ישראל פותחת את שנת 2025 ופניה לשיקום ולתקומה. שחרור החטופים וסיום המלחמה הן המשימות הלאומיות הראשיות ואחריהן יגיעו שיקום הבתים, היישובים שנהרסו והתשתיות שנפגעו. מליארדי שקלים צפויים להיות מושקעים ביישובי חבל תקומה ובצפון ומדובר בהזדמנות לעשות באופן נכון דברים מחדש. בכל הקשור לתשתיות האנרגיה, המלחמה הביאה לפגיעות נקודתיות בלבד ברשת ששוקמו במהירות, אך הלקחים מהמלחמה, ובעיקר מה שהיה עלול לקרות, חייבים להדהד מדי יום אצל כל רגולטור ומקבל החלטות, מהפקיד האחרון ברשות החשמל ועד לשר האנרגיה. חשמל הוא עורק החיים של החברה והכלכלה וללא חשמל זמין קורסות מערכות החיים (תקשורת, אקלום, קירור מזון, זרימת מים וכו'). הניסיונות לפגוע באסדות ובתשתיות החשמל של ישראל המחישו עד כמה היינו קרובים לאסון, וכעת בתום המלחמה עלינו לשרטט תוכנית חדשה למבנה משק החשמל בישראל. במשך עשורים רשת החשמל של ישראל לא פותחה, בעיקר בגלל מאבקי הרפורמה. תכנון רשת החשמל התעכב ורק בסוף שנת 2023 אושרה תוכנית פיתוח לרשת ההולכה ובשנת 2024 פורסמה לשימוע תוכנית פיתוח לרשת החלוקה. תוכניות אלו יוצרות לראשונה תקציבי עתק של עשרות מליארדי שקלים להדבקת הפער העצום שנוצר בפיתוח הרשת. תקציבים אלו יחד עם תקציבי השיקום, לצד ההטמעה המתבקשת של מסקנות המלחמה, יוצרים הזדמנות להשיג חוסן אמיתי למערכת החשמל בישראל והוא חייב לכלול מספר מרכיבים: חלוקה גאוגרפית של רשת החשמל למספר אזורי ניהול, כך שבשעת חירום פגיעה באזור אחד לא תביא לעלטה בכלל הארץ ויצירת תשתיות יישוביות לשרידות בשעת חירום, כלומר מרכזי חוסן לשע"ח בערים ויכולת שרידות לשע"ח בכל יישוב, קיבוץ או מושב. יכולות אלו מחייבות ארכיטקטורה חדשה לרשת החשמל, אך הן יתממשו רק בזכות החדירה של טכנולוגיית האגירה שהבשילה והתפתחה במהירות בשנים האחרונות. סוללות חייבות להיות משולבות בכל מקטעי הרשת ובייחוד חייבות להיות חלק בלתי נפרד מכל מערכת ייצור סולארית. אבל בין סיסמאות אלו לבין המצב בשטח, יש פער עצום. מי שמבקש לחבר סוללה למערכת סולארית נתקל כיום בקיר של חסמים, מקטן ועד גדול, מסוללה בבית הפרטי ועד שילוב סוללה בשדה סולארי קרקעי - כללי רשות החשמל, הנחיות חברת החשמל, כללי התכנון ושאלות פתוחות של שימוש בקרקע ומיסוי מעכבים את החדירה של הסוללות. אל תחפשו מדריך ממשלתי במרשתת כיצד לחבר סוללה לרשת החשמל כי לא תמצאו כזה. שילובן של הסוללות נתקל בקיר הבירוקרטיה הישראלית והחור השחור שמלווה את כל מי שעוסק בתחום רק מתרחב. האחריות לתיקון היא על כתפיו של שר האנרגיה אלי כהן, שחייב לקבוע מדיניות ברורה של קידום אגירת חשמל בסוללות בישראל, וגם על כתפיה של רשות החשמל שחייבת לקבוע כללים ברורים לביצוע וגם יעדים מדידים ומחייבים לעצמה. משק החשמל של ישראל חייב לחשב מסלול מחדש, הטכנולוגיה קיימת ולישראל יש הזדמנות פז לשנות ושנת 2025 יכולה להיות שנת השינוי והצמיחה של משק החשמל. אם לא נעשה זאת כעת בפעם הבאה אנו עלולים להישאר ללא חשמל.
הכותב הוא מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל






