בימים אלו משיק תאגיד המים והביוב האזורי "מי אשקלון" מערכת חדשה באשקלון ונתיבות, שתאפשר קריאה מרחוק של מדי המים בעזרת יכולות טכנולוגיות מתקדמות למדידה ובקרה. קריאת המדים באמצעות המערכת החדשה מתבצעת על ידי אנטנות זעירות המשדרות את נתוני צריכת המים למערכת בקרה ממוחשבת ומשוכללת. הטמעתה של המערכת מתבצעת בשלבים, במסגרתם תיפרס מערכת רדיו ויותקנו בהדרגה מדי מים חכמים במספר שכונות ברחבי הערים. בתאגיד צופים כי הפרויקט יימשך כחמש שנים, עד שתושלם התקנת מדי המים החדשים ברחבי הערים.
"המערכת תאפשר לערוך חשבון מים מדויק, המותאם לצריכה בפועל", אומר מנכ"ל התאגיד, שי חזוט. "המידע שיועבר על ידי המערכת על צריכת המים יאפשר שימוש מושכל וחסכוני במים. במקביל יתאפשרו קבלת התראות לגבי צריכת מים מוגברת וזיהוי מוקדם של נזילות סמויות או גלויות. הקריטריון לזיהוי חשש לנזילה באמצעות המערכת במד מים משויך, הינו צריכה רציפה של מים לאורך יממה ללא הפסקה בזרימת המים במשך שלוש שעות רצופות. במקרה זה תישלח ללקוח התראה בדוא"ל ובסמס על החשש לנזילה. כמו כן, יתקבלו התראות בשל חשש לשיבוש מדידה עקב חבלה או תקלה במד המים. המערכת גם תייתר את הצורך בגישה ובדיקה פיזית של המדים".
ההתקנה במבנים קיימים אינה כרוכה בתשלום מצד הצרכנים, למעט תוספת חיוב למד גלאט, שהוא הלכתי למשמרת שבת, לפי דרישת לקוח.
האתגרים הגדולים
תאגיד המים והביוב האזורי "מי אשקלון בע"מ" נוסד על ידי עיריית אשקלון ועיריית נתיבות ביולי 2010 וכיו"ר הדירקטוריון מכהן ראש עיריית אשקלון, תומר גלאם. התאגיד מופקד על אספקת מים, פינוי שפכים וטיהורם, הקמה, פיתוח ותחזוקה של תשתיות מים וביוב ברשויות המייסדות מתוך מחויבות לשירות יעיל לקהל הצרכנים, שקיפות ואמינות, שמירה על בריאות הציבור, ערכי טבע ונוף ואיכות הסביבה. את המים רוכש התאגיד מחברת המים הלאומית "מקורות" וברשותו מעל 40 חיבורי צרכן מ"מקורות" באשקלון ושני חיבורי צרכן בנתיבות. עיקר המים המסופקים מקורם במתקן ההתפלה בדרומה של אשקלון. התאגיד מפעיל שני מתקני טיהור שפכים באשקלון ונתיבות. הקולחין המופקים ממתקני טיהור השפכים מסופקים באיכות ברמה שלישונית להשקיה חקלאית לאגודות מים אזוריות במועצות המקומיות הסובבות את שתי הערים.
במקביל להשקת המערכת החדשה כאמור, ממשיך התאגיד בביצוע השקעות בהיקפים של מאות מיליוני שקלים בשדרוג תשתיות המים והביוב בערים אשקלון ונתיבות, במסגרת זו יתבצעו שדרוג והרחבת המכון לטיהור שפכים אשקלון, על מנת שיוכל לקלוט את שפכי העיר הגדלה לטיפול ברמה שלישונית - מהלך שיאפשר השקיה בלתי מוגבלת. בנוסף, יוקמו תחנות שאיבה חדשות באשקלון שיאפשרו אספקת מים ברמה הגבוהה ביותר, ותוך פגיעה מינימלית בסביבה ובנוף, כפי שנעשה עם הקמת תחנת השאיבה בברנע, שמעליה הוקם מצפור יפהפה צופה לים.
"השגנו במקרה הזה שתי מטרות חשובות", אומר חזוט, "גם הקמת תחנת שאיבה משמעותית המשרתת את תושבי השכונות הסמוכות ומונעת מפגעים סביבתיים, וגם יצירה של עמדת תצפית מרהיבה לים, שמאות מתושבי העיר פוקדים אותה מדי יום".
אילו אתגרים ניצבים היום בפני התאגיד?
"עיריית אשקלון חתמה במסגרת הסכם הגג על הקמת 17 אלף יחידות דיור בשלוש שכונות חדשות המוקמות ברחבי העיר, ועיריית נתיבות חתמה אף היא על הסכם גג הכולל בניית כ-13 אלף יחידות דיור חדשות. התאגיד נדרש לתת מענה לגידול המשמעותי הצפוי במספר התושבים בשכונות החדשות ולספק מים באיכות גבוהה, וכן להקים תשתיות לפינוי השפכים. במקביל, הוא מבצע עבודות יזומות לשדרוג תשתיות המים והביוב. במרבית עבודות חידוש, שדרוג והקמת תשתיות מים, התאגיד עושה שימוש בקידוח בשיטת הדחיקה החדשנית, שמצמצמת באופן משמעותי את הפגיעה במהלך החיים התקין בעיר. חשוב להדגיש כי לא רבים מודעים לעובדה שהתאגיד מבצע עבודות תשתית בהיקפים משמעותיים, משום שעיקר העבודות שלנו הינן מתחת לפני הקרקע. במקרה שלנו האימרה 'מים שקטים' בהחלט משקפת את פעילות התאגיד".
יש לך טיפים חשובים לצרכני המים?
"בראש ובראשונה - חיסכון במים, משאב לאומי שחשוב לשמור עליו. רצוי להתקין בברזים בבית אמצעים לחיסכון במים ובאופן כללי להקפיד על נושא החיסכון במים ולהטמיע אותו בקרב בני הבית. מעבר לכך, אנו ממליצים לעקוב אחר חשבונות המים והודעות התאגיד על צריכה חריגה. חיוב מים חריג יכול לנבוע בעיקר מפיצוץ בצנרת או נזילה סמויה. התאגיד מבצע מעקב שוטף אחר חשבונות המים של התושבים, ומעדכן בזמן אמת ברגע שמזוהה חריגה בצריכה. במקרה שבו מקבלים הודעה מהתאגיד על צריכה חריגה, יש להזמין בהקדם איש מקצוע לאתר את מקור הבעיה ולטפל בה. הדבר נכון לגבי הצריכה הביתית הפרטית וגם לגבי הצריכה המשותפת בבתים משותפים".
המלחמה במגבונים הלחים
בתאגיד מנהלים מסע הסברה נרחב שנועד להדגיש את הנזקים האדירים שנגרמים לתשתיות הביוב האזוריות עקב השלכת מגבונים לאסלה, המוערכים בכשישה מיליון שקלים בשנה. "השלכת מגבונים לחים לאסלה גורמת לסתימות בקווי הולכת שפכים ולנזקים למערכות הביוב. הנזקים נגרמים הן לצנרת הביתית, הן למערכות ההולכה העירוניות והן למערכת הביוב הארצית ומובילים למפגעים סביבתיים ותברואתיים המשפיעים על איכות החיים", מציין חזוט. "הצטברות של מגבונים במערכות הביוב בעקבות השלכתם לאסלה, מקצרת את חיי הציוד המכאני בתחנות השאיבה ובמתקנים לטיפול בשפכים ועלולה לגרום להזרמת ביוב לסביבה ולנחלים".
לדבריו, בישראל צורכים מדי שנה כ-3.1 מיליארד מגבונים, כ-407 מגבונים לנפש. המגבונים מהווים כשליש מהפסולת המגיעה למכוני טיהור השפכים. דוח מומחים קבע שגם מגבונים לחים שמשווקים כ"נשטפים באסלה" או "מתכלים" - נתקעים לאורך מערכת הביוב ויוצרים נזקים כבדים העלולים להסתיים בסתימות והצפות ביוב.
"התאגיד מתמודד כמעט על בסיס יומיומי עם השלכות התופעה ונאלץ להשקיע מיליוני שקלים בטיפול בסתימות הנגרמות על ידי השלכת מגבונים, וכן עם נזקים מתמשכים הנגרמים למערכות הביוב כתוצאה מכך. אנו פועלים לא מעט במישור ההסברתי על מנת לתת מענה לתופעה במקור - בביתם של הצרכנים ולחדד את המסר החשוב שהשלכת מגבונים לאסלה פירושה נזק סביבתי שכולנו משלמים את מחירו".
בשיתוף תאגיד "מי אשקלון"
