רכב שעלותו 125 אלף שקלים נתבקש לשלם מקדמה של נניח 25 אלף וניקח הלוואה כנגד מאה אלף. אם בחרנו מסלול הלוואה של 5 שנים בריבית של 5.5% לשנה, נוכל לשלם 1910 שקלים כל חודש ו-114,607 שקלים במצטבר - החזר של 1.15 על כל שקל (בשיטת החזר שפיצר); 2,125 שקלים בחודש הראשון, סכום שילך ויפחת עד 1,674 בחודש האחרון, ו-113,979 שקלים במצטבר - החזר של 1.14 לשקל (בשיטת החזר קרן שווה); או 458 בחודש ועוד 100,000 כתשלום חד־פעמי בתום התקופה, כלומר 127,500 במצטבר - החזר של 1.28 לשקל (הלוואת בלון).
מה נכון לנו
בתוך סבך האפשרויות, הרוכש עלול ללכת לאיבוד או לתת משקל יתר לפרמטר כלשהו. כדי להבין את התמונה המדויקת והמלאה, ניתן להשתמש במחשבוני הלוואה (או "מחשבון שפיצר") הזמינים ונגישים ברשת. נתבקש להזין בהם שלושה נתונים: סכום ההלוואה בשקלים (ללא המקדמה), גובה הריבית ותקופת ההלוואה בשנים או חודשים. התוצאה תשקף לנו את גובה ההחזר החודשי.
חשוב לזכור: בשוק מימון הרכב ובהלוואות בכלל - ככל שנפרוס את משך ההלוואה על פני זמן ממושך יותר, נשלם ריבית גבוהה יותר עבור הכסף שלקחנו. אבל כשלעצמו, שיעור ריבית גבוה יותר אינו בהכרח מעיד על תשלום חודשי, ובוודאי לא על תשלום כולל, גבוה יותר. לעתים דווקא מסלול בריבית גבוהה יותר יתברר לנו כמשתלם יותר על פני התקופה כולה.
אבל התמונה המלאה כשלעצמה מורכבת משני חלקים: א. השורה התחתונה הכללית - כמה בסופו של דבר נשלם במצטבר; ב. השיקול הפרסונלי - חשוב לא פחות להבין מה נכון ספציפית עבורנו, באותה נקודה בזמן וסטטוס בחיים. האם אנחנו מתקשים "לגמור את החודש" ומעדיפים לשלם פחות בשוטף, גם אם על פני יותר חודשים ובסופו של דבר יותר כסף - או שמא חשוב לנו לשלם בסך הכל כמה שפחות? אולי עומד להשתחרר לנו חיסכון תוך כמה שנים - קרן השתלמות, קופת גמל - והלוואת בלון היא האופציה המועדפת עבורנו, שגם אם תסתכם בשורה תחתונה גבוהה יותר, תאפשר לנו להשיג כעת את רכב חלומותינו.
טיפ חשוב לסיום: בתום תקופת ההחזר, חשוב לוודא - וממש ברמת המסמך הפורמלי - שהרכב אינו משועבד לגורם המלווה. מתסכל מאוד לגלות אחרי כמה שנים, במעמד מכירת הרכב והעברת הבעלות, שאף על פי שהחוב סולק מזמן במלואו, הרכב מוגדר עדיין כתחת בעלות משותפת - שלנו ושל הבנק.
אין לראות באמור ייעוץ או המלצה ללקיחת הלוואה
