בפאנל בוועידת המיסוי השנתית של איגוד החברות הציבוריות שבה נפגשו בכירי עולם המיסוי, עלתה לבמה עו"ד ענת פילצר סומך, יועמ"שית וסמנכ"לית איגוד החברות הציבוריות ויו"רית דירקטוריון גני יהושע, ופתחה אותו באמירה גלויה: "בואו נדבר על סוגיות המס הכי נפיצות הנידונות בחוק ההסדרים המתגבש ברגעים אלו ממש". לצדה ישבו שלושה מנציבי רשות המיסים לשעבר: עו"ד טלי ירון אלדר, ערן יעקב ועו"ד ורו"ח משה אשר, שכל אחד מהם ניהל בתקופתו את רשות המיסים. המפגש ביניהם, תחת הכותרת "מדיניות המיסוי – לאן?" הפך מהר מאוד לדיון עמוק וסוער על שאלות של צדק כלכלי, יכולת אכיפה, אתגרי הרגולציה החדשים, הפוליטיקה של המיסים – ובעיקר על עתידה המיסויי של מדינת ישראל, בעידן שלאחר מלחמה ולפני בחירות.
מס רכוש – לאן?
עו"ד פילצר סומך פתחה באמירה כי חוק ההסדרים החדש כולל כמה הטבות מס, כשמולן אמורות להיכלל בו גם כמה גזירות מס שתכליתן להוות מקור מימוני לקופת המדינה. השאלה היא, לדעתה, האם נכון להתנות את מתן הטבות המס באישורן של גזירות המס, כמו שהדבר הוצג במסגרת דיוני התקציב הנוכחיים. ערן יעקב אמר כי: "מס רכוש, שאישורו כגזירת מס הוצג כתנאי למתן הטבות במס הכנסה, היה קיים עד שנות ה-2000, וחווינו קושי מהותי באפשרות לגבות את הכסף הזה, גם כשהיו מבצעי גבייה אינטנסיביים".
טלי ירון אלדר אמרה כי "אי אפשר היה לגבות את המס הזה. הקושי היה גדול, גם ברמת האכיפה וגם ברמת ההוגנות, במיוחד כשפעמים רבות זה היה מאנשים שאין להם".
משה אשר אמר כי "המדינה אחראית לפיתוח הקרקעות, ואם היא רוצה לתמרץ פיתוח - שתתמרץ. לא צריך לעשות זאת באמצעות מיסוי רכוש. למה למסות רק בעלי קרקעות? למה לא למסות בעלי פיקדונות או ניירות ערך? אם רוצים מס עושר – צריך לעשות אותו שוויוני". לדבריו, המדינה עצמה מונעת פיתוח קרקעות במשך עשרות שנים, ולכן מיסוי קרקע שאינה מפותחת הוא "פשוט לא נכון".
מי יממן את ריווח מדרגות המס?
לגבי ריווח מדרגות מס הכנסה אמר יעקב: "אני חושב שנכון לרווח את המדרגות. במדינת ישראל יש יותר מידי מדרגות מס. מהר מאוד מגיעים ל-43% מס, ואם מוסיפים לכך את תשלומי הביטוח הלאומי וביטוח הבריאות, אז המס השולי הוא כבר גבוה מאוד". ירון אלדר הזכירה תקדים היסטורי: רפורמת 2003, שבה ריווח מדרגות המס מומן באמצעות מיסוי שוק ההון. "זה היה המהלך המשמעותי ביותר שנעשה", אמרה. "וזה לא פגע בפעילות שוק ההון, להפך – זה יצר יותר שוויון". עו"ד פילצר סומך אמרה כי איגוד החברות הציבוריות מתנגד למיסוי נוסף של שוק ההון. לטענתה, מיסוי שוק ההון מסווג בטעות כ-"מס של עשירים" ולכן נגוע בפופוליזם, בדומה לסנטימנט השלילי שבזמנו כוון נגד מי שכונו ה'טייקונים'.
עוד תהתה פילצר סומך האם המיסוי המוצע על הבנקים, רעיון נוסף שעלה במסגרת חוק ההסדרים, לא נובע גם הוא מאותו רצון פופוליסטי לקושש קולות לקראת הבחירות. משה אשר הסביר כי לבנקים נוצרו רווחים גדולים כתוצאה מהחלטות של בנק ישראל, ואמר כי אפשר שיש מקום למסות את הרווח הענק הנוסף שנוצר לבנקים כתוצאה מהמהלך הזה, אך לא להפוך את זה להוראת קבע אלא להוראת שעה זמנית.
ירון אלדר אמרה כי: "אפשר לקבוע שכל מי שמרוויח מעל סכום מסוים ישלם מס נוסף, אין סיבה להתייחס לבנקים כאל ענף חריג".
הרווחים הכלואים
משם עברו הדוברים לאחד החוקים השנויים ביותר במחלוקת כיום: חוק הרווחים הכלואים. עו"ד פילצר סומך הסבירה כי לפי הפרשנות החדשה של רשות המיסים, חוק הרווחים הכלואים יחול גם על חברות אג"ח. לדבריה "הטלת המס על רווחים לא מחולקים מביאה חברות שהן חברות מעטים לחלק דיבידנדים באופן כפוי, גם אם לא רצו לעשות זאת מלכתחילה. יש בכך התערבות בוטה בכללי המשחק של השוק החופשי. הפרשנות של רשות המיסים לפיה החוק יחול גם על חברות אג"ח היא מופרכת, אין בעינינו שום אפשרות לקבוע שחברת אג"ח נכנסת להגדרה של 'חברת מעטים' משום שלכאורה 'לציבור אין עניין ממשי בה'; זו קביעה שלא תעלה על הדעת וראוי שרשות המסים תחזור בה ממנה. האיגוד מקיים דיונים בנושא ליצירת הבנה מול רשות המיסים".
משה אשר הסביר כי חוק הרווחים הכלואים במתכונתו כיום הוא המשך של מה שנעשה ב-2017. הוא ביקר את הגרסה החדשה של החוק: "במקום להתמודד עם חברות הארנק באופן טכני וממוקד, לקחו מודל חדש שיצר חוק מורכב מאוד. אני מאוד מקווה שיהיו כמה שיותר חוזרים של רשות המסים המפרשים את הסיטואציות השונות כי באמת יש כאן מורכבות שצריך לפרק".
מהפכת החשבוניות הדיגיטליות
אחד הנושאים היחידים שלגביהם הושגה הסכמת הדוברים על הבמה היה חשיבות מהפכת החשבוניות הדיגיטליות – חשבוניות ישראל. עו"ד פילצר סומך הגדירה את הפרויקט כ"סיפור הצלחה לאומי", וערן יעקב, החתום על המהלך, הסביר: "זה היה קרב קשה בוועדת הכספים בכנסת. כולם היו נגד, אבל זה שינוי פרדיגמטי - מעבר מאכיפה למניעה". לדבריו, המערכת כבר יצרה תוספת הכנסות של 16 מיליארד שקל – כתוצאה מהפעלת הפרוייקט, ללא העלאת מיסים, אלא רק באמצעות הפעלת כלי מניעתי.
יעקב הדגיש שהטכנולוגיה החדשה בשילוב AI – תמשיךלהתרחב: "בעוד חמש שנים זה יהיה מדהים, המידע ינחה אותנו בדיוק מי לא משלם ולהיפך – ישחרר את הנישומים הנורמטיביים".
לקראת סוף הפאנל על הנושא שמטלטל את התעשייה, בדגש על החברות הרב-לאומיות : פילאר 2 - הטלת מס חברות מינימלי של 15%. עו"ד פילצר סומך הסבירה כי מדובר במס חברות שיוטל על תאגידים רב לאומיים עם מחזור הכנסות עולמי שעולה על 750 מיליון יורו; כששיעור תשלום המס יעמוד על 15% על כלל רווחי התאגיד. היא תהתה האם המהלך יבריח מישראל חברות שהיום חל עליהן שיעור המס הנמוך יותר של חוק עידוד השקעות הון, או ששורת התמריצים שנדונה עכשיו בכנסת תצליח לנטרל את ההשפעה של פילאר 2. יעקב הפתיע ואמר: "אני דווקא חושב שזו הזדמנות. כל המדינות סביבנו מעלות מיסים. אם ננהל את זה נכון – זה יכול להיות יתרון תחרותי". טלי ירון אלדר הוסיפה כי הכל תלוי בהטבות שתגענה יחד עם תקנות המס.
לבסוף: הפוליטיקה. נשאלה השאלה: מי משפיע יותר על תקציב המדינה? בחירות או מלחמה? ירון אלדר ענתה מיד: "בחירות, תמיד. מלחמה יוצרת צרכים חדשים, אך היא לא באמת משפיעה על התקציבים. הבחירות משפיעות על מבנה התקציב, על מתן ההטבות ועל כל שיקול מקצועי". משה אשר נתן דוגמא אחרת: "חוק הרווחים הכלואים החדש? אם לא היינו בזמן מלחמה שמייצרת צורך בהכנסות דחופות לתקציב המדינה – הוא לא היה עובר. עכשיו כשהמלחמה קצת נרגעה, אז השיקולים של הבחירות והשיקולים הפוליטיים יהיו משמעותיים יותר".
לאחר מספר שאלות מהקהל בנושא ביטקוין ומיסוי דיבידנדים, הסתיים אחד הדיונים הפתוחים והישירים ביותר שנראו בשנים האחרונות בתחום המיסוי.
בשיתוף איגוד החברות הציבוריות
