חיפוש

"בדיקות שכר הן מרכיב קריטי בעידן התביעות הייצוגיות"

נמרוד רטנר, רו"ח, עו"ד ובודק שכר מוסמך, מסביר כיצד ארגונים גדולים עשויים לחסוך מיליונים בעזרת בדיקות שכר מותאמות אישית לארגון - ולמנוע את התביעה הייצוגית הבאה

שיתוף בוואטסאפ

הדפסת כתבה זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ותמונות, ובהגשה נוחה להדפסה

לרכישת מינוי
תגובות:

קריאת זן זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ובהגשה נוחה לקריאה

לרכישת מינוי
עטיפת הספר של נמרוד רטנר ויוסי חכם
עטיפת הספר של נמרוד רטנר ויוסי חכם
עטיפת הספר של נמרוד רטנר ויוסי חכם צילום: פרטי
עטיפת הספר של נמרוד רטנר ויוסי חכם צילום: פרטי
גליה היפש, בשיתוף עו"ד ורו"ח נמרוד רטנר
תוכן שיווקי

מדינת ישראל עשירה בדיני עבודה שנועדו להגן על העובדים וזכויותיהם – אך כתוצאה מכך ארגונים גדולים נדרשים להתמודד עם תביעות ייצוגיות רבות בתחום – מספיק שעובד אחד מגלה הפרת שכר בתלוש שלו – וכבר המקרה שלו מוכפל באלפי עובדים ובשבע שנים אחורה. נמרוד רטנר – רואה חשבון, עורך דין ובודק שכר מוסמך – מציג מודל עבודה ייחודי שחוסך לחברות סכומי עתק הן כשמופנית כלפיהן תביעה ייצוגית והן בשגרת העבודה ואף במניעת תביעות ייצוגיות. משרדו, הממוקם במגדלי הארבעה (חג'ג') בתל אביב, מתמחה בבדיקות שכר מעמיקות ומבוססות טכנולוגיה, שנועדו לאתר הפרות שכר, לכמת אותן ולספק לחברות ודאות משפטית וכלכלית לפני שהן מגיעות לבית המשפט.

הפרה קטנה שהופכת לפצצה פיננסית

"השירות הייחודי שלי הוא ביצוע בקרות לפניו לאחר תביעות ייצוגיות", מסביר רטנר. "המטרה היא למנוע את התביעה הייצוגית הבאה או לפחות לצמצם אותה משמעותית". לדבריו, כיום כל תביעה ייצוגית עשויה להגיע לעשרות ואף למאות מיליוני שקלים, וכל טעות קטנה במערכת השכר – גם אם היא זניחה ברמת עובד יחיד – עלולה להפוך לפצצה פיננסית כשמכפילים אותה באלפי עובדים ובשבע שנות רטרואקטיביות.

רטנר הוא גם בוגר 8200 - היחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין, כך שמהר מאוד מצא דרכים לשלב טכנולוגיות מתקדמות בעבודתו כבודק שכר מוסמך, רישיון ייחודי שניתן על ידי המדינה, וכרואה חשבון ועורך דין.

רו"ח עו'ד נמרוד רטנר| צילום: תמר מצפי
רו"ח עו'ד נמרוד רטנר| צילום: תמר מצפי
רו"ח עו'ד נמרוד רטנר צילום: תמר מצפי
רו"ח עו'ד נמרוד רטנר צילום: תמר מצפי

הוא וצוותו עובדים עם מערכות ביג דאטה, מפתחים קוד ייעודי לכל לקוח ומבצעים ניתוחי עומק של נתוני השכר בהתאם לחוקת השכר ולמאפייני הארגון. "הייחודיות של המשרד הוא היכולת לתפור חליפה אישית לכל לקוח", הוא אומר, "לכל חברה יש נתונים שמורים בצורה אחרת – אנחנו מאפיינים, בונים תוכנית עבודה ובודקים את כל הסעיפים שבע שנים אחורה".

"האלמנט הטכנולוגי הוא חלק בלתי נפרד מעבודת המשרד", אומר רטנר. "זה האדג' שלנו, אנחנו כותבים קוד שמחלץ נתונים ספציפיים ומחשב אותם לפי חוקת השכר של כל לקוח. זה מאפשר לנו לעבור על כמויות מידע עצומות בדיוק גבוה, ולגלות הפרות שכר ברמת שם העובד, החודש והשנה בה בוצעה ההפרה".

הוא מביא כדוגמא מקרה של חברה גדולה שנחשפה לתביעה של למעלה משישה מיליון שקלים בגין הפרה בודדת של אי חישוב שעות נוספות כדין. "סרקנו כמעט 85 אלף תלושי שכר", מספר רטנר, "מצאנו שסכום ההפרה היה 90% פחות ממה שנתבע. הבדיקה הזו הצילה סכומי עתק, כי בפועל ההפרה הזו לא חלה על כל עובדי הארגון, אלא רק על חלקם המועט, והייתה מזערית".

לא רק אי חישוב שעות נוספות

רטנר מספר כי בעבר, רבות מהתביעות הייצוגיות עסקו באי תשלום שעות נוספות לאחר 42 שעות עבודה בשבוע. "כיום הגל הזה פחות רלוונטי", הוא מסביר. "גל התביעות עבר להפרות אחרות כמו אי הכללת רכיבי עמלות/בונוס בשעות נוספות, ימי חופשה ומחלה. ברוב החברות ההפרות לכל עובד מסתכמות בכמה מאות שקלים בשנה בלבד – אך כשמדובר בארגון עם אלפי עובדים, המספרים תופחים במהירות". לדבריו, זה גם מקור הטעות של התובעים הייצוגיים: "הם לוקחים עובד אחד, מכפילים את ההפרה שלו בכל העובדים – אבל זה לא מדויק. יש עובדים שלא מגיעים בכלל לסף ההפרה. אני בודק את כל החברה שבע שנים אחורה ומוצא בדיוק למי הדבר נכון ומי סתם מנסה לרכב על טעות".

רטנר הוא אחד המומחים הבודדים בישראל שמחזיקים גם ברישיון כבודק שכר מוסמך וגם ברקע כפול של רואה חשבון ועורך דין. "זה נותן לי יתרון כפול", הוא מסביר. "אני מבין את השפה המשפטית של המחלקות המשפטיות ועורכי הדין בתיק, אני לא מתיימר להחליף אותם, בדיוק להיפך, אני מסייע להם לבצע תחשיבים מורכבים בהתאם לצרכים".

בקרה מקדמית כחיסכון עתידי

רטנר ממליץ במיוחד לחברות ציבוריות לבצע בקרה מקדימה, עוד לפני שהתביעה מגיעה. "לא כחלק מביקורת פנים רגילה שמבצע מבקר הפנים אלא באופן שוטף על ידי מי שמומחה בתחום ולא מבקר הפנים שמבצע בקרה שוטפת". בבדיקה כזו הוא מאתר חשיפות מערכתיות, אך גם מוצא מקומות שבהם החברה משלמת ביתר לעובדיה, שלא לצורך. "לעתים החיסכון שאני מוצא לחברה על תשלומי יתר מכסה מהר מאוד את עלות הבדיקה", הוא אומר.

אחת הדוגמאות שהוא מביא היא חברה שבה מצא שחלק מהעובדים מוגדרים כעובדים שישה ימים בשבוע, אך בפועל עובדים רק חמישה. המשמעות: תשלום יתר על ימי חופשה ומחלה. לאחר זיהוי התבנית והצלבת הנתונים, החברה הצליחה להפחית משמעותית עלויות שלא היה בהן צורך.

"במקרה אחר", מספר רטנר, "ערכנו בדיקה למציאת הפרות והמנכ"ל שאל אותי: אולי תמצא לי מקום שאפשר לחסוך בו? אמרתי לו שאני ממש לא יכול להבטיח שום דבר. בסוף מצאתי חיסכון של 30-40 אלף שקל לכלל החברה לחודש. כבר בחודש הראשון החברה החזירה את עלות הבדיקה שלנו".

העולם שבו פועל רטנר הוא עולם שבו טעות קטנה בחישוב הופכת לחשיפה של מיליונים, ועבודה מקצועית יכולה להציל חברות ממשברים תדמיתיים וכלכליים. "המטרה שלי פשוטה", הוא מסכם, "למצוא את ההפרה לפני שמישהו אחר מוצא אותה – ולחסוך לחברות כסף, זמן וכאב ראש".

בשיתוף עו"ד ורו"ח נמרוד רטנר

חזרה למדור

Labels

תוכן שיווקי

    כתבות שאולי פספסתם

    גיל אלבז. הצטרף לאוניקס ביולי 2025, וקיבל תואר של מייסד

    גייס עשרות מיליונים ואיבד שני יזמים: הסיפור של הסטארט־אפ החשאי אוניקס

    אופיר דור
    ארגזים מלאים בפירות דוריאן. "אנחנו צריכים להתאים את שרשרת האספקה לשינוי ולייצא דוריאן טרי"

    חקלאים קצרו רווחים מהביקוש לפרי המסריח. כעת הוא נערם במחסנים

    ניו יורק טיימס
    תלוש שכר פיקטיבי

    כל השאר זה בונוס: החברה שמצאה פטנט לחסוך כסף — על חשבון העובדים

    ליאת לוי
    קלוד קוד. נהפך לתופעה ויראלית שגנבה את תשומת הלב מ–Cursor

    הסערה החדשה בהייטק הישראלי: "זה מטריף ומלחיץ ברמות משוגעות"

    שגיא כהן
    טקס השקה אוטובוסים BRT

    בתים, מגרשים ואחזקות בחברות: הנכסים של ראש עיריית נס ציונה

    טלי חרותי-סובר

    "לא תראי אותי שם": לאן נעלמו הסטודנטים, והאם זה יחסל את האוניברסיטאות?