מי מאיתנו מקדיש רגע אחד של מחשבה כשהוא חותך ירקות לסלט, על הדרך הארוכה אותה עברו הירוקים הרעננים והטעימים, מרגע היותם צמחים ועד הגעתם אל המקרר הביתי? בואו נודה, אנחנו לא ממש עושים זאת. אז אולי זהו בדיוק הרגע, להבין שחקלאות היא עיסוק חכם, מאתגר, מרתק שראוי וצריך להיעשות מתוך נאמנות ואהבה גדולה לאדמה ולתוצרתה.
נדמה שזהו המוטו העובר כענף ירוק ומלבלב בכל העשייה של חברת "דשן הצפון".
חברת "דשן הצפון" הוקמה בשנת 2012 ע"י 260 קיבוצים המאוגדים תחת שבעה ארגוני קניות. החברה פועלת לפי מודל חריג בו הבעלים הם גם לקוחות. בעלי החברה וההנהלה רואים בראש ובראשונה את טובת החקלאי ואת צרכיו וחותרים כל הזמן למציאת הפתרון ההוליסטי הנכון לו.
"אין אח ורע להתאגדות חקלאית שכזו בשום חברה נוספת במשק", מסביר גולן ארגמן, מנכ"ל החברה.
פתרון אישי והוליסטי לצמח
ארגמן מכנה את עיקר פועלה של החברה כ"פתרונות הזנה" ומדגיש את תפירתם האישית בהתאם לצורך.
"הקונספט שלנו הוא לא למכור מוצר אלא לעבוד לפי שיטת התאמה. אנחנו נמצאים בשטח, לצד הלקוחות – החקלאים, כדי להבין את צרכיו של הצמח, ומה נכון לו בנקודת הזמן המסוימת. בחברה עובדים כ-20 אגרונומים, שרצים בכל הארץ ומנסים להבין מהן הנוסחאות הטובות והנכונות ביותר למוצרים שלנו, שיעניקו לכל צמח בדיוק את מה שהוא צריך. קצת כמו רופאים ניידים שמבצעים בדיקות דם, ומהן מסיקים מהי ההזנה הנכונה למטופל. אם נמשיך להקביל לבני אדם, אז מי שרץ 50 ק"מ בשבוע צריך תזונה אחרת ממי שיושב על הספה כל היום. זו גם התפיסה שלנו על צמחים. אנחנו רוצים להבין בדיוק מה הצמח צריך, להציע פתרון הוליסטי ולספק את הדיוק המירבי. זיהומים רבים בצמחים נגרמים מכך שנותנים להם פחות מדי או יותר מדי הזנה מסוימת. ידוע שעודף יישומי דשן גורם לנחיתות יבולים. אנחנו מסוגלים להבין מה בדיוק הצמח צריך ולהזין אותו בהתאם, עם מינימום שימוש בחומרי הדברה. יש ערך אדיר לתזונה נכונה של הצמח. רואים את התוצאות מיד בשטח. שוב, כמו אצל בן אדם, כשצמח בריא וטוב לו - הוא גם יכול להתמודד טוב יותר עם מחלות", מדגיש ארגמן.
להתענג על הדשן
חברת "דשן הצפון" חולשת על כ-30% משוק הדשן בישראל, ומתגאה בכך שהצליחה להפחית את עלויות הדשן בשוק ביותר מ־50%. "אם היינו מורידים ברמות כאלו את מחירי הקפה זה היה בכותרות כל העיתונים, אבל כשמדובר בצרכים לחקלאות, לצערנו הדבר פחות מעניין את הציבור הרחב, למרות שהישג זה משפיע עליו לא פחות ולפעמים גם יותר. הוזלנו לחקלאים את התשומות במאות מיליוני שקלים בישראל".
סיפור הוזלת עלויות הדשן, נולד עם "מחאת הקוטג'" שפרצה בשנת 2011 והובילה למחאה החברתית שקבלה על יוקר המחיה בישראל. "תנו לחיות בארץ הזו", צעקו המפגינים שרצו דיור במחיר שפוי, וכן שהלחם, גבינת הקוטג' המרוחה עליו והירקות והפירות יהיו זולים יותר. אך כדי שניתן יהיה להוריד את מחירם של השניים האחרונים - יש להוריד את מחיר עלויות גידולם. גורם משמעותי באלו הוא הדשן. מוצר מרכזי זה תמיד היווה חלק ניכר מהוצאותיו של החקלאי.
הדי המחאה החברתית, גרמו לארגמן לחשוב לעצמו "למה, בעצם?". כמי שגדל בקיבוץ חניתה, דור שישי לחקלאים, בוגר לימודי אגרונומיה בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות ובוגר תואר שני במנהל עסקים, הבין ארגמן שניתן להוריד את מחירי הדשן ועדיין להרוויח.
"גיליתי שמרכיב תשומות הדשן לחקלאים בשוק הישראלי סובל ממחירים גבוהים ללא שום סיבה הגיונית. החקלאים שלנו, שנאבקים מידי יום כדי לשמור על אדמתם ופרנסתם, שילמו הון עתק על דשן. לא הייתה בשוק מספיק תחרות. מצוקה זו לא נתנה לי מנוח. היא לא התיישבה עם הערכים שעליהם גדלתי: אהבת הארץ וההגנה על האדמה ועל המים באמצעות החקלאות. הרגשתי שהגיע הזמן שהחקלאים ירימו ראש ויפעלו למען עצמם ולמען שימור החקלאות בישראל, והחלטתי לעשות מעשה", מספר ארגמן.
"למעשה זה ולהצלחה שליוותה אותו, ישנם גם ערכים נוספים, אחד מהם הוא שינוי החשיבה בקרב החקלאים.
"היום הם מבינים שאפשר גם אחרת ושיש מי שדואג להם. העיקרון הבסיסי שהיה נר לרגליו של סב סבי לא השתנה: האדמה היא מקור החיים. ממנה אנו שואבים את קיומנו ומהותנו ועל כולנו ביחד מוטלת האחריות להפרותה ולשמור עליה, למען עתיד ילדינו ונכדינו".
הקרקע היא ירושה חשובה
בקטלוג "דשן הצפון" ישנם כ-3,500 מוצרים שונים, כשהבולטים שבהם הם הדשנים הקלאסיים, העשויים מתרכובות של חנקן, זרחן ואשלגן - "הלחם והחמאה של הצמח", כפי שמגדיר אותם ארגמן. מדובר בדשנים איכותיים - אורגניים ולא אורגניים, המורכבים מחומרי גלם שונים. "מוצר אחד שלנו יכול להכיל גם 15 קומפוננטים שונים של יסודות. זה מתבקש כשרוצים לעשות חקלאות מדויקת. בננות בעמק הירדן צריכות דשן אחר מבננות בגליל המערבי. זה הייחוד שלנו: אנחנו מבינים את הצמחים ותופרים עבורם את החליפות המתאימות להם. לכל צמח אנו מבצעים בדיקת התאמה שמגלה מה הוא צריך ומתאימים לו את זה. על ידי הזנה אנחנו מסוגלים לכוון לא רק את כמות היבול אלא את הניואנסים בתוך הצמח, להגדיר מה הוא ייתן. זה אקוטי במיוחד בגידולים דוגמת קנאביס, שם כמות ה-CBD וה-THC משחקת תפקיד חשוב. כל חקלאי יודע שהזנה היא מרכיב עיקרי ומשמעותי בהצלחת הגידול. האפשרות להעניק לצמח בדיוק את מה שהוא צריך, מובילה לגידול טוב ורחב יותר וגם לחיסכון בהוצאות. גם איכות הסביבה יוצאת נשכרת מכך: יש פחות זיהום. ידעת שבסין יש כבר אזורים שלמים שאי אפשר יותר לעשות בהם חקלאות עקב זיהומים? המזהמים הכי גדולים של הקרקעות בסין הם החקלאים, כי כל אחד מנסה להוציא כמה שיותר מאותה פיסת קרקע. חקלאים צריכים להבין שאנחנו בעידן חדש בו הגישה הישנה של התייחסות לצמחים, קרקע ואדמה משתנה. את הקרקע לא ירשנו מההורים - אנחנו משאירים אותה לנכדים, ולכן אנחנו מחוייבים לשמור עליה. זו תפיסה שלא פשוט להשריש לחקלאים בארץ ובעולם, כי זו תעשייה שרגילה לעבוד בצורה מסוימת כבר חמישים שנה. אבל המגמה בעולם ברורה: האוכלוסייה הולכת וגדלה, כמות הקרקעות קטנה, המים הזמינים מתמעטים ולכן צריך לשים דגש על קיימות ואיכות סביבה. אז זה החזון והתרומה העיקרית שלנו לחקלאות ולביטחון התזונתי. מבחינתנו ב'דשן הצפון' - זה עמוד האש שלפני המחנה. הקונספט שלנו הוא לתת בדיוק את מה שצריך, לא לפי הערכה גסה או מספרי אצבע. כשכל אחד מקבל את מה שהוא צריך - אין זיהום של קרקע ומים".
כיצד אתם משתלבים בעידן האגרוטק?
"אנחנו מודעים לכך שעלינו להמציא את עצמנו בכל יום מחדש ולכן מפתחים כל הזמן מוצרים חדשניים. מצד אחד חדשנות יכולה לבוא לידי ביטוי גם בפיתוחי מוצרי חקלאות כמו דשן: לפתח חומרים אורגניים, גידולים הידרופוניים או חומרי Zero Discharge - שלא מפרישים פסולת. המצאנו מוצר שאף נרשם עליו פטנט: דשן שנמס בצורה ספונטנית. מדובר בקפסולה שהחקלאי זורק במיכל הדשן עם מים והיא נמסה שם, כמו סוכרזית בכוס קפה. כך נחסכת לחקלאי הובלה של דשן נוזלי. אם ניקח לדוגמה את תחום הגינות הביתיות והעציצים: מדובר בתחום ענק שעשרות שנים סובל ממחסור במוצרים מותאמים. יש בו צורך בדשן שונה מזה החקלאי. לכן פיתחנו קו מוצרים ייעודי עבורו. מהצד השני ניתן לפתח כלים טכנולוגיים לחקלאות. בין השאר אנחנו עוסקים גם פיתוח מערכות חיישנים, מערכות מבוססות IOT ('אינטרנט של הדברים') וכלים לווידוא בטיחות אוכל. זה נושא שעלה למודעות בעקבות הקורונה. פתאום לכולם חשוב לדעת מאיפה האוכל הגיע, מה עבר עליו ואילו אמצעי זהירות ננקטו", מציין ארגמן.
איך מנצלים את טכנולוגיית ה-IOT בתחום החקלאות?
"החקלאי צריך תשובות לשורה של שאלות שיש כלים שיכולים למדוד ולספק לו תשובה, ישירות לאפליקציה בסמארטפון, מבלי שיצטרך לצאת לשדה. מהו השלב ההתפתחותי של הצמח? מהי רמת הרטיבות בקרקע? מהי רמת החומציות? מהי כמות המלחים? הכל משפיע על הכל ומערכות כאלו עוזרות לקבל החלטות נכונות".
ומהן התוכניות לשנים הקרובות בחברת "דשן הצפון"?
"אנחנו מתכוונים להתמקד במספר וקטורים: להתפתח בתחום האגרוטק, עם דגש על מערכות חיישנים הצמודות לחקלאי. להתרחב לחומרי הגנת הצומח, נושא הגנטיקה, צבעים, צילומי לוויין וחישה מרחוק. אנחנו גם רוצים להשתכלל בתחום הייצוא, מאמינים שמציון תצא תורה ושעוד מקומות בעולם מתחילים להבין את מה שאנחנו כבר הבנו. תמיד מדברים על יתרון הגודל אבל לנו יש יתרון קוטן: תכננו קווי יצור קצרים וורסטיליים. אם לקוח חייב להזמין מחברת חקלאות 20,000 טון ממוצר מסוים - אנחנו יכולים לספק לו גם 20 טון בלבד. ויש גם תוכנית פעולה של כאן, עכשיו, אתמול, היום ומחר: תמיד לחזק ולעודד את החקלאות המקומית והייצור המקומי", מבטיח ארגמן.
