מפגני האנטישמיות הגואים ועולים כנגד יהודים ברחבי העולם מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל מציגים תמונת מצב שבה המציאות האנטישמית העלתה הילוך ולא רק בכמות האירועים, אלא גם באופייה הקיצוני. אירועים אלה משפיעים באופן ניכר על תחושת הביטחון של יהודי התפוצות, ומובילים לגל של עולים שחלקם עולים מתוך זהות ונכונות להושיט יד למאבק הלאומי, וחלקם מתוך רצון להימלט מהאווירה הקשה בסביבתם.
נתוני האנטישמיות בעולם מזנקים
בדוח שהפיקו משרד התפוצות, ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית, ומתייחס לשלושת השבועות הראשונים מפרוץ המלחמה - מ-7 ועד 25 באוקטובר - מסתמנת עלייה דרמטית במקרי אנטישמיות במרחבים הפיזיים, וזאת לצד התבטאויות קשות ברשתות החברתיות. באופן כללי הנתונים מצביעים על עלייה בשיעור של כ-500% בהיקף האירועים האנטישמיים ברחבי העולם, וזאת בהשוואה לתקופה זהה אשתקד. כשליש מהאירועים התרחשו בארצות הברית, בעיקר בניו יורק, פלורידה, שיקגו וקליפורניה. חלק לא מבוטל מהאירועים באזורים אלה התרחשו במוסדות האקדמיים.
בחתך על פי סוגי אירועים נרשמה עלייה בשיעור התקריות האלימות בכ-330%, עלייה של כ-660% נרשמה בביטויי הטרדה, מגמת האיומים צמחה בכ-300%, ועלייה של כ-128% נרשמה באירועי חילול מוסדות יהודיים.
ביטויי האנטישמיות ברשתות החברתיות הבולטות מציגים גם הם תמונה מדאיגה, בזכות עלייה בשיעור של כ-400% בהשוואה לפרק זמן זהה בימים שקדמו לפרוץ המלחמה. בהשוואה לתקופה דומה ב-2022 מדובר בעלייה של כ-340%. מרב ההתבטאויות פורסמו בימים הראשונים של הלחימה, ולאחריהם הסתמנה מגמה יציבה יחסית.
בדוח גם הוצגו נתונים שאספה הליגה נגד השמצה ומתייחסים לתקריות בארצות הברית בשלושת השבועות הראשונים מפרוץ המלחמה. בעוד שבתקופה מקבילה נרשמו כ-64 תקריות על רקע אנטישמי, הנתונים באוקטובר 2023 מצביעים על 312 תקריות, כש-190 מתוכן קשורות ישירות למלחמת חרבות ברזל. על אחת מהן דיווחה סוכנות JTA בסוף אוקטובר - התבטאות חריגה של עורך דין בכיר בממשל מדינת אילינוי שהופנתה כלפי יהודי: "היטלר היה צריך לחסל את כולכם".
למרות הנתונים האלו, לא ניתן לשייך את מגמת העלייה במקרי האנטישמיות למלחמת חרבות ברזל באופן בלעדי. בסקירה שפרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת על האנטישמיות בארה"ב במרץ 2022, בהובלתה של ד"ר אילה אליהו, מצוין כי "בחמש השנים האחרונות נצפתה התגברות של האנטישמיות בארצות הברית, המתבטאת הן בעוצמת האירועים האנטישמיים והן בעמדות היהודים ביחס לאנטישמיות". אם בשנת 2016 נרשמו 1,267 תקריות, בשנת 2020 נרשמו כבר 2,024 תקריות. עוד מצוין בסקירה כי קמפוסים אקדמיים בארה"ב הם זירות מרכזיות לאנטישמיות, שכמעט שליש מהסטודנטים היהודים דיווחו שהם חוו אנטישמיות באופן אישי בקמפוס ורבים מהנשאלים הודו שהם פועלים על מנת להסתיר את זהותם היהודית.
בצל המלחמה, העלייה גוברת
גל הביטויים והתקריות הקשות במוסדות האקדמיים, ברחובות, בבתי הכנסת, בשגרירויות ובצעדות הענק התומכות בארגון הטרור הכו בתדהמה את היהודים בארץ וברחבי העולם. על רקע האירועים הקשים הורים נמנעו לשלוח את ילדיהם למוסדות חינוך ובחלק מהמוסדות היהודיים תוגברה האבטחה מחשש לפגיעה. דוח שהפיקו משרד התפוצות, ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית בעקבות אירועי המלחמה מצביע על ירידה משמעותית בתחושת הביטחון של יהודי העולם. 87% מהם דיווחו על ירידה בתחושת הביטחון, ולצדה ציינו תחושות קשות נוספות של הלם, כעס וחרדה.
אפשר להניח שתחושות אלו מהוות גורם משמעותי בהחלטה לבצע עלייה בתקופה הזו. הסוכנות היהודית מדווחת על אלפי עולים חדשים שעלו לארץ בשבועות שעברו מאז פרוץ המלחמה. מדובר בנתון מרשים לאור פרק הזמן הקצר ועל רקע האירועים הביטחוניים שמהדהדים במלוא עוצמתם. אלה, כך מסתבר, אינם מונעים מצעירים לעלות ארצה ולהשתלב במסלולים של שירות צבאי ותעסוקה.
ארגוני הקליטה והליווי בישראל פועלים במלוא המרץ בימים אלה על מנת לתמוך בעולים החדשים שעלו עוד בטרם פרצה המלחמה, וכן קולטים עולים נוספים כשהם אוחזים במטרה מרכזית אחת – לתת מענה מקיף לכל צורכיהם, במיוחד כעת, על מנת שיצליחו להשתלב בצורה אופטימלית בארץ ולחוש שמדינת ישראל היא ביתם.
היות שמדובר בעולים בגילים שונים, המענה של ארגוני הקליטה בארץ משתנה בהתאם לצורך. חלק מהעולים שנכחו בארץ בזמן אירועי הטרור נזקקים לתמיכה נפשית; אלה מהם שבבעלותם עסק עצמאי עלולים לחוות פגיעה בפרנסה על רקע המצב ולהיקלע לתסבוכת כספית כזו או אחרת; ולצד אלה, נעשים מאמצים להביא ארצה את הוריהם של החיילים הקרביים הבודדים. השלכות המלחמה מהדהדות ונושאות כאב עצום בארץ וברחבי העולם, אך עם זאת אפשר למצוא נקודת אור בעשייתם המתמשכת של הארגונים הקולטים והמלווים את העולים החדשים בתחילת המסע החדש שלהם בישראל, במיוחד בימים האלו.
