אחד האורחים המסקרנים בוועידת המיסים היה אילי פיטרמן, לשעבר בכיר ברשות המיסים וכיום מומחה מוביל בתחום, מנהל משותף מחלקת מיסוי ישראלי, KPMG ישראל. הוא הציג בהרצאתו את השינויים הדרמטיים שקידמה רשות המיסים ב-2025, והצביע על מגמה ברורה: הרשות לוקחת פיקוד, יוצרת כללי משחק שקופים יותר - ולעיתים גם קשוחים יותר - ומשנה את האופן שבו יפעלו חברות, משקיעים ותושבים ישראלים בשנים הקרובות.
לדבריו, "מרגישים שקורה משהו ברשות המיסים. יש הרבה פרסומים, והרשות כבר לא מפחדת לגעת בנושאים שבעבר נמנעו מלטפל בהם".
לשמור את הכנסות המס בבית
אחד הנושאים המרכזיים שאליהם התייחס פיטרמן הוא יישום כללי Pillar 2 המחייבים מדינות להבטיח שחברות בינלאומיות ישלמו מס אפקטיבי של לפחות 15%. פיטרמן הסביר כי אם ישראל לא תטיל את המס, מדינות אחרות יוכלו לגבותו על חשבון הכנסותיה. "לפני שייקחו לנו את המס, המדינה אומרת - אני אטיל את המס ואז המס יהיה פה", אמר. לדבריו, כדי לא לפגוע באטרקטיביות של ישראל לחברות זרות, מוצע לתת הקלות בדמות מענקי עידוד ומסלולי חדשנות במקום הקלות מס ישירות. "המטרה אינה לגבות יותר מס, אלא למנוע שהמס יזלוג למדינות אחרות", הדגיש.
מרכזי המו"פ הבינלאומיים
פיטרמן תיאר כחידוש משמעותי את חוזר רשות המיסים העוסק במרכזי מו"פ בינלאומיים. "החוזר מציין יותר מעשר פעמים שהנהלת מחלקה מקצועית מיוחדת, ובמצבים מסוימים אפילו מנהל רשות המיסים, יהיו מעורבים בשומות לגופים כאלה. זה מאוד חשוב, כי זה לא רק לקחת פיקוד, זה גם לקחת אחריות. זה משמעותי מכיוון שכולנו מודעים למשמעות של הטכנולוגיה העילית במדינת ישראל. אם נבריח מכאן את הגופים הגדולים, בסוף נמצא את עצמנו משקיעים רק בתוך עצמנו, המשק עלול להיפגע". בין השאר, החוזר מגדיר כללים במקרה של מכירת IP החוצה לאחר רכישת פעילות בישראל, וכן כולל מתווה עבודה במסגרת החקיקה הבינלאומית.
נקודות זיכוי למשרתי מילואים
בין החידושים שכבר אושרו בחקיקה נמצאת תוספת נקודות הזיכוי למשרתי מילואים. ההטבה תינתן לפי כמות ימי המילואים, כך שמי שמשרת יותר ימים בשנה מסוימת, יקבל יותר נקודות זיכוי בשנת המס העוקבת. אולם החל משנת 2028 ישתנו תנאי הזכאות.
"זו לא דרמה", הודה פיטרמן, "אבל מדובר בעלות תקציבית לא מבוטלת. שווי נקודות הזיכוי מגיע לכ-2 מיליארד שקלים ברמת המדינה. אנחנו מדברים פה על לא יותר מארבע נקודות זיכוי פר אדם לשנה, זה יוצאת קצת יותר מעשרת אלפים שקלים לשנה, אבל אי אפשר לזלזל בעלויות של זה מבחינת המדינה".
רפורמת התושבות - סוף לעמימות?
אחד השינויים הגדולים הצפויים הוא הגדרת כללי תושבות חדשים בפקודת מס הכנסה עבור תושבים חוזרים. פיטרמן הזכיר פסיקות רבות שיצרו סערות - בין היתר בעניינם של דוגמנים ודוגמניות תושבי ישראל שעבדו בחו"ל וציין כי ההצעה החדשה מבקשת לקבוע מבחנים טכניים, שקופים וברורים.
הכללים מבוססים על ספירת ימים של שהות בישראל בשלוש שנים: השנה הנוכחית, שנה אחורה ושנתיים אחורה – כשכל יום מקבל משקל שונה. "הכללים קשוחים יותר אבל פשוטים בהרבה", הסביר. "אם זה יעבור, כבר אי-אפשר יהיה לספר סיפורים על איפה אני חי או איפה בת הזוג. המספרים יחליטו".
מס על דירות יוקרה ושכר דירה
פיטרמן התייחס לכך שבחקיקה קודמת, דירות מגורים בשווי של עד כ-5 מיליון שקלים "חמקו" מהטלת מס יסף. הוא העריך כי האוצר ינסה להשלים זאת כעת. בנוסף, הוא ציין את היוזמה להחלת חובת דיווח על הכנסות משכר דירה - צעד שנדחק בעבר וצפוי לחזור לשולחן הדיונים.
ביטול איחוד עוסקים
אחד המהלכים שעשויים לפגוע במיוחד בחברות בינוניות וגדולות הוא ביטול האפשרות לאחד עוסקים לצורך דיווח מע"מ. לדבריו, משמעות המהלך היא החברות יצטרכו לממן מכיסן את המע"מ עד לקבלת ההחזר - תזרים שעלול להכביד על קבוצות עסקיות שפעלו עד היום במתווה מאוחד.
האם מס רכוש חוזר?
אחת ההערות המסקרנות של פיטרמן נוגעת לאפשרות החזרת מס רכוש - מס שבוטל בעבר לאחר שיצר קשיים רבים. לדבריו, "המקור התקציבי פשוט, אבל היישום שלו לא בהכרח פשוט". הוא הדגיש כי אם יחזור, ככל הנראה לא יהיה זה מס שנועד לעודד בנייה, אלא מס פיסקלי גרידא - הטלת מס על עצם החזקת הקרקע.
הוא טען כי יכול להיות שהחוק יצטרך להבדיל בין קרקעות שאין עליהן זכויות בנייה כמו קרקע חקלאית, לבין קרקעות שאפשר לבנות עליהן אך עדיין אין היתר. "מצד אחד אתה לא מקבל את ההיתר ולפעמים מחכה שנים, אז אתה לא בונה, אבל בינתיים צריך לשלם מס רכוש. אז אני חושב שקודם צריך לעשות סדר בבית ולהקטין את הרגולציה ולצמצם את פרקי הזמן של הבנייה".
הוא העלה שאלות עקרוניות לבחינת הנושא הזה: "כשמדברים על הטלת מס על הון של בן אדם יש בכך היגיון. אבל למה רק על מקרקעין? האם לוקחים בחשבון את ההתחייבויות שיש לאותו אדם? יכול להיות שיש לו קרקע של מיליארד שקל, אבל עם התחייבות של מיליארד שקל, אז הוא לא באמת עשיר במיליארד שקל, נכון? ומה לגבי רכוש אחר: יהלומים, תכשיטים, השקעות בבורסה? הרציונל של מס רכוש בקטע של שוויוניות וחלוקת הכנסות הוא מובן, אבל אז השאלה היא למה רק על נדל"ן? בהקשר הזה אספר שהבת שלי שאלה אותי פעם: אבא, למה הוא לוקח בחנות מאה שקלים? אמרתי לה: כי הוא יכול".
בהירות בקיזוז הפסדי הון
בסוף דבריו התייחס פיטרמן לאחד התחומים המסובכים ביותר עבור משקיעים - קיזוז הפסדי הון. הוא הציג דוגמאות רבות לבעיות מצטברות, כמו השקעה בחברה חסרת ערך שלא ניתן למכור כדי לקזז הפסד, חוסר יכולת לקזז מול ריביות, והחובה להגיש דו"ח בזמן כדי לשמור על ההפסד.
"מה שיפה בחוזר הזה הוא שהרשות לא מתעצלת ולא נמנעת להתעמת עם רשימה של עשרות בעיות שיש בנושא או פרשנויות, והיא נותנת לנו מורה נבוכים. גם אם אנחנו לא מסכימים, יש לנו שקיפות. אנחנו יודעים מהי עמדת הרשות ואין מצב שבו סניף מס הכנסה בצפון יגיד לנו ככה ובדרום יגידו לנו אחרת. יש כאן המון סוגיות: קיזוז של הפסדים כנגד ריבית ודיבידנד, קיזוז של הפסדים שמקורם בחו"ל, השילוב של הפסדים בחו"ל עם זיכויי מס, ועוד".
פיטרמן סיכם את סקירתו באמירה כי שנת 2025 היא אחת השנים העמוסות ביותר שידע תחום המיסוי בישראל. "קרה כאן המון. מבחינת הציבור, חלק מהשינויים ישפיעו מיד וחלקם עוד יתגלגלו בהמשך, אבל מכאן ניתן להגיד: יישר כוח לרשות המיסים".
בשיתוף איגוד החברות הציבוריות
