על פי רשם העמותות במשרד המשפטים, בישראל כ-47 אלף מלכ"רים (מוסדות ללא כוונת רווח), מתוכם כ-38,500 עמותות. לא כל העמותות שהוקמו בעבר עדיין פעילות, אולם חלקן עדיין רשומות. באתר "גיידסטאר" של רשם העמותות אפשר לקבל מידע על כל עמותה – אם היא פעילה ובאיזה תחום, מטרותיה, בעלי התפקידים המרכזיים בה והדוחות הכספיים שלה.
מלכ"ר הוא גוף שמוקם לטובת קידום מטרות שונות שאינן עסקיות, לכן הנהלים המחייבים מלכ"רים ושיטות המיסוי הנהוגות עבור הגופים הללו שונים מאלה התקפים לגופים שפועלים במהותם לעשיית רווח. כמוסד שאינו למטרת רווח, כל הכנסותיו של המלכ"ר משמשות למימון פעילותו. עם זאת, לא פעם נותר למוסד רווח שנתי (עודף הכנסות על הוצאות), אך בניגוד לעסק שפועל למטרות רווח, כל רווחי המלכ"ר נצברים לנכסיו ומתועלים לפעילותו ואסור לו לחלק אותם לבעלים.
עמותה היא מלכ"ר, כמובן, אך היא מוגדרת בנפרד בחוק העמותות: "שני בני אדם או יותר, שהם בגירים, החפצים להתאגד כתאגיד למטרה חוקית שאינה מכוונת לחלוקת רווחים בין חבריו ושמטרתו העיקרית אינה עשיית רווחים, רשאים לייסד עמותה; העמותה תיכון עם רישומה בפנקס העמותות".
המגזר השלישי- 5.2% בתמ"ג
תחום העמותות והמלכ"רים קרוי "המגזר השלישי" (שני המגזרים האחרים הם הציבורי והעסקי). המגזר השלישי הפך ברבות השנים לחלק משמעותי במשק הישראלי; על פי ממצאי הסקר האחרון של הלמ"ס (2021-2019), הסתכם חלקם של המלכ"רים בתוצר המקומי הגולמי בשנת 20121 ב-5.2%.
סך ההכנסות השוטפות של מלכ"רים בשנה זו היה 180.3 מיליארד שקל. 53.7% מכלל הכנסות המלכ"רים היו מהעברות ממשלה, 31.4% ממכירת שירותים, 6.5% מתרומות מחו"ל, 7.6% מתרומות משקי בית, עסקים ומלכ"רים בישראל, ועוד 0.8% מהכנסות מריבית. עוד עולה מהממצאים, כי בשנת 2020 סך ההוצאות השוטפות של מלכ"רים היה 177.0 מיליארד שקל. חלקה של עלות העבודה בסך ההוצאות היה הגבוה ביותר בתחום החינוך והמחקר (65.5%), והנמוך ביותר – בתחום הפילנתרופיה וההתנדבות (12.8%).
עוד על פי הלמ"ס: בשנת 2020 הועסקו כחצי מיליון שכירים במלכ"רים, בעיקר מוסדות בתחום החינוך והמחקר (47.2%). באותה שנה פעלו במלכ"רים גם כ-400 אלף מתנדבים, מרביתם בתחום הרווחה (41.3%).
כפי שניתן לראות מהנתונים הללו, המדינה מתקצבת יותר מ-50% מתקציבי המלכ"רים. זאת, משום שתחת השם מלכ"ר ניתן למצוא גופים ממשלתיים או ציבוריים רבים, שאינם פועלים למטרות רווח, כמו אוניברסיטאות, מוסדות דת, אגודות ספורט, בתי חולים ציבוריים, מוזיאונים, בתי ספר, תנועות נוער ועוד.
מוסדות דת הם הפלח הגדול ביותר בעמותות הציבוריות - 26.2% מהן; במקום השני נמצאים המוסדות לחינוך גבוה, השכלה והכשרה מקצועית (24.5%). רק 16% מהעמותות הציבוריות מוקדשות לרווחה.
יש גם מלכ"רים רבים כמו ארגוני עובדים ועסקים (למשל, התאחדות התעשיינים, לשכת עורכי הדין, לשכת סוכני הביטוח וכד') שמתבססים בעיקר על דמי חבר ומקדמים רק או בעיקר את מטרות הארגון של החברים בהם. גם הם חייבים להיות רשומים ברשם העמותות ולהיות מפוקחים על ידיו.
גיוס תרומות - האתגר המרכזי
אמצעי נוסף למימון מלכ"רים ועמותות הוא פילנתרופיה – כלומר, גיוס תרומות. גם בתי חולים, אוניברסיטאות וכד' מגייסים תרומות, אך העמותות הקטנות יותר, שהוקמו בידי אנשים פרטיים לטובת קידום נושאים כמו רווחה, דת, חברה וארגוני צדקה למיניהם, מתבססות בעיקר על תרומות.
האתגר הגדול ביותר שעומד לפני כל עמותה שרוצה להמשיך לפעול בהצלחה ולסייע לנזקקים, או לקדם נושאים חברתיים ואחרים, הוא גיוס תרומות.
אחד הדברים שכל עמותה שואפת להחזיק הוא מאגר תורמים קבוע. לשם כך, נעזרות עמותות רבות בחברות חיצוניות. עמותות רבות נעזרות בשירותי טלפנים וטלפניות שעוברים הכשרה ייעודית ומקצועית ופונים לאלפי תורמים פוטנציאליים; לעתים מדובר בטלפנים המתנדבים ישירות בעמותה ולעתים אלה טלפנים המועסקים בחברות חיצוניות.
בשנים האחרונות, ככל שהדיגיטציה מתגברת, מייצרות החברות החיצוניות קמפיינים דיגיטליים יעילים עבור העמותות; וכך, בלחיצת כפתור, אפשר להעביר תרומה לעמותה. לאחר מכן, שיחת טלפון מטלפנית לתורם יכולה להפוך אותו לתורם קבוע באמצעות הוראת קבע וכד'. החברות שמתמחות בגיוס תרומות לא רק מסייעות בצד הטכני של העניין; חלק גדול מההצלחה של תרומות טמון ביכולת להגיע ללבם של כמה שיותר אנשים ולגרום להם לתרום. לכן, חלק מהחברות החיצוניות האלה עובדות עם העמותות על כל פרויקט, ויודעות לסנן את המיזם הנכון ביותר ש"ייגע" במקסימום תורמים פוטנציאליים.
מימון המונים דיגיטלי
אחד האמצעים הדיגיטליים לגיוס מיליוני שקלים הוא קמפיין מימון המונים אונליין, שגם חושף את העמותות הישראליות למאגרי תורמים חדשים, בארץ וברחבי העולם. כמו תחומים אחרים, גם תחום מימון ההמונים קפץ קפיצה משמעותית בעקבות מגפת הקורונה, והשתדרג הרבה מעבר לפוסטים ברשתות החברתיות.
חברות המתמחות בכך מדגישות כי מדובר באמצעי מקצועי ויעיל, המתבסס על מחקרים בארץ ובעולם. מאות עמותות בארץ נעזרות בחברות ייעוץ חיצוניות, גם ביחסי ציבור ופרסום, לאחר שחלק מהעמותות חוו קשיים בגיוס כספים מתורמים וגם מהמדינה בתקופת הקורונה ובתקופות האטה אחרות.
דרוש: ליווי משפטי צמוד
ניהול עמותה הוא מורכב יותר מניהול עסק למטרות רווח; מעבר לסוגיות עסקיות רגילות של חברה עסקית כמו התקשרות בחוזים, פרסום מכרזים, דיני עבודה, קניין רוחני ואישורים מרשויות שונות - מלכ"רים עוסקים בפעילויות נוספות כמו גיוס תרומות, כאמור, והם פועלים תחת חוקים אחרים בכל מה שקשור למיסוי, אתיקה, תמיכות מתקציב המדינה ורשויות מקומיות וכו'. מלכ"רים רבים אף משקיעים את כספי התרומות שלהם כדי להשיא עליהם תשואה לטובת הפעילות, והדבר דורש התמחות בתחום ההשקעות.
גם דיני העבודה במלכ"ר מסובכים יותר מאשר בארגון עסקי רגיל; כך למשל, במוסדות להשכלה גבוהה, שמעסיקים אלפי עובדים, יש הסכמים קיבוציים ויש הסכמים אישיים עם הבכירים בסגל, והכל נתון לפיקוח משרד האוצר, שמתקצב אותם.
אולם גם בעמותות קטנות יותר, זה לא פשוט: ההטבות בתשלומי המס (לעתים העמותות פטורות ממס על הכנסותיהן, כולל פטור על תרומות מתורמים) מחייבות את הנהלת העמותה להקפיד ולהחמיר שבעתיים בניהול בפועל של הארגון. כך למשל, פרסמה רשות המסים לפני כמה חודשים, כי ביצעה מבצע ביקורת, שהתרכז במוסדות ללא כוונת רווח בערים תל אביב, רמת גן ובני ברק. במהלך המבצע נערכו ביקורות ב-38 מלכ"רים, בהם ישיבות, מדרשיות ועמותות מתחום הבריאות והרווחה. בשבע מתוך 38 המוסדות שנכללו בביקורת נמצא אי רישום הכנסות. כמו כן נמצאו שתי הפרות של חוק המזומן בהיקף כולל של 121,770 שקל. ביקורות כאלה מבוצעות ללא התראה מוקדמת וכל עמותה עם הכנסות גבוהות ממיליון שקל בשנה חשופה להן, ומנהליהן עלולים למצוא עצמם מסובכים אפילו פלילית.
לצורך הכרה כמוסד ציבורי וזיכוי ממס על תרומות, ולא פעם כתנאי שמציבים תורמים בקבלת החלטה אם לתת תרומה או לא, צריכות העמותות להוציא אחת לשנתיים אישור ניהול תקין. מדובר באישור שמעניק רשם העמותות לעמותות שהגישו דיווחים בהתאם להוראות החוק והנחיות הרשם. אם העמותה הגישה את כל המסמכים הנדרשים ולא נמצאו ליקויים מהותיים בהתנהלותה יינתן לה אישור ניהול תקין. האישור אינו מייתר את חובת הדוחות הכספיים השנתיים, שיוגשו לרשם בתום כל שנה.
בגלל המימון הייחודי שלה, ניהול עמותה מחייב התנהלות תקינה ברמה הגבוהה ביותר. בשל הצורך בהיכרות מעמיקה עם נבכי הבירוקרטיה הנדרשת מכוח חוק העמותות, ובשל טווח הנושאים הכלולים בחוק בכל הנוגע למלכ"רים ולעמותות בעניינים כמו ממשל תאגידי, דיני עבודה, מקרקעין, גיוס תרומות, קניין רוחני, מיסוי, אתיקה, בינוי ועוד, יש חשיבות רבה גם לייעוץ משפטי שוטף לעמותות ולמלכ"רים. ואכן, רוב העמותות הגדולות נעזרות בייעוץ מקצועי כזה כדי להתמקד בעשייה החברתית שלהן בראש שקט.
