"המדיניות של מערכת החינוך באשקלון היא קודם כל ערכיות, לפני זכאות לבגרות", פותח יובל זוזט, ראש מינהל חינוך בעירייה. "אם לפני כחמש שנים אחוזי ההתמדה של התלמידים עמד על 68%, דהיינו האחוז שהתמיד וסיים באותו בית ספר, הרי שברגע שהבנו שהמפתח להתמדה הוא הכלה, וזה הערך שהנחלנו לכולם, אחוז התמדה עלה ל-77% וכיום עומד על לא פחות מאשר 91% התמדה. לצד זה אנחנו עומדים על 93.5% בזכאות לבגרות, נתון חסר תקדים והגבוה ביותר בתולדות העיר", הוא משתף בגאווה.
ואכן, מעבר להשקעה הלימודית, הכלה ותשומת לב לתלמידים ולתלמידות מביאים בהכרח להצלחה לימודית, כל זה לצד התוכניות שמציע מינהל החינוך, תוך שהוא לא מקפח אף שכבת גיל.
בגיל הרך מתמקדים בגנים עתידיים הפועלים על-פי ארבעה מודלים: אידאולוגי, למידה במרחבי היום, תנועתי תחושתי ויזמות וחדשנות. בנוסף, למידה רגשית חברתית, לימודי אנגלית כבר בגנים חשיפה לעולמות ההייטק ולבסוף, פיתוח מוטורי, מיינדפולנס ועוד.
בשכבת היסודי מקדמים תוכניות להעשרת תלמידים בעלי יכולות קוגניטיביות גבוהות, סייף סקול המתכתב עם חרמות ובריונות בבתי ספר, הארכת יום הלימודים ליצירת המשך לימודי, רגשי וחברתי, פיתוח חוסן, פר"ח ועוד ובשכבת העל יסודי הכשרת תלמידים מצטיינים, הכנה לקראת לימודים אקדמאיים, הכשרה כלכלית פיננסית, קרן טראמפ לקבוצות מצוינות ועוד.
לא סתם בגרות. מצוינות בבגרות
לצד ההכלה והתוכניות הרבות שמציעה העיר, הרי שאי אפשר להתעלם מהפיל שבחדר. "הגענו לנקודה בה אנו לא רוצים רק את הזכאות לבגרות, אלא מדברים על בגרות איכותית. דהיינו, 5 יח"ל מתמטיקה, 5-4 יח"ל אנגלית. אנחנו רוצים שהבוגרים והבוגרות שלנו יצאו עם תעודת בגרות איכותית, כזו שתכניס אותם לאקדמיה ותאפשר להם ללמוד מה שירצו ולהיות כל מה שיחפצו בו. הזכות והאחריות לוודא זאת הן שלנו", מבהיר זוזט.
לפי הנתונים נראה שהם בדרך הנכונה: מערכת החינוך באשקלון גדלה מאוד מבחינה מספרית, מתקיימת הגירה חיובית של משפחות לעיר ולרוב אלה בודקות לפני הכול את מערכת החינוך. "כאשר מתקיימת הגירה חיובית, זה מעיד כי התושבים החדשים מביעים אמון במערכת החינוך בעיר", מספר זוזט בגאווה ומוסיף, "לדוגמה, בשנה שעברה פתחנו ממלכתי יסודי צומח, אלא שתוך שנה בית הספר כבר התמלא עד כיתה ו'. אנחנו נערכים לקליטה גם מבחינה פדגוגית וגם מבחינת יועצות והמכלול שמרכיב בית ספר שלם. זה המקום לציין לשבח את המנהלות, המנהלים, הגננות והצוותים החינוכיים שעושים פה עבודת קודש, זה ניכר גם בחינוך המיוחד שגדל משמעותית, וכל זה לצד הסבבים הביטחוניים הקשים שיש לנו כאן בעיר. זה דורש הירתמות של כולם וזה מאוד מרגש".
אגב, באשקלון לא מוותרים על ילדי החינוך המיוחד ואלה ניגשים לבגרות במסגרת בית ספר דרורים וכן בכיתות חנ"מ בחטיבות העליונות.
כשזוזט נשאל מהי הצלחה מבחינתו, הוא עונה כך: "לפני שנתיים זכתה העיר בפרס החינוך בקטגוריית 'שניים שהם אחד'. מנהל המחוז ניגש אליי ושאל – 'מהי הצלחה מבחינתך?'. עניתי לו בלב שלם שאני מייחל לכך שיטשטשו הגבולות בין החינוך הפורמלי לבין זה הבלתי פורמלי. הרי הילדים של הבוקר הם הילדים של אחרי הצהריים והטשטוש הזה הצדיק את עצמו, בני הנוער שלנו עומדים כיום על 86.6% בגרות חברתית. אנחנו מספר אחת בארץ, למרות שהאתגרים לא פשוטים.
"זה המקום לציין גם את שני מהלכים שנועדו לאפשר לכלל הילדים באשקלון, נקודת פתיחה שווה והזדמנות אמיתית להצלחה העתידית שלהם, כמו הפחתת מחירי הצהרונים למחיר חסר תקדים של 275 שקלים והזכות לחוג לכל ילד או ילדה שזקוקים לכך".
לפעמים חלומות מתגשמים
הדגש על חברתיות בתחום החינוכי מאוד בולטת באשקלון, כפי שמסביר זוזט. "לפני כשנה וחצי שוחחתי עם מנהלת אגף יסודי והבעתי בפניה את הרצון שלי לאחד בין החינוך הממלכתי לממלכתי דתי, שמתנהלים כמשק נפרד. אמרתי שאני רוצה ביקור של אלה את אלה והלכנו להגשים את החלום הזה. קראנו לתוכנית 'תיירות חינוכית' ופתחנו את שערי כל בתי הספר היסודיים לפני כל אחד מבתי הספר היסודיים האחרים. כל בית ספר הציג את העשייה שלו בפני התלמידים והצוותים החינוכיים שבאו לבקר. זה תהליך מקסים שהתחיל וממשיך ובזכותו הקמנו צוות שיאתר חוזקות שניתן לאמץ מבתי ספר אחרים. זה עבד וממשיך לעבוד ואנחנו בשלבי הטמעה של אותן חוזקות. התוכנית גם הפכה למודל לרשויות אחרות".
רעיון נוסף שקרם עור וגידים הוא "קפה בשישי". הרעיון הוא שבכל יום שישי פותחים כל בתי הספר היסודיים את שעריהם ומאפשרים להורים הצצה לנעשה בין כותלי בית הספר. במסגרת ההצצה הזאת מוצבים ביתנים, ותלמידים מציגים בהם את העשייה שלהם, וכך ההורים יודעים מה עושים ילדיהם במוסד החינוכי.
הרקיע הוא הגבול
העיר אשקלון הולכת וגדלה מדי שנה ומונה כבר למעלה מ-160 אלף תושבים. אוכלוסייה חדשה מגיעה לעיר ומשתלבת בכל תחומי החיים, כולל במערכת החינוך.
השנה פתחו את שנת הלימודים בעיר 35,847 תלמידות ותלמידים שממלאים 32 בתי ספר יסודיים, 14 בתי ספר על-יסודיים, שישה בתי ספר לחינוך מיוחד, 305 גנים עירוניים, גנים מוכרים שאינם רשמיים, תאגידים וגני חינוך מיוחד. רבים מהם יעשו זאת במוסדות לימוד חדשים או מחודשים וייהנו משפע של תכניות לימודיות מגוונות וחדשניות, שיעניקו להם את הבסיס הטוב ביותר למצוינות, הישגיות וערכיות.
וכשהמערכת גדלה ואיתה גם כמות התלמידים, ישנו צורך הולך וגדל בצוותי חינוך, בעיקר במנהלים ומנהלות. זוזט מביע את מורת רוחו ממכרזים המגייסים עובדים שאינם מתוך המערכת. אלה, לדבריו, לא תמיד מספקים את הסחורה, וכך נבעה ההחלטה להצמיח באשקלון עתודה ניהולית.
"ביקשתי ממנהלים שיבחרו את מספר שתיים ושלוש שלהם ויצמיחו אנשים מבפנים", אומר זוזט. "הרי אנשים חזקים לא צריכים לפחד להצמיח מנהלים חדשים תחתם. הקמנו את תוכנית 'רקיע', בה השתתפו 33 מורות ומורים ובעלי תפקידים, מתוכם סיימו כמעט 20 שמיועדים לניהול. אלה עברו תוכנית הכשרה למנהלים ובסיום שובצו בבתי ספר לפי מכרזים".
אבל גישת הצמיחה מבפנים היא לא הגישה היחידה שחשובה לזוזט, גם שקיפות היא דרך חיים עבורו. "אני מאמין גדול בשקיפות ובהנגשה נכונה ואני דורש את זה גם מהמנהלים שלי. לפני שנתיים קבלה לבתי ספר על-יסודיים הייתה לפי אשכולות וגושים, שיטה שרצה באשקלון שנים, שבהחלט שירתה את הצורך באינטגרציה. כיום זה קורה תוך כדי תנועה ואין צורך בזה ולכן שינינו את השיטה לבתי ספר מזינים. כדי להגיע להחלטה קיימתי דיונים ארוכים עם כל הגורמים האפשריים כדי לקבל את הסכמתם ובכלל זה פורום ההורים, הפיקוח, מנהלי בית ספר ועוד. בדיעבד, זה הצליח מעל המצופה. עצם העובדה שרתמנו את הגורמים ולא הנחתנו עליהם החלטות, גרם להם להבין את הרציונל ולהפוך לשותפים, לבסוף זה משרת את החינוך לטווח הארוך".
לדבריו של זוזט, שיתוף הפעולה הזה מתקיים גם עם הפיקוח. "אין לנו פריבילגיה להיות במחלוקות. צריך שיח מכבד ושיתוף, כי בסופו של דבר אנחנו פה בראש ובראשונה כדי לתת שירות", הוא מסכם.
בשיתוף עיריית אשקלון
