העולם נמצא בעיצומה של מהפכה עולמית - מהפכת הנתונים. לא רק איך נצבר מאגר הידע העצום, אלא בעיקר כיצד משתמשים בנתונים כדי למקסם ביצועים של חברות וארגונים.
מעבר לתפישת עולם חדשה, המעצבת את דרכה כאסטרטגיית "כלכלה מבוססת דאטה" (DATA Economy), מי שיבחר לא להיות שם, או לא ישלב את עולם ה-DATA בבסיס הפעילות השוטפת וכאסטרטגיה עסקית, ימצא עצמו מחוץ למעגל המובילים בתחומו.
חברת Opisoft, זרוע ה-DATA של קבוצת SQLink, בית התוכנה הפרטי הגדול בישראל, מתמחה בהטמעת פתרונות מתקדמים בעולמות ה- DATA & Analytics בקרב מגוון רחב של לקוחות ומגזרים. לחברה ניסיון רב במימוש פתרונות דאטה מבוססי ענן הכוללים איסוף וארגון מידע, ניתוח וחיזוי אתגרים עסקיים, פתרונות לניהול חכם מבוסס מידע ותצוגה אישית ומתקדמת של עולם המידע הארגוני. החברה מונה כ-200 עובדים ולפני כחצי שנה רכשה את חברת GENIUS, במטרה להרחיב את מגוון הפתרונות האנליטיים המוצעים ללקוחות החברה והקבוצה.
חברת GENIUS היא חברת בוטיק המתמחה בבינה מלאכותית, למידת מכונה, חקר ביצועים ואופטימיזציה. החברה מייצרת לגופים ממשלתיים, ציבוריים ופרטיים, שמאפשרים להפוך דאטה גולמית לתובנות מעשיות, שבאמצעותן יכולים הארגונים לשפר תהליכי עבודה ולהגדיל תפוקה.
קחו למשל את המאבק בפשיעה, שהפכה למכת מדינה. המטה הארצי של משטרת ישראל גייס את GENIUS כדי לייצר "מפת חום" (Heat map) שתסמן למפקדי האזורים היכן ומתי צפוי אירוע הפשיעה הבא ומאיזה סוג, כולל ניתוח אופי הפשיעה לפי שעות היממה. החיזוי עושה שימוש בניתוח התנהגות בתאי שטח וחלונות זמן מוגדרים, תוך מעקב אחר מגמות של פשיעה ופענוח חוקיות ההתנהלות של חוליות פשע.
הפתרון הוא רק אחד מתוך שורה של יישומים שהחברה מפתחת. דוגמה אחרת היא של נמל אשדוד, שעבורו פיתחה החברה מערכת לחיזוי כניסה ויציאה של מכולות מהנמל. המערכת מאפשרת לדעת מתי בדיוק יגיעו לקחת כל מכולה ומכולה שמאוחסנת בנמל ובכך לקצר זמני ושטחי אחסון - אחד האתגרים החריפים שכל נמל מתמודד עימם - לדייק כניסה ויציאה של משאיות ולמנוע פקקים ועומסים.
"המערכת שבנינו עבור נמל אשדוד משפיעה לחיוב על אלפי משתמשים: יבואנים, נהגי משאיות, עובדי נמל, מחסנאים, פקידי מכס ועוד", אומר המנכ"ל חזי הבר, אחד ממייסדי החברה, שנרכשה ביוני האחרון על-ידי קבוצת SQLink. "זה מאפשר לי לומר בגאווה שאנחנו אולי חברה קטנה, אבל עם אימפקט גדול. כזו שמייצרת ערך להרבה מאוד אנשים".
הבר מדגים את האימפקט של החברה באמצעות פרויקט אחר: חיזוי הקורונה בצה"ל. שמענו רבות על כך שהצבא נתרם לסייע למדינה בטיפול במגפה, אך הרבה פחות על הדרך שבה התמודדו בצה"ל עם המגפה בתוך הצבא. "מפקדת קצין רפואה ראשי ביקשה שנייצר עבורה מודל, שיחזה את מספר המאומתים מידי שבוע, כי למגפת הקורונה יש השפעה רבה על כל נושא היציאות והחופשות בצבא, שלא לדבר על מערך האימונים והתרגילים", משחזר הבר.
"היה מאוד קשה לבנות מודל כזה משום שהייתה דאטה מועטה כשהתחלנו את הפרויקט. לא הייתה כמעט היסטוריה ובדרך כלל מודל שכזה נסמך על נתוני העבר. תוסיף לכך שכל כמות קטנה של חולים בצבא יכולה לגרום לסטייה רצינית בתחזית. התגברנו על הקשיים הללו באמצעים שונים, כולל ניתוח האוכלוסייה האזרחית ומערכת ניבוי שהסתמכה על נתוני ההתחסנות. התוצאה הייתה כלי יעיל מאוד, שניבא ברמה גבוהה את תחלואת הקורונה בצה"ל. אגב, אנחנו מצויים בקשר הדוק עם מערך מדעי ההתנהגות ומרכז מדעי ההתנהגות (ממד"ה) של צה"ל ומבצעים עבורם פרויקטים רבים".
חברת בוטיק, שנהנית מגב של ענקים
צביקה גולדרייך, מנכ"ל Opisoft, המובילה את חטיבת הדאטה של SQLink, דוגל בגישה של אנשים רב-גוניים בחברה, שמספקת מגוון רחב של פתרונות בדאטה ואניליטקס. "אנחנו מחפשים את האנשים שיראו רחוק יותר מעבר לטכנולוגיה ולפתרונות המיידיים", הוא מספר. "עולם הדאטה נחלק לשלושה אזורים מרכזיים - 'Data Collection', בו נאסף המידע הקיים; 'Analytics', האזור בו המידע מעובד ומסיקים ממנו על העתיד ו-'Data Visualization', המשמש אותנו לתצוגת הדאטה בכדי שנבין אותו היטב. בשנים האחרונות, ארגונים עסקו בעיקר באיסוף המידע והצגתו ולא השקיעו את הנדרש בזהב האמיתי - האנליטיקה של הדאטה - זו שתיתן להם את הכלים האמיתיים בכדי להמשיך להוביל ולפצח כל אתגר בדרכם וזו המומחיות שלנו".
חזי הבר (66) משתלב היטב בתמונה רב-גונית זו. הוא חרדי, שתוך כדי לימודי הבגרות החל ללמוד פיזיקה ומדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן. בסיום הלימודים החל לעבוד כמתכנת, ואחר כך התקבל לעבודה בחברת דיגיטל, שהפכה לימים ל-HP. במהלך עבודתו התוודע לתחום שאז נקרא "כריית מידע" והחל להתמחות באנליטיקה ומדע הנתונים. צמצומים בדיגיטל אילצו אותו לחפש מקור פרנסה חדש ויחד עם שותף הפך לנציגה בישראל של חברת ISL האנגלית, שהייתה חלוצה בתחום מדע הנתונים. לימים נרכשה החברה על-ידי SPSS וזו הביעה אמון בנציגות הישראלית שהפכה עם הזמן גם לשותפה עסקית. בגלגול הבא נרכשה SPSS על-ידי IBM ו-GENIUS הישראלית הפכה לשותפה עסקית של הענק הכחול כשהיא משווקת את מוצריו בתחומי האנליטיקה וה-AI. "החיבור לשותף עסקי גלובלי כמו IBM מאפשר העשרה הדדית של פתרונות וידע", אומר הבר. לפני ארבע שנים הצטרף לחברה גם בנו של הבר, רפאל הבר (37). בעברו עסק בכלל בייעוץ חינוכי בתחומי הטכנולוגיה והוא פעיל בשילוב חרדים בשוק העבודה.
"אנחנו חברת בוטיק, שנהנית מגב של ענקים ולכן אני מגדיר אותה כ'קטנה-גדולה'", אומר הבר האב. ״היתרון שלנו הוא, בין היתר, בכך שאנחנו חברה בעלת אופי משפחתי ואג'ילי, כך שכל פרויקט פוגש מנכ"ל וצוות מנצח ללא בירוקרטיה".
החברה היא למעשה One Stop Shop בכל מה שקשור לדאטה ומדע הנתונים ויישומים של בינה מלאכותית (AI) ולמידת מכונה (ML). "ארגונים שזקוקים לניתוח מידע בכל שלב נעזרים בנו״, אומר רפאל הבר. ״אנחנו מייעצים כיצד לבנות מפת דרכים, שתהפוך את הארגון לארגון מבוסס נתונים, שבו תהליכי קבלת ההחלטות מתבססים על ניתוח דאטה. אנחנו מציעים גם ארכיטקטורה כללית וגם פתרונות ממוקדי-נושאים, תוך שימוש בפלטפורמות הדאטה המובילות כמו גם כלי האנליטיקה המצוינים של IBM - השותף העסקי שלנו - ותוך התאמת הכלים והטכנולוגיה לצרכים הספציפיים ולאופי של הארגון. אנחנו עובדים עם כלי ווטסון של IBM ומנצלים את הנתונים בארגון לטובת התמודדות עם האתגר העסקי. לעתים אנחנו מפתחים עבור הלקוחות מודלים עסקיים כדי שהם יוכלו ליישם את הפתרון בעצמם, ובפעמים אחרות זה נעשה באמצעות מיקור-חוץ. לא פעם אנחנו מפתחים כלים אנליטיים חדשים כדי לספק את הפתרון המתאים ללקוח".
תוכל לתת דוגמה ליישום של ניתוח דאטה במגזר העסקי?
"פנתה אלינו חברת פינטק, שמנהלת פלטפורמת מסחר אלקטרונית גלובלית למסחר בכלים פיננסיים: מניות, מטבעות, מכשירים וחומרים ומספקת מינוף למסחר באותם כלים. החברה משקיעה משאבים רבים באיתור לידים דרך גוגל, פייסבוק ואחרים ומשלמת הרבה כסף כדי לפצח מי מהם עשוי להיות שחקן איכותי יותר שיביא להגדלת הרווחים. יצרנו עבורה מערכת לניתוח נתונים שיכולה לקבוע ערך לקוח, הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך. אנחנו מנתחים את הפרופילים של הלקוחות הפוטנציאליים ויודעים לכוון את החברה לעבר אותם סגמנטים מהם הם יגיעו, לפי מגדר, אזור גיאוגרפי, גילאים ותחביבים".
חיבור לצרכים העסקיים של הלקוחות
ממרום גילו וניסיונו, חזי הבר אוהב להשתעשע בביטוי שהוא עצמו הגה והפך למוטו בחברה: "Big Data is only data until you do something with it". ובלשון פשוטה: מדברים רבות על ביג דאטה, אבל כדי להפיק ממנה תועלת צריך לא רק לאסוף את המידע והנתונים, אלא גם לנתח אותם. "חטיבות ה-IT בחברות משקיעות הרבה מאוד כסף בשימור מידע, גיבוי ותחזוקת דאטה, אבל זה לא מספיק אם רוצים לקצור את הפירות ולחלץ תובנות עסקיות וארגוניות מהמידע.
אמנם המודעות למדע הנתונים ולכלי אנליטיקה מתוחכמים גדלה, אבל עדיין קיימים חששות, גישות מסורתיות ושמרנות, לפיהן מדובר בזירה מתקדמת מדי ובלתי ישימה. התפקיד שלנו הוא גם לחנך את השוק לאפשרויות העסקיות העצומות שגלומות בניתוח מידע. בסופו של חשבון, במונחי עלות-תועלת, עיבוד המידע עולה פחות מתחזוקת תשתיות המידע".
דיברתם על כך שאתם חברת בוטיק שמספקת פתרונות ושירותי דאטה תחת קורת גג אחת.
מעבר לסלוגן, מהן החוזקות של החברה?
"אנחנו מבינים ביזנס, אוהבים דאטה וגאונים באנליטיקה", משיב חזי הבר. "שילוב יכולות זה מאפשר לנו לתרגם כל אתגר לפתרון אנליטי. הגישה שלנו היא לחלוטין Business-Oriented. המטרה שלנו היא לשרת את היעדים העסקיים של הלקוח ולאפשר לו למכור יותר, לצמצם הוצאות, לדעת מה לייצר, לחזות נטישה ולאתר הונאות. ולכן, גם אנשי המקצוע שלנו מאוד מחוברים ללקוחות ולצרכים העסקיים שלהם. המתכנת שלנו לא רק יודע לכתוב קוד, אלא הוא מבין את הלקוח ויודע מהו האתגר העסקי שעימו הוא מתמודד. אנחנו מנתחים את הפעילות ובודקים היכן הלקוח מרוויח והיכן הוא מפסיד ומגדירים שאלות עסקיות שעליהן נבצע מחקר ורק אז נתרום את הטכנולוגיה המתאימה, תוך הטמעה וחיבור למערכות התפעוליות וניטור ובקרת איכות לאחר מכן".
רפאל הבר: "אני רוצה להוסיף מילה על ההון האנושי המעולה שלנו. אנשי Genius מיישמים גישות אנליטיות מתקדמות ויודעים לנתח מידע מובנה ולא מובנה. אצלנו פועל חוק 10,000 השעות, הקובע שכדי להיות מומחה בתחום כלשהו עליך להקדיש עשרת אלפים שעות לאימון. אצלנו הצוות והטאלנטים כולם עומדים בקריטריון הזה".
לאילו חברות אתם פונים?
"אנחנו פונים לחברות ממגוון רחב של וורטיקלים. גיימינג, פינטק, תעשיות ביטחוניות, מגזר ממשלתי", משיב חזי הבר. "הלקוחות שלנו הם הארגונים המובילים במשק, בהם חברת החשמל, רכבת ישראל, התעשייה האווירית, משרדי החינוך, הבריאות וראש הממשלה, שירותי בריאות כללית, מכבי שירותי בריאות, קופת חולים מאוחדת, תנובה, הטכניון, בז"ן ופלייטיקה. עם זאת, חברות רק מתחילות לגלות את היתרון העסקי בניתוח מידע מבוסס AI, המודעות נמצאת בעלייה, אבל הפוטנציאל עוד רחוק ממיצוי".
להעניק ללקוח פתרון הוליסטי
במעמד רכישת החברה על-ידי קבוצת SQLink ביוני האחרון, ציין תמיר גורן, יו"ר הקבוצה, כי "אנחנו משקיעים משאבים עצומים בתחום הנתונים ורואים בו את אחד ממנועי הצמיחה החשובים ביותר שלנו. Opisoft - זרוע הדאטה של הקבוצה, שאותה רכשנו ב-2018, היא אחת משלוש החברות הבולטות בארץ בתחום ומונה יותר מ-150 אנשי מקצוע. באמצעות IBM".
איזו סינרגיה הוליד החיבור עם קבוצת SQLink?
חזי הבר: "קודם כל זה מאפשר לנו לפנות ללקוח בראייה מאוד רחבה. אל תשכח שבקבוצה יש חברות-בנות לא מעטות שעוסקות בסייבר, דיגיטל והנגשת נתונים כך שנוצר חיבור של ידע שמאפשר להעניק ללקוח פתרון הוליסטי, מקצה לקצה. בקבוצה יש תשתית מידע, קישוריות, נתונים ואנליטיקה שמאפשרים מינוף גדול. הקבוצה משרתת כ-300 חברות בישראל ויודעת היטב מה הביזנס שלהם כך שניתן לייצר עבורם פתרון מותאם צרכים, שבו אנחנו מוסיפים את החלק שלנו ומייצרים יחד השלמה והשקה. גם העובדה שהקבוצה עוסקת בגיוס והשמה של כוח אדם טכנולוגי מסייעת לנו, כי עומד לרשותנו הון אנושי זמין בתחומים קריטיים וזה יתרון עצום בשוק".
מה החזון? לאן אתם שואפים להתפתח עוד?
אנחנו נכנסים לנישות חדשות חשובות, כמו עיבוד וידיאו, וממשיכים לפתח את מה שמכונה Unstructured Data - חילוץ תובנות עסקיות מאין-ספור מקורות מידע, תוך הרחבת הידע וסוגי המידע. אנחנו שוקדים על פיתוח מוצרים חכמים מבוססי AI כדי לאפשר להטמיע אותם בחברות וארגונים ולענות על צרכים נפוצים של אותם עסקים. מוצר כזה למשל, הוא מאיץ מכירות בשם Sales Booster, שמיועד לארגוני B2B שיש להם מגוון רחב של מוצרים וכמות גדולה של לקוחות, כמו יצרני מזון או חלפים.
כיום תהליך המכירה לנקודות הקמעונאיות מבוסס על כך שבעל נקודת המכירה יוזם את הפנייה ומגדיר את האספקה - רשימה של מוצרים וכמויות - על-פי תחושות הבטן שלו. אנחנו יצרנו מערכת שמנתחת את היסטוריית המכירות שלו ומנבאת את פוטנציאל המכירות, כך שהוא ידרוש את היקפי הסחורה הריאליים וימקד את כל הקניות שלו אצל היצרן במקום לפזר בין כמה. זה מייצר ערך כספי מטורף ומאפשר ליצרן למכור יותר. יש לכך שימושים רבים. חשוב למשל על תועמלן רפואי, שיכול לזהות פוטנציאל על-פי היסטוריית המכירות, לזהות עונתיות ושיפוע של טרנד".
