את הרצאתו בוועידת המיסים של איגוד החברות הציבוריות פתח פרופ' ליאו ליידרמן בנימה הומוריסטית: "אני מאוד צרוד, לכן זקוק לשתייה, בבנקאות נזילות זה דבר חשוב מאוד", אולם מהר מאוד הוא התפנה לצלול לסוגיות המשפיעות על הכלכלה הישראלית והעולמית בשנים האחרונות.
פרופ' ליידרמן הוא כלכלן ישראלי בכיר, פרופסור אמריטוס בביה"ס לכלכלה באוניברסיטת תל-אביב והיועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים. בהרצאתו הוא הדגיש כי שנת 2025 מפתיעה לטובה ביחס לציפיות הפסימיות: "אם מסתכלים על הרשימה הארוכה של הסיכונים שהוצגו בתחילת השנה – המצב בפועל חיובי יותר מהתחזיות. התוצאות מפתיעות לטובה, יש כאן איזשהו חוסן. מה שמצער הוא שהתפקיד של הממשלות הוא בין היתר להיות הגורם המייצב בכלכלה, אך המדיניות הממשלתית הפכה לתנודתית וחסרת כיוון ברור. מה שקורה היום זה שהמגזר הפרטי הוא הגורם המייצב ומוביל הצמיחה במשק".
מגלובליזציה לפרגמנטציה
אחד הנושאים המרכזיים בהרצאה היה מצב הכלכלה העולמית והמעבר ממבנה גלובלי אחיד לעולם מפוצל: "בתחילת שנות ה-2000 דיברנו על עולם של סחר חופשי וגלובליזציה, אך העולם נמצא בתהליך של שינוי ומעבר. העולם כיום פונה פחות לסחר בינלאומי בין המדינות ויותר לסחר בתוך גושים מופרדים של מדינות. במקום סחר גלובלי העולם עובר למצב של סחר אזורי. זה כמובן משפיע גם על שרשרת האספקה ויבוא חומרי הגלם".
פרופ' ליידרמן מדגיש כי למרות דבריו אלו, אין לבטל את הגלובליזציה. "הגלובליזציה נשארת, זה ברור, תראו את המדיה והאינטרנט, אבל בכל זאת יהיה כאן שיווי משקל חדש שקשה לתאר אותו עדיין וחשוב שכל חברה עסקית תתכנן את מהלכיה בהתאם ותמזער סיכונים, במיוחד בכל הקשור לשרשרת האספקה. במיוחד כשלוקחים בחשבון שאנחנו עדיין במלחמה, ארה"ב לוחצת שנתחיל את השיחות של פרק ב', אנחנו לא שם ושלב א' של ההסכם של טראמפ לא מיצה את עצמו עדיין, אז המלחמה לא הסתיימה, אבל אנחנו חיים בתקופה היסטורית".
שחיקת מעמד הביניים
בהתייחסו למעמד הביניים תיאר פרופ' ליידרמן מצב מאתגר:
"זו תקופה קשה מאוד למעמד הביניים, ואנחנו רואים את מדדי אמון הצרכנים. מי שמסתובב בקניון ובחנויות המזון יכול לראות ולחוש זאת, יש אווירה של חולשה ורפיון, וחלק מזה קשור גם לגזירות הכלכליות. אי השוויון בחלוקת ההכנסות והרכוש גדל. יש משפחות במעמד הביניים במקצועות טובים שלא ברור איך הן מצליחות לגמור את החודש עם המשכנתא והוצאות גידול הילדים. זה לא רק אצלנו, המצב הוא כך גם במדינות אירופה ובארה"ב. גם את נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מטריד יוקר המחייה והיכולת להגיע לסוף החודש ולחסוך לדורות העתידיים, וכל אלה קשורים כמובן להתחממות הגלובלית ולקצב הזדקנות האוכלוסייה".
הזדמנויות חדשות בזכות ה-AI
פרופ' ליידרמן התייחס בהרחבה למהפכה הטכנולוגית ולחדירת ה-AI לכל תחומי החיים: "אומרים שזו המהפכה התעשייתית הרביעית או החמישית, והיא אכן כאן כדי להישאר. זה נושא מרתק שישפיע על כל תחומי החיים שלנו, מספיק לראות מה זה עושה לעולם הרפואה. כמובן שזה מעלה שאלות לגבי שוק העבודה, כי יש עובדים שעלולים להיפגע, בעיקר אלו שעובדים בעבודות רוטיניות שאותן ניתן לתכנת לרובוט או לאלגוריתמים, אבל יש גם הזדמנויות חדשות. ההיסטוריה מלמדת שכל מהפכה יוצרת גם הזדמנויות חדשות וצמיחה בפריון".
הוא מציין כי את השפעות ה-AI ניתן כבר לראות בוול סטריט, עם נסיקת המניות של החברות העוסקות בבינה מלאכותית כמו אנבידיה וגוגל. "ברור שהמניות הללו עלו, אך האם יש כאן אלמנטים של בועה? קשה מאוד לדעת מראש, תלוי מה יהיו המכירות של החברות הללו בעוד עשר שנים. מה שאני כן יכול לומר מזווית המקרו – שרבות מהבועות התפוצצו על רקע העלאת הריבית של הבנק המרכזי והעלאת הריביות בשוק. כיום אנחנו בסיטואציה של ריביות פוחתות – מה שאולי מקטין את הסיכון. אולם מה שחשוב בהקשר הזה הוא הצורך בחוסן (Resilience) - בחברה העסקית, במיוחד בכל הקשור לגיוון שרשראות אספקה וגיוון מקורות מימון".
תחזית לישראל
על מדינת ישראל אמר פרופ' ליידרמן כי שנת 2026 לא צפויה להיות קלה. "חלק מהצמיחה הנוכחית נובע מהוצאות ממשלה גבוהות הקשורות למלחמה, שעם דעיכתן עשוי להיווצר חלל כלכלי. החברות הביטחוניות כמובן הרוויחו מתקופת הצמיחה הזו". הוא ציין כי שוק העבודה הישראלי נמצא בתעסוקה מלאה וכי בהייטק ניכרת התאוששות משמעותית עם הרבה פעילות, מיזוגים, רכישות וגיוסים שחזרו. "וכמובן אי אפשר שלא להזכיר את עולם הסייבר שהוא מנוע צמיחה להייטק הישראלי, ובלעדיו כל המהפכה הטכנולוגית של ה-AI לא תצליח להתקיים. גם הדאטה סנטרים הם חלק מהחוסן הכלכלי שלנו". הוא מזכיר כי בישראל יש לנו עודף ביקוש לעובדים, במיוחד בענף הבנייה. "צריך לפתור את הבעיה הזאת. 85 אלף פועלים פלסטינים נכנסו כל יום לפני המלחמה וכרגע הם לא נמצאים".
גם בבורסה הישראלית הייתה לדבריו שנה טובה מאוד ומפתיעה מאוד, "אך אנחנו תמיד אומרים שאחרי שנה כזו כדאי להנמיך ציפיות. תהיו זהירים, תעשו דיברסיפיקציה (גיוון לתיק המניות) מכיוון שאנחנו משק עם אינפלציה נמוכה מאוד. אנחנו מאמינים שהאינפלציה עשויה להיות אפילו מתחת לשני אחוז בשנה".
לסיכום דבריו הוא ציטט את וינסטון צ'רצ'יל: "הצלחה אינה סופית, כישלון אינו גורלי, האומץ להמשיך – הוא מה שחשוב".
בשיתוף איגוד החברות הציבוריות
