כשאור בן שמחון נכנס לפני חמש שנים לתפקידו כמנהל אגף פיתוח התעשייה והתעסוקה בעיריית אשדוד, הוא נתקל בפרדוקס: העיר נהנית מצד אחד מכוח עבודה עצום, אבל מצד שני סובלת ממחסור אמיתי במשרות איכותיות. "אין לנו בעיית אבטלה בעיר, אבל חסרות לנו כאן משרות עתירות ידע", הוא מסביר.
"במקום לצאת למסע שכנועים אינסופי מול חברות הייטק שיבואו לכאן – מה שרוב הערים בישראל עושות – החלטנו להפוך את המשוואה: אשדוד לא תרדוף אחרי החברות, אלא תהפוך למותג שהחברות לא ירצו לוותר עליו. המסקנה הייתה אחת: כדי למשוך הייטק צריך לייצר אקו־סיסטם בהתאם. לא בניין אחד, ולא עוד פארק תעסוקה גנרי, אלא מרכז מטרופוליני שלם ברמה שלא קיימת היום בישראל".
מתוך ההבנה הזו נולד המטרופול – אחד המהלכים האורבניים השאפתניים ביותר שמקדמת כיום עיר בישראל. כדי להבין את גודל המהלך צריך לעיין רגע במפה: בכניסה לאשדוד, על אחת מעתודות הקרקע האחרונות נפרשים 500 דונם, שמחוברים כמעט באופן טבעי לכל מה שעיר חכמה זקוקה לו.
"זה לא יהיה עוד 'פארק הייטק'", אומר בן שמחון. "מיצבנו את המטרופול כרובע מטרופוליני חדש בישראל. מרחב שיכלול יותר ממיליון מ"ר של תעסוקה, מסחר, מגורים, מלונאות, לימודים, קהילה, טבע ותחבורה, לא כטלאים אקראיים אלא כמכלול אחד, בהשקעה כוללת של כ־10 מיליארד שקל מצד יזמים וגופים ציבוריים ופרטיים".
הרעיון לשם "מטרופול" נולד מתוך שאיפה עירונית רחבה הרבה יותר, שנגזרת ישירות מחזון ראש העיר, ד"ר יחיאל לסרי: להפוך את אשדוד למטרופולין החמישי בישראל, שישרת את כל היישובים בסביבה. בן שמחון: "כבר כיום מתלכדים סביב הרובע הזה עוגנים מרכזיים: תחנת הרכבת הסמוכה, בית החולים אסותא, שנמצא בתהליך התרחבות לקראת הפיכתו לבית חולים אוניברסיטאי, ה-WeWork שנפתח לא מכבר, מכללת אשדוד להנדסה שהולכת ונבנית, מרכז ביג מהמצליחים בישראל, שכונת מגורים חדשה שמתוכננת לקום ממש על הרובע ולהחיות אותו גם בשעות הערב, ובקצה – שמורת הדיונה הגדולה, שמשלבת את הטבע עם העירוניות באופן מושלם".
לדבריו, מאחורי הקלעים עובדים היום בעירייה על יותר מ־30 תיקי פרויקטים שונים הקשורים למטרופול, ובשטח כבר נראים סימני שינוי. "חברת אלבטק מעבירה למתחם כאלף עובדים, ואלת"א מרכזת לשם כ־400 נוספים, וזה עוד לפני שנבנה פה מגדל אחד", הוא מספר.
להפוך את אשדוד ליעד
"הייטק אוהב להצטופף", מסביר בן שמחון. "זה לא מספיק לפתוח בניין ריק ולהזמין חברות. צריך מסעדות, חדרי כושר, נגישות תחבורתית, מוסדות מחקר, שירותים משלימים, כל מה שיוצר חיים עירוניים בריאים 24/7 ולא אזור תעשייה שנסגר בחמש אחר הצהריים. אנחנו לא רוצים לשכנע חברות לבוא לפה, אנחנו רוצים שלהן יהיה ברור שהמטרופול זו הבחירה הכי נכונה עבורן".
בדרך להגשמת החזון נכתב בעירייה מסמך מדיניות שמגדיל את זכויות הבנייה במתחם בצורה משמעותית. "אנחנו מאפשרים ליזמים להקים מגדלים, לנצל עד תום את עתודות הקרקע האחרונות של אשדוד ולהחיות את הרובע באמצעות עירוב שימושים של מגורים, תעסוקה ומרחב ציבורי איכותי", אומר בן שמחון. "אבל אין זכויות בלי תנאים, ואחד התנאים המרכזיים שהעירייה הציבה ליזמים הוא איחוד חלקות. במרחב הזה הקרקעות הן בבעלות פרטית. מדובר בכ־30 בעלי קרקע שונים", הוא אומר. "אנחנו דורשים מהם איחוד לגושים גדולים ומקשה אחת. אני רוצה שאם מחר יבואו חברות גדולות הן ידברו עם קבוצה אחת מסודרת, ולא ינסו לאסוף דונם פה ודונם שם".
המהלך כולו, אומר בן שמחון, מתקדם לשלב הבא: הפיכת מדיניות התכנון לתוכנית מתאר מלאה, שאמורה להסתיים בתוך כשנה וחצי. כבר עכשיו, לדבריו, בעלי הקרקע יכולים להתחיל לקדם תוכניות מפורטות, והוא אופטימי: "בעוד שלוש שנים נתחיל לראות את המנופים באוויר, וזה הרגע שבו הכול ישתנה – המגדלים הראשונים יקומו ויתחילו להביא את מסות המשרדים שמניעות את הטרנספורמציה הכלכלית של העיר. לפי ההערכות העדכניות, הרובע צפוי לייצר 60־50 אלף מקומות עבודה חדשים, רובם במקצועות עתירי ידע".
בונים את האקו־סיסטם העירוני
באגף לפיתוח התעשייה והתעסוקה מבינים שמוקד חדשנות לא נבנה רק מבטון, אלא מקהילה פעילה ותוססת. "המטרופול לא יכול לעבוד בוואקום", אומר בן שמחון. "הוא חייב להיות חלק מאקו־סיסטם עירוני חי. אנחנו רוצים שכאשר השם 'אשדוד' יעלה בשיחה, הקונוטציה לא תהיה מסעדות דגים אלא חדשנות, יזמות, כנסים ופעילות סביב סטארט־אפים". לצד שינוי התדמית, יעד משמעותי נוסף של האגף הוא להצמיח חברות הייטק מתוך העיר עצמה: Local Grown High-Tech. וכדי להנביט את אותו הייטק מבפנים גייסה העירייה את חברת החדשנות OpenValley.
חדשנות לאומית וכלכלה כחולה
לצד בניית המטרופול והאקו־סיסטם העירוני בן שמחון חושף לראשונה, אך לא מוכן לפרט בהרחבה, כי העירייה מקדמת מהלך נוסף: הקמת מרכז חדשנות לאומי בתחום אסטרטגי, שבשל כשלי שוק ישראל מדורגת כיום בתחתית מדינות ה-OECD בהיבטי פריון, אך הוא אמור להיות מהגבוהים.
במקביל אשדוד מנצלת את אחד מנכסיה הבולטים – הכלכלה הכחולה. "אני מאמין גדול ביתרונות היחסיים של אשדוד", אומר בן שמחון. "עיר נמל, מרכזי לוגיסטיקה, מתקני התפלה, חופים מהיפים בארץ. כל אלה מאפשרים לנו לבנות כאן מרכז כלכלה כחולה שימשוך סטארט־אפים יחד עם קרן השקעות שכבר גייסה חצי מיליארד שקל".
בפועל, הוא אומר, בהנחיה ישירה של ד"ר לסרי העיר פועלת כמעט בכל זירה אפשרית: הכשרות טכנולוגיות, הרחבת היצע כוח האדם, כנסים מקצועיים, תוכניות אקסלרציה ותהליכי מאצ'ינג בין סטארט־אפים לבין עוגני התעשייה העירוניים. "הנרטיב הזה של לחבר סטארט־אפים לעוגני התעשייה בעיר כדי להצמיח אותם מבפנים הומצא אצלנו", אומר בן שמחון. "אנחנו מפעילים תוכנית עם הנמל, תוכנית עם אסותא ותוכנית רחבה עם עשרה עוגני תעשייה אחרים בעיר. כל סטארט־אפ שמצליח לייצר פה מאץ' מגדיל את הסיכוי שלו לצמוח ולהישאר באשדוד. אנחנו עובדים בצמוד לרשות החדשנות, למינהלת הצמיחה במשרד הכלכלה ולגופים נוספים. ידינו בכל. ברגע שהמגדלים במטרופול יהיו בשלבי גמר ויתחילו בשיווק, אנחנו כבר נהיה עם קשרים אמיתיים, אורגניים, עם עשרות חברות הייטק. לא כי רדפנו אחריהן, אלא כי הן כבר היו פה, עשו פיילוטים, פתחו אוף־סייט במרכז החדשנות או הגיעו להרצאות ולמנטורינג. הן כבר חלק מהמארג".
שילוב התעשיות המסורתיות
בן־שמחון מסביר שהתעשיות המסורתיות של אשדוד, הכוללות את הנמלים, אלת"א, אלבטק ובית החולים אסותא, הן חלק בלתי נפרד מתכנון רובע המטרופול. לדבריו, כשארגוני העוגן הגדולים מתחילים לעבוד עם סטארט־אפים ולאמץ פתרונות חדשנות, מתרחשים שלושה תהליכים משמעותיים.
ראשית, הסטארט־אפים מקבלים "שותף כבד משקל": לקוח ראשון, שותף לפיתוח (Design Partner) ולעתים אף משקיע. זה מגדיל מאוד את סיכויי ההצלחה שלהם, ובעקבות כך גם את ההישארות שלהם בעיר. שנית, החברות הגדולות עצמן הופכות ליעילות וטכנולוגיות יותר, וגם זה מתורגם לחיזוק כלכלת העיר: פעילות עסקית טובה יותר, תעסוקה יציבה ובמקרים מסוימים גם צמיחה בהיקפי המשרות, והשלישי, והחשוב ביותר מבחינת חזון העיר, הוא שהטמעת החדשנות מחייבת יצירת תפקידים חדשים: מפעילי רובוטיקה, אנליסטים, אנשי חדשנות, מומחי טכנולוגיה. "כך בדיוק נוצרת התעסוקה האיכותית שאנחנו רוצים לראות באשדוד", הוא מסביר.
לצורך כך מפעילה העיר את תוכנית Future Ready, שמחברת בין סטארט־אפים לבין הגופים הגדולים בעיר. במחזור הראשון כבר נוצרו שיתופי פעולה רבים, ובעקבותיו יצא לדרך המחזור השני. רק לאחרונה, מספר בן שמחון, נחתם הסכם בין העירייה לבין אחד הסטארט־אפים שהשתתפו בתוכנית, לצורך פיילוט שנועד לייעל את מערך הגבייה העירוני.
איך אתה רואה את אשדוד בעוד עשור?
"בעוד עשור אנחנו כבר מדברים על מאות אלפי מטרים של תעסוקה ליד תחנת הרכבת, על רובע מטרופוליני שכל מדינת ישראל תכיר בשמו ובמאפיינים שלו. המטרופול יהיה ה-state of the art של ישראל: מגדלים, נגישות, אקדמיה, טבע, והכול במרחק הליכה. בעוד עשור אשדוד תהיה עיר של לפחות 400 אלף תושבים. עם הסכמי הגג, עם מעבר אלת"א ועם קצב הבנייה, אנחנו נהפוך לעיר מטרופולין אמיתית, עם עשרות אלפי מקומות עבודה איכותיים שימשכו את המרחב כולו, מיליון וחצי תושבים שיראו באשדוד את בחירתם הראשונה".
מהפכה בארכיון לתולדות העיר
החדשנות אינה נעצרת בפיתוח פיזי ותעסוקתי בלבד. לצד בניית המטרופול, העיר פועלת גם לחיזוק הזיכרון המקומי ולהנגשת ההיסטוריה שלה לדורות הבאים.
ד"ר משה דרור, מנהל הארכיון העירוני לתולדות אשדוד, נכנס לתפקידו לפני כשנתיים וחצי, ומאז חולל מהפכה של ממש בעולם הארכיונים העירוניים בישראל. הארכיון, שהיה עד אז ארכיון מינהלי ובסיסי בלבד, הפך תחת ניהולו לארכיון היסטורי דיגיטלי מלא, נגיש לציבור ומציע מערך איסוף ושימור יוצא דופן בהיקפו.
דרור מספר כי עוד לפני שנכנס לתפקיד היה לו חלום להפוך את הארכיון לדיגיטלי לחלוטין. "חשבתי שזה לא מתאים לעידן של היום לבקש פריטים ממנהל הארכיון, להמתין כמה ימים ולקבל קלסרים. רציתי ארכיון דיגיטלי מלא, כפי שהתקופה דורשת. את הארכיון החדש השקנו לפני שנתיים, לאחר שהתמודדנו עם שורה ארוכה של מכשולים, בעיקר טכניים ומשפטיים. היום כל מסמך או תמונה מונגשים באתר הארכיון, בלחיצת כפתור. הצפייה פתוחה לכולם, וההורדה מתבצעת לאחר הזדהות וחתימה דיגיטלית על כללי שימוש וזכויות יוצרים".
את הארכיון מפעילים כיום ארבעה עובדים ו־14 מתנדבים קבועים, רובם ותיקי העיר ובעלי ידע בדיגיטציה ומחשבים. "לארכיון שלוש מטרות מרכזיות", אומר דרור. "הראשונה – איסוף המידע ההיסטורי של העיר; השנייה – העלאת המודעות לחשיבותו של הארכיון, באמצעות תקשורת, הרצאות ופעילות קהילתית ולבסוף – שילוב צעירים. הארכיון הוא לא רק לאנשים מבוגרים עם שיער לבן. השנה 16 תלמידים בפרויקט 'מעורבות חברתית' מסייעים לנו בעבודות הדיגיטציה בארכיון".
לדברי דרור, בזכות הדיגיטציה המלאה הארכיון מציג נתונים מדהימים. "רק ב־28 הימים האחרונים נרשמו בפייסבוק 253 אלף צפיות בתוכני הארכיון", הוא מספר. "בגוגל אנליטיקס הנתונים אף מרשימים יותר: כ־90 אלף משתמשים שביצעו באתר הארכיון 110 אלף פעולות בשנה האחרונה. אלה נתונים מטורפים. לא ידענו עד כמה אנשים צמאים למידע הזה".
אחד החידושים המשמעותיים, שהושק רק לאחרונה, הוא האפשרות לשלוח לארכיון חומרים ישירות מהטלפון. "את יכולה לספר סיפור, להוסיף תמונות וסרטונים, והכול נוחת אצלנו במערכת הניהול. אנחנו בודקים אם זה חומר מתאים לפרסום, ואם כן זה עולה לארכיון תחת שמך", הוא מסביר. "הדרך הזו מאפשרת לנו לאסוף חומרים על מפעלים, על שכונות ועל אירועים שכמעט נעלמו מהזיכרון הציבורי. כך, למשל, הגיע לידינו אוצר נדיר: תמונות וסיפורים ממפעל 'רבלון' שפעל בעיר בעבר".
נוסף על כל אלה, הארכיון מפעיל פעילות חינוכית לתלמידי התיכונים בדמות חידונים חודשיים, המעודדים אותם להיכנס לאתר הארכיון, לקרוא מסמכים מקוריים ולחפש בהם תשובות. במקביל הושלם פרויקט דיגיטציה רחב היקף: סריקה והנגשה של כל ספרי המחזור שנוצרו בעיר מאז 1983, כולל התאמה מלאה לבעלי מוגבלויות. דרור מוסיף כי לקראת שנת ה־70 לאשדוד ייאספו בארכיון אלפי עבודות תלמידים בנושא "אשדוד עירי" – פרויקט שיאפשר להציג את העיר דרך עיניהם של ילדים ובני נוער. לאחרונה הוענק לדרור פרס "הארכיון המתקדם בישראל" מטעם איגוד הארכיונאות והמידע בישראל.
AI בשירות המוקד העירוני
ואם הארכיון מציג את העבר של אשדוד בצורה המתקדמת ביותר בישראל, המוקד העירוני, שעובר בשנתיים האחרונות מהפכה טכנולוגית משמעותית, מדגים כיצד נראית החדשנות העירונית בהווה.
"המוקד העירוני פועל כיום כגוף דיגיטלי לחלוטין, הן בקבלת פניות מהתושבים והן בהתנהלות הפנימית מול אגפי העירייה", אומר דוד דבש, מנהל המוקד. "כל אירוע שמתקבל במוקד – בווטסאפ, באתר ובשיחת טלפון – נכנס אוטומטית למערכת אחת מאוחדת. המערכת יודעת להפיץ את הפנייה לגורם המטפל לפי תקני ביצוע מוגדרים, למדוד עמידה בזמנים ולספק לתושב עדכון שקוף לכל אורך הדרך". המערכת הדיגיטלית, לדברי דבש, מפעילה אלפי משתמשים: עובדי עירייה, קבלנים ועובדי שטח.
ה-AI שולב במוקד לפני כחודש, וכבר עשה מהפכה. דבש: "הוא מאפשר לבדוק את מצבן של פניות קיימות, לפתוח פנייה חדשה בקלות, לשלוח תמונות, מיקום ותיאור ולקבל מספר פנייה ועדכונים בזמן אמת. מעבר לכך הוא יודע לקבל פניות בשפות שונות (רוסית, אנגלית, ספרדית ועוד), והמערכת מתרגמת אוטומטית את הפניות לעברית לצורך טיפול פנימי ומחזירה לתושב תשובות בשפתו".
באשדוד מותקנות כ־1,300 מצלמות המחוברות למוקד השליטה והבקרה. בשנה האחרונה שולב בהן AI מתקדם המסוגל לזהות חריגות התנהגותיות. דבש מפרט: "הוא יודע, למשל, ליצור 'קו וירטואלי' סביב אזור רגיש, ואם מישהו חוצה אותו בשעות לא מאושרות הוא מפעיל כריזה אוטומטית שמרתיעה את הפורעים מיידית. הוא יודע לזהות תאונות דרכים וצירים חסומים או מצבי מצוקה, כמו רכב תקוע או אישה בהריון עם תקר בגלגל. 98 אחוז מאירועי הוונדליזם נפתרים אוטומטית בזכות ה-AI".
במוקד העירוני לא מתכוונים לעצור כאן, וכבר עובדים על הדבר הגדול הבא. "בימים אלה, בהמשך להנחיית ראש העיר למצוא פתרונות יצירתיים להקלה על עומסי התנועה בעיר, נערך פיילוט חדשני בשיתוף נתיבי איילון", מספר דבש. "המצלמות ישוחחו עם הרמזורים ויתאימו את משך האור הירוק לעומסי התנועה בזמן אמת. אם זה יצליח, נהיה חלוצים בארץ גם בתחום הזה".
בשיתוף עיריית אשדוד
