האורח המרכזי בוועידת המיסים השנתית של איגוד החברות הציבוריות, שהתקיימה במרכז הכנסים בבורסה לניירות ערך בת"א היה מנהל רשות המיסים שי אהרונוביץ', הוא פתח את דבריו בנימה אישית על כך שאינו מרגיש במיטבו, "כמו חצי מדינה", אך היה חשוב לו מאוד להיות נוכח בוועידה.
מאחורי הפתיחה האישית עמדה סדרת הצהרות מקצועיות ועיתוי משמעותי: שנה סוערת לכלכלה הישראלית, שיא בגביית מיסים, גל הנפקות חדש, רגולציה נוקשה – ומלחמה יומיומית בהון השחור.
אחת ההפתעות הגדולות שהציג אהרונוביץ היא נתוני הגבייה לשנת המס 2025 שלדבריו אינם מתיישבים עם התחזיות הפסימיות לצמיחה: "על אף הירידה בצמיחה לעומת התחזיות – שנת 2025 מתבררת כשנה עם הכנסות יפות ממיסים". לדבריו, "עד חודש אוקטובר גבינו קרוב ל-450 מיליארד ש"ח, ויעד הגבייה הועלה לכ-506 מיליארד ש"ח. ההצלחה הזו נתנה את אורך הנשימה ואת החוזק הכלכלי שהובילו להישגים במלחמה. אם נצליח – זו תהיה הפעם הראשונה שנחצה את רף החצי טריליון שקלים בגביית מסים. זה תקדימי". הוא מבקש להדגיש כי זה לא רק הישג של רשות המיסים אלא של הכלכלה הישראלית כולה.
אחריות הרגולטור
לדברי עו"ד אהרונוביץ', כל הדלפה של הרגולטור יכולה להשפיע על מניות הציבור. "אנו נמצאים בתקופה מאתגרת לאוצר המדינה ולכלכלת ישראל, והחברות הציבוריות מושפעות באופן ישיר. בשני צעדים רגולטוריים, למשל ביטוח הרכב, והצו שפורסם אתמול (יום לפני הוועידה) להעלאת הפטור ממע"מ על יבוא אישי, שניהם מצאו ביטוי בחברות ציבוריות שמושפעות בתחום. זה מטיל אחריות גדולה להיזהר בדברים, כי כל התבטאות יכולה למצוא ביטוי בניירות ערך ולפגוע בציבור. זה שיעור שעל הרגולטורים ללמוד ואנחנו צריכים להיות זהירים בדברינו".
רפורמת פילאר 2 בדרך
אחד הנושאים המרכזיים בדבריו של עו"ד אהרונוביץ' הוא הצטרפות ישראל לרפורמת Pillar 2 – מס מינימום בינלאומי של 15% על חברות גדולות.
"יש הצעת חוק שמונחת בכנסת", ציין עו"ד אהרונוביץ'. "ההצעה הזו אמורה לעבור את אישורה של ועדת הכספים וקריאה שנייה ושלישית, וזה חייב להיכנס לפני תום שנת הכספים הזו, כי באמצע השנה זה בעייתי יותר להעלות מיסים. אנחנו משיתים מס מינימלי של 15%, שישפיע בעיקר על חברות חוק עידוד השקעות הון. ובמקביל, אנו מכינים חקיקה עם חבילת תמריצים כדי שנוכל באמצעותם לפצות את החברות על העלאת שיעור המס. זו חקיקה מורכבת, וצריך לעמוד באמות מידה שלא יטענו שזה סותר את הפילאר. הייתה כאן עבודה אינטנסיבית שלנו ושל אגף התקציבים באוצר והכלכלן הראשי כדי למצוא את הדרכים הנכונות ביותר לתת את התמריצים".
תיקון סעיף 9.2 ורפורמה בקרנות הריט
עו"ד אהרונוביץ' הציג רפורמה שבה אנשי המיסים לדורותיהם תמיד חששו לגעת: סעיף 9.2 בחוק המס – המגביל את המשקיעים המוסדיים כמו קופות הגמל מהשקעות בנכסים אלטרנטיביים. "זה מופיע ברשימת המחליטים לחוק ההסדרים, אנחנו כן ממליצים לתקן חקיקה ולאפשר בעצם לקופות הגמל להשוות פרמטרים כי חלק לא קטן מאפשרויות ההשקעה שלהן חסומות במידה כזו אחרת בגלל הוראות סעיף 9.2. זה יאפשר פיזור ההשקעות טוב יותר לקופות הגמל וקרנות הפנסיה. אנחנו נצרף במהלך הדיונים בכנסת גם את התיקונים הקשורים לקרנות ה-Reit (ריטים) כמו העלאת מגבלות הייזום, אפשרויות השקעה דרך איגודי מקרקעין, דחיית חבות מס בהעברת נכסים וגם הקלות בריטים למגורים. אנחנו רוצים לעודד את שוק הריטים שהוא קצת רדום, אולי בגלל הריביות הגבוהות, אך אנחנו חשובים שיש מה לעשות כאן, אני מקווה שנספיק לעשות זאת כבר לשנת 2026".
המלחמה בהון השחור
עו"ד שי אהרונוביץ' סיפר כי גם הוא כמו כל קודמיו בתפקיד, עוסק בנושא החשבוניות הפיקטיביות. "פוטנציאל החיסכון למדינה בנושא הזה הוא של מיליארד שקל בחודש. רשות המיסים מנהלת מלחמה יומיומית בעניין הזה וכבר הצלחנו לחסוך כמה מיליארדים בעקבות מהלכים שעשינו. יש הרבה מאוד ניסיונות למתקפות סייבר וזיופים והמשטרה הקימה צוות שעובד איתנו כתף אל כתף בעניין הזה. אין ספק שארגוני הפשיעה העבירו את המלחמה שלהם לכיוון הזה". הוא סיפר כי הוא נפגש עם מפכ"ל המשטרה אחת לכמה שבועות במגוון נושאים, כולל הדברת הפשיעה במגזר הערבי.
בין השאר דיבר אהרונוביץ' על הנוהל לגילוי מרצון שנועד לעזור להגיע להסדרות הון של העלמות מיסים: "הוא מתנהל כרגע, ואין עד כה התנפלות של בקשות לגילוי מרצון, כידוע, הנוהל אינו אנונימי. אני מעריך כי לקראת החודשים האחרונים שלו, במחצית 2026, יוגשו יותר בקשות. את הנוהל הנוכחי כיוונו לכל הנושאים כמו בעבר, אבל גם כיוונו אותו מאוד לנושא הקריפטו, כי כרגע הבעיה הגדולה בתחום הקריפטו היא ההפקדות שלו. כידוע, בנקים בישראל לא מקבלים קריפטו, וגם לא ששים לקבל כספים כתוצאה מכירת קריפטו. זה גורם לכך שלא באים אלינו לגילוי מרצון בנושא הקריפטו ואנחנו עובדים על זה. יש ועדה ביחד עם בנק ישראל שתפקידה לבדוק איך כן משפרים את אפשרויות קליטת כספי הקריפטו במדינת ישראל". הוא סיפר כי אחד הפתרונות שמתגבשים הוא פתיחת חשבון בנק לרשות המיסים בארה"ב שם הרגולציה קלה יותר. "אני מקווה שתוך מספר שבועות יהיו בשורות בעניין".
עולם הכסף המזומן
"אנחנו בעד עולם ה-Cash Less, ללא מזומן", מצהיר עו"ד אהרונוביץ'. "בבנק ישראל חושבים אחרת, אבל אין הרבה מה לעשות באופן לגיטימי כיום עם מזומן בגלל חוק המזומנים". הוא מספר כי לאחרונה ערכה הרשות מבצע ניהול ספרים בנושא המוניות: "90% מנהגי המניות נתפסו כמי שלא נותנים חשבונית, כי כשאתה נותן לנהג מונית שטר מזומן, ואתה לא צריך חשבונית, אז הפיתוי לא לרשום את ההכנסה הזו הוא גדול מאוד. לכן אנחנו מנסים ליזום עכשיו פעולות כאלה ואחרות כדי לראות איך אנחנו יכולים לפקח בצורה מחשובית על כל הנושא, כמו הגשת הצהרות הון מקוונות".
הוא מבהיר כי: "אנחנו לא תמימים, ברור לנו שיש עולם שלם שמתנהל במזומן ואנחנו בהחלט מנסים להילחם בו. בזכות הצהרות ההון המקוונות סרקנו הצהרות הון ממספר פקידי שומה, וכבר גילינו הפרשי הון בלתי מוסברים של 24 מיליארד שקלים. אז גם אם חצי מזה זה טעות, או אף יותר, נגיע בסוף לכך שחמישה או שישה מיליארד שקלים הם הצהרות הון בלתי מוסברות".
הוא מספר כי יש עכשיו למערכת המיסוי התחשבנות דיגיטלית עם הרשות הפלסטינית, שם התגלו כבר מעל עשרות מיליוני שקלים של חשבוניות פיקטיביות שהוגשו דרכה. "אנחנו מצליחים להגיע כעת למקומות שבהם לא היינו קודם".
מס רכוש ומס גודש
עו"ד אהרונוביץ' הסביר כי שר האוצר קבע כי מס רכוש יוחזר, כתנאי לריווח מדרגות המס. "אנחנו עובדים על כך שהמערכת תהיה מקוונת, באמצעות שומה מסוימת, קביעת שמאות בצורה אוטומטית, ויהיו הטבות מס לעולים חדשים".
לגבי מס גודש אמר עו"ד אהרונוביץ' כי המכרז מתקדם ובעוד מספר שבועות הזוכה במכרז יקים את השערים. "אם יחליטו לבטל את הנושא – זו תהיה החלטה של הפוליטיקאים", הוא אומר.
בעניין ההמלצה להטלת מס על הבנקים הוא אומר: "במשך שנתיים הבנקים שילמו איזשהו היטל שסוכם איתם. ניתנה הבטחה שלא יהיה עוד פעם את ההיטל הזה. עכשיו אנחנו מדברים על איזשהו מיסוי קבוע, נראה מה יהיה בהמשך".
בעניין הכנסות המיסים מעסקת Wiz אמר עו"ד אהרונוביץ' כי עסקה זו עדיין לא דווחה לרשות המיסים, אין סגירה מלאה שלה עדיין וזה תלוי ברגולטורים. "מבחינתי האתגר של גביית 540 מיליון שקלים הוא ללא עסקת Wiz, שכנראה תיחשב להכנסות המדינה בשנת 2026, זה יהיה Nice to Have כשזה יקרה. צריך לזכור שיש שם קרנות זרות וגופים זרים שברור שפטורים מרווח הון, וכמובן גם חלקים מפעילות החברה עצמה, אז גם את זה צריך לקחת בחשבון".
עו"ד אהרונוביץ' ציין כי כסף רב נמצא גם אצל בעלי דירות שלא מדווחים על דמי השכירות שהם מקבלים, וכי יש גידול בסכומי השכירות עליהם כן משלמים מס. תיקון בחקיקה לעניין השכירות נמצא על שולחן ועדת הכספים מזה כמעט שנה וחצי. "מצד אחד אנחנו ניתן למי שיש לו דירה אחת והוא משכיר אותה ושוכר דירה אחרת, את האפשרות לקזז ביניהן, אבל גם מי שיש לו דירה פטורה יהיה חייב לדווח עליה באופן רגיל - ועדת הכספים לקחה רק את ההטבה, לא חוקקה את חובת הדיווח, ואנחנו מנסים ללחוץ בנושא הזה. בשנים האחרונות נעשתה עבודה משמעותית בגוף המחשוב שלנו בראשות אריה רימיני, ובזכות ניתוח דאטה אנחנו מצליחים לזהות שלאדם יש נכס ושהוא לא מדווח על שכירות ואז אנחנו פונים אליו. לכן חובת הדיווח חשובה מאוד".
הוא סיכם את דבריו בכך שכל נושא ה-AI פותח בפני רשות המיסים אפשרויות חדשות לגמרי להגעה למידע, והרשות בהחלט בדרך לשם. "אוקיינוס שלם של מידע ועיבודו נפתח בפנינו", אמר.
בשיתוף איגוד החברות הציבוריות
