לאיגוד החברות הציבוריות יש מסורת כנסים מזה יותר מעשור: בחודש מרץ נערכת ועידת ההנפקות השנתית, באמצע השנה – הכנס השנתי של האיגוד, ולקראת סוף השנה – ועידת המיסים השנתית – מתוך הבנה שכל נושא המיסוי הוא בעל השפעה מרחיקת לכת על התנהלותן והצלחתן של החברות הציבוריות. כך, גם השנה, התקיימה הוועידה בנושא מיסים בסוף חודש נובמבר.
מהן הסוגיות החשובות בנושא מיסוי שעלו השנה בכנס?
עו"ד אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, מספר: "הנושא המרכזי הוא הכוונה להחיל רווחים כלואים גם על חברות אג"ח ציבוריות – שזה נושא שאנחנו מתנגדים לו ונלחמים בו. כבר היה בנושא זה דיון בוועדת הכספים של הכנסת, ורשות המיסים אף הבטיחה שלא תקדם את נושא החלת הרווחים הכלואים על חברות ציבוריות ולא תוציא על כך פרשנות לפני שנחזור לדיון נוסף בוועדת הכספים, שכעת אנחנו מחכים לו".
מה הקושי מבחינתכם בהחלת רווחים כלואים גם על חברות אג"ח ציבוריות?
"חברת אג"ח ציבורית היא למעשה תאגיד מדווח, היא מנפיקה רק חוב ללא מניות. רשות המיסים הודיעה באופן מפתיע שהיא רוצה להוציא פרשנות לפיה גם חברת אג"ח ציבורית תיחשב חברת מעטים שצריכה לשלם מס רווחים כלואים. חברת מעטים זו חברה שלציבור אין עניין ממשי בה, וזו אינה הגדרה נכונה כלל עבור חברות האג"ח. הרי חברת אג"ח ציבורית גייסה אג"ח מהציבור, לכן לציבור כן יש עניין משמעותי בה. בנוסף, לא יכול להיות שמצד אחד אינטרס המדינה שחברה כזו לא תחלק דיבידנדים עד אשר תחזיר את האג"ח שלה – ברוב המקרים חברות המגייסות אג"ח חותמות על שטר נאמנות שבו הן מתחייבות שלא לחלק דיבידנד, ומצד שני תקנוס אותה בשני אחוז על פי חוק הרווחים הכלואים. ההחלטה הזו, אם תתקבל, עלולה לחסל את חברות האג"ח הציבוריות וגם להוביל להעלאת ריבית והתייקרויות במשק".
לדווח פעמיים בשנה במקום ארבע
איגוד החברות הציבוריות היה זה שבזמנו יזם את המהלך המאפשר כיום לחברות קטנות לדווח פעמיים בשנה במקום ארבע פעמים בשנה – כך שבמקום דו"חות רבעוניים החברות הללו מפרסמות דו"ח חצי שנתי ודו"ח שנתי. כיום החקיקה מגבילה את הזכות הזו לחברות ששוויין עד 380 מיליון שקל. איגוד החברות הציבוריות מנסה להעלות את הרף. "ראינו שלא נגרם שום נזק לחברות הקטנות ולמשקיעים שלהן, והדיווח הרבעוני גורם להכבדה רגולטורית וכלכלית על החברות, לכן אנחנו רוצים להעלות את הרף לחברות בשווי של עד מיליארד שקל. ברוב הבורסות באירופה זה כבר מקובל, ובשנה האחרונה קיבלנו לכך רוח גבית בזכות התבטאות של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ שתומך במהלכים מסוג זה, וכך גם יו"ר ה-SEC – הרשות לני"ע האמריקאית – אולי בזכות הרוח הגבית האמריקאית נצליח לעשות את מה שעדיין לא הצלחנו להרחיב בשנים האחרונות", מסביר פלטו.
בשורת התיקונים לחוק הריטים
נושא נוסף הבוער בעצמותיו של איגוד החברות הציבוריות הוא התיקונים לחוק הריטים (Reit). כיום, קרנות הריט העוסקות בנדל"ן מניב, אינן יכולות כמעט ליזום, לקנות שטח ולבנות בעצמן נכסים להשכרה, הן יכולות אך ורק לקנות נכס מניב קיים ולהשכיר אותו. "החוק הזה מקטין בצורה משמעותית את פוטנציאל הרווח של החברות הללו", מסביר פלטו ומוסיף כי "המשקיעים נפגעים מזה. קרנות הריט מבקשות מזה 13 שנה לערוך תיקונים בחוק כך שהוא יאפשר להן להרחיב את ייזום הפרויקטים".
פלטו מספר כי בוועידת המיסוי האחרונה הכריזה רשות המיסים בפעם הראשונה באופן פומבי כי היא מוכנה לעשות את התיקונים הללו, ואף התחייבה על כך בחוק ההסדרים. "זו פעם ראשונה שהרשות דיברה על כך באופן גלוי וכעת אנו מחכים לשלבים הבאים. הנושא הזה מטופל על ידי רשות המיסים מכיוון שלחברת ריט נדל"ן יש מבנה מיסוי אחר מחברת נדל"ן רגילה".
בהקשר של חברות הנדל"ן מספר פלטו כי פורום חברות הנדל"ן באיגוד, שהושק לפני כשנה, ממשיך להיפגש, להרחיב פעילות ולדון בנושאים מהותיים הקשורים לחברות הנדל"ן הציבוריות בעיקר בתחום האצת היתרי בנייה פורום חדש נוסף שהחל את פעילותו ואף מרחיב אותה הוא פורום הכספים של החברות הציבוריות.
הקלות לחברות הדואליות
חברות הייטק ציבוריות רבות דואגות לרישום כפול בבורסה: הן בבורסה האמריקאית והן בבורסה הישראלית – לכן הן נקראות דואליות – על שם הרישום הכפול. הסכנה הפעם למעמדן של החברות המובילות את קטר ההייטק הישראלי מגיעה דווקא מהכיוון האמריקאי. וכך מספר פלטו: "יש כעת קול קורא בארה"ב לגבי הקלות שניתנו כל השנים לחברות זרות המנפיקות בארה"ב. האמריקאים רוצים כעת לבחון מחדש את מתן ההקלות הללו, והאם בכלל הן מגיעות לכולם".
ומה הטענה שלכם בנושא?
"אנחנו טוענים שהחברות הדואליות בהחלט כן צריכות ליהנות מההקלות הללו, מכיוון שהן נתונות לרגולציה בארה"ב, אך גם כפופות לפיקוח בישראל, שזו שכבה נוספת של רגולציה. אנחנו פועלים בנושא יד ביד עם הרשות לניירות ערך הישראלית מול רשות ני"ע האמריקאית כדי לוודא שהחברות הדואליות הישראליות כן ימשיכו לזכות להקלות האמריקאיות".
ויש גם את נושא המסחר בשני סוגי מניות.
"אכן כך. בבורסה בתל אביב אף חברה ציבורית לא יכולה לסחור בשני סוגי מניות, ואילו בבורסה בארה"ב כן מותר לחברות לסחור בשני סוגי מניות. החברות הדואליות סוחרות בארה"ב בשני סוגים, ואילו בישראל בסוג אחד. לכן יש הקלה שעומדת על הפרק לדיון בוועדת הכספים של הכנסת – כן לאפשר לחברות הדואליות לסחור בישראל בשני סוגי מניות כי הן כבר עשו את זה בשוק אחר, והאיגוד פועל כדי לקדם את ההצעה".
פלטו מספר כי כאשר אושר כל נושא רישום החברות הדואליות, הובטח להן כי לא יכבידו עליהן בתוספת רגולציה לעומת השוק האמריקאי, אך עדיין נותר שריד אחרון לרגולציה העודפת הזו: חובת ההצבעה של הגופים המוסדיים באספות הכלליות של החברות הציבוריות. בעוד בשוק הישראלי חובת ההצבעה הזו קיימת בכל אספה כללית כזו של החברה, בארה"ב הן לא מחויבות לכך. איגוד החברות הציבוריות עדיין מנסה לקדם את קבלת הפטור מחובת ההצבעה של הגופים המוסדיים באספות הכלליות של החברות הדואליות. "זו רגולציה שעדיין לא הצלחנו לבטל", הוא אומר. "כבר הייתה לכך הסכמה של רשות שוק ההון ועדיין לא הצלחנו לבטל אותה".
ואם כבר מדברים על גופים מוסדיים, פלטו מספר כי עוד אחד מהנושאים העומדים על פרק פעילות האיגוד הוא בחינת הגברת הריכוזיות של הגופים המוסדיים וההשלכות של כך על פעילות החברות הציבוריות.
כיצד אתה מסכם את שנת הכספים העומדת להסתיים בשוק ההון הישראלי?
"שוק ההון הפגין השנה חוסן יפה מאוד, אפילו שזו הייתה שנת מלחמה, זכינו לתשואות יפות מאוד, וגם בהנפקות הייתה התעוררות. אני מקווה שנצליח לסיים את השנה עם 25 הנפקות ציבוריות חדשות לעומת שמונה בלבד בשנה הקודמת".
איך אתה מסביר את ההתעוררות הזו בהנפקות חדשות?
"אחת הסיבות היא שיש רגיעה בתחום הרגולציה, כך יש ודאות רגולטורית מסוימת שמאפשרת לחברות לבוא ולהנפיק. בעשור הקודם למשל, הוכנסו הרבה רגולציות חדשות שיצרו אי ודאות בבורסה, ובעקבות כך חברות רבות נמנעו מלהיכנס לשוק ההון, חווינו שנות יובש באמצעו של העשור הקודם. כעת יש רגיעה בתחום הרגולציה, אולי כי הממשלה עסוקה בדברים אחרים, אבל זה מביא גל חדש של הנפקות לשוק".
כיצד היית מצפה שהממשלה תתייחס לשוק ההון?
"חסרה לי ראייה כוללת של הממשלה על שוק ההון כגורם תומך צמיחה במשק. גם בתקציב 2026 וגם בחוק ההסדרים לצערי לא ראינו בשורות גדולות בעניין, אין התייחסות לבורסה, רק מעלים מיסים שמקשים על הפעילות, שוק ההון לא מעניין אף אחד וחבל מאוד. הרי כל מה שאנחנו עושים הוא בסופו של דבר למען הציבור, הציבור הוא המחזיק הגדול ביותר של החברות הציבוריות בין אם ישירות ובין אם דרך הגופים המוסדיים כמו קרנות הפנסיה וקופות הגמל. צמיחה בשוק ההון זו צמיחה של הציבור ושל התעסוקה במשק, לכן חשוב שהממשלה תראה אותו בעין תומכת ואוהדת".
ולקראת סוף השנה האזרחית, מה התחזית שלך לשוק ההון לשנת 2026?
"אם אכן המלחמה מסתיימת ונזכה לרגיעה ביטחונית טובה יותר והמשך ירידות הריבית במשק – כל זה ייתן דחיפה משמעותית לשוק ההון ולבורסה ונראה אף יותר הנפקות. אנחנו אופטימיים, אך הכל תלוי במצב הגיאו-פוליטי הכלל עולמי, במצב הביטחוני, בהמשך ירידת הריבית ובתקציב המדינה. כעת רוצים שוב להגדיל את תקציב הביטחון, זה יגרום להגדלת הגירעון ואז אולי הריבית לא תרד, לכן את כל התחזיות הללו צריך לקחת בחשבון עם גורמי סיכון שעשויים להשתנות ולהשפיע".
בשיתוף איגוד החברות הציבוריות
