בשנים האחרונות עברה העיר אשדוד תהליך מתמשך של הרחבת תחומי התרבות והפנאי, והפכה את העיסוק בהם לחלק משמעותי מהחיים העירוניים. מוסדות קיימים עברו שדרוג, מרכזים חדשים נבנו ותוכניות חינוכיות וקהילתיות הורחבו כך שיתאימו למגוון רחב של תושבים. לצד פיתוח תשתיות הושם דגש על הנגשה, רב תרבותיות ויצירת מענה מותאם לקהילות שונות בעיר. פעילות המוסדות, הפסטיבלים, המרכזים הקהילתיים והמשכן לאומנויות הבמה יוצרת ביחד מרחב עשיר של יצירה, חינוך ופנאי, שמעניק לתושבים אפשרות לקחת חלק בעשייה תרבותית מגוונת לאורך כל השנה.
החברה העירונית לתרבות ופנאי באשדוד מתמקדת בשנים האחרונות בעבודה משולבת של תרבות וקהילה. החברה העירונית, בניהול המנכ"ל אורן טואיל והמשנה למנכ"ל נעמי אדר, התעצבה למערכת המאגדת תחתיה את רוב מוסדות התרבות בעיר, לצד פעילות קהילתית ענפה, החל מהגיל הרך ועד לאזרחים ותיקים. לדברי טואיל, תפיסת העבודה נבנית מתוך רצון לבנות רצף שירותים שנותן מענה לתושב בכל שלב בחייו. "אנו פועלים בעקרון הראייה ההוליסטית. אנו רוצים שכל תושב יוכל לעבור בין תחומי הפעילות בצורה טבעית, מגיל המעונות דרך החוגים, הפסטיבלים והאירועים ועד פעילויות לוותיקים".
החברה מפעילה מאות תוכניות בעיר, בין השאר חוגים, צהרוני גנים ובתי ספר, פעילות נוער, סדנאות למשפחות, מועדוני גיל זהב ופיתוח קהילות תרבותיות. דגש מיוחד מושם על התאמת פעילויות לקהילות שונות בעיר ובהן יוצאי אתיופיה, גיאורגיה, דוברי רוסית ודוברי צרפתית. לדברי אדר, התאמה זו אינה פרויקט זמני אלא חלק ממדיניות העירייה. "העיר מלאה בגוונים תרבותיים, והיכולת לאפשר לכל קבוצה לשמור על המורשת שלה ולהציג אותה לגאווה משותפת היא חלק יסודי מהתפיסה שלנו", היא מסבירה.
פעילות החברה מתפרסת על פני מוסדות רבים, מוזיאונים, ספרייה עירונית, מרכזי אמנות, תיאטרון רחוב, להקות מחול ומערך חוגים עשיר. לצדם פועלים מרכזים קהילתיים בשכונות, המשמשים בסיס למגוון תוכניות חינוכיות, חברתיות וקהילתיות. ברובעים שבהם קיימת אוכלוסייה מגוונת מתקיימת התאמה בין תוכני הפעילות לבין אופי הקהילה המקומית.
אחד התחומים שעברו שינוי משמעותי בשנים האחרונות הוא תחום הצרכים המיוחדים. החברה מפעילה מסגרות ייחודיות ובהן מכללה תעסוקתית ואולמות לימוד ברמה אוניברסיטאית. עובדים עם גורמים עירוניים וארציים כדי להעניק מענה שאינו פורמלי בלבד אלא גם חברתי ותרבותי. "בשבוע הבא יתקיים בעיר פסטיבל 'לב ישראלי'", אומר בגאווה יו"ר הדירקטוריון עו"ד גבריאל כנפו. "הפסטיבל, שמציין השנה את שנתו החמישית, הפך לאירוע מרכזי בתחום והוא משלב על במה אחת אנשים עם מוגבלויות לצד יוצרים ואמנים". אדר מוסיפה כי השנה הפרס המרכזי של הפסטיבל, פרס לב הזהב, מוענק כחלק מחגיגות השבעים לאשדוד.
כחלק מההסתכלות הרחבה על אוכלוסיות העיר התרחב תחום הוותיקים. בעקבות הקורונה זיהתה העירייה צורך לחזק את הפעילות עבור קבוצה זו. מאז הוכפל היקף הפעילויות ונבנו תוכניות שותפות עם הג'וינט. יצאה לראשונה חוברת מרוכזת המפרטת את כלל הפעילויות המוצעות לוותיקים, מהספורט ועד סדנאות העשרה. "היעד שלנו הוא שכל ותיק ימצא מסגרת שמתאימה לו ושנמשיך לבדוק את התפוסה כדי להוסיף פעילויות היכן שנדרש", אומר טואיל.
עו"ד כנפו מצביע על קו מנחה ברור, שלפיו פעילות התרבות מתרחבת גם לרשתות הקהילתיות, ובמסגרת זו פעילות תנועות הנוער זוכה אף היא לתשומת לב גבוהה. "אין תנועה בעיר שאין לה בית. כולן פועלות במבנים מיוחדים הממוקמים ליד בתי הספר כדי להבטיח קשר בין התלמידים לבין הפעילות הבלתי פורמלית", הוא אומר.
תשתיות ומוסדות בתנופת התחדשות
תהליך נרחב של פיתוח ושיקום מתקיים במוסדות התרבות השונים בעיר. בחברה העירונית מדגישים כי חלק גדול מהעשייה נוגע לשדרוג תשתיות, מתוך מחשבה על שירות איכותי ונגיש לתושב. בשנים האחרונות נבנה מתנ"ס חדש ברובע ז', הפונה לציבור החרדי בעיר. מתנ"ס נוסף מוקם בימים אלה ברובע ט"ו והוא מיועד לשרת שלושה רובעים סמוכים. מרכז קהילתי ותיק ברובע י"א עבר שיפוץ עמוק, ולצדו נעשתה מתיחת פנים משמעותית במרכזים טנא ודיונה.
הספרייה העירונית עברה שינוי נרחב, המבנה הוותיק קיבל מתיחת פנים פנימית והפך לחלל מודרני המותאם לתוכניות תרבות ואירועי ספרות. במקביל הוסב מבנה ישן ברובע א' למרחב חדש של תיאטרון רחוב ופרינג', שעתיד להוות פלטפורמה ליוצרים צעירים וליוזמות אמנותיות מקומיות.
אחד המיזמים המרכזיים הוא שדרוג מוזיאון אשדוד לאמנות. המוזיאון עבר חידוש רחב הכולל אגף טכניקות חדש, מתקנים מתקדמים ופיתוח חזותי מלא, וצפוי להיפתח מחדש ב־30 בדצמבר, בתערוכה רחבה של דורין פרנקפורט שתציג את פועלה לאורך עשורים. "מדובר בתערוכה שהיא מפעל חייה לאורך עשורים, דבר שעוד לא נעשה", אומרת אדר. "אנו נרגשים מאוד מעצם קיום התערוכה ודורין נמצאת בעיר ועובדת על ההקמה של התערוכה המדהימה, שתהיה בשורה הראשונה עם כל המוזיאונים בעולם".
לצד התערוכות מפעיל המוזיאון תוכנית חינוכית רחבה הכוללת מגמת חמש יחידות באומנות לתיכונים וכן מסלולים בחטיבות. השנה נפתחו ארבע כיתות חדשות לתלמידי יסודי בעקבות ביקוש גבוה.
במקביל לעבודה על התערוכות והפעילות החינוכית עומד לצאת לאור ספר רחב היקף על פועלו של יונה פישר ז"ל, האוצר הראשון של המוזיאון וחתן פרס ישראל לאוצרות בשנת 1979, שהיה שם דבר בארץ ובעולם. מדובר בפרויקט שנבנה בארבע שנות עבודה במימון העירייה, והוא צפוי להיות מופץ בבתי ספר ובספריות.
העירייה והחברה העירונית השיקו גם מהלך לשיפור הנגישות הדיגיטלית. במהלך אירועי הקיץ האחרונים נרשמו כ־92 אחוזים ממשתתפי הפעילויות באמצעות מערכת מקוונת והנגשת הרישום לפעילויות מאפשרת לתושבים לקבל שירות יעיל, במיוחד בתקופות עומס.
בין מופעים להזדמנויות אנושיות
המשכן לאומנויות הבמה מהווה חוליה חשובה נוספת במערך התרבות העירוני. תחת ניהולו של עו"ד יוסי עטר פועל המשכן כמרכז למופעי תיאטרון, מחול, קונצרטים, מופעי סטנד־אפ ויוזמות חינוכיות. המבקרים מגיעים מכל רחבי העיר ומיישובים סמוכים, והפעילות במבנה נמשכת לאורך כל השנה.
במשכן מושם דגש על הכשרת עובדים ופיתוח מקצועי. עטר מוביל תהליך ארגוני שבמרכזו בניית סביבת עבודה תומכת לעובדים וליוצרים. חלק מהתפיסה הוא לראות במשכן לא רק אולם מופעים אלא מקום שמייצר הזדמנויות גם לבני אדם.
בשנה האחרונה פורסם מכרז ייעודי לשילוב עובדים עם מוגבלויות, ובמסגרתו התקבלה הודיה שיקלי, צעירה בת עשרים וחמש המתניידת בכיסא גלגלים. סיפורה התחיל בחיפוש ארוך אחר מקום עבודה שיאפשר לה להשתלב באופן שוויוני. כשהגיעה למכרז הרגישה שקיימת אפשרות חדשה. "הגעתי לריאיון בזהירות, אבל מהר מאוד הבנתי שאני פוגשת אנשים שמקבלים אותי כפי שאני", היא אומרת.
לאחר שהתקבלה לעבודה נדרשה להסתגל לתנאי השטח וללמוד את התנהלות המשכן. שיקלי מתארת תהליך של התאמה וליווי מצד הצוות, שהבטיח תנאי נגישות ותמיכה מקצועית. היא מדברת גם על תהליך פנימי שנאלצה לעבור, בין השאר בנוגע ליכולת להבחין בין המוגבלות לבין התפקיד. "הייתי צריכה ללמוד שאני יכולה להשתלב כמו כל עובד אחר", היא אומרת.
עבודתה במשכן אפשרה לה להיכנס לעולם תרבותי עשיר ולמצוא מקום שבו היא יכולה לבטא חלק מיכולותיה היצירתיות. לדבריה, הכתיבה והמוזיקה היו חלק מחייה גם קודם, אך העבודה במשכן חיזקה את תחושת הערך העצמי שלה.
הסיפור שלה מייצג את הגישה הרחבה של המשכן, שמטרתו להעניק לא רק מופעים אלא גם מרחב אנושי פתוח. בחברה העירונית רואים בתפיסה זו חלק משותף לעקרונות שמובילים את פעילותם. טואיל מציין כי "החיבור בין תרבות לקהילה נבנה על האנשים שמרכיבים את המערכת, לא רק על התוכן".
החיבור בין פעילות החברה העירונית לתרבות ופנאי לבין עבודת המשכן לאומנויות הבמה מייצר באשדוד מערכת רחבה ומגוונת של חיי תרבות. היא כוללת מוסדות ותיקים ומתחדשים, רשת גדולה של תוכניות קהילתיות, פעילות לאוכלוסיות מגוונות ופיתוח של מוסדות תרבות מקצועיים.
העשייה מציגה שילוב בין שירות לתושב, פיתוח תשתיות, חינוך לא פורמלי ויצירת הזדמנויות לתעסוקה ולביטוי אישי. העשייה התרבותית הרבה בעיר מדגישה ומבטאת את העיקרון שלפיו התרבות באשדוד אינה מנותקת מהקהילה אלא מהווה חלק ממנה, וממשיכה להתפתח יחד איתה.
"אשדוד נמצאת בתנופת תרבות מרשימה ובתקופה מורכבת לנו כעם וכמדינה", אומר סגן יו"ר דירקטוריון החברה העירונית לתרבות, חבר מועצת העיר עו"ד אופיר לסרי. "למרות רוח הימים וחזיתות המלחמה ידענו לפעול ברגישות הנדרשת לייצר מגוון רחב של אירועים, פסטיבלים ופעילויות תרבות ונוער, בתוך הקהילה ומחוצה לה, מהמשפחה הצעירה ועד לקהל המבוגר. המטרה שלנו הינה להפוך את התרבות לנגישה, איכותית ומעצימה ולחבר בין קהילות בעיר דרך יצירה, אומנות וחוויה משותפת. אני יכול לומר בגאווה כי העיר אשדוד נהנית מעולם תרבותי עשיר לכל הגילאים והתחומים, הודות לידו המושטת של ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי שרואה בתחום התרבות אבן דרך חשובה בחייה של עיר". לדברי לסרי, גם בתחום הנוער אשדוד עוברת מהפכה של ממש במטרה להעניק לבני הנוער את המרחב האישי והציבורי. "אני רואה בתפקידי כממונה על תחום הנוער את החובה לתת לכל נער ונערה הזדמנות אמיתית לצמוח וכתף תומכת שמאמינה בהם, ואין לי ספק שצומח לצדנו דור מנהיגותי וערכי שתרומתו לעיר ולמערכת החינוך עצומה", הוא אומר.
בשיתוף עיריית אשדוד
